20 נובמבר 2022

תביעת התובע להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בידיו של התובע כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

ההליך שנוהל בפנינו והתשתית העובדתית שהוכחה

1. התובע, יליד שנת 1951, עבד כאיש תחזוקה בעיריית רמת השרון, החל משנת 1993 ועד שפרש לפנסיה ב- 1.6.2018.
2. ביום 15.5.2019 דחה הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין CTS, מן הטעם שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע אשר גרמו לCTS; היות ולא הוכח קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו; וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודה.
3. על רקע זה הוגשה התביעה דנן.
4. ביום 26.10.2020 התקיים דיון הוכחות בו העידו התובע ומר שלום סלים כהן, עובד נוסף במחלקת תחזוקה בעיריית רמת השרון. בתום הדיון הוחלט כי על התובע למסור בתוך 30 ימים הודעה על עובדות מוסכמות לצורך מינוי מומחה או לחלופין לבקש צו לסיכומים.
5. ביום 18.1.2021 הגיש התובע הודעה כי הצדדים החליפו בניהם טיוטות אולם לא הגיעו להסכמות, ופירט את העובדות המוסכמות מטעמו:
6. התובע יליד שנת 1985, עבד כאיש תחזוקה בעיריית רמת השרון במשך כעשרים ושש שנים, החל משנת 1993 ועד 1.6.2018. עבודת התובע בוצעה בימים א-ו בשעות 7:00 - 15:30 ובימי ו בשעות 7:00 - 14:00.
7. במהלך עבודתו השתמש התובע באופן יומיומי בכלים רוטטים דוגמת מברגה, דיסקים, מחפרון, מקדחה וכיוצא בזה וכן בקונגו (השימוש בקונגו בוצע פעם-פעמיים בחודש).
8. התובע השתמש בכלים הרוטטים במשך כשעתיים וחצי ביום עבודה, בפרקי זמן של כ-20 דקות ברציפות בכל פעם.
9. ביום 10.5.2021 הגיש הנתבע את תגובתו, בה הסכים לעובדות המוסכמות אולם הביע את הסתייגויותיו כדלקמן:
10. התובע עבד בפועל עד שנת 2016.
11. אין מקום לאזכר את הקונגו, שכן השימוש בו היה לעתים רחוקות.
12. השימוש במכשירים הרוטטים היה לפרקי זמן של 10-20 דקות בכל פעם.
13. לאחר ניסיון ליבון המחלוקות בין הצדדים, נותר להכריע בשתי סוגיות עובדתיות: מועד סיום עבודתו הפיזית של התובע ותדירות השימוש בקונגו.
14. בהחלטה מיום 5.8.2021 נקבע כי הוכחה התשתית העובדתית הבאה, על יסודה ימונה מומחה לבחינת סוגיית הקשר הסיבתי:
15. התובע, יליד שנת 1951, עבד כאיש תחזוקה בעיריית רמת השרון, בתנאים שיפורטו להלן, החל משנת 1993 ועד 1.11.2017 (כ-26 שנים). מועד פרישתו של התובע היה מאוחר יותר, אך אין לכך רלוונטיות.
16. עבודת התובע בוצעה בימים א'-ו'. 8.5 שעות בימי א'-ה' ו-7 שעות בימי ו'.
17. בעבודתו השתמש התובע באופן יומיומי בכלים רוטטים דוגמת מברגה, דיסקים, מחפרון, מקדחה וכיוצא בזה. התובע עבד גם עם קונגו, פעם-פעמיים בחודש.
18. התובע השתמש בכלים הרוטטים במשך כשעתיים וחצי מצטברות ביום עבודה, למשך 10-20 דקות רצופות בכל פעם.

מינוי מומחה וחוות הדעת

1. בהחלטה מיום 5.12.2021, לאחר שהתקבלו כרטיסיו הרפואיים של התובע, מונה דר' דויד יפה כמומחה-יועץ בתיק.
2. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע סובל מתסמונת תעלה קרפלית דו צדדית. המומחה התייחס לכך שהתובע עבד בין השנים 1993 ל-2017 עם כלים רוטטים באופן יומיומי, במשך כשעתיים וחצי מצטברות ביום, למשך 10-20 דקות בכל פעם וכן לעובדה שלתובע גורמי סיכון אישיים, עם פגיעה באיברי מטרה כולל סכרת, גאוט, אי ספיקת כליות והשמנת יתר.

אשר לסוגיית הקשר הסיבתי קבע המומחה כי בהתבסס על הספרות המקצועית שפורטה בחוות הדעת, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין התסמונת בידיו, כאשר הפגיעה הינה על דרך המיקרוטראומה. עוד קבע כי לאור העובדה שהתובע אובחן כסובל מהתסמונת כבר בשנת 1991, כשנתיים טרם החל לעבוד בעבודה הנדונה, לגורמי הסיכון האישיים השפעה משמעותית על הופעת התסמונת ואילו למרכיב התעסוקתי השפעה מועטה על הופעת הליקוי בשתי ידיו.

1. בהחלטה מיום 23.2.2022 הועברו למומחה שאלות הבהרה בקשר עם חוות דעתו. להלן יפורטו השאלות ועיקרי תשובות המומחה:
2. בחוות דעתך קבעת, כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הליקוי הרפואי על דרך ההחמרה, האם נכון לקבוע שעבודתו של התובע גרמה לו למחלת מקצוע, על דרך ההחמרה כמפורט בשאלה 6 ב' – מחלת מקצוע – בהחלטת בית הדין מיום 05/12/2021.

המומחה השיב כי לאור אופי עבודת התובע ניתן לקבוע כי עבודת התובע גרמה לו למחלת מקצוע, בהתאם לפריט 14, בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות.

1. נא פרט על איזה מסמך רפואי הנך מסתמך בקביעה לפיה תסמונת התעלה הקרפלית אובחנה אצל התובע עוד בשנת 1991?

המומחה צירף לחוות דעתו רישום רפואי מקופת חולים, לפיו ביום 5.11.1991 הופנה לEMG בגין CTS וביום 26.11.1991 נרשם "EMG חיובי. שמאל>מימין. לניתוח".

1. האם ניתן לומר כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה בשיעור של 20% ומעלה?

המומחה השיב כי למרכיב התעסוקתי השפעה קטנה מ-20% לאור הרקע הרפואי שפורט בחוות הדעת ולנוכח מועד גילוי הליקוי.

1. נא פרט מהם המועדים בהם אובחנו גורמי הסיכון האישיים של התובע?

המומחה השיב כי הסכרת אובחנה בשנת 1991 וצירף רישום מתיקו הרפואי של התובע; השמנת יתר אובחנה בסמוך לאבחנת הסכרת; שאר גורמי הסיכון התפתחו עקב הסכרת, כמצוין בתיק הרפואי הממוחשב משנות ה-2000.

1. בהחלטה מיום 30.3.2022 ניתנה לצדדים שהות להגיש בקשות לפני סיכומים ומשא הוגשו – ניתן ביום 21.4.2021 צו לסיכומים בכתב.

תמצית טענות הצדדים בסיכומיהם

1. לטענת התובע די בכך שהמומחה קבע שלתובע נגרמה מחלת מקצוע כתוצאה מתנאי עבודתו ואף אם נגרמה על דרך ההחמרה, יש להכיר בקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין תנאי עבודתו.
2. לטענת הנתבע התובע לא הוכיח קשר סיבתי בהתאם להלכת המיקרוטראומה, שכן המומחה קבע שהשפעת תנאי העבודה על הופעת הליקוי פחותה מ-20%. אשר למחלת מקצוע טען הנתבע כי המומחה קבע קביעות סותרות – שכן לדידו הקביעה שמדובר במיקרוטראומה סותרת את הקביעה המאוחרת שמדובר במחלת מקצוע. בנוסף המומחה לא שייך את מחלת המקצוע לתנאי עבודה מסוימים בהתאם לנדרש בתוספת השניה לתקנות. גם אם היה התובע מוכיח קיומה של מחלת מקצוע, חוות הדעת קובעת כי השפעת תנאי העבודה על מצבו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, ולפיכך חלה הוראת סעיף 83 סיפא לחוק.

הכרעה

1. כעולה מסיכומי התובע, לאור חוות הדעת הוא אינו טוען עוד לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה אלא למחלת מקצוע בלבד.
2. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, נקבעה בסעיף 46 חזקת מחלת מקצוע, כאשר עובד חלה במחלה המפורטת בטור 1 לתוספת השניה לתקנות, והוכח שהוא עובד בעבודה, מקצוע או תהליכי ייצור המפורטים לצדה בטור 2. במקרה שלפנינו אישר המומחה כי עבודת התובע גרמה לו – על דרך ההחמרה - למחלת מקצוע בהתאם לפריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות, שזוהי הגדרתה:

1. אין בידינו לקבל את טענת הנתבע בסעיף 10 לסיכומיו, כי סעיף 83 סיפא לחוק חל גם על מחלות מקצוע, שכן סעיף 83 לחוק חל על תאונות ולא על מחלות מקצוע וראו:

"נזכיר, שלעניין מחלת מקצוע, שאלת הקשר הסיבתי המשמעותי או שאלת היחס המנויה בסעיף 83 סיפא לחוק, אינה מתעוררת כלל."

עבל (ארצי) 276/09 אדם קמינצקי נ' המוסד לביטוח לאומי, 7.4.2010.

נציין עוד, כי כך עולה גם מעמדת הנתבע בעב"ל 17447-06-16, מיום 21.3.2018.

1. על יסוד האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי לתובע נגרמה מחלת מקצוע, על דרך ההחמרה, בהתאם לפריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).
2. התובע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי ועל כן ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, (20 נובמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.