23 מרץ 2022

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. בפני בקשה נוספת, שלישית, של הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי, דר' ארז בנדט.
2. דר' בנדט מונה לחוות דעתו באשר לקשר הסיבתי בין מחלת הסינוסיטיס עם פוליפים נוזליים, נזלת תמידית, אף סתום, שיעול וקוצר נשימה במאמץ קל, ריפלוקס וכן שיעול קשה וממושך, ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה (החלטה מיום 28.1.2021).
3. לדר' בנדט הועברו העובדות המוסכמות הבאות:
4. התובעת ילידת 1958, עובדת כשכירה בעיריית הוד השרון, במחלקת מנהל הנדסה

כמנהלת ארכיון ומעקב תב"ע, החל מ- 1.1.2000.

ב.         ביום 9.4.2012 ארעה שריפה בארכיון ושיקום הארכיון מנזקי השריפה ארך כשנה וחצי.

ג. התובעת עבדה בימים א-ה , 8 שעות ביום ובין היתר עסקה גם בשיקום הארכיון לאחר השריפה.

ד. בתקופה בה שופץ הארכיון מנזקי השריפה, עבדה התובעת במבנה ישן של בריכת מים, לח וקר, ללא איטום ותוך חשיפה לתיקים ששוקמו בשריפה.

ה. החל משנת 1999 החלה התובעת לסבול מסינוסיטיס כרוני.

ו. לפני כ- 15 שנה עישנה התובעת 3-4 סיגריות ביום, לפני כ- 12 שה עישנה התובעת 1-2 סיגריות ליום ולפני למעלה משלוש שנים הפסיקה התובעת לעשן.

ז. מצבה הרפואי של התובעת כמפורט במסמכים הרפואיים.

1. דר' בנדט נשאל כדלקמן:
2. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי בו לקתה או

החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ב.         ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובעת עקב עבודתה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, גרמו או החמירו גם כן את מחלתה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ג.         ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

1. ביום 9.5.2021 התקבלה חוות דעת המומחה מיום 1.5.2021. המומחה פירט השכלתו וניסיונו, פרטי המקרה, רקע רפואי, תיעוד רלוונטי בנושא אף, נזלת, סינוסיטיס, מחלות דרכי נשימה כפי שעולה מעיון בתיק הרפואי של התובעת ולאחר דיון השיב לשאלות שנשאל כדלקמן:

"א. כן. אני מעריך, בסבירות של מעל 50%, שתנאי עבודתה השפיעו על החמרת תסמיני רינוסינוסיטיס חדה חוזרת ושהובילו לאורך השנים להתפתחות רינוסינוסיטיס כרונית.

ב. כן. חשיפה חוזרת ונשנית לסביבת העבודה ה"רעילה", כמתואר לעיל, הובילה להחמרה של מחלתה ולהתפתחות הדרגתית של רינוסינוסיטיס כרונית.

ג. כן. להערכתי לתנאי העבודה יש השפעה משמעותית (>20%) על תכיפות וחומרת תסמיניה והתפתחות של רינוסינוסיטיס כרונית עם התלקחויות חדות".

1. לבקשת הנתבע הועברו אל המומחה שאלות הבהרה (החלטה מיום 28.10.2021) והוא השיב עליהן כדלקמן:
2. האם המומחה מסכים כי התובעת סבלה מאף סתום במשך שנים רבות (27 שנים) עוד לפני האירוע של שריפה?

תשובת המומחה: "התובעת סבלה מאף סתום לסירוגין במשך שנים רבות, עוד לפני השריפה. בחלק מהמקרים היה זה לאחר הצטננויות/זיהום בדרכי הנשימה. בחלק מהמקרים לאחר חשיפה לגירוי של אבק התיקים בארכיון. אינני חושב שמכלול תלונותיה תלוי רק באירוע השריפה אלא הושפע מכלל תנאי העבודה במשך השנים".

1. האם המומחה מסכים שקיימים גורמים משולבים לחסימה אפית אצל התובעת: נזלת כרונית, מחיצת האף העקומה, גודש ריריות אף, עישון?

תשובת המומחה: "כן. מבין 4 הגורמים שנמנו בשאלה רק שניים (מחיצת אף עקומה ועישון) לא קשורים לגירוי תעסוקתי. כפי שהסברתי בחוות דעתי, הערכתי הרפואית היא שהנזלת הכרונית והגודש בריריות האף והסינוסים הם על רק חשיפה תעסוקתית לחומרים מגרים (אבק התיקים, טחב, קור ולחות בבניין הבריכה, פיח ועשן בתיקים כתוצאי השריפה)".

1. בשנת 2011 התובעת עברה בירור אלרגי. לא נמצאה רגישות אלרגנית כלשהי. כבר אז התובעת עבדה בארכיון נחשפה לתיקים. האם המומחה מסכים שבמקרים רבים של נזלת כרונית, סינוסיטיס חוזר והופעת פוליפים באף, אין להצביע על גורם ספציפי כמו אלרגן מסוים, רקע תורשתי לסינוסיטיס עם פוליפים או סיבה אחרת?

תשובת המומחה: "כן. אבל להערכתי הרפואית, "סיבה אחרת" להחמרה משמעותית בתסמיניה היא החשיפה התעסוקתית".

1. האם המומחה מסכים שאירוע של שריפה ותקופה לאחריה בהם התובעת עבדה בשיקום התיקים, היו יכולים להחמיר מצב קיים, אך לא לגרום מצב של אף סתום ונזלת כרונית, כטענת התובעת ולכן השפעת האירוע פחות מ-20 אחוזים?

תשובת המומחה: "אני מסכים שאירוע השריפה והתקופה העוקבת בה עסקה בשיקום התיקים יכלה להחמיר מצב קיים. אבל, כפי שתיארתי בחוות דעתי וגם בתשובות לעיל, אני מעריך שהחשיפה התעסוקתית רבת השנים לאבק התיקים, עובר לשריפה ולאחריה תרמו להחמרת מצבה. ראו את המשפטים המוצהבים בתיעוד הביקורים בחוות הדעת. לכן, כשאני משקלל את כל תנאי העבודה (לפני ובמיוחד אחרי השריפה), אני מעריך שהשפעתם על הרינוסינוסיטיס הכרונית שהתובעת סובלת ממנה היא משמעותית (>20%). החמרת המצב עד לכדי אינדיקציה לניתוח FESS היא לאחר השריפה כך שגם אם אתייחס רק לתנאי העבודה שהתובעת נאלצה לעבוד בהם לאחר אירוע השריפה הרי שהשפעתם על החמרת מצבה היא, להערכתי, משמעותית".

1. לבקשת הנתבע הופנתה אל המומחה שאלת הבהרה נוספת (החלטה מיום 5.1.2022) והמומחה השיב עליה כדלקמן:
2. על פי התיק הרפואי התובעת סבלה מנזלת כרונית ואף סתום 13 שנים טרם תחילת העבודה בארכיון ו- 27 שנים טרם אירוע השריפה. כיצד אתה מקשר קיום נזלת כרונית ואף סתום כבר מ- 1987 לעבודה עם אבק, עובש וקור? הרי התובעת עובדת בארכיון משנת 2000. אירוע השריפה אירע ב- 2014, היינו מאוחר יותר.

תשובת המומחה: "ההנחה שממנה נגזרת השאלה אינה מדויקת או לא נכונה. אם זו קביעה – אינני מסכים לה רפואית. אני מצטט מחוות דעתי: "התובעת סבלה מאירועי רינוסינוסיטיס חדה עובר לעבודתה בעיריית הוד השרון. בחלק מהמקרים מדובר בזיהום ויראלי ובחלק מהמקרים נראה שהיה גם זיהום חיידקי שצריך טיפול אנטיביוטי. התסמינים החשידו גם לאטיולוגיה אלרגית (לתובעת יש נטייה אטופית שאובחנה עוד בתקופת עבודתה כקוסמטיקאית – contact dermatitis) וכך גם טופלה ע"י רופאיה – באנטיהיסטמינים ותרסיסים סטרואידליים. נראה שמדובר, בתקופה זו, באירועים חריפים שלא הובילו עדיין למצב של מחלה כרונית. צילומי סינוסים היו תקינים ו-CT ראש (שבוצע עקב חבלת ראש) לא הראה מעורבות של גתות הפנים".

אם כן – אני לא קבעתי שהתובעת סבלה מנזלת כרונית ואף סתום 13 שנים טרם תחילת העבודה בארכיון. אינני מקשר את תסמיניה האקוטיים, אינטרמיטנטיים (ולא כרוניים) בתקופה שקדמה לעבודתה בארכיון עם חשיפה לאבק, עובש וקור. ציינתי שהיו ככל הנראה תסמינים אלרגיים בהקשר לעבודתה הקודמת כקוסמטיקאית ובנוסף קיים תיעוד של הצטננויות/מחלות חריפות בדרכי נשימה עליונות/סינוסיטיס חריפה (ולא כרונית). שוב אני מצטט את עצמי כדי להדגיש: "נראה שמדובר, בתקופה זו, באירועים חריפים שלא הובילו עדיין למצב של מחלה כרונית".

מצבה הנוכחי של התובעת מתיישב בדיוק עם ההדרכה שכבוד השופטת הקפידה לספק לי בהחלטתה מיום 28.1.2021: סבירות של מעל 50% שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי והשפעתם של תנאים אלו הינה משמעותית. מחלתה הפכה לכרונית במהלך שנות עבודתה בארכיון וביתר שאת לאחר אירוע השריפה. אף שהצהבתי בחוות דעתי את המשפטים שמדגימים ומדגישים זאת.

ההחלטה בפתקית מיום 5.1.2022, שקדמה להחלטה המופנית אלי, מתייחסת מן הסתם לתשובה ב' בשאלות ההבהרה. כתבתי מפורשות בתשובה ב': "הערכתי הרפואית היא שהנזלת הכרונית והגודש בריריות האף והסינוסים הם על רקע חשיפה תעסוקתית לחומרים מגרים (אבק התיקים, טחב, קור ולחות בבניין הבריכה, פיח ועשן בתיקים כתוצאי השריפה)". ובתשובה לשאלת הבהרה א' כתבתי: "התובעת סבלה מאף סתום לסירוגין במשך שנים רבות". (כל ההדגשות במקור. א.ה).

1. עתה מבקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, להן התנגדה התובעת, כדלקמן:

שאלה ו':

המומחה מופנה לתשתית העובדתית בהחלטת המינוי מיום 28.1.2021. מאין לקחת את העובדה/סברה כי התיקים היו מאובקים?

הנתבע מופנה לתיעוד הרפואי מיום 29.5.2011 של דר' פרס (עמ' 7 לחוות דעת דר' בנדט) ולמודגש שם בצהוב: "בחשיפה לאבק תיקי ארכיון בעבודתה מתחיל שיעול התקפי ותחושת צריבה בגרון. במהלך חופשה בת מספר ימים מעבודתה התסמינים נעלמו". התיעוד הרפואי הוא חלק מהתשתית העובדתית שהועברה למומחה ועל כן השאלה לא תופנה אליו.

שאלה ז':

המומחה קבע שעד תחילת עבודתה בארכיון בשנת 2000 סבלה התובעת מאף סתום על רקע אלרגי ומחיצה עקומה. משנת 2000 הבעיה הפכה להיות זיהומית. המומחה מופנה למכתבו של דר' חן ברוך מיום 17.8.1999 לפיו התובעת "ממשיכה להתלונן על כאבי ראש, וסימני דלקת בסינוסים השמאליים ואבחנה sinusitis acute or chronic ? טופלה בזינט" וכן לביקורים נוספים מיום 27.12.1991, מיום 29.8.1999 (דר' יוליה טמין אאג) ומיום 10.9.1999 דר' לבנטל היו קשורים לכאבי ראש, נזלת ואבחנה של sinusitis acute/chronic. האם עובדות אלה לא תומכות בסינוסיטיס כבר לפני שנת 2000?

מעיון בחוות דעת דר' בנדט עולה כי התיעוד היחיד מיום 17.8.1999 הוא של דר' לבנטל צבי (עמ' 3 לחוות הדעת)(עמ' 46 לתיעוד הרפואי מיום 10.3.2021), שבו אבחנה של sinusitis acute or chronic. אבחנה זו מופיעה גם בתיעוד של דר' לבנטל מיום 10.9.1999 (עמ' 46 לתיעוד הרפואי). בתיעוד רפואי של דר' ברוך חן מיום 12.8.1999 (עמ' 45 לתיעוד הרפואי) אין אבחנה כאמור וכך גם בתיעוד הרפואי של דר' טמין מיום 29.8.1999 (עמ' 3 לחוות הדעת של דר' בנדט). בחוות דעתו התייחס המומחה לאירועי רינוסינוסיטיס חדה מהם סבלה התובעת עובר לעבודתה בעיריית הוד השרון והתרשם כי אף שמדובר באירועים חריפים הם לא הובילו עדיין למצב של מחלה כרונית (ראו בפרק הדיון בעמ' 15 לחוות הדעת). המומחה אפוא התייחס והשיב לשאלה זו במסגרת חוות דעתו וכן בתשובותיו לשאלות הבהרה ד' ו-ה' המפורטות לעיל. בנסיבות אלה, השאלה לא תופנה למומחה.

שאלה ח':

האם המומחה יסכים שהגדרת סינוסיטיס אקוטי או כרוני מתייחסת לקיום סינוסיטיס במשך כ-3 חודשים פחות או יותר. למעלה מ-3 חודשים מדובר כבר בסינוסיטיס כרוני?

המומחה השיב לשאלה זו באופן מפורש בפרק הדיון בעמ' 14 לחוות דעתו. לכן השאלה לא תופנה למומחה.

שאלה ט':

האם יעזור למומחה לקבוע שנזלת כרונית (אולי אלרגית) שהיתה קיימת כבר במשך 13 שנה טרם תחילת עבודת התובעת בארכיון, זה הגורם העיקרי להופעת סינוסיטיס כרוני ולא דווקא תחילת העבודה בארכיון בשנת 2000 מיד יהפך סינוסיטיס אקוטי לכרוני או החל מיום אירוע השריפה (9.4.2012)?

השאלה לא ברורה. הנתבע לא הראה כי התובעת סבלה מנזלת כרונית במשך 13 שנים לפני תחילת עבודת התובעת. השאלה, בנוסח שונה אך בהתבסס על אותה הנחה, כבר נשאלה (ראו שאלה ה') והמומחה הבהיר כי הוא לא מסכים עם הנחה או קביעה זו. משכך, השאלה לא תופנה למומחה.

1. א. הבקשה אפוא נדחית.
2. בהתייחס לטענות הנתבע בס' 1 – 4 לבקשתו, יובהר כי המומחה השיב לכל שאלות ההבהרה שהופנו אליו לבקשת הנתבע והוא עשה כן בהתבסס על התשתית העובדתית שהופנתה אליו בהחלטת המינוי ולא חרג ממנה.
3. הנתבע יודיע עד יום 07.04.2022 אם יש מקום לשינוי עמדתו.

עיון

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשפ"ב, (23 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

________________

אירית הרמל, שופטת