לפניי בקשה חוזרת של המבקשת, באמצעות ב"כ, למתן פסק דין בדרך של מחיקת התובענה או דחייתה על הסף, בטענה לפברוק מסמך "הסכם תיווך מיום 11.10.18" (להלן: "המסמך").

הבקשה היא בקשה חוזרת, באשר בקשה ראשונה בעניין, שנבעה מטענה להעדר הגשת תצהיר לגילוי מסמך ספציפי נמשכה ע"י המבקשת עצמה, בהודעת ב"כ מיום 2.2.21.

יוער כי הגם שהבקשה מוכתרת בכותרת "בקשה חוזרת למתן פסק דין", הרי שעילתה אינה זהה לחלוטין לעילת הבקשה הקודמת, באשר במסגרת הבקשה דנא נטענות טענות לגופו של עניין ולגופו של המסמך, שבעניינו ניתן על ידי צו גמ"ס ביום 6.12.20.

במסגרת הבקשה דנן מועלות טענות באשר לתוקפו של המסמך, כאמור.

יודגש, כי הטענות הן במישור העובדתי ואינן מלוות בתצהיר, וזאת, בניגוד להוראות תקנה 50 (1) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ותקנה 180 (ג) (1) לתקנות.

אמנם בתגובה לתשובה מצורף תצהיר, אולם אין מדובר בתצהיר מטעם המבקשת, אלא בתצהיר הנלווה לנספח לבקשה, קרי: תצהיר של מתמלל ההקלטה שתמלול שלה מצורף לבקשה.

בהקשר זה יובהר כי ב"כ המשיב הסב את שימת הלב לעניין התצהיר כבר בתשובתו, אולם עניין זה לא תוקן, כאמור, אף לא במסגרת התגובה לתשובה.

לגופו של עניין, ענייננו בבקשה לסילוק על הסף של ההליך.

כידוע, בית המשפט לא יטה לקבל בקשה מעין זו אם יש סיכוי קלוש לקבלת התביעה.

בעניין זה כבר נקבע בהלכה הפסוקה ביחס לבקשה לסילוק על הסף כי סעד זה הוא:

"סעד מרחיק לכת מאד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, ולהשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... דחיה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו – להדחות ... למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף ..." (ע"א 335/78, יוסף שאלתיאל נ' אריה שני [25.08.1981]).

כן נפסק כי:

"די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה" (ע"א 35/83 36/83, לאה חסין נ' רחל פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724-725 [1983]).

לא מצאתי כי זהו המצב בנדון דידן.

הטענות הנטענות ע"י המבקשת הן טענות, כאמור, במישור העובדתי, ויומן יבוא בהמשכו של ההליך.

ברי כי בנסיבות העניין אין מקום לסילוקו של ההליך על הסף.

בשולי הדברים אדרש גם לבקשתה הנוספת של המבקשת להעביר את החומרים שלעניין למנהל בתי המשפט לשם בחינת פתיחה בחקירה פלילית.

בהקשר זה הפנה ב"כ המבקשת לפסיקתו של כב' השופט גרוסקופף בפס"ד בתא 165/12 (מחוזי מרכז) ברק אסתר נ' דלתא, כאשר באותו מקרה, כאמור, ניתן פסק דין שבשוליו החליט כב' ביהמ"ש להפנות את הדברים לחקירה פלילית.

אין הנדון דומה לראיה: איננו נמצאים בשלב פסק הדין. למעשה אפילו לא התקיים דיון קדם משפט בתיק. אמנם התקיימו שלושה דיונים לפני כב' הרשמת נעמה פרס, שעניינם בסעדים זמניים, אולם, כאמור, טרם התקיים אף לא דיון קדם משפט אחד בתיק, וממילא מוקדם מלהכריע בבקשה זו, וזאת, מבלי לטעת מסמרות ומבלי להידרש לסוגיה לגופה.

יוער כי כבר בהחלטתי מיום 21.3.21 הערתי כי ההליך נמצא בשלבים מקדמיים והטענות המועלות במסגרת הבקשה דנן הן טענות עובדתיות (שכאמור, אינן מגובות בתצהיר) ומשכך לא אוכל להידרש אליהן. המבקשת עומדת בכל זאת על קבלת החלטה בעניין ומשכך אין מנוס מלקבל החלטה לגופו של עניין.

עולה מן המקובץ, כי דינה של הבקשה להידחות.

אין מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף, בהינתן שקיים סיכוי קלוש כי התביעה תתקבל. כמו כן, אין מקום גם לקבלת יתר בקשות המבקשת בשלב זה, כמפורט לעיל.

בנסיבות העניין ובשים לב לדחיית הבקשה תישא המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 700 ₪, ללא כל קשר לתוצאות ההליך. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום לידי ב"כ המשיב.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.