לפניי בקשת התובע לזימון מומחה ביהמ"ש לחקירה.

חוות הדעת ניתנה ביום 1.2.22 לאחר שמלכתחילה לא אותר הסכם התיווך המקורי מושא התובענה (להלן: המסמך, לעניין זה ר' החלטתי מיום 1.7.21), לאחר תום דיון ההוכחות, ביום 23.12.21, פנה ב"כ התובע למותב והציע להציג העתק צבעוני וסריקה צבעונית של המסמך לפני המומחה, ואני נתתי החלטה בהתאם לבקשתו, כאשר בהחלטתי קבעתי את הדברים הבאים:

"ב"כ התובע יעביר למומחה בית המשפט, מר אבנר רוזנגרטן, את הצילום הצבעוני ואת הסריקה של המקור הצבעוני של הסכם ההתחייבות להזמנת שירותי תיווך במקרקעין מיום 11/10/18 וכן פרטי הקובץ שנסרק במועד הנ"ל, וזאת, בתוך שבעה ימים מהיום. המסמך יועבר במקביל למותב ולצד השני.

למען הסר ספק, ב"כ הצדדים לא יצרו קשר טלפוני ישירות עם המומחה, וכל שאלה של המומחה תימסר לב"כ הצדדים באמצעות הודעה למותב. התנהלות זו תמשיך גם ביחס להפניית שאלות למומחה. המומחה יפעל בהתאם להחלטתי מיום 5.5.21, אשר הועברה גם לעיונו.

המומחה יתבקש ליתן חוות דעתו בעניין המסמך מושא המחלוקת בתוך 15 ימים ממועד המסירה של המסמך לידיו.

נקבע לתז"פ ליום 7.2.22.

לאחר השלמת חוות דעת המומחה ומענה שלו לשאלות ב"כ הצדדים אתן הוראות ביחס לסיכומים בכתב." (עמ' 57-58 לפר').

כלומר: בהחלטתי קבעתי כי יתאפשר לצדדים להגיש שאלות הבהרה ולא מצאתי כי אלו הוגשו, וכן נקבע כי אתן הוראות ביחס לסיכומי הצדדים.

בקשה זו מוגשת רק כעת, לאחר חלוף כ-40 יום ממועד המצאת חוות דעת המומחה מיום 1.2.22 והחלטתי מאותו יום ובחלוף כ-80 יום ממועד סיום הליך ההוכחות ביום 23.12.21 ולאחר שדחיתי את הסיכומים בכתב לבקשתו של ב"כ התובע לשם המצאת "העתק המסמך" למומחה, ולאחר שהתובע איתר ברשותו את המסמך המקורי .

כעת, פונה, כאמור, ב"כ התובע בבקשה מחודשת לזמן את המומחה לחקירה. בהקשר זה לא ברור לי מדוע התובע וב"כ לא התייחסו להחלטות המותב עד עתה. התנהלות זו כשלעצמה אומרת דרשני. בהקשר זה אפנה להוראות תקנות 2-4, 41(3) ו-42 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

עוד אציין כי בהתאם לתקנה 91(ד) לתקנות - "בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם-המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת מומחה לאחר סיום קדם-המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר."

במקרה שלפניי חלף מועד קדם המשפט, חלף מועד שמיעת הראיות וחלפו למעלה משבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת.

כאמור לעיל, לא מצאתי כי התובע או ב"כ הגישו שאלות הבהרה ולא מצאתי כי ב"כ התובע התייחס להחלטתי מיום 1.2.22, כמו גם לחוות דעת המומחה שהוגשה במועד הנ"ל.

בהקשר זה נתתי דעתי כי כספי הנתבעת בסכום של 351,000 ש"ח מעוקלים ברישום, בהתאם להחלטת כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס מיום 3.5.21. כן נתתי דעתי כי גם לו הייתי קובע מועד לחקירת המומחה הרי שזה היה נקבע למועד במהלך חודש מרס 2023 (קרי: בעוד כשנה), נוכח יומני העמוס לעייפה.

משכך ובהתבסס על הוראות תקנות 41(3), 42, ו-2-4 לתקנות אני מורה על דחיית הבקשה.

באשר להערתו של ב"כ התובע בסע' 3 לבקשתו הרי שיודגש כי מותב זה לא חיווה דעתו אלא שאל את ב"כ הנתבעת האם לדעתו אין כל מקום לתשלום לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

ברי כי התובע רשאי לטעון ביחס לעניין זה, כמו גם ביחס לעניינים האחרים המועלים על ידו.

בנסיבות העניין ובשים לב לכך שלא נדרשה עמדת הצד השני אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשפ"ב, 10 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.