1. בפני בקשה דחופה לפי פקודת בזיון בית משפט שבה מבקשות עיריית קרית ביאליק , והחברה הכלכלית קרית ביאליק בע"מ (להלן-" המבקשות"), לאכוף על המשיבים הכוללים את חברת עינב החץ (1965) בע"מ (להלן-"עינב החץ") ובעליה וכן חברת עפר השרון ( להלן-"עפר השרון") ובעליה /מנהלה ( כולם ביחד יקראו להלן-"המשיבים"),בקנס או במאסר להימנע מכל הפרעה שהיא לביצוע העבודות ברח' חוגלה בקרית ביאליק (להלן-"העבודות") , שהותרו לביצוע על ידי המבקשות בהחלטתי מיום 4.3.2020 בה קבעתי כי יש לסייג את צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 29.1.2020 , בכך שביחס לעבודות , המבקשות תהיינה רשאיות לפעול כפי שימצאו לנכון לצורך ביצוע מידי ודחוף של העבודות כפי שפורטו בסעיף 17.1.לבקשה לעיון חוזר שהוגשה ביום 6.2.2020.
2. על פי הנטען בבקשה הנוכחית,"כל קבלן שהמבקשות ניסו להתקשר איתו , סירב לבצע את העבודות , בעקבות איומים שקיבל מחברת "עפר השרון" או נציגיהם , באופן שסיכל את ביצוע העבודות (ובגין כך אף הוגשו תלונות למשטרת ישראל)".
3. בבקשה קיימת התייחסות לתלונה אשר הוגשה בגין איומים עוד בחודש ינואר 2020 ביחס לקבלן אחר שעל פי הטענה אוים וסירב לבצע עבודות עבור המבקשת 2 , אך אקדים ואציין כי תלונה זו אינה רלוונטית לבקשה שלפני שעניינה העבודות שהתרתי למבקשות לבצע בהחלטתי מיום 4.3.2020 שניתנה זמן רב לאחר התלונה האמורה , ובהתאם לא אתייחס בהחלטתי לתלונה זו.

1. באשר לעבודות הדחופות ברח' חוגלה , נטען בבקשה כי בעקבות החלטתי מיום 4.3.2020 "מסרה קרית ביאליק את העבודות ברח' חוגלה לקבלן , ג. עומר הנדסה מתקדמת בע"מ" "(להלן-"עומר"), אך בעקבות איומים שקיבל עומר וקבלני המשנה מטעמו הוא הודיע כי "הוא חוזר בו מההתקשרות לביצוע העבודות הנוספות ברח' חוגלה"(סעיף 5 לבקשה ) ואף בענין זה הוגשה תלונה למשטרה.
2. לבקשה צורף העתק תלונה מיום 16.3.2020 שהוגשה למשטרה ע"י ראש מנהלת הפרוייקט , נשוא הסכסוך בין הצדדים , מר דרור אורן.
3. יצויין כי בבקשה טוענות המבקשות כי הן אינן יודעות האם האיומים שהושמעו הינם בתיאום עם עינב החץ ובעליה , אך בהיות עפר השרון קבלן משנה מטעמה של עינב החץ דורשות המבקשות כי הצו יופנה גם לעינב החץ ובעליה.
4. המשיבות מצידן , מבקשות לדחות את הבקשה וטוענות כי אין בה ממש, וכך בתגובה שהוגשה על ידי עפר השרון נטען כי כל הטענות בדבר איומים הינן "סיפור בדים" וכי כל מטרת הבקשה הינה ליצור "אווירה" כנגד עפר השרון , ובטיעוניה הפנתה עפר השרון לכך שנותן התצהיר מטעם המבקשות אינו מגיש התלונה במשטרה , וכי אין בבקשה פרטים קונקרטיים ביחס לאיומים שהושמעו ואין גם כל ראיה או תצהיר מטעם הגורמים המאוימים.
5. גם בתגובה מטעם עינב החץ נטען כי כל מטרת הבקשה הינה להשפיע על בית המשפט בכדי שידחה את הבקשה לצו מניעה שהוגשה על ידי עינב החץ כנגד המבקשות , וגם בתגובה זו נטען כנגד העדר פירוט מינימלי של העובדות בעניין האיום הנטען.
6. כמו כן נטען כי המבקשות הציגו בבקשה מצג כאילו מסרו כבר את העבודות לעומר , אך לא צירפו ראיה כלשהי להסכם בינהם , ולטענת עינב החץ הסכם כאמור אינו קיים כלל.
7. בנוסף נטען כי הסיבות שבגינן הקבלנים אינם מעוניינים לעבוד עם המבקשות הינן סיבות כספיות או משפטיות ובכל מקרה לא התקבל שום איום על הקבלנים.
8. לתגובתה צירפה עינב החץ מכתב של מנכ"ל עומר מיום 18.3.2020 , המאשר כי הוא נתבקש ליתן הצעת מחיר כספית למבקשת 2 לביצוע העבודות ולאחר שנערכה על ידי עומר בדיקה כספית והוסבר להם על ידי מנכ"ל המבקשת 2 , המצב הבעייתי בפרוייקט , הוחלט על ידם שלא לחתום ולא לבצע את העבודות.
9. כמו כן צויין במכתב כי"..לא קיבלנו שום איום מאף גורם שקשור לעבודה , ההחלטה שלנו נבעה אך ורק בגלל העניין המשפטי והכספי יחד . נשלחה הודעה לחברה הכלכלית כי לא מובן לנו מדוע שמנו הטוב נכנס לפרוטוקולים של בתי המשפט ותלונות משטרה".
10. בנוסף לכל האמור הפנתה עינב חץ לפסיקה לפיה הליך בזיון בית משפט הינו הליך חריג , שיעשה בו שימוש אך ורק לאחר שכל ההליכים המשפטיים האחרים מוצו וכי יש לעשות בו שימוש רק במקום שבו מדובר באכיפת צווים ברורים , שלא נדרש דיון בעניינם הכולל שמיעת עדויות וחקירות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים אני מורה על דחיית בקשת המבקשות, מהטעם שהללו לא הניחו את התשתית העובדתית המינימלית הנדרשת לצורך הענות לבקשתן , ונראה כי הבקשה הוגשה "כלאחר יד " , מבלי שנעשה נסיון של ממש לבסס את הנטען בה.
2. כך באשר לאיומים הנטענים , אין בבקשה פירוט מינימלי של נסיבות האיומים לרבות: כלפי מי בדיוק הושמעו האיומים? על ידי מי? באילו מועדים ובאילו נסיבות?.
3. ויודגש כי לטענת המבקשות הוגשה על ידן תלונה בנושא למשטרה על ידי מנהל הפרוייקט מטעמן , ואין זה מתקבל על הדעת שאותה תלונה הוגשה ללא כל מסד עובדתי מינימלי שיאפשר למשטרת ישראל לחקור את הנושא , ובהתאם לא ברור מדוע אותו מסד עובדתי שהיה אמור לשמש כבסיס לתלונה אינו מצוין בבקשה.
4. לחילופין , ככל שהתלונה הוגשה ללא כל פירוט עובדתי , הדבר מעלה חשד של ממש שיש בסיס לטענות המשיבות לפיהן כל מטרת התלונה וכל מטרת הבקשה הינה לצורך יצירת רושם שלילי על המשיבות כלפי בית המשפט ,והכל אך ורק לצורך הדיון המתנהל בפניי בעניין הסעד הזמני.
5. יותר מכך , הטענות העובדתיות בבקשה נתמכות בתצהיר של מנהל המבקשת 2 , שאינו מגיש התלונה ושאינו מציין בבקשתו פרטים כלשהם בשאלת מקור ידיעתו ביחס לעובדות הנטענות , וכנגדן עומד כאמור מכתב חתום בידי מנכ"ל חברת עומר , שהינה על פי הטענה הקבלן שאוים על ידי עפר השרון ובעקבות כך חזר בו מהתקשרות עם המבקשות לביצוע העבודות , ומכתב זה מפריך לחלוטין את הנטען בבקשה.
6. מהמכתב שצורף כאמור לתגובת עינב החץ עולה כי לטענת הקבלן לא נחתם עימו הסכם כלשהו, ולא נמסרה לא עבודה , והוא בסה"כ התבקש לתת הצעה , והוא החליט שלא לקחת את העבודות מנימוקים כספיים ומשפטיים ולא מחמת איום כלשהו.

מהאמור עולה כי לא זו בלבד שאין בבקשה פירוט מינימלי של הטענות בדבר איומים , אלא שגם הטענה העקרונית בדבר איום מוכחשת לחלוטין על ידי הקבלן ה"מאוים".

1. כפי שנקבע לא אחת :" כידוע, ההליך לפי פקודת בזיון בית המשפט מצוי באזור הדמדומים שבין המשפט הפלילי למשפט האזרחי, והפעלת אמצעי האכיפה הזמינים במסגרתו עלולה להביא לפגיעה ניכרת בזכויותיו של הנאכף. לפיכך, השימוש באמצעי האכיפה המצויים בפקודת בזיון בית המשפט ייעשה, ככלל, במשורה ובמקרים חריגים, ורק כאשר אין בנמצא אמצעים פוגעניים פחות לאכיפת ההוראה השיפוטית הרלוונטית..... נחה דעתי כי המחלוקות מושא הבקשה שלפני אינן מתאימות להתברר בבית משפט זה בגדרה של בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.... כפי שציין השופט ש' לוין בע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכ"ש - מפסקי כרם שלום , מה (1) 617 (1990):"הליכי אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט מיועדים מעצם טבעם להתברר במהירות וביעילות כדי לאכוף צווים הברורים על פניהם או שניתן ללמוד על משמעותם ללא טרחה יתרה, ואין מקום להפוך את הדיון בהם למשפט מלא עם ראיות ועדויות של מומחים..." [שם, עמ' 619]."(רע"א 5534/14 מאיר לוגסי ואח' נ' ארגון מגדלי הדגים בישראל (19.8.2014 , פסקה 12 ))
2. במקרה שלפנינו כעולה מכל האמור לעיל , לא נעשה על ידי המבקשות המאמץ המינימלי הנדרש לערוך בירור עם המשיבות נוגע לטענות בדבר איומים , או לנקוט בהליך מתון יותר שיביא לתוצאה של מניעת הפרעה של המשיבות להתקשרות של המבקשות עם קבלן כלשהו לביצוע העבודות, והמבקשות "הזדרזו" להגיש בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט,שהינו כאמור הליך חריג הכולל סנקציות עונשיות,מבלי לטרוח ולהניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית מינימלית שתצדיק את הצורך בבקשה דחופה ובנקיטת הסנקציות החריפות המבוקשות.
3. בכל מקרה וגם אם הייתי סבור כי הונחה על ידי המבקשות תשתית עובדתית מתאימה , הרי שנוכח הכחשתו הברורה של עומר , היה נדרש במקרה זה בירור עובדתי הכולל שמיעת עדויות והליך כזה אינו מתאים כלל לבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט.
4. לפיכך הבקשה נדחית , והמבקשות תשאנה בהוצאות המשיבים 1-3 בסך של 4,000 ₪ ובהוצאות המשיבים 4-5 בסך של 4,000 ₪ זאת ללא קשר לתוצאות יתר ההליכים שבפני.

ניתנה היום, ב' ניסן תש"פ, 27 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.