1. בהמשך להחלטות קודמות שניתנו על ידי בתיק זה, ולאחר שהצדדים לא קיבלו את הצעתי להסדר ביניים , ולא הגיעו להסכמה אחרת בינהם , אני נדרש לתת החלטה בבקשת המבקשת למתן סעד זמני.

תמצית רקע עובדתי

1. על הרקע העובדתי הנוגע לבקשה שלפני עמדתי כבר בהחלטתי מיום 4.3.2020 , וכמפורט שם ,לפני מתנהל דיון בבקשה למתן צו מניעה ארעי וצו מניעה זמני שהוגשה על ידי עינב החץ (1965) בע"מ (להלן: "המבקשת"), אשר התקשרה, לאחר הליכי מכרז פומבי, בהסכם (להלן: "ההסכם") עם המשיבה 1 – עירית קרית ביאליק (להלן: "העיריה") לביצוע עבודות עפר ותשתית במסגרת שכונת נאות אפק בקרית ביאליק (להלן: "הפרוייקט").
2. העיריה הסבה את ההסכם למשיבה 2 – החברה הכלכלית קרית ביאליק בע"מ (להלן: "החכ"ל") על פי הודעה בכתב מיום 15.8.17.
3. בין הצדדים פרץ סכסוך במסגרתו שלחה החכ"ל למבקשת ביום 7.1.2020 הודעת ביטול להסכם ודרישה לסילוק יד מאתר העבודות בפרוייקט, וכן נשלחה לבנק הפועלים בישראל בע"מ (סניף המפרץ/עסקים) (להלן: "הבנק"), הודעת חילוט לערבות בנקאית שמספרה 199195/00189 (להלן: "הערבות הבנקאית") שהוצאה על ידי הבנק לטובת החכ"ל לבקשת המבקשת, והעומדת על סכום של 12,488,599 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה בהתאם למנגנון המפורט בערבות.
4. במסגרת הבקשה עתרה המבקשת לקבלת צו זמני במעמד צד אחד שיאסור על העיריה לנקוט בהליכים לחילוט הערבות הבנקאית, וכן התבקש צו זמני שיורה לחכ"ל להימנע מביטול ההסכם עם המבקשת, וכן צו שיורה לחכ"ל שלא לפעול לסילוק ידה של המבקשת מאתר הפרוייקט ו/או לפגוע בציוד המבקשת ו/או מי מטעמה ו/או להתקשר בהתקשרות ישירה עם מי מקבלני המשנה של המבקשת.

1. ביום 13.1.2020 ניתן על ידי צו מניעה זמני המורה לעירייה להימנע מלפעול לחילוט הערבות הבנקאית ובהקשר זה יודגש כי הצו שנתתי הופנה לעירייה לאור בקשת המבקשת, אך עיון בנספחי הבקשה מעלה כי הערבות הבנקאית הקיימת הינה לטובת החכ"ל וגורם זה הוא ששלח את הודעת החילוט.

1. בנוסף, נקבע על ידי דיון בבקשה ליום 29.1.2020, ובמהלכו הושג הסדר זמני בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה, אשר כלל הסכמה על התקשרות ישירה של החכ"ל עם שני קבלני משנה של המבקשת (קבלן הדחיקה – שמשון עבודות צנרת בע"מ (להלן-"קבלן הדחיקה") וקבלן עבודות העפר "עפר השרון"(להלן-"עפר השרון")), זאת מבלי לגרוע ממי מטענות הצדדים ותוך שמירת זכאותה של המבקשת לדרוש את אחוזי הקבלן הראשי המגיעים בגין עבודת קבלני המשנה.
2. כמו כן, במסגרת החלטתי נקבע כי "בנוסף לכל האמור, אני נותן בזאת צו ארעי שיעמוד בתוקפו עד למועד הדיון הבא, שלפיו המשיבות לא יכניסו קבלני משנה לביצוע עבודות הנכללות בהסכם ההתקשרות עם המבקשת, זאת למעט ביצוע העבודות על ידי קבלן הדחיקה ועפר השרון, ואין באמור כדי למנוע מהמשיבות להפעיל קבלני משנה לביצוע עבודות באתר הפרוייקט שאינן נכללות בהתקשרות עם המבקשת".
3. בנוסף, אפשרתי לחכ"ל לקדם הליך תחרותי לאיתור קבלן ראשי חלופי, זאת מבלי שהיתר זה ייחשב כהבעת דעה כלשהי ביחס לטיעוני הצדדים לגופם, וכן נקבע דיון נוסף ליום 3.3.2020.
4. בתקופת הביניים, עד למועד הדיון. הוגשה בקשה לעיון חוזר על ידי המשיבות ובה נטען כי רק לאחר הדיון התברר למשיבות כי קבלן המשנה – עפר השרון שעמו היתה החכ"ל אמורה להתקשר באופן ישיר, אינו "קבלן רשום" בפנקס רשם הקבלנים, ואף אינו בעל הסיווג הנדרש לביצוע העבודות הקבלניות המבוקשות, ובהתאם המשיבות אינן רשאיות על פי דין להתקשר איתו בהתקשרות ישירה לביצוע העבודות.

בנוסף נטען כי העסקתו של הקבלן עפר השרון על ידי המבקשת על אף שהלה אינו קבלן רשום, מהווה הפרה של הסכם ההתקשרות המצדיקה אף היא את ביטול ההסכם.

כמו כן נטען כי נערך בירור עם קבלן הדחיקה אשר העלה כי הוא אינו מעונין להמשיך בביצוע העבודה במחיר החוזי שסוכם על ידו עם המבקשת, וכי בפיו טענות כספיות כנגד המבקשת שלא שילמה לו על פי טענתו את המגיע לו וזאת למרות שהמשיבות טוענות כי שילמו למבקשת את מלוא התשלום הנדרש בגין עבודתו של קבלן הדחיקה.

בנסיבות אלו ביקשו המשיבות לשנות את החלטתי מיום 29.1.2020 ולאפשר להן להתקשר עם קבלנים אחרים בהתקשרות ישירה לצורך ביצוע עבודות דחופות.

1. המבקשת התנגדה לבקשה לעיון חוזר וטענה, בין היתר, כי עפר השרון עובדת בשיתוף עם קבלן אחר, אשר מחזיק בסיווג הקבלני והרישום הנדרש, ובנוסף נטען כי בפועל עפר השרון ממשיכה בביצוע עבודות על בסיס הוראות שהיא מקבלת ממנהל הפרוייקט מטעם החכ"ל.
2. ביום 3.3.2020 התקיים דיון ממושך במהלכו נחקרו כל המצהירים מטעם הצדדים ונקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים עד ליום 11.3.2020.

1. במקביל, ביקשו ב"כ המשיבות ליתן החלטה דחופה ומידית שתאפשר להם להתקשר באופן מידי עם קבלן עבודות עפר לביצוע עבודות אך ורק ברחוב חוגלה בקרית ביאליק, שלגביהם נטען בבקשה לעיון חוזר כי "נכון למועד זה, נתיב אחד בכביש סגור לתנועה תוך פגיעה חמורה בתנועה באיזור. בנוסף, הדבר מקשה באופן משמעותי על התושבים באיזור לגשת למרכז השירות לתושב הנמצא ברחוב, וכן חוסם את הגישה למתחם האירועים העירוני" (סעיף 16.1 בתצהיר התמיכה לבקשה לעיון חוזר).
2. לבקשה צורפו תמונות המצביעות על כך שמחצית רוחב רחוב חוגלה חסום לתנועה והרחוב בכללותו נראה כמצוי בעיצומן של עבודות עפר ותשתיות והחכ"ל העריכה את היקף העבודות הדחופות נדרשות ברחוב חוגלה בסכום של 2 מליון ₪.

1. עוד יצויין כי בדיון בפני נטען גם כי באם לא יחלו באופן מיידי עבודות ברחוב, יבוטלו חגיגות יום העצמאות בקרית ביאליק וכי קיים כיום ברחוב מפגע של ממש.

1. המבקשת התנגדה לבקשה לעיון חוזר וטענה כי היא יכולה לבצע את העבודות בעצמה באופן מידי, ולטענתה כל ההיתרים הם על שמה, כל הביטוחים על שמה, וכל המעטפת היא על שמה (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 3.3.2020 שורות 5-7), ואולם המשיבות התנגדו בתוקף להמשך העבודות עם המבקשת.

המבקשת טענה גם כפי שצויין לעיל,כי עפר השרון ממשיכה בביצוע עבודות על פי הוראות של המשיבות, ואולם בעניין זה טען ב"כ המשיבות כי כל העבודות המבוצעות נעשו בניגוד גמור להוראות של המשיבות, אשר אף הודיעו למבקשת כי נאסר עליהם לבצע עבודות נוספות, וכי הם יידרשו לפרק את כל העבודות שיבוצעו על ידם.

1. לאחר שבחנתי את כלל טיעוני הצדדים , הוריתי על צמצום חלקי של צו המניעה הארעי שניתן על ידי בכך שהוא לא יחול על ביצוע עבודות עפר ותשתיות דחופות ברח' חוגלה בקרית ביאליק , כפי שפורטו בסעיף 17.1. לבקשה לעיון חוזר , והתרתי למשיבות לפעול כפי שימצאו לנכון לצורך ביצוע העבודות הדחופות הנדרשות ברח' חוגלה , זאת בכפוף להוראות כל דין.

1. עוד קבעתי בהחלטתי כי "אני דוחה בשלב זה את בקשת המשיבות ביחס ליתר פרטי העבודות המצויינים בסעיף 17 לבקשה לעיון חוזר, ואולם אין בכך כדי למנוע מהמשיבות את האפשרות לבקש דיון חוזר ביתר העבודות במסגרת הסיכומים שיוגשו על ידם".
2. לאחר החלטה זו , הוגשו סיכומי הצדדים , ומיד לאחריהם הוגשה ביום 18.3.2020 בקשה דחופה לפי פקודת בזיון בית המשפט , ובה טענו המשיבות כי המבקשת ועפר השרון מסכלות בפועל את החלטתי בה התרתי למשיבות להתקשר עם קבלנים אחרים , זאת בדרך של הפעלת איומים על כל קבלן שמבקש להתקשר עם המשיבות.
3. ביום 27.3.2020 דחיתי את בקשת המשיבות , תוך חיובן בהוצאות , מאחר וסברתי כי המשיבות לא הניחו את התשתית העובדתית המינימלית הנדרשת לצורך הענות לבקשתן.
4. במקביל ניתנה על ידי ביום 27.3.2020 החלטה נוספת ובה קבעתי כי :" לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים , ובטרם תינתן על ידי החלטה בשאלת הסעד הזמני , אני סבור כי מבלי לקבוע מסמרות כלשהם , על שני הצדדים לשקול פעם נוספת את ההצעה שהועלתה על ידי בדיון ביום 3.3.2020 , שלפיו תדחה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבות, את הפסקת ההתקשרות עימה,והמשיבות תהינה רשאיות להתקשר עם כל קבלן על פי שיקול דעתן שישלים את ביצוע העבודות בפרוייקט נשוא הסכסוך בין הצדדים.מאידך יעמוד בתוקפו הצו הזמני שניתן על ידי ביום 29.1.2020 , כך שמימוש הערבות הבנקאית שצוינה בצו הזמני, יעוכב , עד לגמר בירור התביעות הכספיות שבין הצדדים, ובהתאם לתוצאות הבירור.

ויודגש כי על פי הצעתי ישולמו בשלב זה למבקשת רק חשבונות שאושרו גם על ידי המפקח מטעם המשיבות וגם על ידי רשות מקרקעי ישראל , וכל יתר החשבונות יבחנו במסגרת בירור התביעות הכספיות בין הצדדים.

כמו כן מוצע על ידי כי בירור התביעות הכספיות יעשה בפני מותב הכולל שני בוררים: האחד עו"ד/שופט בדימוס, והשני מהנדס בנייה בעל נסיון בבוררות .

הצדדים יודיעו עד ליום 2.4.2020 האם קיימת הסכמה למתווה האמור.

ככל שלא תושג הסכמה , אני סבור כי לצורך הכרעה בסוגיית מימוש הערבות הבנקאית ונוכח העובדה שרשות מקרקעי ישראל היא הגורם המממן את ביצוע העבודות בפרוייקט , נדרשת עמדה מנומקת בכתב של רשות מקרקעי ישראל , בשאלת הצורך במימוש מיידי של הערבות הבנקאית , ולפיכך, אני מורה לרשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה להגיש עד ליום 7.4.2020 , עמדה מנומקת בכתב בשאלת הצורך במימוש מיידי של הערבות הבנקאית ."

1. במקביל להחלטה הוגשה הודעה על ידי המבקשת שלפיה בעקבות משבר הקורונה ומצב החירום , התקבלה במשרד השיכון החלטה להסב את כלל חוזי הפיתוח שנחתמו החל מיום 1.1.2017 , לחוזים פאושלים , שבהם יקבעו אבני דרך לתשלום ללא צורך בבדיקת כמויות.
2. כפי שיפורט להלן , גם במקרה שלפנינו נושא שינוי מתכונת ההתקשרות בין הצדדים לחוזה פאושלי הינה אחת הסוגיות המרכזיות בסכסוך בין הצדדים , ובהודעה נטען כי נעשתה פנייה דחופה למשיבה 3 – רשות מקרקעי ישראל (להלן-"רמ"י"), ליתן הסכמה להסבת ההסכם בין המבקשת והמשיבות להסכם פאושלי, ובנסיבות אלו התבקשתי לעכב את ההחלטה במספר ימים.
3. ביום 4.2.2020 הוגשה הודעה על ידי המשיבות ובה נטען כי בתחילה היו המשיבות מוכנות לשקול את הצעת בית המשפט ולהימנע בשלב זה מחילוט הערבות הבנקאית כנגד סיום מסודר של ההתקשרות בין הצדדים אלא שהמבקשת דחתה הצעה זו והתנתה את סיום ההתקשרות בתשלומים של מליוני שקלים, ואולם מאחר וממועד הגשת בקשת המבקשת , נזקי המשיבות האמירו "כך שספק אם יש בערבות הבנקאית כדי לכסות אותן במלואם" , המשיבות לא נתנו הסכמתן להצעתי ועמדו על מימוש מיידי של הערבות הבנקאית.
4. עוד יצויין כי לתגובתן צירפו המשיבות מכתב של רמ"י מיום 1.4.2020, אשר נשלח לב"כ המבקשת וממנו עולה כי רמ"י אינה מסכימה לשינוי הסכם ההתקשרות להסכם פאושלי הן מהטעם שהמדיניות של שינוי הסכמי ההתקשרות היא של משרד השיכון והיא אינה חלה על רמ"י אשר מתנגדת כעיקרון למתכונת התקשרות כזו , והן מהטעם שלגופו של ענין יש לרמ"י טענות קשות כנגד המבקשת בכל הנוגע להתנהלותה בפרוייקט, ו"לאור האמור , לא יכול להיות ספק, כי קבלן, אשר אינו עומד בדרישות והתחייבויות להן התחייב מכח המכרז וההסכם איתו, כפי שתואר לעיל, לא יכול לדרוש כיום הטבות /שינויים במתווה החוזי...".
5. ביום 2.4.2020 הוגשה הודעת המבקשת לפיה היא מסכימה להצעת בית המשפט ,וכן הודיעה כי גיבשה עם המשיבות עקרונות להסדר כולל בינהם אשר אם יקבל את "ברכת הדרך" של רמ"י יהפוך להיות הסכם מפורט , ולפיכך התבקשה דחייה נוספת במתן ההחלטה על ידי.
6. ביום 8.4.2020 הוגשה הודעה נוספת מטעם המבקשות ובה נטען כי נעשים מאמצים לקבל את הסכמת רמ"י לעקרונות שסוכמו בין הצדדים וכי לא ברור מדוע נציג רמ"י החתום על המכתב שצורף להודעת המשיבות מיום 2.4.2020 , מתנגד למעבר למתכונת פאושלית של ההסכם , זאת בשונה ממה שנהגה רמ"י בערים אחרות, ולפיכך התבקשה שהות נוספת להשגת הסכמה ולחילופין קביעת מועד לדיון בנוכחות הצדדים לרבות רמ"י , ויודגש כי בהודעה נכתב מפורשות:"בהיות כל עסקה תלוייה בהסכמת רמ"י, שהנה "בעל המאה" ייתכן ויידרש פרק זמן קצר נוסף על מנת לקבל את הסכמתה".
7. המשיבות מצידן הגישו הודעות ובהן התנגדו למתן ארכה נוספת ולטענתן לא הושגה הסכמה בין הצדדים , ואף לא מתקיים מו"מ בין הצדדים , וכי קיימת דחיפות במתן ההחלטה.
8. במקביל לאמור הוגשה הודעת רמ"י ולפיה בכל הנוגע לחילוט הערבות הבנקאית , על אף שהתקיימו התנאים המצדיקים את חילוט הערבות , וכי התנהגות המבקשת כבר גרמה נזקים רבים , לאור מצב החירום "ניתן לדחות את מימוש הערבות ב-30 יום עד לאחר פקיעת תוקף ההכרזה בדבר מצב החירום".
9. כמו כן הודיעה רמ"י על התנגדותה לשינוי ההסכם למתכונת פאושלית הן לאור התנהלות המבקשת ואי עמידתה בהתחייבויות החוזיות , והן לאור מדיניות רמ"י שלא להתקשר בהסכמים פאושלים,ובהעדר הסכמה כוללת בין הצדדים למתווה שהצעתי עלי ליתן החלטתי .

דיון והכרעה

1. הבקשה שלפניי, הינה בקשה לסעד זמני בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות") ובאשר לשיקולים אותם נדרש בית המשפט לשקול בבואו ליתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני, נקבע כבר ע"י בית המשפט העליון כי:"המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני קבועה בתקנה 362 לתקנות. כידוע, בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוכחות, קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם ינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים את ניקיון הכפיים של הצדדים, וכן את סוג הסעד, היקפו ותנאיו...."(רע"א 9213/12, רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שירותי הערוץ החדש בע"מ ואח', 20.1.13, פסקה 29).
2. על האמור לעיל יש להוסיף כי כפי שיפורט להן , חלק מהותי בבקשה שלפניי הינו למעשה בקשה למתן צווי עשה זמניים אשר יש בהם כדי לשנות את המצב הקיים, ואין מדובר בצווים שנועדו להקפאת מצב קיים עד להכרעה בתיק העיקרי, ובעניין זה נקבע כבר לא אחת ע"י בית המשפט העליון כי נדרשת אמת מידה מחמירה בהרבה במתן צווים שכאלה, וכדברי בית המשפט העליון:"צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במצבים חריגים בלבד, רק כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (ראו למשל: רע"א 1868/98 סייג נ' המועצה ליייצור ולשיווק צמחי נוי [פורסם בנבו] (6.4.1998))."(פס"ד נגה האמור לעיל, פסקה 32).
3. לאור העקרונות לעיל , נדרש לבחון את "סיכויי התביעה" ואת "מאזן הנוחות" , בהתאם לכללים אשר נקבעו בפסיקה ולפיהם:"כידוע על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לעמוד בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד. במילים אחרות, על המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי טובים. התנאי השני הוא הוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש... בין התנאים מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות" – ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך... עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימלי בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני...."(רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון (נבו, החלטה מיום 1.9.09)).
4. באשר לסיכויי התביעה של מבקש צו המניעה הזמני, יש לזכור כי הרף הנדרש מהמבקש בשלב זה איננו גבוה, דהיינו המבקש אינו צריך להצביע על כך שקיים סיכוי גבוה כי תביעתו תתקבל, אלא די בכך "שעלה בידי מבקש הסעד הזמני להציג עילה לכאורה ולהראות כי תביעתו אינה משוללת יסוד (ראו: יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 583 (מהדורה שביעית, 1995): אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" 522 (מהדורה עשירית, 2009))" (רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC Aeroavit airlines (נבו החלטה מיום 28.10.10, סעיף 8 להחלטה).
5. זאת ועוד, יש לזכור כי בכל הנוגע לרמת ניתוח הראיות הנדרשת מבית המשפט בשלב הדיון בסעד הזמני נקבע כי:"בדונו בסעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית. בשקלו את עניין הסעד הזמני מתחשב בית המשפט באיזון שבין אינטרס של התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע".)ע"א 342/83 גילו גלוזמן נ' אספירה גלוזמן פ"ד לח(4) 105, (סעיף 9 לפסק הדין)).וכן נקבע כי:"בקשה לסעד זמני נחתכת לפי טענות וראיות לכאורה, ולעולם חייב השופט המקיים דיון בה להימנע במחשבה ובניסוח מקביעות מוחלטות, המתיימרות להכריע את גורל המשפט".(רע"א 160/89 קוטו שירותי מזון בע"מ נ' משכנות ים הרצליה בע"מ פ"ד מג(1) 579, 582).
6. לאור העקרונות לעיל, יש לבחון את הבקשה שלפנינו ואתייחס תחילה לבקשת המבקשת בענין המשך ההתקשרות בין הצדדים.

צו מניעה זמני האוסר על החכ"ל לבטל את ההסכם עם המבקשת , ולפעול לסילוק יד המבקש מאתר הפרויקט.

1. בכל הנוגע לבקשת המבקשת למתן צו זמני שיאסור על החכ"ל לבטל את הסכם ההתקשרות עם המבקשת , מצאתי כי דין בקשת המבקשת להידחות.
2. אקדים ואדגיש כי כפי שפורט לעיל , המבקשת עצמה הסכימה להצעתי להסדר ביניים הכולל את הפסקת ההתקשרות בין הצדדים , אך בהעדר הסכמה כוללת בין הצדדים , אינני "תופס" את המבקשת בהסכמתה , ואבחן את בקשתה לגופה.
3. אפתח תחילה בבחינת "סיכויי התובענה" של המבקשת בסוגיית ביטול ההסכם,ועיון בהמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המבקשת מעלה כי הסעדים המבוקשים על ידה הינם "פסק דין הצהרתי שביטול החוזה נעשה שלא כדין ובין הצדדים קיים חוזה תקף" (דגש שלי ש.מ) וכן "צו המורה למשיבות לאכוף או לכבד את ההסכם הקיים בין הצדדים", ובהתאם יש לבחון מהם סיכויי המבקשת לקבל סעד זה.
4. אלא שבמקרה שלפנינו ,עלה בבירור אף מעדויות נציגי המבקשת , כי המבקשת עצמה אינה מעוניינת באופן מעשי בקבלת הסעדים המפורטים בהמרצת הפתיחה והמבקשת עצמה אינה מעוניינת באכיפת המשך התקשרות על פי ההסכם בתנאיו הנוכחיים , ולמעשה בקשתה בפועל הינה כי בית המשפט יורה בצו עשה זמני למשיבות לפעול בשונה מהוראות ההסכם , זאת או בדרך של התקשרות חדשה במתכונת פאושלית , במתווה שעקרונותיו סוכמו לטענת המבקשת בין הצדדים , או בדרך של הוראה למשיבות לבצע תשלומים בגין עבודות שכבר בוצעו על ידי המבקשת , ושרמ"י לא אישרה תשלום עבורן.
5. את קביעתי לעיל אני מבסס על פרוטוקול ישיבת השימוע שנערכה למבקשת ביום 5.12.2019 (נספח 16 לתגובת המשיבות), ממנו עולה כי המבקשת אינה מוכנה להמשיך בהתקשרות על פי תנאי ההסכם המקוריים אשר כללו בין היתר את הוראת סעיף 60.3 ,בה הובהר והודגש למבקשת כי "..מלוא המימון בגין העבודות בפרוייקט נשוא הסכם זה מגיע למזמינה מאת רמ"י , ולפיכך כל חשבונותיו כפופים לאישור חברת הבקרה של רמ"י ושל הגורמים המוסמכים בהנהלת רמ"י , וכי ללא אישורי רמ"י כאמור וללא שהמזמינה תקבל בפועל את הסכומים המאושרים לתשלום מאת רמ"י , לא תהא למזמינה היכולת להעבירם לקבלן, והקבלן לא יבוא בכל טענה , דרישה או תביעה למזמינה בקשר לכך".
6. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי עיקר טענות המבקשת הינן כנגד חשבונות המתייחסים לעבודות שבוצעו על ידה באמצעות קבלני המשנה מטעמה, אשר אושרו ע"י מנהל הפרויקט מטעם החכ"ל , אך לא אושרו על ידי הבקר מטעם רמ"י משה חן (ראו דברי ב"כ המבקשת בפרוט' בעמ' 171 לנספחי תגובת המשיבות), וכדי להתגבר על קושי זה הבהיר ב"כ המבקשת כדלקמן:"אסף:אי אפשר לעבוד כך . אני רוצה לסכם מה אנו מציעים :1. להגיע להסכם פאושלי .2.אם לא פאושלי , צריך למצוא פתרון לסכומים החסרים או שתממנו ואח"כ תלכו למנהל"(עמ' 172 לנספחי תגובת המשיבות).

בהקשר זה יצויין כי גם מנהל הביצוע בפרוייקט מטעם המשיבה, אישר בדיון מיום 29.1.2020 כי :"אני המלצתי לאשר בין 2.5 ל-3 מליון ₪ בשני סעיפים , אחד סילוק פסולת לקבלן עפר השרון , וכן תשלומים לקבלן הדחיקה , והבקר מטעם רמ"י לא אישר את התשלומים..." (עמ' 2 לפרוט' שו'17-18 ).

בהקשר זה יודגש כי בדיון שהתקיים ביום 29.1.2020 נטען על ידי ב"כ עפר השרון , כי קיימים חשבונות מאושרים שחלקה של עפר השרון בהם הוא 5 מליון ₪ (עמ'1 לפר'), אך אמירה זו לא גובתה במסמכים כלשהם שיהיה בהם כדי לסתור את הנתון שנמסר על ידי מנהל הפרויקט מטעם המשיבה.

1. בהמשך נשלח ביום 8.12.2019 מכתב סיכום של הצעת המבקשת ע"י באי כחה ( נספח 17 לתגובת המשיבות), שבו הובהר על ידי המבקשת כי "ללא פתרון למצב הקיים כיום, אין באפשרות מרשתנו ו/או כל קבלן אחר לבצע את הפרוייקט , בוודאי בקצב המבוקש על ידי העירייה", ואמירה זו אושרה בשנית על ידי נציג המבקש בשיר אבו טריף בדיון מיום 3.3.2020(עמ' 4 לפרוט' שו'5-6 ), והעד אף אישר כי "...לאור התנהלות העירייה , התזרים היה לנו קושי להמשיך בפרוייקט איך שההסכם מנוסח ואיך שהוא מתנהל" (שם,שו'4).
2. מכל מקום במכתב האמור , הועלו 3 חלופות להמשך ההתקשרות בין הצדדים :האחת, מעבר להסכם הפאושלי , השניה ,תשלום מיידי של כספי החוב הנטענים על ידי המבקשת (וכאמור לעיל , מדובר בכספים שלא אושרו לתשלום על ידי רמ"י), והשלישית, יציאה בהסכמה של המבקשת מביצוע הפרוייקט , תוך החזרת הערבות הבנקאית ותשלום אותם כספי חוב בגין חשבונות מאושרים כמפורט בחלופה השנייה.
3. מהמכתב האמור עולה בבירור כי בכל מקרה וגם מבחינתה של המבקשת , לא קיימת אפשרות להמשיך בהסכם במתכונתו המקורית , ולמעשה בקשתה של המבקשת היא שינתן על ידי סעד זמני במסגרתו אורה למשיבות לערוך שינוי במתכונת ההתקשרות בין הצדדים ,זאת או בדרך של שינוי ההסכם למתכונת פאושלית , או בדרך של חיוב המשיבות בביצוע תשלומים שלא אושרו על ידי רמ"י, וזאת כאשר לכאורה לא קיימת להם חובה חוזית לבצע את התשלומים בהתאם להוראות ההסכם.
4. בענין זה יצויין גם כי נציג המבקשת נשאל בנושא וכך נרשמו הדברים בעמ' 3 לפר' מיום 3.3.2020 שו' 24-26 :"ש. אני מציג לך זה התביעה שהגשתם, סעד ראשון פסק דין (סעיף א') מציג לך את סעיף ב'. מה שאתם מבקשים בתביעה שהגשתם זה לאכוף את ההסכם המקורי שנכרת בין הצדדים או שאתם מבקשים לאכוף את ההסכם הפאושלי.

ת. את ההסכם הפאושלי ".

1. בכל הנוגע לשינוי מתכונת ההתקשרות להסכם פאושלי , יצויין כי המבקשת הקדישה חלקים מהותיים מטיעוניה למצגים אשר לטענתה הוצגו בפניה על ידי מנהל החכ"ל דורון פרץ ואשר לפיהם התקבל אישור של רמ"י להסכם פאושלי , ולטענת המבקשת על בסיס מצגים אלו , המשיכה המבקשת בביצוע עבודות, הביאה לאתר הפרוייקט ציוד וחומרים, ואף ערכה סיכום עם קבלן הדחיקה במסגרתו שילמה לו תשלומים שונים בכדי שהלה יחזור לעבודתו באופן מיידי , ולאחר כל הפעולות שבוצעו על ידה , החכ"ל ביטלה איתה באופן חד צדדי את ההסכם , תוך שהיא טוענת כי ההסכם הפאשולי לא אושר על ידי רמ"י.
2. גם אם כל טענותיה של המבקשת בענין זה צודקות , ואינני קובע כל קביעה בענין , עדיין אין בכך כדי לסייע למבקשת לצורך מתן סעד זמני שיורה לחכ"ל להסב את ההסכם להסכם פאושלי .
3. כפי שצויין לעיל , אף המבקשת עצמה אישרה כי ללא אישור רמ"י לא ניתן לשנות את מתכונת ההתקשרות להסכם פאושלי , זאת בין היתר מהטעם ה"פשוט" שרמ"י הינו "בעל המאה" דהיינו הגורם המממן בלעדית את הפרוייקט ובהתאם ללא אישורו , לא ישולמו כספים כלשהם למבקשת בגין עבודתה .
4. והנה מהודעת רמ"י שהוגשה עולה כי רמ"י אינה מסכימה לשינוי מתכונת ההתקשרות , בין היתר לאור טענותיה כנגד התנהלות המבקשת ,ומכאן שבכל מקרה לא ניתן לתת צו עשה זמני שיורה למשיבות לשנות את הסכם ההתקשרות להסכם פאושלי , מאחר ולצו כזה אין כל משמעות מעשית בהעדר הסכמת רמ"י.
5. בהקשר זה אני מוצא מקום להביע את תמיהתי על התנהלותה הדיונית של המבקשת אשר מעלה בטיעוניה במישרין או בעקיפין טענות רבות כנגד התנהלות רמ"י , אשר לגרסתה נמנעת מלאשר תשלומים בגין עבודות שבוצעו על ידה , או מתנגדת ללא הצדקה לשינוי מתכונת ההתקשרות להסכם פאושלי , ולמרות כל האמור , ערכה המבקשת עצמה הסכם עם רמ"י שלפיו נמחקה רמ"י מהתובענה והיא למעשה איננה צד פורמלי יותר להליכים ובהתאם אין כל אפשרות ליתן סעדים זמניים בהקשר אליה .
6. זאת ועוד,בדיון שהתקיים ביום 29.1.2020 קבעתי בהחלטתי כי " המבקשת תגיש , ככל שתרצה בכך ועד ליום 10.2.2020 בקשה מנומקת לזימון הבקר מר משה חן לדיון הקרוב ולבקשתה תצרף המבקשת את עמדת רמ"י ", ואולם המבקשת לא עשתה דבר בענין זה וכך נותרו בשלב זה כל טענות המבקשת בדבר חשבונות בגין עבודות שבוצעו על ידה ואשר לא שולמו ללא הצדקה ,העדר אישור רמ"י , כטענות לא מבוססות שלא נתמכו בראיה כלשהי , ואף המבקשת עצמה לא עשתה את המאמץ העובדתי והמשפטי המינימלי להניח בפני תשתית מתאימה שתצביע על כך שהחשבונות בהם מדובר אכן לא שולמו ללא הצדקה.
7. מכל האמור לעיל עולה כי גם ללא הכרעה במחלוקות הכספיות שבין הצדדים , ניתן לקבוע כי "סיכויי התובענה " הנוכחית של המבקשת בכל הנוגע לסוגיית ביטול ההסכם,למעשה אינם קיימים בנסיבות בהן המבקשת עצמה אינה מעוניינת באכיפת ההסכם הנוכחי, ודי בטעם זה כדי להשמיט את הבסיס מבקשת המבקשת.
8. למען הזהירות יצויין כי ככל שכוונת המבקשת בתביעתה היא לאכיפת הסכם חדש במתכונת פאושלית או את ההסכם הנוכחי עם שינויים דוגמת חיוב המשיבות לשלם למבקשת גם כספים שלא אושרו לתשלום על ידי רמ"י , גם אז ניתן לקבוע כי "סיכויי התובענה" נמוכים ביותר מאחר ולצורך הוכחת תביעתה תדרש המבקשת לשכנע את בית המשפט כי אין הצדקה לסירוב רמ"י לשלם את החשבונות שאושרו על ידי מנהל הפרוייקט מטעם המשיבה או כי אין הצדקה שלא לאשר הסכם התקשרות פאושלי וכאמור לעיל , בית המשפט לא יוכל להשתכנע בכך מבלי שרמ"י תהיה צד להליכים שכנגדו יופנו הסעדים המבוקשים.
9. מבלי לגרוע מכל האמור , יצוין בתמצית כי מבלי לקבוע קביעה כלשהי ביחס להתחשבנות הכספית שבין הצדדים,עדיין ניתן לקבוע כי בשלב זה עלה בידי המשיבה להניח תשתית ראייתית לכאורית המצביעה על כך שמתחילת הפרוייקט המבקשת לא עמדה בלוח הזמנים החוזי ונשלחו אליה מכתבי התראה רבים בנושא (לדוגמא נספחים 7-11 לתגובת המשיבות ).
10. עוד עלה כי ביום 2.6.2019 קיבלה המבקשת מקדמה על חשבון המגיע לה בסכום של 3 מליון ₪, זאת כנגד התחייבותה "לפעול ללא לאות , ללא סייג וללא כל דיחוי בכל אתרי העבודות בשטח , ומתחייבים לעבוד בכל האתרים ובכלל הפעילויות ללא יוצא מהכלל ובהתאם להוראות החוזה , בין היתר לבצע את גשר ז'בוטינסקי במלואו וכן את עבודות קו הביוב בדחיקה, והכל במועדים החוזיים להם הנכם מחויבים להם , הן בעבודות אלו והן בכל שאר העבודות בחוזה"(נספח 12 לתגובת המשיבה) , ואולם בפועל לא בוצעו לכל הפחות עד לסוף חודש נובמבר 2019 עבודות כלשהן על ידי המבקשת בגשר ז'בוטינסקי , וגם עבודות הדחיקה בוצעו באופן חלקי והופסקו החל מחודש אוקטובר 2019 ,זאת כעולה בין היתר ממכתב הזמנה לשימוע מיום 24.11.2019 (נספח 14 לתגובת המשיבה).
11. כנגד מסמכים אלו ואחרים , לא הוצגה על ידי המבקשת תשתית ראייתית ולו לכאורית שתסתור טענות אלו , וכך אף בפרוטוקול ישיבת השימוע או ממכתב המבקשת מיום 8.12.2019 שנזכר לעיל , לא ניתן למצוא טענות הסותרות או מפריכות את טענות המשיבות בדבר אי עמידת המבקשת בלוחות זמנים.
12. כך ורק לשם הדוגמא , אציין כי המצהיר מטעם המבקשת ניזאר פאהום , טען כי ישנם אין ספור מכתבים שנשלחו על ידו לחכ"ל שמתעדים עיכובים שנגרמו בשל אי מסירת תוכניות או אי העתקת תשתיות או בשל אי ביצוע תשלומים ואולם המבקשת לא טרחה לצרף לטיעוניה ולו מכתב תשובה אחד שיש בו מענה לטענות המשיבות בכל הנוגע ללוחות הזמנים.
13. על האמור יש להוסיף כי המשיבות הציגו בפני גם חוות דעת מקצועית של חברת חפ"ת (נספח 20 לתגובת המשיבות) אשר ממנה עולה כי ההחלטה לשלוח את הודעת הביטול התקבלה על בסיס חוות דעת של גורם מקצועי , אשר ניתח את המצב בפרוייקט , בחן את התנהלות המבקשת והגיע למסקנה לפיה "לדאבוננו אין מנוס מהיפרדות מהקבלן על כל המשתמע מכך", וגם חוות דעת זו לא זכתה למענה ראוי בבקשת המבקשת,
14. להשלמת התמונה אציין כי אין בקביעתי זו כדי לבטל בין היתר את טיעוני המבקשת שבהם מצאתי ממש ולפיהם ביום בו הוצאה להם הודעת הביטול של ההסכם (7.1.2020), ערכה המבקשת בידיעת מנהל הפרוייקט מטעם המשיבה סיכום מחייב עם קבלן הדחיקה אשר היה אמור לגרום לכניסתו המיידית לעבודה ,וכי המשיבות התעלמו מעובדה זו ובחרו לשלוח הודעת ביטול , ובדיון שיערך בגוף התובענה תבחן שאלת משמעות התנהלות זו של המשיבות.
15. כמו כן אינני מתעלם מטענת המבקשת לפיה המקדמה בסך של 3 מליון ₪ ששולמה לה על ידי חכ"ל קוזזה ב-4 תשלומים מחשבונות מאושרים ששולמו לה כך שכל כספי המקדמה כבר הוחזרו לחכ"ל, וגם טענה זו תידון ותיבחן בתיק גופו.
16. ואולם בכל הנוגע לשאלת תוקפה של הודעת הביטול שנשלחה על ידי החכ"ל , אני סבור כאמור כי על סמך התשתית הראייתית המונחת בפני כיום נראה כי סיכויי המבקשת לשכנע בטענתה לפיה הודעת הביטול של ההסכם נשלחה רק מתוך שרירות , הפעלת לחץ ונקמנות כפי שטוענת המבקשת , וללא כל בסיס מקצועי , נראים בשלב זה כנמוכים.
17. לפיכך ואך ורק לצורך הדיון בצו המניעה ניתן לאמר גם כי "סיכויי התובענה" של המבקשת בטיעוניה לפיהם הודעת הביטול נשלחה שלא כדין וללא כל בסיס,אינם גבוהים ולפיכך ובהתאם לעיקרון "מקבילית הכוחות" חלה על המבקשת החובה להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה , וכאמור בפסיקה שהובאה לעיל , הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שלפנינו שבו כאמור לעיל בקשת המבקשת בפועל היא מתן צו עשה זמני , ובהתאם על המבקשת להצביע על כך שמדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבות של בית המשפט כבר בשלב הסעד הזמני על מנת למנוע נזקים למבקשת שאינם ניתנים לפיצוי כספי.

מאזן הנוחות

1. בכל הנוגע למאזן הנוחות , אקדים ואדגיש כי לאחר שני הדיונים שהתקיימו בפני ולאור ההתנהלות בין הצדדים אשר באה לידי ביטוי ב"שלל" הבקשות וההודעות שהוגשו על ידי הצדדים , אני סבור כי בכל מקרה "הנוחות" העסקית של שני הצדדים מצדיקה את סיום ההתקשרות בינהם , וכי גם אם אורה על המשך ההתקשרות , לאור היחסים האישיים והעסקיים העכורים מאד בין הצדדים (ואינני קובע צד אשם), ספק גדול בעיני אם הצדדים מסוגלים להוביל את הפרוייקט באופן ענייני ומקצועי שיאפשר את ביצוע העבודות תוך תשלום התמורה המגיעה למבקשת ולקבלני המשנה מטעמה.
2. למקרה כגון זה שבפנינו יפים דברין של בית המשפט העליון ברע"א 1760/15 הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (פורסם בנבו, 02.04.2015)‏‏ "לא אחת דן בית משפט זה בבקשות לצווי עשה שנועדו לשמר מצב עסקי קיים, לרבות בנסיבות של חוזי זכיינות והפצה...בנסיבות שכאלה נקבע כי אין לכפות על הצדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם וכי התרופה ההולמת למקרים אלו הינה פיצוי כספי...."(פסקה 9).
3. יצוין כי הפסיקה בה נקבעה ההלכה לעיל , עסקה בעיקרה בהסכמי זכיון , סוכנויות וכיוב',הסכמים שמטבעם מחייבים רמת אימון גבוהה בין הצדדים, ואולם הגיונה נכון גם למקרה כגון זה שבפנינו שבו ניכר על פני הדברים כי המשך ההתקשרות בין הצדדים הינה לצערי מתכונת בדוקה להמשך סכסוך משפטי שבסיכומו של דבר יוביל בסבירות גבוהה לפגיעה באפשרות ביצוע העבודות נשוא ההסכם, בלוח זמנים סביר .

1. מכל מקום בכל הנוגע למאזן הנוחות של כל אחד מהצדדים בנפרד,לא מצאתי בטיעוני המבקשת כדי לשכנע שבאם בסופו של יום יקבע כי ביטול ההתקשרות עימה היה שלא כדין , לא ניתן יהיה לפצות את המבקשת בפיצוי כספי מתאים בגין כל נזקיה לרבות כתוצאה מתביעות קבלני המשנה כנגדה,ובהקשר זה יצויין כי מהעתק החוזים עם קבלני המשנה שצירפה המבקשת לבקשה עולה כי חלקם המכריע של החוזים הינו מסוג "גב אל גב" , ועל פי האמור בהם אין לקבלני המשנה זכות תביעה כלפי המבקשת אלא ביחס לכספים שהחכ"ל שילמה בפועל למבקשת.
2. בהקשר זה של קבלני המשנה אציין כי בהחלטתי שניתנה בסיום הדיון ביום 29.1.2020 אפשרתי לעפר השרון שהינה אחד מקבלני המשנה המרכזיים של המבקשת,להגיש בקשה להצטרף להליך ככל שלא תערך התקשרות ישירה של המשיבות עימו , אך בקשה כאמור לא הוגשה גם לאחר שהמשיבות הודיעו כי הן אינן יכולות להתקשר עם עפר השרון בהעדר סיווג קבלני מתאים כנדרש על פי דין , ובהתאם אינני נדרש להתייחס באופן נפרד לעניינו של קבלן משנה זה.
3. לעומת זאת ,מבחינתן של המשיבות ,לא ניתן לבטל את טענתן הנסמכת על התנהלות העבודות בפרוייקט עד עתה, שלפיה המשך התקשרותן עם המבקשת ,יוביל לאיחורים ופיגורים חוזרים ונשנים בביצוע העבודות , באופן שיגרום נזקים של ממש לא רק למשיבות אלא לציבור הרחב אשר נפגע כבר כיום מביצוע העבודות הגורמות למפגעי תחבורה רבים, וכי נזקים מצטברים אלו אינם ניתנים לפיצוי כספי .
4. בנסיבות אלו אינני סבור כי הפגיעה אשר תיגרם למבקשת באם תופסק ההתקשרות עם המשיבות , תעלה על הפגיעה העשויה להיגרם למשיבות באם תכפה עליהן המשך ההתקשרות עם המבקשת ולכל היותר ניתן לאמר כי מאזני "מאזן הנוחות" במקרה זה מאוינים , ואולם כאמור לעיל לצורך מתן צו שהוא צו עשה במהותו , נדרשה המבקשת להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה וזאת לעמדתי לא עלה בידה לעשות.

סיכום

1. סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשת למתן צו מניעה כנגד הפסקת ההתקשרות עימה על ידי החכ"ל, והמשיבות רשאיות להשלים את הליך איתור קבלן חליפי שעימו הן יתקשרו לצורך השלמת העבודות, הליך שהחל על פי הסכמת הצדדים כבר ביום 29.1.2020.
2. בהתאם אני דוחה גם את בקשת המבקשת למתן צו מניעה אשר יאסור על המשיבות לפעול לסילוק ידה של המבקשת מהפרויקט לרבות פינוי כלים הנדסיים ו/או כל ציוד אחר.
3. עם זאת,אני נותן בכל זאת צו מניעה מוגבל האוסר על המשיבות לפעול בהתאם לסמכות המוקנית להם על פי הוראות סעיף 63.2(ב) להסכם, לפינוי ציוד , חומרים ואביזרים (להלן-"הפריטים") אשר הובאו כבר על ידי המבקשת לאתר הפרוייקט ואשר לא ניתן לעשות בהם שימוש אחר בשל התאמתם הספציפית לדרישות הפרוייקט, ובענין זה אני מתיר למבקשת להגיש עד ליום 5.5.2020 בקשה מפורטת ומנומקת הנתמכת בחוות דעת מקצועית מתאימה, שבה יפורטו הפריטים אשר לטענת המבקשת לא ניתן לעשות בהם שימוש אלא לצרכי הפרוייקט, וככל שתוגש בקשה כאמור ,המשיבות לא תהיינה רשאיות לפעול לפינוי אותם פריטים , מבלי שינתן לכך אישור של בית המשפט.
4. לחילופין,מומלץ לצדדים לבוא בדברים על מנת להגיע להבנה הוגנת באשר לסכום שישולם למבקשת או למי מטעמה בגין אותם פריטים שישארו באתר הפרוייקט לשימוש הקבלן החליפי, או להגיע להסכמה בדבר מנגנון משפטי מוסכם אשר יכריע גם בשאלת התמורה המגיעה בגין אותם פריטים .
5. ככל שלא תוגש בקשה כאמור על ידי המבקשת עד למועד שקבעתי, המשיבות תהינה רשאיות לפעול ככל שירצו בכך לפינוי כל הפריטים בהתאם להוראות ההסכם.

מימוש הערבות הבנקאית

1. בכל הנוגע למימוש הערבות הבנקאית, כפי שכבר קבעתי בהחלטתי מיום 27.3.2020 , בהיות רמ"י הגורם המממן בלעדית את הפרוייקט , קיימת חשיבות מרובה לעמדתו בכל שאלת מימוש הערבות הבנקאית.
2. מבלי לקבוע מסמרות כלשהם , אני בוחר בשלב זה לאמץ את העמדה שהביעה רמ"י שלפיה ניתן להימנע ממימוש הערבות הבנקאית לכל הפחות עד לסיום מצב החירום,ובהתאם אני מאריך את המועד של צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביחס למימוש הערבות הבנקאית בשלב זה עד ליום 31.5.2020.
3. התיק יובא לעיוני לצורך מתן החלטה בשאלת הערבות הבנקאית ביום 1.6.2020 , והצדדים רשאים להגיש עד ליום 25.5.2020 הודעת עדכון באם ירצו בכך , הן ביחס להליכים המבוצעים על ידי המשיבות לצורך איתור קבלן חליפי והן ביחס להשלמת פינוי אתר הפרוייקט והן ביחס להסכמה ככל שתהיה באשר למותב בפניו יתבררו חילוקי הדעות הכספיים שבין הצדדים ובענין זה ניתנה המלצתי בהחלטתי מיום 27.3.2020.
4. שאלת ההוצאות בבקשה תידון ותוכרע על ידי במסגרת החלטתי בענין הערבות הבנקאית.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.