01 דצמבר 2021

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. בפני בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי, דר' ארז בנדט.
2. דר' בנדט מונה לחוות דעתו בשאלה: האם קיימת החמרה בשמיעה של התובע לפי הבדיקה מיום 17.3.2017 לעומת בדיקות קודמות מיום 13.3.2015 ומיום 31.8.2012? (החלטה מיום 2.2.2021).
3. למומחה הועברו העובדות שנקבעו על ידי בית הדין כדלקמן:
4. התובע יליד 17.8.1957. עבד במשך 8 שנים במפעל א.ד.ה.פ תעשיות בע"מ ונחשף לרעש מזיק עד למועד הגשת תביעתו הראשונה לנתבע.
5. ביום 26.10.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ליקוי נטען בשמיעה וטנטון.
6. ביום 24.4.2017 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו להכרה בירידת שמיעה הוכרה עקרונית ותביעתו להכרה בטנטון נדחתה בהתאם לסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).
7. ביום 8.11.2018 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו להכרה בירידה בשמיעה נדחתה הואיל ולא עמד בתנאי המפורט בסעיף 84א(א)(3) לחוק.
8. בהתאם להסכמה בין הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 3019-06-19) ביום 19.12.2019 – הגיש התובע בשנית תביעתו להכרה בירידה בשמיעה וטנטון, תוך התחייבות הנתבע שלא לטעון טענות התיישנות ושיהוי.
9. התובע נבדק בדיקת שמיעה בשלושה מועדים: ביום 31.8.2012, ביום 13.3.2015 וביום 17.3.2017 (רצ"ב תוצאות הבדיקות). לטענת הנתבע, לא קיימת החמרה בין הבדיקה מיום 31.8.2012 לבין זו שמיום 17.3.2017.
10. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי.
11. ביום 1.8.2021 הוגשה חוות דעת המומחה מיום 29.7.2021, בה פירט את השכלתו וניסיונו המקצועי, החומר הרפואי שעמד בפניו, פרטי המקרה, בדיקות שמיעה תעסוקתיות, בדיקות שמיעה במכוני שמיעה ולבסוף השיב על השאלה שנשאל כדלקמן:

"להיפך. בדיקת השמיעה מיום 17.3.2017 היא הטובה ביותר מבין 3 הבדיקות. היא דומה בתבניתה לבדיקה מיום 3.8.2012 אך טובה ממנה במעט בתדירויות הדיבור. בדיקת השמיעה מיום 3.8.2012 אמינה בעיניי. גם בדיקות השמיעה התעסוקתיות מ-2011, 2012 מראות תבנית אודיומטרית דומה.

בדיקת השמיעה מיום 13.3.2015 מראה החמרה בשמיעה, לכאורה. אני מפקפק באמינותה/בדיוק שלה לאור ההבדל המשמעותי בין PTA ל-SRT. אמנם בדיקה תעסוקתית שבוצעה ב-2014 מראה ספי שמיעה בתדירויות הדיבור ~ 40 דציבל אך זו בדיקת שמיעה בניידת, לא ע"י קלינאי תקשורת מוסמך.ת ולא בתא אטום.

מכתב הערכת הנכות של דר' פרנקל לא רלבנטי לשאלה. הוא מתייחס נקודתית להערכת נכות על סמך הבדיקה מיום 13.3.2015 (הוא טעה והקליד 13.3.2017) ולהחמרה ביחס לבדיקה מיום 3.8.2012.

ייתכן שהשיפור בספי השמיעה בין הבדיקה מיום 3.8.2012 לבדיקה מיום 17.3.2017 הוא עקב הפסקת עבודתו ברעש מזיק (על פי ההחלטה: עבד ברעש מזיק עד להגשת תביעתו ביום 26.10.2016). בדיקות שמיעה שמתבצעות בסמוך לחשיפה לרעש מזיק יכולות להיות גרועות יותר בגלל אלמנט של TTS (Temporary threshold shift) שנובע מחשיפה לרעש בסמוך לזמן הבדיקה ומתווסף לליקוי השמיעה הקבוע (Permanent threshold shift = PTS). אלמנט של TTS יכול לחלוף לאחר הפסקת החשיפה לרעש – האוזן "מתאוששת"".

1. הצדדים הוזמנו להגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 4.8.2021). התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה כפי שיפורט להלן ביחד עם תגובת הנתבע, כדלקמן:

שאלה 1

ביום 26.10.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ליקוי נטען בשמיעה וטנטון. ביום 24.4.2017 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו להכרה בירידת שמיעה הוכרה עקרונית ותביעתו להכרה בטנטון נדחתה לפי סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. ביום 8.11.2018 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו להכרה בירידה בשמיעה נדחתה הואיל ולא עמד בתנאי סעיף 84א(א)(3) לחוק.

1. האם המומחה יסכים כי קיימת סתירה בהחלטת הנתבע?
2. האם נכון כי בהחלטה הראשונית הוכרה תביעתו של התובע?
3. האם בהתאם לעקומות השמיעה ולירידה בשמיעה יש מקום להכיר בטנטון לאור תלונות התובע לאורך זמן?

הנתבע התנגד להפניית שאלות הבהרה א' ו-ב'. לטעמו, אין זה מתפקידו של המומחה לבחון החלטותיו של הנתבע. למומחה הועברה תשתית עובדתית ועל פיה בלבד יחווה דעתו תוך עיון במסמכים הרפואיים שהתקבלו.

מנימוקי הנתבע – שאלות הבהרה א' ו-ב' לא יופנו למומחה.

הנתבע לא התנגד להפניית שאר השאלות המבוקשות על ידי התובע למומחה. על כן יופנו למומחה שאלת הבהרה (ג) לעיל וכן שאלות ההבהרה כדלקמן:

שאלה 2

האם נכון כי הבדיקה מיום 13.3.2015 היא הבדיקה הרלוונטית לתקופה האמורה לחשיפה לרעש? אם תשובת המומחה שלילית – מתבקשת הנמקה.

שאלה 3

ממה נובע ההבדל בין PTA לבין SRT?

שאלה 4

האם נכון כי הבדיקה מיום 13.3.2015 היא הכי קרובה בסמיכות לסיום העסקתו של התובע?

שאלה 5

האם יתכן כי השיפור בין בדיקות השמיעה הוא בשל הפסקת חשיפתו של התובע לרעש? אם תשובת המומחה שלילית – מדוע אין מקום להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון בעקבות בדיקה זו?

שאלה 6

האם נכון כי הסיבה לשיפור בבדיקות השמיעה נובעות מאי החשיפה לרעש? אם תשובת המומחה שלילית – מתבקשת הנמקה.

שאלה 7

מדוע אין להעדיף הבדיקה משנת 2015 ביחס ליתר הבדיקות בפרט כי היא קרובה למועד החשיפה לרעש?

1. החלטה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ב, (01 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.