באת-כוח המאשימה: עו"ד שירה נתן

בא-כוח הנאשם 3: עו"ד סלבה רודנקו

החלטה בבקשת המאשימה לחיוב הנאשם 3 בתשלום הוצאותיה בשל הצורך בהגעת שוטרים לביתו לשם המצאת החלטות ובשל דיוני סרק בעניינו, לנוכח מחדליו.

רקע

2. כתב האישום הוגש ביום 27.2.2020. בשל תקופת מצב החירום המיוחד בשל התפרצות נגיף קורונה, נדחה הדיון שנקבע לשם קריאת כתב האישום, ליום 27.5.2020 (ראו החלטות מתאריכים 27.2.2020, 26.3.2020, 20.4.2020 ו-10.5.2020).

ביום 27.5.2020 התייצבו רק הנאשם 1 ובא-כוחו. בשל אי התייצבות הנאשם 2 ולאחר שאדם שהגיע לאולם הודיע כי הנאשם 3 לא התייצב בשל מעורבותו בתאונה, נדחה הדיון בעניין שני נאשמים אלו ליום 11.6.2020. בדיון שהתקיים במועד זה לא היה הנאשם 3 מיוצג באמצעות עורך דין ולבקשתו, נדחה הדיון בעניינו ליום 14.9.2020. מטעמי יעילות נקבע, כי עד יום 12.7.2020 יודיע מי עורך הדין המייצג אותו.

3. משלא הודיע הנאשם 3 דבר עד יום 13.7.2020, נקבע בהחלטה ממועד זה כי עליו להודיע עד יום 30.7.2020, אם הוסדר נושא ייצוגו ונקבע כי תוכן ההחלטה יימסר לו טלפונית, כפי שאמנם נעשה. מאחר שהנאשם לא הודיע דבר עד המועד שנקבע, ניתנה החלטה נוספת ביום 2.8.2020 שבה נאמר כי למרות ההחלטה מיום 13.7.2020 ועל אף שתוכנה נמסר לנאשם 3 טלפונית עוד ביום 14.7.2020, הוא לא הודיע דבר. לפיכך נקבע, כי עליו להודיע כפי שנקבע לאלתר ולא יאוחר מעד יום 9.8.2020. עוד נקבע, כי אף תוכנה של החלטה זו יימסר לנאשם 3 טלפונית. בעקבות הודעת המזכירות כי הנאשם 3 נמנע מלענות לטלפונים ואף מנתק את השיחות, כאמור בהחלטה נוספת מיום 2.8.2020, נקבע בהחלטה זו, כי המאשימה תמציא אליו בהקדם את ההחלטות האמורות.

ביום 2.9.2020 הודיעה המאשימה כי ההחלטות הומצאו אל הנאשם 3 במסירה אישית.

4. הנאשם 3 לא הודיע דבר והתייצב ללא ייצוג לדיון שנקבע ליום 14.9.2020 בעניינו ובעניין הנאשם 2, והלין על כך שהמצאת המסמכים לידיו באמצעות הפרקליטות נעשתה באיחור. בעניין הייצוג אמר, כי ניהל משא ומתן עם עורך דין, אך הייצוג טרם הוסדר.

המאשימה ביקשה לחייב את הנאשם בהוצאותיה בשל הצורך בהמצאת ההחלטות אליו, לנוכח התעלמותו מהחלטות קודמות וכן ביקשה כי הנאשם 3 יציג מסמך רפואי בעניין התאונה מיום 27.5.2020 שבעטיה לטענתו, לא התייצב לדיון באותו מועד.

בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע, כי דיון נוסף יתקיים ביום 13.10.2020 רק בעניין הנאשם 3, כי לדיון זה יביא את האישור הרפואי וכי בקשת המאשימה בעניין ההוצאות תידון בדיון זה.

ביום 23.9.2020 הוגשה הודעת הסנגוריה הציבורית בעניין מינוי סנגור מטעמה לנאשם 3.

5. בדיון מיום 19.10.2020 (לאחר דחיית הדיון בשל הארכת פגרת סוכות), הציג בא-כוח הנאשם 3 את המסמך הרפואי בעניין התאונה מיום 27.5.2020, הודיע כי קרא לנאשם את כתב האישום, ביקש לדחות את מתן התשובה לאישום וכן, לנוכח חזרת המאשימה על בקשתה בעניין ההוצאות, ביקש להשיב לכך בכתב. נקבע, כי תגובתו תוגש עד יום 26.10.2020.

משלא הוגש דבר עד יום 28.10.2020, ניתנה במועד זה החלטה, שלפיה מהטעמים שפורטו בה חויב הנאשם 3 בהוצאות המאשימה בסך 600 ₪ לתשלום עד יום 10.11.2020. מיד לאחר מתן ההחלטה, הוגשה בקשת בא-כוח הנאשם 3, בהסכמת המאשימה, לאפשר לו להגיש את התגובה עד יום 1.11.2020. בהחלטה נוספת נקבע כי ההחלטה הקודמת בעניין החיוב בתשלום הוצאות תבוטל, וכי התגובה תוגש עד יום 1.11.2020. התגובה הוגשה במועד זה ותשובת המאשימה הוגשה היום.

תמצית טענות הצדדים

6. המאשימה טענה כי התנהלות הנאשם 3 כמתואר, הובילה לבזבוז לא ראוי של משאבי בית המשפט ושל משאבי המאשימה ואף לקיום דיון מיותר בעניינו ביום 14.9.2020, באופן המצדיק לחייבו לשאת בהוצאותיה. לטענתה, אילו הודיע הנאשם 3 במועד על אי הסדרת ייצוגו, ניתן היה למנות לו סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית זמן רב קודם לכן, באופן שהיה מונע את דיון הסרק שהתקיים. בעניין תגובת הנאשם 3, שתוכנה יובא בהמשך, נטען, כי אין בה הסבר למחדליו. לכך לטענתה, יש להוסיף גם את העובדה שעל-פי ההחלטה מיום 14.9.2020, הדיון בעניין ההוצאות אמור היה להתקיים בדיון מיום 19.10.2020, וכי למרות האפשרות להשיב בכתב, הדבר לא נעשה, אלא רק לאחר שכבר ניתנה ההחלטה מיום 28.10.2020 המחייבת בתשלום הוצאות.

7. הנאשם 3 טען, כי הנאשם לא עדכן את בית המשפט במועד בדבר פנייתו אל הסנגוריה להסדרת ייצוגו, בשל אי הבנת ההליך הפלילי שהיה זר לו. עוד נטען, כי הנאשם 3 אינו זוכר פניות טלפוניות אליו שנותקו, אך לדבריו, היו לו בעיות עם הטלפון. עוד נטען, כי רק במקרים נדירים יחויב נאשם בהוצאות וכך במיוחד לגבי נאשם מיוצג באמצעות הסנגוריה הציבורית, אשר בדרך כל לא מוטלות עליו חובות כספיים (בכלל זה, הוא פטור מהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות עדי הגנה). לבסוף, הביע צער על התקלה, טען כי לא ניסה לדחות את בירור המשפט או להכביד על המאשימה או על בית המשפט.

דיון והחלטה

8. כמתואר לעיל וכטענת המאשימה, הדיון שהתקיים ביום 14.9.2020 אכן היה דיון סרק בכל הנוגע לנאשם 3 אשר כמתואר, נבע אך ורק מהתעלמותו מהחלטות שקבעו כי עליו להגיש הודעות עדכון בכל הנוגע לייצוגו. התנהלותו, אף הסבה למדינה הוצאות מיותרות, אשר נבעו מהצורך להגיע לביתו, רק בשל התעלמותו מההחלטות שניתנו. טענתו של הנאשם 3 בדבר בעיות לכאורה, בטלפון, לא נתמכו בדבר ואף לא הובהר באלו "בעיות" דובר. בנסיבות אלו יש קושי לומר כי נמצא מענה מצד הנאשם 3 לטענותיה של המאשימה.

הנאשם 3 הסב הוצאות מיותרות לקופת הציבור, מבלי שהובא כל הסבר מצדו להתעלמותו מהחלטות בית המשפט, להתעלמותו מההחלטה מיום 13.7.2020, לניתוק שיחות הטלפון ממזכירות בית המשפט ולדיון הסרק שהתקיים בעניינו ביום 14.9.2020 רק בשל התעלמותו מאותן החלטות.

אכן, חיוב נאשם בתשלום הוצאות אינו נפוץ, אך תקנה 21 בתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 מסמיכה את בית המשפט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות, אם דיון נדחה בשל מחדלו. אף הוכרה לא אחת סמכותו הטבועה של בית המשפט לחייב בתשלום הוצאות גם בהליך פלילי, בהתקיים נסיבות מתאימות. חסרון כיס שנגרם לקופת הציבור רק בעטיה של התנהלות הנאשם, אשר התעלם במפגיע מהחלטות בית המשפט, הוא בגדר הנסיבות המצדיקות זאת.

לפיכך ולאחר שבהתאם לתקנה 21(ב) האמורה ניתנה לנאשם 3 הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בקשת המדינה לחייבו בתשלום הוצאותיה, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה. רק לפנים משורת הדין, הופחת הסכום שנקבע בהחלטה מיום 28.10.2020.

בהתאם לאמור, הנאשם יישא בהוצאות המאשימה בסך 400 ₪ וישלם זאת לכל המאוחר עד יום 17.11.2020.

המזכירות תמציא את ההחלטה אל הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו במרחשוון התשפ"א, 2 בנובמבר 2020, בהיעדר הצדדים.