באת-כוח המאשימה: עו"ד שירה נתן (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם 1: עו"ד גדי טל

הנאשם 1 (להלן גם – הנאשם) יליד שנת 1973 הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון ובהתאם לכך הורשע ביום 22.4.2021 בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק).

הסדר הטיעון

2. בהתאם להסדר הטיעון (שהוגש ביום 22.4.2021), הוסכם כלהלן: על הנאשם יושת עונש מאסר למשך תשעה חודשים שאותו יישא בעבודות שירות, אם יימצא כשיר לכך וכן מאסר מותנה, כפי שיקבע בית המשפט. אם יימצא כי הנאשם אינו כשיר לעבודות שירות, כי אז הנאשם יוכל לעתור לכל עונש ואילו המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על תשעה חודשים.

עוד הוסכם כי על הנאשם יושת קנס בסך 100,000 ₪. סך 60,000 ₪ מתוך סכום זה ישולם מהכסף שנתפס במהלך החקירה בהתאם להחלטה בתיק צ"א 67196-02-20 והשאר ישולם בתשלומים, כפי שייקבע בית המשפט. כן ייקבע מאסר חלף הקנס וכן כי במקרה של פיגור בתשלום, תעמוד יתרת סכום הקנס לפירעון מידי.

3. הסדר הטיעון כלל גם את ההסכמות הבאות: הנאשם התחייב כי לא יעבוד בעיריית ירושלים או בכל גוף אכיפה אחר במשך עשרים שנה; הנאשם הצהיר כי הוא מודע לכך שלאחר הרשעתו ישנה אפשרות שיקרא להעיד כעד תביעה במסגרת ההליך הנדון; הנאשם מודע לכך שאין בהליך הנדון, בהסדר הטיעון ובעונש שיושת עליו כדי למצות הליך משמעתי, אם יינקט נגדו.

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

4. חוות דעת הממונה על עבודות שירות התקבלה ביום 27.6.2021 ועל-פיה הנאשם נמצא מתאים לעבודות שירות (הומלץ כי יחל בעבודות השירות ביום 5.9.2021).

עובדות כתב האישום המתוקן

5. להלן יובאו עובדות כתב האישום המתוקן בחלק הכללי, באישום הראשון ובאישום השלישי. האישום השני נמחק במסגרת הסדר הטיעון בעניין הנאשם הנדון.

למען הסדר הטוב יובהר, כי הנאשם 1 הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן בעניינו. לעומת זאת, עניינם של הנאשמים 2 ו-3 טרם נדון ולפיכך כל האמור לגביהם בכתב האישום המתוקן כפי שיובא להלן, הוא בגדר האשמות אשר טרם הוכחו לגבי נאשמים אלו.

החלק הכללי בכתב האישום המתוקן

6. בשנים שקדמו למועדים הנזכרים בכתב האישום ובמהלכם, היה הנאשם פקח בנייה במחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים (להלן – העירייה). בתפקידו זה היה הנאשם אחראי על הפיקוח על הבנייה במספר שכונות במזרח ירושלים ובמסגרת תפקידו זה היה אחראי לפעולות הבאות: איתור חריגות בנייה בדרך של עריכת סיורים יזומים בשטח וצילום החריגות, בדיקת תצלומי אוויר של האזור ובדיקת תלונות; זימון חשודים בעבירות בנייה לחקירה; חקירת החשודים בפועל; הכנת חוות דעת למחלקה המשפטית בעירייה אשר כללו בין השאר, המלצות לסגירת התיק, להוצאת צו הריסה מנהלי או להגשת כתב אישום; עריכת טיוטות כתבי אישום והעברתן אל המחלקה המשפטית בעירייה; עדויות בבית המשפט לעניינים מקומיים כעד תביעה מרכזי בעניין עבירות בנייה; זימון חשודים לחקירה בשל אי ציות לגזרי דין ועריכת מעקבים בשטח.

7. תפקידו של פקח בנייה וביחוד בגזרה שעליה היה הנאשם מופקד התאפיין בחופש פעולה רחב בכל הנוגע לבחירת יעדי האכיפה, מועדי ביקור ותיעוד הפעולות בתיק הפיזי והממוחשב בעניין יעד מסוים ולכן הפיקוח על פקח הבנייה מצד הממונים עליו, היה מוגבל. חופש פעולה זה מאפשר לפקחים בין השאר, את המצבים הבאים: הבחנה בעבירת בנייה, אך הימנעות מתיעודה או מנקיטת פעולת אכיפה כלשהי בעניינה; ביקור יזום ולעיתים תכופות ביעד מסוים או בדיקה יזומה של עבירות בנייה דווקא ביעד מסוים; הימנעות מהגעה אל יעד מסוים למרות ידיעת הפקח על עבירות בנייה באותו מקום ועוד כיוצא באלו מצבים.

האישום הראשון – בעניין נאשמים 1 ו-2

8. הנאשם 2 הוא אדריכל אשר במועדים הרלוונטיים לאישום הנדון עמד בראש משרד אדריכלים ברחוב הנביאים בירושלים (להלן – המשרד). המשרד עסק בין השאר, בכתיבת תכניות אדריכליות ללקוחות אשר ביקשו להגיש בקשות להיתרי בנייה כדי להכשיר בדיעבד חריגות בנייה. במסגרת תפקידו כפקח, טיפל הנאשם 1 בין השאר בתיקי עבירות בנייה של לקוחות המשרד הגרים בגזרה שעליה היה ממונה במסגרת תפקידו.

9. במקביל לעבודתו של הנאשם 1, במהלך השנים 2017-2015 הוא היה בקשר עם הנאשם 2. בתקופה זו, קיים הנאשם 1 קשר מקצועי פרטי עם הנאשם 2 אשר במסגרתו העביר הנאשם 2 לנאשם 1 תשלומים אשר הצטברו לסך 100,000 ₪ לפחות. בכך פעל הנאשם 1 בניגוד עניינים בין תפקידו כעובד ציבור הממונה על תחום הפיקוח ובין הקשר הפרטי-הכספי שהיה לו עם הנאשם 2, אשר נתן שירותים מקצועיים לאנשים בקשר לבנייה באזור שעליו פיקח הנאשם 1. בכך, פגע הנאשם 1 בטוהר תפקידו של עובד הציבור.

10. הנאשם 2 פנה אל הנאשם 1 במסגרת תפקידו כפקח וביקש ממנו בקשות שונות בעניין לקוחותיו. בחלק מהמקרים, הנאשם 1 נענה לאותן פניות. בחלק מאותם מקרים, דובר בלקוחותיו של הנאשם 2 אשר הנאשם 1 היה מי שטיפל בעצמו בתיקיהם במסגרת תפקידו כפקח ואילו הנאשם 2 פעל כדי לנצל עובדה זו כדי לקדם אינטרסים שלו. כך נעשה על פי דפוסי הפעולה שלהלן:

א. הנאשם 1 מסר לנאשם 2 מידע פנימי בדבר פעולות אכיפה מתוכננות של העירייה הנוגעת ללקוחותיו של הנאשם 2 ולאינטרסים הכספיים שלו, וכן ייעץ לו, על פי הידע המקצועי שלו כפקח, כיצד לנהוג בעניין לקוחותיו אשר עברו עבירות בנייה.

ב. הנאשם 2 ביקש מהנאשם 1 לנקוט במסגרת תפקידו כפקח פעולות אכיפה שונות התומכות באינטרסים שלו. זאת לרבות ביקור וצילום מבנים שבהם יש חריגות בנייה, זימון חשודים לחקירה, המלצות להוצאות כתבי אישום או הוצאת צווי הריסה. כן ביקש כי ישתדל עבורו אצל עובדי עירייה אחרים. הנאשם 1 אמנם פעל כך, כדי לקדם את האינטרסים של הנאשם 2.

ג. בעשותו את המעשים המתוארים, פעל הנאשם 1 במצב של ניגוד עניינים, פגע בטוהר המידות ופעל בניגוד לנדרש מעובד ציבורי בתפקידו.

ד. הנאשם 1 ועל פי הנטען גם הנאשם 2, פעלו כמתואר לעיל לפחות בשנת 2017 בהזדמנויות רבות ובין השאר, במקרים הבאים:

(1) ביום 17.7.2017 עדכן הנאשם 1 את הנאשם 2 על דבר תוכן חקירה שערך בעניין לקוח שלו, שבמהלכה אמר ללקוח כי הוא מיטיב עמו רק בשל קשריו לנאשם 2. כמו כן, הנאשם 1 נמנע מלערב גורמי עירייה אחרים בעניין וזאת כדי להיטיב עם אותו לקוח בשל היותו לקוח של הנאשם 2.

(2) בחודש ספטמבר 2017, טיפל הנאשם 1 בתפקידו כפקח בנייה בעניינו של לקוח של הנאשם 2 ומסר לנאשם 2 מידע בעניין תיקו של אותו לקוח בעירייה. הנאשם 1 השתדל עבור האינטרסים של הנאשם 2 בהקשר זה אצל עובד ציבור אחר, וזאת תוך הסתרת קשריו אל הלקוח באמצעות הנאשם 2.

(3) על פי הנטען, ביום 13.9.2017 ביקש הנאשם 2 מנאשם 1 מידע המצוי ברשות העירייה בקשר לתיק שבו טיפל כאדריכל. הנאשם 1 עדכן את הנאשם 2 כי עתיד להינתן צו הריסה באותו עניין וכי הוא לא יכול לסגור את התיק.

(4) ביום 17.9.2017 מסר נאשם 1 לנאשם 2 מידע על מבנה עם חריגות בנייה שבו ביקר מתוקף עבודתו כפקח והנאשם 2 ביקש ממנו שיעביר אליו תמונות שצילם במקום מתוקף תפקידו. הנאשם 1 נענה לבקשת הנאשם 2 ושלח אליו תמונות ואף הנחה אותו להביא את החשוד לחקירה או שיינקטו הליכים נגדו.

11. במעשים המתוארים באישום זה, עמד הנאשם 1 בניגוד עניינים בין תפקידו כפקח לבין קשריו עם הנאשם 2, פעל בניגוד לנדרש מתפקידו כעובד ציבור ופגע באמון הציבור וברשויות האכיפה. בכך עשה הנאשם 1 במילוי תפקידו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.

האישום השלישי – בעניין הנאשמים 1 ו-3

12. במהלך השנים 2017-2015 (להלן – התקופה) פעל הנאשם 3 כ"מאכער" (עסקן) בקרב תושבי ירושלים מהמגזר הערבי בתחום הטיפול בעבירות בנייה ובתחומי מנהל נוספים. בתוך כך, הוא קיבל כספים מלקוחותיו, תושבי מזרח העיר ירושלים, אשר הם או בני משפחותיהם עברו עבירות בנייה וכן מלקוחות הזקוקים להיתרי בנייה.

הנאשם 3 השתמש בקשריו ובקרבתו אל הנאשם 1 וכן ביכולתו להשפיע עליו על פעולות אכיפה שנוקטת מחלקת הפיקוח בעירייה. כמו כן, הוא הפנה לקוחות לעורכי דין, אדריכל ומהנדס וערך בירורים משפטיים שונים בבית המשפט ובקרב עובדי העירייה.

הנאשם 3 היה מוכר במזרח העיר כמי שיכול להביא לטיפול יעיל בהליכים הנוגעים לחריגות בנייה וזאת ובין השאר, בשל קשריו עם הנאשם 1, שאותם הציג ללקוחותיו. בהזדמנויות שונות, התחזה נאשם 3 לעורך דין והציג ללקוחותיו הפוטנציאליים מצגי שווא בעניין הכשרותיו, ניסיונו המקצועי וקשריו. בשל המוניטין ומצבי השווא האמורים, לקוחות רבים התקשרו אל הנאשם 3 ושילמו לו עשרות אלפי שקלים לשם טיפול בתיקם.

13. הנאשמים 1 ו-3 הכירו במסגרת הפעילות המתוארת ובמקביל למערכת היחסים ביניהם שתתואר בהמשך, היו ביניהם יחסי חברות, אשר במסגרתה הלוו השניים זה לזה כספים ונפגשו גם לבדם וגם עם בני משפחותיהם.

במסגרת מערכת היחסים המתוארת, הנאשם 3 סיפק לנאשם 1 טובות הנאה שונות ובכלל זה, השיג עבודה לבנו הקטין של הנאשם 1 במהלך חופשת הקיץ, ניסה לבטל קנסות של הרכבת הקלה לקרוב משפחה של הנאשם 1, השיג עבורו כרטיסים למשחקי כדורגל ועשה עבורו פעולות כספיות אצל נותן שירותי מטבע.

14. במהלך התקופה הנדונה, במסגרת עבודתם של הנאשמים 1 ו-3 הם ייסדו קשר מושחת אשר התבטא בכך שהנאשם 1 טיפל כפקח באופן שיטתי, לאורך זמן ובמספר הזדמנויות רב בלקוחותיו של הנאשם 3, העביר לו מידע ונקט פעולות אשר שירתו אינטרסים עסקיים של הנאשם 3, סייעו לו להגדיל את קהל לקוחותיו ולשמר אותם, כפי שיפורט להלן.

15. הנאשם 1, אשר החזיק בסמכויות אכיפה ובחופש פעולה רב בתפקידו כפקח, פעל בתקופה הנדונה בניגוד עניינים חריף תוך פגיעה בתפקידו כעובד ציבור, בטוהר המידות המתחייב אצל עובד ציבור ותוך פגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת דיני הבנייה במזרח העיר ירושלים וברשויות המנהל. הדבר נעשה לכל הפחות בעשרות הזדמנויות, בדרכי הפעולה הבאות:

א. הנאשם 3 מסר לנאשם 1 מידע על חריגות בנייה בשכונות שבהן הנאשם 1 מילא את תפקידו כפקח, הציע לו לעשות פעולות אכיפה בעניינן ולחלופין ביקש מהנאשם 1 להימנע מפעולות אכיפה בעניינן וכל זאת בהתאם לאינטרסים הכספיים של נאשם 3. הנאשם 1 פעל בהתאם למידע שמסר לו הנאשם 3 ועשה פעולות אכיפה או נמנע מהן תוך התחשבות באינטרסים של הנאשם 3.

ב. נאשם 3 התקשר עם לקוחות שהיו להם חריגות בנייה ואשר הנאשם 1 זימן אותם לחקירה, תיאם את חקירתם בעירייה אצל הנאשם 1, וליווה אותם אל החקירה שערך הנאשם 1 על פי סמכותו כפקח. בכך הבטיח הנאשם 3 כי הנאשם 1 ידע שמדובר בלקוח שלו וכן שכנע את הלקוח שהוא פועל למענו, כי הוא מקושר אל הנאשם 1 וכי ביכולתו להשפיע על פעולות האכיפה שיינקטו בעניינו בעירייה. כמו כן, הנאשם 3 איתר עבור הנאשם 1 עברייני בנייה שהיה קושי באיתורם. בדרך זו, עבודתו של הנאשם 1 נשאה פרי והוא הצליח בפעולות חקירה ואכיפה. במקרים מסוימים, פעולות התיאום המתוארות נעשו ביוזמת הנאשם 1 אשר הנחה את הנאשם 3 אלו חשודים להביא לחקירה באופן שיהלום את האינטרסים הכספיים של נאשם 3.

ג. תוך כדי הטיפול של הנאשם 1 בתיקי עבירות בנייה, ביקש הנאשם 3 מהנאשם 1 לנקוט פעולות אכיפה מסוימות, כגון: צילום תמונות של העבירות בשטח, זימון חשוד לחקירה או לחלופין דחיית הביקור בשטח, השהיית המלצות של הנאשם 1 למחלקה המשפטית וכיוצא בזה בהתאם לאינטרסים של הנאשם 3. הנאשם 1 נענה לבקשות אלו במספר הזדמנויות.

ד. נאשם 1 העביר לנאשם 3 מידע פנימי שהיה ידוע לו מתוקף עבודתו בעירייה ואשר שירת את האינטרסים של הנאשם 3, לרבות תמונות מתיקי העירייה שהפיק הנאשם 1 מתוקף תפקידו כפקח, מידע על פעולות אכיפה מתוכננות וכן חלק עמו את הערכותיו לגבי פעולות משפטיות שתנקוט המחלקה המשפטית בעירייה בעניין לקוחותיו של הנאשם 3. מידע זה נועד לשרת את הנאשם 3 בהחלטתו אם להתקשר עם לקוח מסוים ולהתריע בפניו בדבר מהלכים צפויים מצד העירייה אשר יש להם השפעה על האינטרסים שלו.

ה. הנאשם 1 הבטיח לנאשם 3 כי ישתדל למענו ולמען אינטרסים שלו בקרב גורמים אחרים בעירייה, ובמקרים מסוימים אכן פעל כך. זאת לגבי תיקי עבירות בנייה מסוימים של לקוחותיו של הנאשם 3 או מקורביו, וכן בנוגע לתדמיתו של הנאשם 3 בעירייה. בתוך כך, בשנת 2017, התעוררו חשדות בקרב גורמים משפטיים בעירייה כי הנאשם 3 פועל בניגוד לחוק בכך שהוא מתחזה לעורך דין ומנסה להשפיע שלא כדין על עובדי העירייה ולהטות את שיקול דעתם במספר תיקים. לאחר שהדבר נודע לנאשם 1, הוא פעל מול הגורמים האמורים כדי להפיג את החשדות בעניין הנאשם 3 ולנקות את שמו.

ו. הפעולות המתוארות לעיל נעשו לדוגמה, במקרים הבאים:

(1) ביום 11.6.2017 ביקש נאשם 3 מהנאשם 1 לעכב הוצאת הודעת אזהרה ללקוחות שלו כדי שלא ידרשו ממנו להחזיר להם את הכסף שכבר שילמו לו. הנאשם 1 נענה בחיוב לבקשה והנחה את הנאשם 3 כך שהלקוחות יגיעו לחקירה תוך פרק זמן מסוים.

(2) ביום 2.7.2017 שלח הנאשם 3 לנאשם 1 תמונה של מבנה מסוים ודיווח לו כי המבנה שייך ללקוח שלו שיצק תקרה במקום וכי לא הגיע אליו לפגישה ולכן הוא מפנה את העניין לטיפולו של הנאשם 1 ומבקש ממנו להוציא לאותו לקוח צו הפסקת עבודה. הנאשם 1 השיב כי בשבוע הבא יוציא צו הריסה.

(3) ביום 27.7.2017 שלח הנאשם 3 לנאשם 1 תמונות של מבנה שבו חריגות בנייה. הנאשם 1 ביקש מהנאשם 3 לסמן לו על מפה את המיקום המדויק מאחר שביום ראשון הוא עתיד להגיע למקום.

(4) במועד האמור, עדכן הנאשם 1 את הנאשם 3 על כך שעתיד להינתן צו הריסה בעניינו של הלקוח שלו בעוד מספר ימים והבטיח כי אם הדבר יהיה בשליטתו, הוא יעכב זאת.

(5) ביום 2.8.2017 ביקש הנאשם 1 מהנאשם 3 להביא לחקירה אצל הנאשם 1 לקוח של הנאשם 3 שהיה חשוד בעבירות בנייה. הנאשם 3 ביקש מהנאשם 1 "לשים אותו על המדף", כלומר, להשהות את הטיפול בעניינו. הנאשם 1 אמר לנאשם 3 כי לאחר שיביא את החשוד לחקירה הוא יוכל "לשים אותו על המדף".

(6) בשיחה נוספת באותו יום, התייעץ הנאשם 3 עם הנאשם 1 אם לטפל בלקוח מסוים החשוד בעבירות בנייה ואילו הנאשם 1 ייעץ לו להימנע מכך.

(7) ביום 3.8.2017 עדכן הנאשם 1 את הנאשם 3 כי הוא עתיד להוציא צו הריסה למבנה מסוים.

(8) בשיחה נוספת באותו יום, התגלע ויכוח בין הנאשם 1 לבין הנאשם 3 בעניין לקוח שהנאשם 3 הביא לחקירה. הנאשם 3 כעס על הנאשם 1 בשל כך שלא מסר לו מידע שהיה בו כדי להשפיע על החלטת הנאשם 3 לקבל לידיו את הטיפול בלקוח וכי לא פעל באופן שיטיב עמו. לאחר שהשניים שוחחו על עתיד התיק, אמר הנאשם 1 לנאשם 3 כי לא יוכל לסייע לו בעניין ואמר לו "אל תעבור גבולות... יש דברים שאי אפשר לעשות בשביל אף אחד, גם לא בשביל מיליון דולר... יש דברים שלא עושים".

(9) ביום 17.8.2017 שאל הנאשם 3 את הנאשם 1 אם מבנה שבעניינו מסר לו מידע נבנה ללא היתר. הנאשם 1 השיב בחיוב ואמר לנאשם 3 כי יאפשר לו להרוויח בחינם ממבנה זה וכי אם יש לבעל הנכס היתר, הוא ישוחח עם הממונים עליו בעירייה שיאפשרו את המשך הבנייה, כך שבכל מקרה, הנאשם 3 יוכל להרוויח כסף.

(10) ביום 24.8.2017 הפנה הנאשם 3 את הנאשם 1 לכתובת של בית שבו נעברות עבירות בנייה ללא היתר ואף שלח אליו תמונה. הנאשם 1 אמר לנאשם 3 שהוא יודע במה מדובר ושלא כדאי לנאשם 3 להתעסק אתו.

(11) ביום 3.9.2017 ביקש הנאשם 3 מהנאשם 1 לצלם מבנה שבו ישנן חריגות בנייה. הנאשם 1 עדכן את הנאשם 3 כי בעניין אותו מבנה בכל מקרה, יוצא צו הריסה.

(12) באותו מועד, ביקש הנאשם 1 מהנאשם 3 להביא אליו לחקירה לקוח שלו וכן ביקש כי מי שיגיע לחקירה כדי להודות בעבירת הבנייה, הוא אדם מסוים מבין בני המשפחה האחראי על הבנייה.

16. במעשיו המתוארים באישום זה, בהיות הנאשם 1 עובד ציבור, עשה במילוי תפקידו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור. מעשים אלו באו לידי ביטוי בכך שפעל בניגוד עניינים חריף ותוך קיום קשר מושחת אשר במסגרתו קיים את האינטרסים העסקיים של הנאשם 3. כמו כן, הנאשם 1 עשה פעולות רבות אשר פגעו בתפקידו הציבורי ועשה כן בניגוד לאתיקה המתחייבת מעובד ציבור ותוך פגיעה קשה בציבור, בעירייה ורשויות האכיפה.

טענות הצדדים לעונש

עיקרי טענות הצדדים בדיון מיום 1.7.2021

17. רקע: בישיבת הטיעונים לעונש מיום 1.7.2021 ביקשו באי-כוח הצדדים כי חלק מפרוטוקול הדיון יהיה חסוי. לאחר שהוסבר מהות העניין שלגביו מבוקש שהפרוטוקול יהיה חסוי ומאחר שאותו עניין נאסר בפרסום מכוח החוק, ניתנה החלטה שעל-פיה לגבי חלק מהדיון נערך פרוטוקול נפרד חסוי. במהלך הטיעונים לעונש נטען בתמצית, כי לנאשם נימוקים אישיים, הקשורים בבתו שהייתה אז כבת 16. באי-כוח הצדדים לא הציגו מסמכים כלשהם בעניין זה, אלא רק תיארו באופן כללי את העובדות הרלוונטיות לאותן נסיבות.

18. עיקרי טענות המאשימה: באת-כוח המאשימה טענה, כי למרות עמדת המאשימה כי חומרת העבירות מצדיקה מאסר בפועל, המאשימה שוכנעה כי נסיבות העניין אשר כאמור, נוגעות לבתו של הנאשם, הצדיקו את הסדר הטיעון.

בטיעוניה, אשר נועדו להצדיק את הסדר הטיעון, טענה באת-כוח המאשימה כי בכתב האישום מתוארים אירועים חמורים ומעשי הנאשם, אשר נעשו תוך פגיעה בטוהר המידות, באמון הציבור, בשלטון הציבורי ובשלטון המקומי, אשר אירעו לאורך זמן ובמקרים שונים, תוך ניצול סמכותו הרחבה של הנאשם כפקח באגף הפיקוח על הבניה בעירייה. עם זאת הוסיפה, כי הסכמת המאשימה לענישה המקלה ולתיקון כתב האישום, תוך המרת עבירת השוחד בעבירת מרמה והפרת אמונים, נשענה על הנימוקים העיקריים הבאים: אין לנאשם הרשעות קודמות; הוא הודה בשלב מוקדם, באופן המביא, כך לשיטתה, לחסכון מסוים בזמן שיפוטי; נשקלו טענותיו של בא-כוח הנאשם בעניין הראיות ובעיקר בכל הנוגע לאישום השני, שנמחק במסגרת הסדר הטיעון; הנאשם אינו עובד עוד בעירייה, לאחר שכבר במהלך החקירה הוא יצא לחופשה ובהמשך הושעה מעבודתו; העבירות נעברו בשנים 2019-2017; בהתאם להסדר הטיעון, הנאשם התחייב לא לעבוד בעיריית ירושלים או בכל גוף אכיפה אחר במשך עשרים שנה; הוסכם על קנס משמעותי המבטא את שיקולי הגמול וההרתעה ומאזן את ההקלה בשאר רכיבי הענישה; הסדר הטיעון אינו ממצה את ההליכים המשמעתיים אשר עשויים להינקט כלפי הנאשם.

באת-כוח המאשימה ביקשה להשית על הנאשם גם מאסר מותנה וקנס. בעניין הקנס הוסיפה כי חלק תפוס בקרן החילוט, לאחר שמלכתחילה הנאשם הואשם גם בעבירת הלבנת הון ולטענתה יש לזקוף על חשבון הקנס את הסכום שנתפס בתוספת התשואה שנשא סכום זה.

19. עיקרי טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם טען כי להסדר הטיעון ישנה הצדקה משפטית ואישית.

בעניין ההצדקה המשפטית טען, כי עבירות הפרת האמונים שעבר הנאשם ראויות לגינוי, אך לטענתו, חטאו העיקרי של הנאשם היה בעירוב בין תפקידו הציבורי לבין קשרי החברות שלו עם הנאשם 3 והקשר העסקי והחברי עם הנאשם 2. לטענתו, חלק ניכר מהפעולות שעשה הנאשם המתוארות בכתב האישום המתוקן, הוא היה רשאי לעשות במסגרת תפקידו. כך גם לטענתו, חרף הפסול בעצם הקשר שהיה לנאשם עם הנאשמים 2 ו-3, חלק מהפעולות שהוא עשה בסיועם, אף אפשרו לו למלא את תפקידו באופן טוב יותר. כך למשל, בכל הנוגע לזימון חשודים תושבי מזרח ירושלים לחקירות וכך לגבי פעולות נוספות, שהנאשמים 2 ו-3 סייעו לנאשם להתגבר על קשיים הכרוכים בהם. עוד טען בא-כוח הנאשם, כי כפי שעולה מהעובדות, הנאשם לא פעל ללא גבולות, אלא גם למעשיו הפסולים היו גבולות ברורים.

עוד טען בא-כוח הנאשם, כי על-פי עובדות האישום השלישי, הנאשם לא קיבל טובות הנאה ולטענתו, עבירות השוחד והלבנת הון, שהן העבירות החמורות שבהן מלכתחילה הוא הואשם, נמחקו מכתב האישום וזאת לטענתו, בשל קשים ראייתיים. בנסיבות אלו טען, כי עצם העובדה שהנאשם עמד מלכתחילה לפני סיכון להרשעה בעבירה חמורה יותר, מצדיק ענישה מקלה. לתמיכה בכך הפנה אל ע"פ 4899/02 מדינת ישראל נ' מנדלוואי (14.10.2002)‏‏, אך נעיר כבר עתה, כי לא נמצא אף לא מכנה משותף אחד לנסיבות שנדונו באותו עניין ולענייננו.

בא-כוח הנאשם הוסיף והדגיש את חלוף הזמן לנוכח העובדה שהעבירות נעברו רק במהלך שנת 2017. כן הדגיש, כי העונש שעליו הוסכם אינו עונש קל, בהיותו כולל את תקופת עבודות השירות המרבית, קנס בסכום גבוה מאד, למרות היעדר טענה כי הנאשם הפיק רווחים מהעבירות וכן מגבלה שלפיה הנאשם לא יוכל לחזור לעבוד בעירייה. לטענתו, אף בלי לבחון את נסיבותיו של הנאשם, מדובר בעונש המתיישב עם מתחם העונש ההולם. כך לטענתו, מאחר שהנאשם הוא הנאשם העיקרי בהליך הנדון, הוא הכיר באחריותו בשלב מוקדם ולטענתו – אשר ספק אם יש בה ממש, מאחר שישנם עוד שני נאשמים בהליך זה – אף חסך מזמנו של בית המשפט.

בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם הוסיף בא-כוחו, כי הנאשם נשוי בשנית, הוא אב לשני ילדים מנישואיו הראשונים ולשני ילדים מנישואיו השניים. מעבר לנטען בפרוטוקול החסוי הוסיף, כי הנאשם עסוק במציאת מקור פרנסה למשפחתו, כי משנת 2017 אינו עובד בכלל ואף לא במקום העבודה שנאלץ לעזוב לאחר כשמונה-עשרה שנה שבהן, כך לטענתו, עבד במסירות ובהצטיינות. כן טען, כי הנאשם היה עצור במשך 12 יום (מיום 18.10.2017 עד יום 29.10.17). לנוכח כלל הנסיבות האמורות, לרבות העובדה שבסופו של דבר, הנאשם הורשע בעבירות מסוג עוון, הסדר הטיעון סביר ולפיכך יש לכבדו. בעניין אחרון זה נעיר כבר עתה, כי עבירת מרמה והפרת אמונים (לפי סעיף 284 בחוק), שהעונש הקבוע בצדה הוא שלוש שנות מאסר, היא עבירה מסוג פשע (על-פי ההגדרות הקבועות בסעיף 24 בחוק, עבירה מסוג עוון היא עבירה שעונשה פחות משלוש שנות מאסר ואילו עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה, היא עבירה מסוג פשע).

בעניין יתרת הקנס, ביקש בא-כוח הנאשם שתשולם בתשלומים שיחלו עם תום עבודות השירות ושסכומו של כל תשלום לא יעלה על 1,000 ₪ בחודש.

20. בתום הדיון ניתנה החלטה אשר כאמור בה, במסגרתה הובאו בתמצית הערות בית המשפט, אשר נאמרו במהלך הדיון, שעניינן כי הסדר הטיעון והעונש המוסכם חורגים לקולה באופן ניכר וכן כי ספק אם יש בנסיבות האישיות החריגות של הנאשם, שעליהן הצביעו הצדדים באופן כללי בלבד, כדי להצדיק את הסדר הטיעון המקל. מטעם זה, ניתנה לצדדים אפשרות להשלים את טענותיהם עד יום 15.7.2021.

ביום 5.7.2021 הוגשה בקשת הצדדים לקיים דיון בעל-פה לשם השלמת טיעוניהם ובהתאם להחלטה ממועד זה, נקבע דיון לשם שמיעת השלמת הטיעונים לעונש.

ישיבת השלמת הטיעונים לעונש מיום 19.7.2021

21. הדיון שנקבע לשם השלמת טענות הצדדים בעניין העונש התקיים ביום 19.7.2021 ולבקשת הצדדים פרוטוקול הדיון היה חסוי. בהחלטה מאותו יום נקבע כי עד יום 25.7.2021 יודיע בא-כוח הנאשם אלו חלקים מהפרוטוקול יש לחסות ואלו מותרים בגילוי. הודעתו בעניין זה הוגשה ביום 21.7.2021 ובהתאם להחלטה מיום 30.7.2021 הצדדים התבקשו להגיש נוסח חלופי (פרפרזה) מוסכם, אשר יחליף את התוכן שהצדדים ביקשו כי יהיה חסוי. הודעה כאמור, הוגשה ביום 18.8.2021. ההחלטה בעניין זה ניתנה ביום 24.2.2022.

22. ישיבת השלמת טענות הצדדים, אשר נועדה להשלמות בלבד, הפכה לדיון ארוך אשר במסגרתו נשמעו טענות הצדדים באריכות רבה מאד ולא בהכרח בעניין הנושאים אשר לגביהם נדרשה ההשלמה. להלן תובא רק תמצית ממש של עיקרי טענות הצדדים בדיון זה.

23. עיקרי הטענות המשלימות של המאשימה: באת-כוח המאשימה טענה כי הן כתב האישום המקורי הן המתוקן במסגרת הסדר הטיעון הם חמורים, בהיותם מגלים מסכת מעשים מכוערים המבטאים פגיעה בערכים המוגנים, באמון הציבור, בתקינות מערכת אכיפת החוק ובאופן שבו נתפסת אכיפת החוק בירושלים. לדבריה, אין מחלוקת על כך שמדובר בנסיבות של שחיתות מכוערת וכי אלמלא הסדר הטיעון, המאשימה הייתה עותרת לעונש מאסר לצד ענישה כספית. עם זאת לטענתה, ההגנה העלתה נימוקים ראייתיים, אך בעיקר נסיבות חריגות הנוגעות לבתו הקטינה של הנאשם, כבת 16. לפיכך במסגרת שקילת כלל השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי, המאשימה ראתה לנכון להגיע להסדר הטיעון כפי שפורט לעיל. אמנם המאשימה סבורה כי העונש מקל עם הנאשם, אך בהתחשב בגובה הקנס ובהתחייבותו להימנע מעיסוק בעבודה דומה בעתיד, העונש שעליו הוסכם מבטא לשיטתה איזון נכון.

לשאלת בית המשפט בעניין השלכת הסדר הטיעון עם הנאשם 1 על שני הנאשמים האחרים, אמרה באת-כוח המאשימה, כי מדובר "בשאלה מורכבת" (עמ' 23 בפרוטוקול), אשר טרם נדרשה אליה. זו הייתה תשובתה: "שאלת ההשפעה על נאשמים אחרים בתיק בעייננו, היא שאלה מורכבת. השאלה האם זה צריך להשפיע וכמה זה צריך להשפיע, כיוון שיש לנו כאן נסיבות חריגות שלא מתקיימות בעניינם. אם וכאשר נגיע לטעון לעונש בעניינם, נדון בזה. גם אנחנו בתור תביעה, הסיכון שבית המשפט ימצא לנכון להקל בעונש של הנאשמים האחרים במידה משמעותית בגלל הסדר הטיעון הזה, לא משנה את עמדתנו שהסדר הטיעון הזה הוא ראוי". (שם).

24. עיקרי הטענות המשלימות של ההגנה: בא-כוח הנאשם ייחד חלק ניכר מטענותיו כדי להצביע על כך שהעונש המוסכם הולם את נסיבות העבירות בהתאם לכתב האישום המתוקן, כי אינו חורג ממתחם העונש ההולם הנקבע בנסיבות דומות וכי הוא תואם את מדיניות הענישה הנהוגה בעניין עבירת מרמה והפרת אמונים. זאת במיוחד בהתחשב בסכום הקנס הגבוה שעליו הוסכם ובשאר המגבלות אשר בהתאם להסדר הטיעון הוסכם כי יוטלו על הנאשם. בנוסף לכך חזר וטען כי לנוכח הנסיבות החריגות הנוגעות לבתו של הנאשם, היה מקום להסדר הטיעון המקל וכי אף אם לא נמצאו מקרים שנסיבותיהן דומות, ישנם פסקי דין שבהם בשל נסיבות אישיות או משפחתיות חריגות של הנאשם הייתה הקלה משמעותית לגביו. בנוסף לכך הפנה לפסיקה שלפיה למעט מקרים חריגים אשר לטענתו, המקרה הנדון אינו נמנה עמם, בית המשפט אינו מתערב בתוכנו של הסדר טיעון.

במסגרת טיעוניו הגיש בא-כוח הנאשם כעשרים וחמישה פסקי-דין לשם תמיכה בטענותיו השונות, תוך פירוט עיקרי תוכנם, כלהלן.

פסקי-דין שעניינם הרשעה בעבירות שוחד אשר מטעמים שונים הסתיימו בענישה אשר לא כללה מאסר בפועל, אלא מאסר בעבודות שירות: ת"א (מחוזי ירושלים) 66284-12-15 מדינת ישראל נ' אבנון – גזר דין בעניין הנאשם 1 (23.7.2017); ת"פ (מחוזי מרכז) 6308-06-15 מדינת ישראל נ' זילכה (15.12.2015); ת"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' פרוחי (11.4.2013); רע"פ 3352/06 בוזגלו נ' מדינת ישראל (12.6.2008).

פסקי-דין שעניינם ענישה בעבירות שונות, אשר בהם ראו בתי המשפט להקל בענישה בשל שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם או של מי מבני משפחתו: ת"פ (מחוזי ירושלים) 33000-11-11 מדינת ישראל נ' סבאג (22.11.2012); ע"פ 1319/09 כהן נ' מדינת ישראל (13.5.2009); ת"פ (שלום כפ"ס) 60890-12-13 מדינת ישראל נ' עאזם (12.6.2018); ת"פ (מחוזי נצרת) 1134/00 מדינת ישראל נ' מונירה (20.12.2001); עפ"ג (מחוזי בא"ש) 41358-10-18 אבו סמחאן נ' מדינת ישראל (1.5.2019).

פסקי-דין של בתי משפט השלום (או ערעורים על פסקי דין של בתי משפט השלום), שעניינם ענישה מקלה בנסיבות של הרשעה בעבירות מרמה והפרת אמונים. ברוב המקרים הענישה הייתה מאסר בעבודות שירות או חודשי מאסר בפועל בודדים וכן קנס בסכומים נמוכים באופן משמעותי מזה שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון הנדון: ת"פ (שלום ת"א) 2906-10-13 מדינת ישראל נ' לחיאני (30.9.2014) וכן פסק הדין בעניין ערעור המדינה על עונשו של הנאשם 1: ע"פ (מחוזי ת"א) 3467-11-14 מדינת ישראל נ' לחיאני (27.4.2015); ת"פ (שלום נצרת) 1397/07 מדינת ישראל נ' המאירי (20.1.2016); ת"פ (שלום ירושלים) 40462-10-13 מדינת ישראל נ' צמח (26.9.2017); ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019); ת"פ (שלום ת"א) 37164-05-18 מדינת ישראל נ' רוכברגר (31.5.2015); ת"פ (שלום בא"ש) 59203-02-20 מדינת ישראל נ' מלכה (10.12.2017); ע"פ 846/12 ויטה נ' מדינת ישראל (19.6.2013); ת"פ (שלום ראשל"צ) 44917-02-18 מדינת ישראל נ' עזריאל (19.7.2018); ת"פ (שלום ת"א) 39457-03-11 מדינת ישראל נ' כהן (4.8.2014) – בעניין שניים מתוך 12 נאשמים; ת"פ (שלום בא"ש) 8600-07-13 מדינת ישראל נ' בריבו (23.5.2017); ת"פ (שלום בא"ש) 27151-12-19 מדינת ישראל נ' בן-דוד (12.7.2020); ת"פ (שלום ת"א) 26344-10-18 מדינת ישראל נ' ליטבינוף (30.7.2019); ת"פ (שלום ת"א) 55649-12-15 מדינת ישראל נ' יוסף (13.11.2017); ע"פ (מחוזי ירושלים) 8271-09-15 כהן נ' מדינת ישראל (1.2.2016).

פסקי דין שעניינם הנסיבות שבהן הסדר טיעון יכובד ואלו שבהן יכול בית המשפט להתערב בתוכנו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002); בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(3) 550 (2008)‏‏.

דיון והכרעה

25. עיון בטענות באי-כוח הצדדים מעלה כי למרות השאלה שהופנתה בעניין אל באת-כוח המאשימה, נעלם מעיניהם הקושי העיקרי העולה מהסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 1. קושי זה אינו נעוץ בענישה שעליה הוסכם לנוכח תיקון כתב האישום, אלא הקושי נובע מהפער העצום בין כתב המקורי, שעודנו עומד נגד שני הנאשמים האחרים, לבין כתב האישום המתוקן בעניין הנאשם 1. קושי הנובע מכך שנסיבות אישיות של הנאשם (אשר לא נפרשו במלואן בפני בית המשפט), מוצדקות ככל שתהיינה, לא הביאו רק להקלה בענישה, אלא לביטול רובו המכריע, כמעט כולו, של כתב האישום נגד הנאשם המרכזי, בעודו מוסיף לעמוד נגד הנאשמים האחרים. אף ראוי להדגיש, כי המאשימה לא תמכה בטענת בא-כוח הנאשם בדבר קשיים ראייתיים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון. אילו הייתה תומכת בכך, כי אז מצופה היה שהדבר ישליך על הנאשמים האחרים.

26. כפי שעמדו על כך באי-כוח הצדדים במסגרת טענותיהם, כתב האישום המקורי היה חמור באופן משמעותי ביותר לעומת זה המתוקן. כתב האישום המקורי הוגש נגד שלושה נאשמים והחזיק שלושה פרטי אישום, בעוד הנאשם 1 הוא הנאשם העיקרי והיחיד שהואשם בשלושת פרטי האישום (כתב האישום מיום 27.2.2020 ובקשה לתיקונו מיום 20.10.2020), כלהלן:

באישום הראשון הואשמו הנאשמים 1 ו-2. הנאשם 1 הואשם בעבירת לקיחת שוחד (סעיף 290 בחוק), בעבירת מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 בחוק) ובעבירת איסור הלבנת הון – פעולה ברכוש אסור (סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון)). הנאשם 2 הואשם בעבירת מתן שוחד (סעיף 291 בחוק).

באישום השני הואשם רק הנאשם 1 בעבירת לקיחת שוחד (סעיף 290 בחוק) ובעבירת איסור הלבנת הון – פעולה ברכוש אסור (סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון).

באישום השלישי הואשמו הנאשמים 1 ו-3. הנאשם 1 הואשם בעבירת מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 בחוק), והנאשם 3 הואשם בעבירת איסור הלבנת הון – מניעת דיווח (סעיף 3(ב)(1) בחוק איסור הלבנת הון), בעבירת מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 בחוק), בעבירת קבלת דבר במרמה (סעיף 415 בחוק), בעבירת התחזות (סעיף 97(א) בחוק), בשתי עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן – הפקודה) (עבירת מרמה במס הכנסה (סעיף 220(5) בפקודה) ועבירת אי הודעה על התחלת התעסקות (סעיף 215א(א) בפקודה)) ובשתי עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ) (אי ניהול פנקסי חשבונות (סעיף 117(א)(7) בחוק מע"מ) ומרמה או תחבולה במע"מ (סעיף 117(ב)(8) בחוק מע"מ).

כתב האישום המקורי אף כלל בקשות חילוט של כספי הנאשם 1 (בסך 116,000 ₪) ושל כספי הנאשם 3 (בסך 168,000 ₪).

מכתב האישום המקורי החמור, אשר החזיק שלושה פרטי אישום בעניין הנאשם 1, שעל-פיו הוא הואשם בעבירות רבות וחמורות, נותר כתב אישום דל, המחזיק שני פרטי אישום שלפיהם הוא מואשם רק בשתי עבירות מרמה והפרת אמונים, שזו עבירה המצויה בסמכות בית משפט השלום. לא זו בלבד, אלא שהנימוק למחיקת רובו, כמעט כולו, של כתב האישום, לא נחשף באופן אמתי ומלא לפני בית המשפט ואף לא הוצגו כל מסמך, ראיה או חוות דעת מומחה באותו עניין. הדברים הובאו באופן חלקי ועמום, תוך אמירה שהמאשימה שוכנעה בדבר צדקת הדברים. בזהירות המתחייבת אף נאמר, כי בלי שיש בכך חלילה כדי להקל ראש בנסיבות הנטענות כהצדקה להקלה עם הנאשם 1, למצער לעת הזו, אף אין מדובר בנסיבות חלוטות ומוכחות ומכל מקום, לא נטען אחרת.

27. תהיה הסיבה אשר תהיה להסדר הטיעון עם הנאשם 1, הכלל הוא כי בית המשפט שלפניו נדון ההליך הפלילי אינו מתערב בכל הנוגע לתוכנו של כתב האישום או בעניין תיקונו במסגרת הסדר טיעון. מעת שהמאשימה ביקשה לתקן את כתב האישום בעניינו של הנאשם 1 ולהפוך כתב אישום חמור לכתב אישום קל לאין שיעור, זהו כתב האישום המונח לפני בית המשפט ומעת שהנאשם הודה בעובדותיו, על-פיו ייגזר דינו. "על דרך הכלל, בית-משפט בערכאה הדיונית לא יתערב בעובדות ובאישומים שהתביעה ייחסה לנאשם בכתב-האישום וכך גם במסגרת הסדר טיעון. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי בדרך העניינים הרגילה בשיטתנו המשפטית, לבית-משפט הדן בעניינו של הנאשם אין מידע מוקדם ביחס למעשי הנאשם ולראיות הקיימות בתיק המבססות מידע זה, והוא נשען על תיאור העובדות ועל קביעת האישומים בכתב-האישום שהוגש לו. כך בדרך-כלל וכך גם במסגרת הסדר טיעון. לפיכך, עיקר הביקורת השיפוטית בערכאה הדיונית בנוגע להסדר טיעון, תתייחס לתוצאות המשפט לאחר שהנאשם הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב-האישום והורשע" (ההדגשות אינן במקור) (בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(3) 550 (2008)‏‏, כבוד הנשיאה ד' ביניש, פסקה 11. ראו גם בדברי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקה 13).

28. מעת שכתב האישום בעניין הנאשם 1 תוקן, הנאשם 1 הודה בעובדותיו והורשע על-פיו בשתי עבירות מרמה והפרת אמונים, אין עוד מקום להידרש לטעמים שהובילו את המאשימה להחליט לתקן את כתב האישום בעניינו במסגרת הסדר הטיעון. לנוכח העבירות היחידות שנותרו בכתב האישום המתוקן, אותם טעמים נטענים, אשר לפי טענת המאשימה הובילו אותה להסכים להסדר הטיעון, אף אינם מעלים או מורידים עוד לעניין הענישה שעליה הוסכם במסגרתו. כפי שטען בא-כוח הנאשם בצדק רב, העונש שעליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון בכל מקרה עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה בעניין עבירת מרמה והפרת אמונים ללא קשר לנסיבות אשר לפי שיטת המאשימה הובילו להסכמתה לתיקון כתב האישום. כך אפילו מדובר בענישה המצויה ברף הנמוך של הענישה הנוהגת. בנסיבות אלו, אין עוד צורך להידרש לאותן נסיבות אישיות נטענות של הנאשם 1, אשר על-פי טענת המאשימה עמדו בבסיס קביעת תוכנו של הסדר הטיעון.

29. לפיכך ואף בהתעלם מאותן נסיבות נזכרות אשר לטענת המאשימה הובילו אותה להסכים להסדר הטיעון, נמצא כי יש לכבד את העונש שעליו הוסכם במסגרתו. זאת לנוכח הודאת הנאשם 1 בעובדותיו של כתב האישום המתוקן בעניינו בשלב מוקדם של ההליך בעניינו, העובדה שהוא נעדר הרשעות קודמות, סכום הקנס הגבוה שהוסכם כי יושת עליו, שאר המגבלות שהוטלו עליו בהסכמתו ומדיניות הענישה הנהוגה לגבי העבירות שבהן הורשע.

לצד זה ראינו לנכון להעיר, כי כאמור, הודאת הנאשם 1 בשלב מוקדם בהחלט נזקפת לזכותו, אך בשל העובדה שנדרשו מספר דיונים וכתיבת גזר דין נפרד בעניינו, בעוד ההליך נגד הנאשמים האחרים לא הסתיים, יש קושי לומר כי הסדר הטיעון מביא לחסכון בזמן השיפוטי.

מכל מקום, על המאשימה להבין, כי לתיקון כתב האישום בעניין הנאשם 1 ולענישה המופחתת שעליה הוסכם לגביו, עשויה להיות השלכה ישירה על עניינם של הנאשמים 2 ו-3. בלי שיש בכך משום נקיטת עמדה לעת הזו בעניין שאלת הרשעת נאשמים אלו או בעניין עונשם, אם יורשעו, דומה כי היעדר הסבר על שום מה ישנה הצדקה שלא להרשיע נאשם פלוני בעבירה אחת, עשוי להשליך על אפשרות הרשעת הנאשמים האחרים בשל אותן נסיבות. אם הם יורשעו, הדבר אף עשוי להשליך במישרין על הענישה שתושת עליהם.

30. משנמצא כי יש לכבד את הסדר הטיעון בכל הנוגע לעונשו של הנאשם 1, עונשו יהיה בהתאם להסכמות הצדדים, כלהלן.

א. מאסר למשך תשעה חודשים, שאותו יישא הנאשם 1 בעבודות שירות.

בשל חלוף הזמן מאז הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, מקום עשייתן, מועד התחלתן, שעות העבודות וכל פרט נוסף בנוגע אליהן ייקבעו בהחלטה נפרדת, לאחר שתתקבל הודעה משלימה מאת הממונה על עבודות שירות.

ב. מאסר מותנה למשך 6 חודשים. הנאשם לא יישא עונש מאסר זה אלא אם תוך שלוש שנים מהיום יעבור את העבירה שבה הוא הורשע או עבירת מרמה או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

ג. קנס בסך 100,000 ₪. הסכום שנתפס בהתאם להחלטה בתיק צ"א 67196-02-20 יועבר על חשבון הקנס ולאחר חישוב ערכו היום, תינתן החלטה משלימה שלפיה הנאשם 1 יחויב לשלם את היתרה. יתרה זו תשולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, החל מיום 1.6.2022. אם הנאשם לא יעמוד בתשלומים כאמור, יעמוד מלוא סכום יתרת הקנס לפירעון מידי. כמו כן, אם לא תשולם יתרת הקנס, יישא הנאשם ב-60 ימי מאסר תמורתו.

31. נרשמו התחייבויות הנאשם והצהרותיו בהתאם להסדר הטיעון, כלהלן:

א. התחייבות הנאשם כי במשך עשרים שנה מהיום לא יעבוד בעיריית ירושלים או בכל גוף אכיפה אחר.

ב. הצהרת הנאשם כי ידוע לו שישנה אפשרות שייקרא להעיד כעד תביעה במסגרת ההליך הנדון.

ג. ידיעת הנאשם כי אין בהליך הנדון, בהסדר הטיעון ובעונש האמור כדי למצות הליך משמעתי, אם יינקט נגדו.

32. עד יום 3.4.2021 תפעל המאשימה להעברת הסכום שנתפס בהתאם להחלטה בתיק צ"א 67196-02-20 ולהעברתו לשם תשלום על חשבון הקנס. עד מועד זה גם תודיע המאשימה מה סכום היתרה. לאחר שתוגש הודעתה כאמור, תינתן החלטה משלימה בעניין תשלום יתרת סכום הקנס.

33. עד יום 3.4.2012 יגיש הממונה על עבודות שירות הודעה משלימה לחוות דעתו מיום 27.6.2021, שבה יודיע על מקום עבודות השירות (אם חל שינוי לגביהן), על מועד אפשרי להתחלתן, אשר יהיה קרוב ככל הניתן. כן יודיע על ימי העבודה, פרטי המפקח וכל פרט רלוונטי נוסף. לאחר שתתקבל הודעת הממונה על עבודות שירות וכאמור לעיל, תינתן החלטה משלימה בעניין זה.

המזכירות תמציא את גזר הדין אל הממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

ניתן היום, ל' באדר א' התשפ"ב, 3 במרץ 2022, במעמד הנאשם 1, בא-כוחו ובא-כוח המאשימה כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.