04 ינואר 2022

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בבקשת התובע להפנות אל המומחה שמונה מטעם בית הדין, ד"ר עידו ציון, שאלות הבהרה נוספות לחוות דעתו.
2. בעניינו של התובע מונה ד"ר עידו ציון, מומחה לאורתופדיה, כיועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה). המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לליקויים הרפואיים מהם סובל התובע.
3. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע סובל מכאב גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. לשאלת הקשר הסיבתי השיב המומחה כי תנאי עבודתו של התובע הביאו בסבירות של מעל 50% להחמרה בליקוי שהיה קיים עוד קודם לכן בגבו: "מניתוח העובדות המוסכמות קיימות שתי תקופות חשיפה רלוונטיות. התקופה הראשונה בת פחות מארבע שנים (1999-2003) כללה מעבר כ-1500 פסי האטה (מהירות נמוכה, כיסא קפיץ). למרות שמדובר בכמות חריגה לפסי האטה, מדובר בפרק זמן קצר מכדי לגרום לליקוי בגב התחתון במנגנון מיקרוטראומה, זאת כאשר מדובר בגב ללא ממצא קודם או מום אנטומי (כפי שנמצא בצילום 13.10.02). בקיום מצב אנטומי חריג מולד, העומס המתואר עלול בסבירות מעל 50% לגרום להחמרה בליקוי בגב התחתון. לגבי התקופה השנייה, מדובר בחשיפה לאורך 6 שנים עד תחילת התלונות 10.2015 (2009-15) תוך נסיעה איטית, כסא פנאומטי ומעבר ממוצע ביום כ-550 פסי האטה (כלומר בממוצע למשמרת אחד פס האטה בדקה (12 שעות/ 550 פסים). פרק זמן זה קצר מכדי לגרום לפגיעה ראשונים בעמ"ש מותני, אך בסבירות מעל 50% עלול לגרום להחמרה בליקוי קיים. יש לסכם כי תנאי עבודת התובע בסבירות מעל 50% הביאו להחמרה בליקוי מבני מולד בגב".
4. עם זאת, קבע המומחה כי לתנאי העבודה של התובע לא הייתה השפעה משמעותית על ליקויים אלו: "קצב התפתחות הליקוי לאורך השנים בדגש על התחלת כאבי גב בגיל 38 ש' ובהדרגה עד צורך בניתוח בגיל 56 ש' מתאימים להחמרה טבעית הקיימת גם ללא עומס כלשהו בעבודה. לפיכך, למרות שנקבע כי בסבירות מעל 50% קיימת סבירות כי עבודת התובע החמירה הליקוי , יש לסכם כי עבודת התובע כמפורט בעובדות המוסכמות לא גרמה להחמרה משמעותית מעל 20% בליקוי אשר במהותו הינו ליקוי מולד המחמיר באופן טבעי לאורך השנים".
5. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 7.11.21, קבע המומחה כי תנאי עבודתו של התובע לא גרמו להחמרה משמעותית בליקוי בגבו, אשר במהותו הינו ליקוי מולד המחמיר עם השנים: "במקרה כאן, כפי שפורט בתשובת מקור 3 ד', כאב גב עם ממצא לא תקין בצילום (גם שינוי ניווני) אובחן 10.2002 בגיל 41 ש' ולאחר 3 שנות חשיפה בלבד. לאחר מועד זה, למעט סביב אירוע התאונה 2003, למעשה ללא תלונות עד 2015 בגיל 54 ש', גיל בו קיימת שכיחות טבעית לכאבי גב וליקוי. פער זמנים זה (2002-2015) ללא תלונות מדגיש כי לממצא המולד במקרה המסוים לא הייתה השפעה משמעותית על התפתחות הליקוי. לפיכך אין מקום לשינוי במסקנות המקור..."
6. מכאן בקשתו השנייה של התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה. להלן יפורטו השאלות המבוקשות ע"י התובע, תגובת הנתבע והכרעה.
7. בהתאם לחוות הדעת ותשובות לשאלות הבהרה הסיבה בגינה הנך סבור כי עבודת התובע לא תרמה במידה ניכרת למצבו נשענת על העדר תלונות ביחס לעמ"ש מתני בין השנים 2002-2015 ר' ע' 8 סיפא לחוות הדעת / תשובות הבהרה. מצ"ב המסמכים הרפואיים הבאים, ואבקש לדעת האם יש בהם כדי לשנות מהאמור בחוות הדעת:

• רישום בית חולים שערי צדק מיום 31.8.17 בפרק אבחנות פעילות (דגש שלי): Spinal stenosis of lumbar region with neurogenic claudications (2011) l4-5 severe l3-4 moderate.
• רישום קופה מיום 12.12.11- "כאבים בגב". ניתן וולטרן MG75 (המסמך אינו מופיע ברשימת המסמכים שעמדו בפני כ').

הנתבע מתנגד להעברת השאלה שכן המסמך המבוקש בשאלה 1ב לא מופיע ברשימת המסמכים שעמדו בפני המומחה. לדעתי מסמכים אלו עשויים להכריע בשאלה העיקרית השנויה במחלוקת, הנובעת מתשובות ההבהרה, והיא האם העדר התלונות בשנים הרלוונטיות מעיד על העדר תרומה משמעותית של העבודה למחלה ועל כן שאלה זו תעבור לעיונו של המומחה.

1. האם זה נכון כי הרישום משנת 2011 המעיד על הצורך בזריקת וולטרן מצביע על אפשרות לפיו קיימת פגיעה קשה בגב כבר בשלב זה?

הנתבע מתנגד להעברת השאלה שכן לטענתו הזריקה ניתנת לשם הקלה על הכאב ואין ללמוד ממנה לעניין הנזק- היינו פגיעה קשה בגב.

לדעתי טיפול בזריקת וולטרן היא עניין רפואי העשוי ללמד על עוצמת הליקוי של התובע, דבר אשר יכול לשפוך אור על הסוגיה שבמחלוקת ועל כן השאלה תועבר למומחה.

1. כנגזרת מהאמור האם יהיה זה סביר לומר כי התפתחות המגבלה בגבו של התובע אכן הייתה מואצת בהשוואה ללוקים ממצב מולד בגב, וכנראה בגלל עבודתו אשר קבעת כי יש לה תרומה מעל 50% לליקוי בגב?

הנתבע מתנגד להעברת השאלה מהטעם שהמומחה כבר ציין מפורשות כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו.

אכן המומחה ענה כבר על שאלה זו של התובע, הן בחוות הדעת והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה. על כן שאלה זו לא תועבר לעיונו.

1. האם יתכן כי העיכוב בניתוח ועד שנת 2015 מקורו בחשש טבעי של התובע מהליך ניתוחי ולאו דווקא מצב הגב אשר הצריך ניתוח עוד בשלב מוקדם יותר תולדת ההאצה בהתדרדרות הגב בעקבות הפגיעה בעבודה.

הנתבע מתנגד להעברת השאלה כיוון שהיא מבוססת לטענתו על תחושות סובייקטיביות של התובע (חשש מניתוח).

אני מסכים עם הנתבע כי אין זה מתפקידו של המומחה לעמוד על חששותיו של התובע אלא לנתח מסקנות רפואיות בלבד מתוך המסמכים העומדים בפניו ועל כן שאלה זו לא תועבר לעיון המומחה.

1. לאור האמור, יועברו אל המומחה שאלות 1 ו-2.
2. החלטה למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ב, (04 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה