לפני

כב' השופט טל גולן

נציג ציבור (עובדים) מר אמיר הנו

נציג ציבור (מעסיקים) מר גד פולק

ה ח ל ט ה

1. תביעתה של התובעת הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 22.10.2019, שבו הודיע הנתבע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין CTS, שנגרם לה לטענתה תוך כדי ועקב עבודתה. במכתב הנתבע הנ"ל צוין, כי התובעת לא סבלה מאירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, ואשר הביאו לתסמונת שבנדון.

2. עוד צוין בהחלטת הנתבע, כי אין המדובר במחלת מקצוע ו/או במיקרוטראומה, וכי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי העבודה. מכאן התביעה שלפנינו.

3. ביום 15.12.2020 ובמהלך הדיון לפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: אנו מסכימים למינוי מומחה מטעם בית הדין בתחום הכירורגיה האורתופדית, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכפות ידיה, לבין תנאי עבודתה. עוד מוסכם, כי האמור בתצהירה של התובעת מקובל בכללותו על הנתבע, אולם יודגש כי אותם תנאי העבודה הינם רלוונטיים רק עד למועד שבו התובעת נותחה ביום 19/7/19 (ורק עד סעיף 7 לתצהיר). אשר למועד שלאחר מכן, מוסכם על הצדדים, כי לאחר הניתוח התובעת מיעטה לבצע את הפעולות שמצוינות בתצהיר, ורק גלגלה לאבנה וגבינות עם כפות ידיה, וכן ביצעה פעולת המלחה של הגבינות – כמתואר בסעיף 7 ג' ו-ה' לתצהירה."

4. אשר לתצהירה של התובעת, הרי שמצוין בו כך:

"1. אני התובעת בתיק ב"ל 9042-04-20 (בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה) עושה תצהירי זה במקום עדותי הראשית בבית הדין.

2. אני ילידת 30.08.1973, עובדת כפיים כגבנית במקצועי.

3. הנני להצהיר, כי משך למעלה מ-4 שנים ברציפות, למן חודש 01.04.2016 ועד היום, אני עובדת בתור גבנית במחלבות ראמה בני סובחי נג'ם בע"מ, מפעל, העוסק בייצור מוצרי חלב בכלל זה גבינות וכדורי לבנה (להלן-"המפעל").

4. במשך כל השנים אני עבדתי במפעל במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע, 8-10 שעות מדי יום.

5. מדובר במחלבה שעבדה ועובדת בהיקף ובמסה גדולים.

6. עבודתי במפעל התמקדה במחלקת ייצור הגבינה, החל מפריסת התבניות ועד לקבלת מוצר מוגמר לפני האריזה לשיווק, עיקר העבודה הינה לצורך ייצור גבינה "ערבית" ולפעמים פעלנו לייצור גבינת חלומי, הליך הייצור של שתיהן דומה אולם לא זהה.

7. א. עבודתי בייצור, מתחילה בפריסת ופירור הגבינה הגולמית על מגשים באמצעות הידיים, הליך זה ביצעתי עם עובד/ת נוסף, ההליך כלל קבלת הגבינה הגולמית שבדרך כלל הגיעה בצורת גושים רטובים, ולפעמים חמים, מוערמים בדלים (להלן: "הגבינה הגולמית") , ועליי יחד עם עובד נוסף לשפוך את הגבינה הגולמית למגשי נירוסטה בגודל של 1.2 מטר * 1.2 מטר ( להלן :"המגשים"), הליך הפריסה ביצענו באופן ידני כאשר לכל מגש שופכים כ 15 ק"ג גבינה גולמית, לאחר השפיכה של הגבינה הגולמית אנו מפוררים את הגושים באופן ידני תוך הפעלת לחץ בצורה של אגרוף ביד ימין על כל אחד מהגושים ותוך כדי ביצוע פעולת הפירור, באמצעות שתי הידיים, עלינו לפרוס וליישר את הגבינה על המגש באמצעות תנועות סיבוביות בשתי הידיים זאת עד לקבלת משטח אחיד וישר, לאחר השלמת פריסת המגש אנו עוברים לבצע אותה פעולה על מגש אחר, לאחר השלמת 18-20 מגשים היינו מפעילים את המכבש החשמלי לצורך דחיסת הגבינה על אותם מגשים ( להלן המנה הראשונה של המכבש).

ב. לאחר לחיצה על כפתור ההפעלה של המכבש, בצידו הראשון, היינו עוברים לצידו השני של המכבש וחוזרים על אותה פעולה של פריסת 18 -20 מגשים נוספים כמתואר בסעיף א' לעיל ומפעילים את צידו השני של המכבש ( להלן המנה השניה של המכבש).

ג. לאחר הפעלת צידו השני של ממתינים כ 15-20 דקות לצורך שחרור המנה הראשונה מהמכבש, לאחר שחרור המנה הראשונה הדמות הגברית שהייתה במחלקה, מבצע את פעולת חיתוך הגבינה לקוביות באמצעות סכין ידנית תוך הפעלת לחץ על הסכין לצורך חיתוכה, ואני הייתי עומדת בעמדת המילוח ממלחת את קוביות הגבינה החתוכות באמצעות טבילת הגבינה בגיגית המלח היבש כל אחת בנפרד, תוך ביצוע פעולה סיבובית לצורך טבילת קוביית הגבינה מכל צדדיה והוצאתה מהמלח, אותה פעולה סיבובית הייתי צריכה לבצע כ 900 פעם (כמספר קוביות הגבינה שנוצרות בגין 18 -20 מגשים של המנה הראשונה של המכבש), לאחר השלמת פעולת המילוח של המנה הראשונה של המכבש היינו צריכים לפרוק את המנה השניה של המכבש ולבצע אתה פעולה של חיתוך ומילוח כמתואר.

ד. לאחר מילוח שתי המנות של המכבש היינו חוזרים על הפעולה של פריסה ומילוי המגשים כמתואר לעיל פעם נוספת, החל מביצוע פעולת הפריסה של המגש הראשון ועד למילוח קובית הגבינה האחרונה במנה השניה של המכבש יקרא להלן "סבב".

ה. ברצוני לציין כי במהלך עבודתי במפעל ביצענו בין 3-4 סבבים ביום כאשר כל סבב כלל פריסת של 36 – 40 מגש, כל מגש הכיל כ 15 ק"ג גבינה, ובכל סבב נוצרו כ 1,800 קוביות שהייתי צריכה למלח כל קוביה בנפרד, כל סבב נמשך כשעתיים.

ו. ברצוני לציין כי בזמן ההמתנה לשחרור המכבש של הגבינה היינו מבצעים גלגול של כדורי לבנה באופן ידני תוך נטילת גוש חומר גולמי של לבנה יבשה ומגלגלים באמצעות שתי הידיים בתנועות סיבוביות.

ז. ברצוני לציין כי לעיתים רחוקות עבדנו עם גבינת חלומי, אשר עברה אותו הליך, אולם בגבינת החלומי הגושים שהיינו צריכים לפורר היו גדולים וקשים יותר, וצריך להפעיל מאמץ בשתי הידיים לצורך פירור אותם גושים, גם הליך היישור היה קשה יותר וביצענו אותו תוך הפעלת כח ומאמץ זאת נוסף לכך כי חומר הגלם היה מגיע בטמפרטורה גבוהה מאוד והקוביות שנוצרו עקב הליך זה היו כבדות יותר וכל אחת שקלה יותר מחצי ק"ג."

5. אשר על כן, הננו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר מיכאל מיכיילביץ, כמומחה רפואי לכירורגיה אורתופדית. המומחה מתבקש לחוות דעתו ביחס לסוגיות הבאות:

א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובלת התובעת בכפות ידיה?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקויים מהם היא סובלת? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקויים של התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

6. על מצבה הרפואי של התובעת ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי כללי ומקצועי, ידני וממוחשב משירותי בריאות כללית (נ/1); ב. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה (מזכירות – נא לצרף את עמ' 21-3, וכן עמ' 29-30, לקובץ כתב התביעה) (ת/1).

7. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.

8. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

9. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין וגם ישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

10. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 ימים מקבלת החלטה זאת.

11. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 ימים להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

12. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

13. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר. ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד.

14. כל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. כמו כן, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

15. מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.

16. שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.

17. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ז' טבת תשפ"א (22 דצמבר 2020), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.