לפני

כב' השופט טל גולן

ה ח ל ט ה

(החלטה בבקשת התובעת למינוי מומחה אחר)

1. תביעתה של התובעת הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 22.10.2019, בו הודיע הנתבע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תסמונת ה-CTS (התעלה הקרפלית), שנגרמה לה לטענתה תוך כדי ועקב עבודתה. במכתב הנתבע הנ"ל צוין, כי התובעת לא סבלה מאירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, ואשר הביאו לתסמונת שבנדון.

2. עוד צוין בהחלטת הנתבע, כי אין המדובר במחלת מקצוע ו/או במיקרוטראומה, וכי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי העבודה. מכאן התביעה שלפני.

3. ביום 15.12.2020 ובמהלך הדיון לפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: אנו מסכימים למינוי מומחה מטעם בית הדין בתחום הכירורגיה האורתופדית, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכפות ידיה, לבין תנאי עבודתה. עוד מוסכם, כי האמור בתצהירה של התובעת מקובל בכללותו על הנתבע, אולם יודגש כי אותם תנאי העבודה הינם רלוונטיים רק עד למועד שבו התובעת נותחה ביום 19/7/19 (ורק עד סעיף 7 לתצהיר). אשר למועד שלאחר מכן, מוסכם על הצדדים, כי לאחר הניתוח התובעת מיעטה לבצע את הפעולות שמצוינות בתצהיר, ורק גלגלה לאבנה וגבינות עם כפות ידיה, וכן ביצעה פעולת המלחה של הגבינות – כמתואר בסעיף 7 ג' ו-ה' לתצהירה."

4. אשר לתצהירה של התובעת, הרי שמצוין בו כך:

"1. אני התובעת בתיק ב"ל 9042-04-20 (בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה) עושה תצהירי זה במקום עדותי הראשית בבית הדין.

2. אני ילידת 30.08.1973, עובדת כפיים כגבנית במקצועי.

3. הנני להצהיר, כי משך למעלה מ-4 שנים ברציפות, למן חודש 01.04.2016 ועד היום, אני עובדת בתור גבנית במחלבות ראמה בני סובחי נג'ם בע"מ, מפעל, העוסק בייצור מוצרי חלב בכלל זה גבינות וכדורי לבנה (להלן-"המפעל").

4. במשך כל השנים אני עבדתי במפעל במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע, 8-10 שעות מדי יום.

5. מדובר במחלבה שעבדה ועובדת בהיקף ובמסה גדולים.

6. עבודתי במפעל התמקדה במחלקת ייצור הגבינה, החל מפריסת התבניות ועד לקבלת מוצר מוגמר לפני האריזה לשיווק, עיקר העבודה הינה לצורך ייצור גבינה "ערבית" ולפעמים פעלנו לייצור גבינת חלומי, הליך הייצור של שתיהן דומה אולם לא זהה.

7. א. עבודתי בייצור, מתחילה בפריסת ופירור הגבינה הגולמית על מגשים באמצעות הידיים, הליך זה ביצעתי עם עובד/ת נוסף, ההליך כלל קבלת הגבינה הגולמית שבדרך כלל הגיעה בצורת גושים רטובים, ולפעמים חמים, מוערמים בדלים (להלן: "הגבינה הגולמית"), ועליי יחד עם עובד נוסף לשפוך את הגבינה הגולמית למגשי נירוסטה בגודל של 1.2 מטר * 1.2 מטר (להלן :"המגשים"), הליך הפריסה ביצענו באופן ידני כאשר לכל מגש שופכים כ 15 ק"ג גבינה גולמית, לאחר השפיכה של הגבינה הגולמית אנו מפוררים את הגושים באופן ידני תוך הפעלת לחץ בצורה של אגרוף ביד ימין על כל אחד מהגושים ותוך כדי ביצוע פעולת הפירור, באמצעות שתי הידיים, עלינו לפרוס וליישר את הגבינה על המגש באמצעות תנועות סיבוביות בשתי הידיים זאת עד לקבלת משטח אחיד וישר, לאחר השלמת פריסת המגש אנו עוברים לבצע אותה פעולה על מגש אחר, לאחר השלמת 18-20 מגשים היינו מפעילים את המכבש החשמלי לצורך דחיסת הגבינה על אותם מגשים (להלן המנה הראשונה של המכבש).

ב. לאחר לחיצה על כפתור ההפעלה של המכבש, בצידו הראשון, היינו עוברים לצידו השני של המכבש וחוזרים על אותה פעולה של פריסת 18 -20 מגשים נוספים כמתואר בסעיף א' לעיל ומפעילים את צידו השני של המכבש (להלן המנה השניה של המכבש).

ג. לאחר הפעלת צידו השני של ממתינים כ 15-20 דקות לצורך שחרור המנה הראשונה מהמכבש, לאחר שחרור המנה הראשונה הדמות הגברית שהייתה במחלקה, מבצע את פעולת חיתוך הגבינה לקוביות באמצעות סכין ידנית תוך הפעלת לחץ על הסכין לצורך חיתוכה, ואני הייתי עומדת בעמדת המילוח ממלחת את קוביות הגבינה החתוכות באמצעות טבילת הגבינה בגיגית המלח היבש כל אחת בנפרד, תוך ביצוע פעולה סיבובית לצורך טבילת קוביית הגבינה מכל צדדיה והוצאתה מהמלח, אותה פעולה סיבובית הייתי צריכה לבצע כ 900 פעם (כמספר קוביות הגבינה שנוצרות בגין 18 -20 מגשים של המנה הראשונה של המכבש), לאחר השלמת פעולת המילוח של המנה הראשונה של המכבש היינו צריכים לפרוק את המנה השניה של המכבש ולבצע אתה פעולה של חיתוך ומילוח כמתואר.

ד. לאחר מילוח שתי המנות של המכבש היינו חוזרים על הפעולה של פריסה ומילוי המגשים כמתואר לעיל פעם נוספת, החל מביצוע פעולת הפריסה של המגש הראשון ועד למילוח קובית הגבינה האחרונה במנה השניה של המכבש יקרא להלן "סבב".

ה. ברצוני לציין כי במהלך עבודתי במפעל ביצענו בין 3-4 סבבים ביום כאשר כל סבב כלל פריסת של 36 – 40 מגש, כל מגש הכיל כ 15 ק"ג גבינה, ובכל סבב נוצרו כ 1,800 קוביות שהייתי צריכה למלח כל קוביה בנפרד, כל סבב נמשך כשעתיים.

ו. ברצוני לציין כי בזמן ההמתנה לשחרור המכבש של הגבינה היינו מבצעים גלגול של כדורי לבנה באופן ידני תוך נטילת גוש חומר גולמי של לבנה יבשה ומגלגלים באמצעות שתי הידיים בתנועות סיבוביות.

ז. ברצוני לציין כי לעיתים רחוקות עבדנו עם גבינת חלומי, אשר עברה אותו הליך, אולם בגבינת החלומי הגושים שהיינו צריכים לפורר היו גדולים וקשים יותר, וצריך להפעיל מאמץ בשתי הידיים לצורך פירור אותם גושים, גם הליך היישור היה קשה יותר וביצענו אותו תוך הפעלת כח ומאמץ זאת נוסף לכך כי חומר הגלם היה מגיע בטמפרטורה גבוהה מאוד והקוביות שנוצרו עקב הליך זה היו כבדות יותר וכל אחת שקלה יותר מחצי ק"ג."

5. לאור הסכמה זו, מינה בית הדין ביום 22.12.2020 את ד"ר מיכאל מיכיילביץ, כמומחה מטעם בית הדין לכירורגיה אורתופדית (להלן: "המומחה"). המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לסוגיות הבאות:

א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובלת התובעת בכפות ידיה?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקויים מהם היא סובלת? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקויים של התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

6. ביום 26.1.2021 נסרקה לתיק בית הדין חוות דעתו של המומחה, מיום 15.1.2021. בפתח חוות הדעת ציין המומחה, כי סקירת התיק הרפואי של התובעת מעלה כי היא החלה להתלונן על תחושת נימול בכפות הידיים, עוד בשנת 2005. עוד הוא פירט, כי במהלך השנים התובעת פנתה מספר פעמים לרופא המשפחה עם אותן התלונות (תחושת נימול וזרמים בכפות הידיים). כמו כן, אין בתיק הרפואי פירוט לבדיקה פיזיקלית שנערכה לה באותה התקופה.

7. המומחה תיאר כי לאחר מכן התובעת חזרה לבדיקות נוספות, בשנים 2005, 2008 ו-2011. כמו כן, בשנת 2019 חלה אצלה החמרה בזרמים בידיים, והיא נבדקה על ידי אורתופד, עברה בירור שכלל הולכה עצבית, ובבדיקה פיזיקלית נמצאו סימנים קליניים קלסיים ללכידת עצב המדיאלי בשורש כף היד, כביטוי לתסמונת התעלה הקרפלית. בגין כך עברה התובעת טיפול ניתוחי לצורך שחרור התעלה הקרפלית.

8. ביחס לשאלות שהפנה אליו בית הדין, ואשר לשאלה הראשונה, השיב המומחה כי התובעת סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בידיה. ביחס לשאלה השניה, השיב המומחה, כי התיעוד בגין עבודתה של התובעת שהובא לפניו, מעלה כי המדובר בפעילות רגילה, סבירה ולא מאומצת. זאת ועוד, המדובר גם בפעילות פיזית לסירוגין, עם תנועות חוזרות ונשנות.

9. עוד ציין המומחה, שכאשר התובעת ביצעה פעילות פיזית, הרי שאין המדובר בתנועות קיצוניות או הפעלת כוח רב בידיים. גם אין תיעוד של שימוש במכשירים רוטטים. לבסוף, התובעת עבדה יחד עם עובדים נוספים שעזרו לה בפעילויות הפיזיות, ופעילות זו היא סבירה לגילה ומתאימה למצבה. זאת ועוד, וכפי שעלה מתיקה הרפואי של התובעת, היא החלה להתלונן על נימול וזרמים בכפות הידיים שנים רבות קודם לתחילת עבודתה במחלבה.

10. המומחה הוסיף וציין, כי מחלתה של התובעת החמירה בהדרגה במהלך השנים, באופן טבעי, וכאשר סוג עבודתה לפי התיאור שהובא, היה סביר. אין בכך כדי להביא למחלה או לגרום להידרדרות משמעותית במחלתה, וכל זאת תוך שלוש שנים. לפיכך, המומחה קבע כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50%, כי אין כל קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת, לבין הליקויים שמהם היא סובלת.

11. חוות הדעת הועברה לצדדים, ומטעם התובעת הוגשה בקשה למשלוח שאלות הבהרה. ביום 25.3.2021 קבע בית הדין כי יועברו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות, כדלקמן:

א. האם קיימים בתיק הרפואי של התובעת ממצאים מוכחים המעידים על כך שהיא סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית דו"צ לפני שנת 2019? ככל שתשובתך חיובית, נא הפנה לרישומים הרפואיים המדויקים;

ב. בחוות דעתך ציינת כי עבודתה של התובעת כללה "פעילות רגילה, סבירה ולא מאומצת". למה כוונתך בכך, כיצד הגעת למסקנה זו, ועל סמך הסתמכת בקביעתך? נא נמק את תשובתך;

ג. בתשתית העובדתית צוין כי התובעת ביצעה את הפעולות הבאות: הכנת כ-2 טון של גבינה, ב-4-3 סבבים, כל סבב 40-36 מגשים, כל מגש 15 ק"ג, וכאשר המדובר בגבינה גולמית. אופן הביצוע היה ידני, בצורת אגרוף ותוך כדי הפעלת לחץ; ביצוע פעולת המלחה של כ-6,300 קוביות באופן ידני (1,800 כפול 4-3 פעמים) בתנועות סיבוביות; פעולות יישור של גבינה באמצעות הידיים עבור כ-133 מגשי גבינה בגודל 1.2 X 1.2 כל אחד.

בהתחשב בכלל אלה, מדוע ולמה אין המדובר בעבודה מאומצת? נא נמק את תשובתך;

ד. בחוות דעתך ציינת כי עבודתה של התובעת לא היתה "... עם תנועות קיצוניות או הפעלת כוח רב בידיים". מהי המשמעות והחשיבות של תנועות קיצוניות שכאלה, ועל מה הסתמכת בקביעתך כי אין המדובר בפעולה קיצונית? האם נתון זה בדבר היעדר תנועות קיצוניות היווה בעל משקל בקבלת החלטתך? נא נמק את תשובתך;

ה. האם נכון הוא שייחסת משקל להיעדר שימוש במכשירי רטט בעבודת התובעת, בעת קבלת החלטתך? האם לשיטתך רק עבודה הכרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים יכולה לגרום להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית? נא נמק את תשובתך.

12. ביום 2.5.2021 התקבלו בבית הדין תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה. ביחס לשאלה הראשונה השיב המומחה, שכפי שנכתב בחוות דעתו, בתיקה הרפואי של התובעת מופיעות מספר פניות עם תלונות על תחושת נימול וזרמים בכפות הידיים. בסיכומי הביקור משנת 2005 ניתן לראות שהתובעת התלוננה שנים רבות לפני שהתחילה לעבוד בתור גבנית, בשנת 2016. כך למשל, בביקור משנת 2008 התובעת הופנתה לבדיקת EMG, שלא בוצעה, בשל אי-נכונותה.

13. עוד ציין המומחה, כי בביקור שערכה התובעת ביום 18.8.2008, צוין כי הנימול בידיים חוזר על עצמו זמן רב. לפיכך, וכפי שנכתב בחוות דעתו, עולה כי התובעת החלה להתלונן על נימול וזרמים בכפות הידיים, שנים רבות לפני שהיא התחילה לעבוד במחלבות. מחלתה של התובעת החמירה בהדרגה במהלך השנים, והמדובר בתהליך טבעי של מחלה זאת.

14. ביחס לשאלה השניה השיב המומחה, כי הקטע "פעילות רגילה, סבירה ולא מאומצת" נגזר מתוך פיסקה שלמה, שמתארת את אופן עבודתה של התובעת. המדובר בעיוות של המשמעות, של הסברים מפורטים שנכתבו בחוות דעתו, והוא הפנה לציטוט מהקטע המקורי.

15. בשלב זה נזכיר, כי המומחה כתב בקטע שבנדון, כי התיעוד בגין עבודתה של התובעת שהובא לפניו, מעלה כי המדובר בפעילות רגילה, סבירה ולא מאומצת. המדובר גם בפעילות פיזית לסירוגין, עם תנועות חוזרות ונשנות, וכאשר בוצעה פעילות פיזית, אין המדובר בתנועות קיצוניות או הפעלת כוח רב בידיים. גם אין תיעוד של שימוש במכשירים רוטטים, והעבודה נעשתה עם עובדים נוספים, שעזרו לתובעת בפעילויות הפיזיות, והפעילות סבירה לגילה ומתאימה למצבה.

16. ביחס לשאלה השלישית השיב המומחה, כי בשאלה שהופנתה אליו יש פירוט כמותי של עבודה במחלבות, ולא ניתן להבין מאיפה נלקחו המספרים, והאם המדובר בייצוג תקופתי של מפעל, או מחלקה, או צוות של העובדים. כמו כן, מתוך דיווח בסעיף 7 (הכוונה לסעיף הרלוונטי בהחלטת המינוי), ניתן להבין שהתובעת עבדה בצוות. כלומר, עבודתה התחלקה עם אנשים אחרים, ולפי פירוט העבודה, וכפי שהוא כתב בחוות דעתו, עבודתה של התובעת היתה אומנם ידנית, אך מגוונת ולא מונוטונית.

17. ביחס לשאלה השניה השיב המומחה, כי הקטע שצוטט בשאלה זו נגזר מקטע שלם, ובדומה לתשובתו לשאלה השניה, הוא מבקש לקרוא את כל הטקסט המתייחס לפירוט העבודה. בסיכומו של דבר כתב המומחה, כי הוא חזר מספר פעמים לתיקה הרפואי של התובעת ולתיעוד עבודתה, ולא מצא לנכון לשנות את עמדתו. לפיכך, הוא שב וקובע, כי מחלת הידיים אצל התובעת, החלה שנים רבות קודם (הכוונה קודם לעבודה נשוא ההליך).

18. זאת ועוד, המומחה ציין כי במהלך השנים מחלתה של התובעת החמירה, עד שהיא נאלצה לעשות טיפול ניתוחי. המומחה אף כתב, כי הוא סבור שעבודתה של התובעת כרוכה בפעילות מגוונת עם מאמצים פיזיים לסירוגין לפי צורך הביצוע של הגבינות, והוא לא מצא קשר סיבתי בין מחלת הידיים שממנה היא סובלת, לבין עבודתה כגבנית בשנת 2016.

19. תשובותיו של המומחה הועברו לצדדים. מטעם התובעת הוגשה בקשה להורות למומחה להשלים את חוות דעתו. הנתבע לא התנגד לבקשה זו. ביום 10.6.2021 קבע בית הדין כי יועברו אל המומחה שאלות ההבהרה הנוספות, כדלקמן:

א. לשימת ליבו של המומחה, כי הוא לא ענה על שאלה ה' שהופנתה אליו, כדלקמן: "ה. האם נכון הוא שייחסת משקל להיעדר שימוש במכשירי רטט בעבודת התובעת, בעת קבלת החלטתך? האם לשיטתך רק עבודה הכרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים יכולה לגרום להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית? נא נמק את תשובתך". המומחה מתבקש איפוא להשלים את תשובתו.

ב. נוסף לאמור לעיל, במסגרת תשובתו לשאלה א' שהופנתה אליו ("א. האם קיימים בתיק הרפואי של התובעת ממצאים מוכחים המעידים על כך שהיא סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית דו"צ לפני שנת 2019? ככל שתשובתך חיובית, נא הפנה לרישומים הרפואיים המדויקים"), הפנה המומחה לצילומים ולסיכומי ביקור משנת 2005 ו-2008 (18.8.2008), וכן לבדיקת EMG שאליה הופנתה התובעת במהלך שנת 2008. המומחה מתבקש לצרפם לתשובותיו.

20. ביום 4.7.2021 התקבלו בבית הדין תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות. ביחס לשאלה הראשונה השיב המומחה, כי בשאלה שהופנתה אליו, הקטע "שימוש במכשירי רטט" נגזר מתוך פסקה שלמה שמארת את אופן עבודתה של התובעת, ויש בכך עיוות של המשמעות של ההסברים המפורטים שניתנו בחוות דעתו. המומחה שב והפנה לקטע המקורי (הקטע כבר צוין דלעיל, בתשובותיו המקוריות).

21. המומחה כתב עוד, הוא מדגיש כי עבודתה של התובעת היא עבודה מגוונת, כלומר – אין תיעוד לשימוש במכשירים ספציפיים (הכוונה למכשירי רטט או אחרים), באופן קבוע, שרק בהם היא עבדה במהלך המשמרת. כמובן, היעדרות מכשירי רטט אינה הגורם היחיד להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. אשר לתסמונת זו, היא נגרמת עקב עליה בלחץ בתעלה הנמצאת בשורש כף היד, שדרכה עובדים לכף היד השרירים המכופפים של האצבעות והעצב המדיאני.

22. המומחה אף הסביר כי העצב המדיאני מעצבב תחושתית את האגודל, האצבע השניה, השלישית וחצי מהאצבע הרביעית, וכן הוא מעצבב מוטורית מספר שרירים בכף היד. כל עליה בלחץ בתוך התעלה יגרום ללחץ על העצב המדיאני העובר בתוכה. המומחה אף ציין כי הסיבה נעוצה במבנה האנטומי של התעלה, דהיינו בנטייה גנטית. אנשים בעלי מבנה אנטומי צר של התעלה, יש להם סיכויים גבוהים יותר לפתח את תסמונת התעלה הקרפלית.

23. בתשובה לשאלה השניה ציין המומחה, שכפי שצוין בחוות דעתו, לפי תיקה הרפואי של התובעת והחל משנת 2005, היא התלוננה שנים רבות על תחושת זרמים ונימול בכפות הידיים. התובעת חזרה מספר פעמים לבדיקה רפואית עם אותן התלונות. בנוסף, לפי תיקה הרפואי של התובעת, היא נבדקה על ידי רופאי משפחה שונים (כלומר – לא על ידי נוירולוג, אורתופד או מומחה כף יד). לפי סיכומי הביקור, צוינו בעיקר תלונות ומעט בדיקה רפואית.

24. המומחה ציין עוד, כי לפי סיכומי הביקור, צוינו בעיקר תלונות ומעט בדיקה רפואית. בספרות הרפואית ובטקסט-בוקים שונים צוין, כי על מנת לאבחן פגיעה עצבית יש לבחון תלונות של הנבדק, לבצע בדיקה פיזיקלית, לבצע מעקב רפואי במשך זמן מסוים, לתת טיפול בהתאם, לצפות תשובה לטיפול, ורק אז יש להחליט על האבחנה ועל דרגת החומרה. במקרה שבנדון, יש מעקב אחר התלונות במשך שנים רבות. התלונות אף התחילו עוד לפני שהתובעת עבדה במפעל, ועם השנים החמירו.

25. המומחה אף הוסיף וכתב, כי לפי המסמכים שהיו ברשותו, בשנת 2008 התובעת נבדקה על ידי רופא משפחה שהתרשם ממצבה של התובעת, והיא קיבלה המלצות לייעוץ נוירולוגי, אך היא סירבה לבצען. נוסף לכך, התובעת המשיכה להתלונן, וביום 16.9.2008 היא נבדקה שוב, ובבדיקתה נמצא מבחן טינל חיובי, והיא הופנתה לבדיקת EMG, אך שוב סירבה לבצעה.

26. המומחה סיכם, כי היות שבתיקה הרפואי של התובעת יש רצף תלונות על נימול בכפות הידיים מביקור לביקור, ובבדיקתה הפיזיקלית נמצאה בדיקת טינל חיובית (אחת הבדיקות המאופיינות לקיום תסמונת תעלה קרפלית). לפיכך, ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי התובעת אכן סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית, כבר בשנת 2008. לאור הנאמר, יש לדעתו מספיק הוכחות לקיום התסמונת, עוד לפני שנת 2019.

27. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות הועברו לצדדים, כשלאחר מכן הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר/נוסף, שעליה הגיב הנתבע, ובה אדון במהלך החלטה זו.

28. התשתית הנורמטיבית – מדיניות בית הדין ביחס למינוי מומחה אחר או נוסף נקבעה בהנחיותיה של כב' הנשיאה ארד, מיום 13.4.2010, כמו גם בהנחיותיו של כב' הנשיא פליטמן, מיום 4.7.2017. בהתאם להנחיות אלה, הכלל המנחה את בתי הדין לעבודה, הינו שיש להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת, ומינוי מומחה נוסף או אחר ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד.

29. בכלל זה, נקבע כדלקמן:

"16. ככלל, על בית-הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת.... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית-הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית-הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

30. עוד נקבע, כך:

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה... בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית-דין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלבנטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם. באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין אינן מדויקות, אל לו לבית-הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית-הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון."

31. עם זאת, בהנחיותיה המעודכנות של כב' הנשיאה וירט-ליבנה, מיום 10.9.2019, נעשה מעבר ל'כלל פתוח', וצוין בסעיפים 18-17 (דגשים במקור), כדלקמן:

"בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך", וכי "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון."

32. אציין כבר עתה, כי איני סבור כי השינוי שבנדון שנעשה במסגרת הנחיות אלה, יש בו כדי להשליך על ההכרעה במקרה ספציפי זה, וכפי שיורחב בהמשך הדברים. מכל מקום, ביחס לתשתית הנורמטיבית, אפנה גם למאמרו של כב' הנשיא אדלר, שם נאמר כי פסילת מומחה רפואי הינה צעד חריג אשר בית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, ואשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור, "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב199).

33. סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, או כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע. מקרים נוספים שנמנו במאמר, הם כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן – כמו במקרה בו הוא עזב את הארץ.

34. אשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה". גם בדב"ע (ארצי) נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי – לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית.

35. עוד נקבע באותו הליך, כי השיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. בפסק הדין צוין גם, שכאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין עוד, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי – מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).

36. גם בעב"ל (ארצי) 12826-06-12 שמעון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.5.2014, שבה וסוכמה ההלכה הפסוקה ביחס למינוי מומחה רפואי נוסף, כדלקמן:

"הכלל ביחס למינוי מומחים רפואיים הוא כי על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. מינוי מומחה נוסף הוא בבחינת יוצא מן הכלל, וייעשה לפיכך במקרים חריגים בלבד. בהתאם להנחיות הנשיאה (בדימוס) נילי ארד בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו'."

37. לבסוף, ראו גם בפסיקת בית המשפט העליון, שם נקבע כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב בדין היא שאין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה, או במידה שנותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר מתן חוות הדעת (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673).

38. מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בבקשה – אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר עיון בכלל מסמכי בית הדין, ובכלל זה טענות שפורטו בבקשת התובעת, איני סבור כי במקרה זה התקיימה נסיבה כלשהי שמצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף. זאת ועוד, מעיון בחוות דעתו של המומחה, כמו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה (ואף התשובות הנוספות), לא מצאתי כי הטענות שהופנו נגדו על ידי התובעת, דינן להתקבל.

39. בהתאם לכך, אציין כבר כעת, כי יש לדחות את הבקשה. ודוק – המומחה השיב בענייננו לכל השאלות שהוצגו לו על ידי בית הדין, הן בהחלטת המינוי והן בשאלות ההבהרה שהופנו אליו, ואף בשאלות הנוספות, והוא ערך דיון מפורט, ענייני ומנומק ביחס לתובעת. ביחס לכך, אף נקבע, כדלקמן (עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.2005):

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין."

40. במקרה שלפני, חוות הדעת של המומחה מעוגנת בכלל העובדות שהציג לפניו בית הדין, וכן במסמכים הרפואיים שהיו בפניו. חוות דעתו היא מנומקת ומבוססת, כאמור לעיל, והוא הסביר בפירוט רב כיצד הוא הגיע למסקנותיו, ואף ענה לשאלותיו של בית הדין. כמו כן, הוא פעל בתחום מומחיותו. המומחה גם הסביר באופן ברור מדוע על סמך החומר הרפואי הקיים, לא ניתן לשיטתו לאשר את תביעתה של התובעת.

41. בהקשר לכך, גם איני מקבל את טענת התובעת, כי המומחה כלל בתשובותיו מונחים ותיאורים שכלל לא צוינו בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, ואף לא את הטענה כי הוא יצר תשתית עובדתית חדשה. ודוק – כאשר המומחה כותב כי פעילותה של התובעת היתה פעילות רגילה, או כאשר הוא מסיק כי עבודתה של התובעת היתה ללא ביצוע של תנועות קיצוניות או הפעלת כוח רב בידיים, הרי שהמדובר במסקנות רפואיות, שניתנות על בסיס העובדות שבהליך. לא ניתן למצוא בכך כל פסול.

42. אשר לטענת התובעת כי המומחה התעלם מהפעלת הלחץ על הסכין לצורך החיתוך של הגבינה, ו/או לטענה כי המומחה טעה כאשר הוא ציין כי התובעת עבדה ביחד עם עובדים נוספים שעזרו לה בפעילות הפיזית, הרי שאפנה שוב להחלטתי מיום 25.3.2021, שם נקבע, כך:

"בתשתית העובדתית שפורטה לפני המומחה צוין בבירור, כי "עבודתי בייצור, מתחילה בפריסת ופירור הגבינה הגולמית על מגשים באמצעות הידיים, הליך זה ביצעתי עם עובד/ת נוסף, ההליך כלל קבלת הגבינה הגולמית שבדרך כלל הגיעה בצורת גושים רטובים, ולפעמים חמים, מוערמים בדלים (להלן: "הגבינה הגולמית"), ועליי יחד עם עובד נוסף לשפוך את הגבינה הגולמית למגשי נירוסטה בגודל של 1.2 מטר * 1.2 מטר" (דגשים בציטוט לא במקור).

כן ראו הדברים הבאים, שצוינו אף הם בתשתית העובדתית: "לאחר שחרור המנה הראשונה הדמות הגברית שהייתה במחלקה, מבצע את פעולת חיתוך הגבינה לקוביות באמצעות סכין ידנית תוך הפעלת לחץ על הסכין לצורך חיתוכה" (דגשים בציטוט לא במקור).

הנה כי כן, בתשתית העובדתית שצוינה לפני המומחה, צוין בבירור כי חלקים מסוימים בעבודתה של התובעת, בוצעו בשיתוף עובד נוסף (ודוק – לא ברור מתשתית זו, האם המדובר בעובד או עובדים, אולם איני רואה חשיבות ניכרת לסוגיה זו)."

43. עוד נטען על ידי התובעת, כי במהלך שנת 2008 היא לא עברה בדיקת EMG. אולם, המומחה מעולם לא טען טענה שכזאת. אלא, שהוא ציין כך: "... ובתאריך 16.09.2008, נבדקה שוב ובבדיקתה נמצא מבחן טינל חיובי והופנתה לבדיקת EMG, אך שוב סירבה". כלומר, גם לשיטת המומחה, המבחן בסופו של דבר לא נעשה בפועל. ואכן, עיון שערכתי בתיק הרפואי מעלה כי נרשם בו כי "נימול בידיים חוזר על עצמו זמן רב.... הוצע לה יועץ נוירולוגי אך לא מעוניינת".

44. עוד טענה התובעת, כי "היו 3-2 ביקורים אצל רופא משפחה במהלך 14 שנים, במהלכם כביכול התלוננה על נימול בכפות הידיים, דבר זה אינו מהווה עדות לתסמונת התעלה הקרפלית". על כך יש להשיב בשניים: ראשית, גם ההכרעה בסוגיה רפואית שכזאת מסורה למומחה, מטבע הדברים, ובית הדין אינו רואה כל טעם של ממש מדוע שלא לאמץ מסקנה שכזאת, המבוססת כדבעי על התיק הרפואי.

45. זאת ועוד, אזכיר כי המומחה אף כתב, כי בבדיקתה הפיזיקלית של התובעת נמצאה בדיקת טינל חיובית (אחת הבדיקות המאופיינות לקיום תסמונת תעלה קרפלית). קרי, המסקנה כי עוד באותה עת, המחלה היתה קיימת אצל התובעת, אינה מסקנה מופרכת, כלל ועיקר.

46. שנית, המדובר, פעם נוספת, בטענה שגויה מבחינה עובדתית, מצידה של התובעת. גם כאן, עיון שערכתי בתיק הרפואי מעלה, וכפי שציין המומחה, על פניות רבות של התובעת ביחס לתחושת נימול וזרמים בכפות הידיים, בשנים 2008-2005, ולמשל במועדים הבאים: 25.7.2005, 10.8.2005, 14.9.2005, 26.6.2006 ו-25.8.2008 (ודוק – קיימים מועדים נוספים). כלומר, מדובר הרבה יותר מביקורים ספורים, וכפי שטוענת התובעת.

47. לסיכום – בנסיבות אלה, משלא נמצאה כל סיבה לשם קבלת בקשתה של התובעת למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, ובהינתן אמות המידה בפסיקה למקרים שבהם תתקבל בקשה שכזו, ובהתאם לחוות דעתו המקיפה של המומחה – שבה לא מצאתי כל פגם, כאמור לעיל, דין בקשתה של התובעת להידחות.

48. לאור החלטה זו, הצדדים יגישו סיכומים, כדלקמן – ב"כ התובעת עד ליום 14.11.2021 וב"כ הנתבע עד ליום 14.12.2021. הסיכומים לא יעלו על 5 עמודים ברווח של שורה וחצי, גופן דיוויד 12, עם שוליים סבירים. לא יוגשו סיכומי התובעת עד המועד שבנדון, תיחשב התובעת כמי שמסכימה לחוות הדעת של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם לכך.

49. מזכירות – לעיוני ביום 15.11.2021.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ב (12 אוקטובר 2021), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט