לפני

כב' השופט טל גולן

ה ח ל ט ה

1. תביעתה של התובעת הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 22.10.2019, שבו הודיע הנתבע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תסמונת ה-CTS, שנגרמה לה לטענתה תוך כדי ועקב עבודתה. במכתב הנתבע הנ"ל צוין, כי התובעת לא סבלה מאירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, ואשר הביאו לתסמונת שבנדון.

2. עוד צוין בהחלטת הנתבע, כי אין המדובר במחלת מקצוע ו/או במיקרוטראומה, וכי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי העבודה. מכאן התביעה שלפנינו.

3. ביום 15.12.2020 ובמהלך הדיון לפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: אנו מסכימים למינוי מומחה מטעם בית הדין בתחום הכירורגיה האורתופדית, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכפות ידיה, לבין תנאי עבודתה. עוד מוסכם, כי האמור בתצהירה של התובעת מקובל בכללותו על הנתבע, אולם יודגש כי אותם תנאי העבודה הינם רלוונטיים רק עד למועד שבו התובעת נותחה ביום 19/7/19 (ורק עד סעיף 7 לתצהיר). אשר למועד שלאחר מכן, מוסכם על הצדדים, כי לאחר הניתוח התובעת מיעטה לבצע את הפעולות שמצוינות בתצהיר, ורק גלגלה לאבנה וגבינות עם כפות ידיה, וכן ביצעה פעולת המלחה של הגבינות – כמתואר בסעיף 7 ג' ו-ה' לתצהירה."

4. אשר לתצהירה של התובעת, הרי שמצוין בו כך:

"1. אני התובעת בתיק ב"ל 9042-04-20 (בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה) עושה תצהירי זה במקום עדותי הראשית בבית הדין.

2. אני ילידת 30.08.1973, עובדת כפיים כגבנית במקצועי.

3. הנני להצהיר, כי משך למעלה מ-4 שנים ברציפות, למן חודש 01.04.2016 ועד היום, אני עובדת בתור גבנית במחלבות ראמה בני סובחי נג'ם בע"מ, מפעל, העוסק בייצור מוצרי חלב בכלל זה גבינות וכדורי לבנה (להלן-"המפעל").

4. במשך כל השנים אני עבדתי במפעל במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע, 8-10 שעות מדי יום.

5. מדובר במחלבה שעבדה ועובדת בהיקף ובמסה גדולים.

6. עבודתי במפעל התמקדה במחלקת ייצור הגבינה, החל מפריסת התבניות ועד לקבלת מוצר מוגמר לפני האריזה לשיווק, עיקר העבודה הינה לצורך ייצור גבינה "ערבית" ולפעמים פעלנו לייצור גבינת חלומי, הליך הייצור של שתיהן דומה אולם לא זהה.

7. א. עבודתי בייצור, מתחילה בפריסת ופירור הגבינה הגולמית על מגשים באמצעות הידיים, הליך זה ביצעתי עם עובד/ת נוסף, ההליך כלל קבלת הגבינה הגולמית שבדרך כלל הגיעה בצורת גושים רטובים, ולפעמים חמים, מוערמים בדלים (להלן: "הגבינה הגולמית"), ועליי יחד עם עובד נוסף לשפוך את הגבינה הגולמית למגשי נירוסטה בגודל של 1.2 מטר * 1.2 מטר (להלן :"המגשים"), הליך הפריסה ביצענו באופן ידני כאשר לכל מגש שופכים כ 15 ק"ג גבינה גולמית, לאחר השפיכה של הגבינה הגולמית אנו מפוררים את הגושים באופן ידני תוך הפעלת לחץ בצורה של אגרוף ביד ימין על כל אחד מהגושים ותוך כדי ביצוע פעולת הפירור, באמצעות שתי הידיים, עלינו לפרוס וליישר את הגבינה על המגש באמצעות תנועות סיבוביות בשתי הידיים זאת עד לקבלת משטח אחיד וישר, לאחר השלמת פריסת המגש אנו עוברים לבצע אותה פעולה על מגש אחר, לאחר השלמת 18-20 מגשים היינו מפעילים את המכבש החשמלי לצורך דחיסת הגבינה על אותם מגשים (להלן המנה הראשונה של המכבש).

ב. לאחר לחיצה על כפתור ההפעלה של המכבש, בצידו הראשון, היינו עוברים לצידו השני של המכבש וחוזרים על אותה פעולה של פריסת 18 -20 מגשים נוספים כמתואר בסעיף א' לעיל ומפעילים את צידו השני של המכבש (להלן המנה השניה של המכבש).

ג. לאחר הפעלת צידו השני של ממתינים כ 15-20 דקות לצורך שחרור המנה הראשונה מהמכבש, לאחר שחרור המנה הראשונה הדמות הגברית שהייתה במחלקה, מבצע את פעולת חיתוך הגבינה לקוביות באמצעות סכין ידנית תוך הפעלת לחץ על הסכין לצורך חיתוכה, ואני הייתי עומדת בעמדת המילוח ממלחת את קוביות הגבינה החתוכות באמצעות טבילת הגבינה בגיגית המלח היבש כל אחת בנפרד, תוך ביצוע פעולה סיבובית לצורך טבילת קוביית הגבינה מכל צדדיה והוצאתה מהמלח, אותה פעולה סיבובית הייתי צריכה לבצע כ 900 פעם (כמספר קוביות הגבינה שנוצרות בגין 18 -20 מגשים של המנה הראשונה של המכבש), לאחר השלמת פעולת המילוח של המנה הראשונה של המכבש היינו צריכים לפרוק את המנה השניה של המכבש ולבצע אתה פעולה של חיתוך ומילוח כמתואר.

ד. לאחר מילוח שתי המנות של המכבש היינו חוזרים על הפעולה של פריסה ומילוי המגשים כמתואר לעיל פעם נוספת, החל מביצוע פעולת הפריסה של המגש הראשון ועד למילוח קובית הגבינה האחרונה במנה השניה של המכבש יקרא להלן "סבב".

ה. ברצוני לציין כי במהלך עבודתי במפעל ביצענו בין 3-4 סבבים ביום כאשר כל סבב כלל פריסת של 36 – 40 מגש, כל מגש הכיל כ 15 ק"ג גבינה, ובכל סבב נוצרו כ 1,800 קוביות שהייתי צריכה למלח כל קוביה בנפרד, כל סבב נמשך כשעתיים.

ו. ברצוני לציין כי בזמן ההמתנה לשחרור המכבש של הגבינה היינו מבצעים גלגול של כדורי לבנה באופן ידני תוך נטילת גוש חומר גולמי של לבנה יבשה ומגלגלים באמצעות שתי הידיים בתנועות סיבוביות.

ז. ברצוני לציין כי לעיתים רחוקות עבדנו עם גבינת חלומי, אשר עברה אותו הליך, אולם בגבינת החלומי הגושים שהיינו צריכים לפורר היו גדולים וקשים יותר, וצריך להפעיל מאמץ בשתי הידיים לצורך פירור אותם גושים, גם הליך היישור היה קשה יותר וביצענו אותו תוך הפעלת כח ומאמץ זאת נוסף לכך כי חומר הגלם היה מגיע בטמפרטורה גבוהה מאוד והקוביות שנוצרו עקב הליך זה היו כבדות יותר וכל אחת שקלה יותר מחצי ק"ג."

5. לאור הסכמה זו, מינה בית הדין ביום 22.12.2020 את ד"ר מיכאל מיכיילביץ, כמומחה מטעם בית הדין לכירורגיה אורתופדית (להלן: "המומחה"). המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לסוגיות הבאות:

א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובלת התובעת בכפות ידיה?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקויים מהם היא סובלת? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקויים של התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

6. ביום 26.1.2021 נסרקה לתיק בית הדין חוות דעתו של המומחה, מיום 15.1.2021. בפתח חוות הדעת ציין המומחה, כי סקירת התיק הרפואי של התובעת מעלה כי היא החלה להתלונן על תחושת נימול בכפות הידיים, עוד בשנת 2005. עוד הוא פירט, כי במהלך השנים התובעת פנתה מספר פעמים לרופא המשפחה עם אותן התלונות (תחושת נימול וזרמים בכפות הידיים). כמו כן, אין בתיק הרפואי פירוט לבדיקה פיזיקלית שנערכה לה באותה התקופה.

7. המומחה תיאר כי לאחר מכן התובעת חזרה לבדיקות נוספות, בשנים 2005, 2008 ו-2011. כמו כן, בשנת 2019 חלה אצלה החמרה בזרמים בידיים, והיא נבדקה על ידי אורתופד, עברה בירור שכלל הולכה עצבית, ובבדיקה פיזיקלית נמצאו סימנים קליניים קלסיים ללכידת עצב המדיאלי בשורש כף היד, כביטוי לתסמונת התעלה הקרפלית. בגין כך עברה התובעת טיפול ניתוחי לצורך שחרור התעלה הקרפלית.

8. ביחס לשאלות שהפנה אליו בית הדין, ובאשר לשאלה הראשונה, השיב המומחה כי התובעת סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בידיה. ביחס לשאלה השניה, השיב המומחה כי התיעוד בגין עבודתה של התובעת שהובא לפניו, מעלה כי המדובר בפעילות רגילה, סבירה ולא מאומצת. זאת ועוד, המדובר גם בפעילות פיזית לסירוגין, עם תנועות חוזרות ונשנות.

9. עוד ציין המומחה, שכאשר התובעת ביצעה פעילות פיזית, אין המדובר בתנועות קיצוניות או הפעלת כוח רב בידיים. גם אין תיעוד של שימוש במכשירים רוטטים. לבסוף, התובעת עבדה יחד עם עובדים נוספים שעזרו לה בפעילויות הפיזיות, ופעילות זו היא סבירה לגילה ומתאימה למצבה. זאת ועוד, וכפי שעלה מתיקה הרפואי של התובעת, היא החלה להתלונן על נימול וזרמים בכפות הידיים שנים רבות קודם לתחילת עבודתה במחלבה.

10. המומחה הוסיף וציין, כי מחלתה של התובעת החמירה בהדרגה במהלך השנים, באופן טבעי, וכאשר סוג עבודתה לפי התיאור שהובא, היה סביר. אין בכך כדי להביא למחלה או לגרום להידרדרות משמעותית במחלתה, וכל זאת תוך שלוש שנים. לפיכך, המומחה קבע כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50%, כי אין כל קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת, לבין הליקויים שמהם היא סובלת.

11. חוות הדעת הועברה לצדדים, ומטעם התובעת הוגשה בקשה למשלוח שאלות הבהרה, שבה אדון כעת.

12. התשתית הנורמטיבית – לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי: "הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע (ארצי) לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז 368).

13. כמו כן, נפסק כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע (ארצי) נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). זאת ועוד, בבר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.6.2011, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כדלקמן:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר קבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

14. עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי).

15. בנוסף, נפסק כי "... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ראו עב"ל (ארצי) 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי). לבסוף, אפרט כי בית הדין הארצי ציין, כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 29316-03-13 עובדיה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.3.2015).

16. הכרעת בית הדין בבקשה – על בסיס האמור לעיל, יש לבחון האם בשאלות שאותן מבקשת התובעת להפנות אל המומחה, יש כדי לתרום לבירור השאלות שבהן התבקש המומחה להכריע בהתאם להחלטת המינוי, וכפי שצוין דלעיל.

17. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה ברובה, וכמפורט להלן –

ביחס לשאלה א' – דין הבקשה להתקבל ביחס לשאלה זו, ומשעה ששוכנעתי כי המדובר בשאלה שיש בה כדי להבהיר את חוות הדעת, ובהינתן גם הסכמתו של הנתבע לשאלה. עוד אציין, כי אני מעדיף את הניסוח שהציע הנתבע לשאלה הנוכחית, בהיותו מדויק יותר, ותואם לתשתית העובדתית והמשפטית נשוא ההליך. ומה גם, שהתובעת הסכימה לניסוח זה, בתשובתה לתגובת הנתבע;

ביחס לשאלות ב' ו-ג' – דין הבקשה להתקבל ביחס לשאלות אלה. בניגוד להתנגדות הנתבע, אני סבור שיש מקום כי המומחה יבהיר את מסקנתו – הלקונית לעת עתה, במידת-מה – על בסיס מה ולמה מבוססת קביעתו, כי הפעילות שאותה ביצעה התובעת היתה "רגילה, סבירה ולא מאומצת";

ביחס לשאלה ד' ו-ה' – דין הבקשה להתקבל ביחס לשאלות אלה, ומשעה ששוכנעתי כי המדובר בשאלות שיש בהן כדי להבהיר את חוות הדעת, ובהינתן גם הסכמתו של הנתבע לשאלות הנוכחיות;

ביחס לשאלה ו' – דין הבקשה להתקבל ביחס לשאלה זו, ומשעה ששוכנעתי כי המדובר בשאלה שיש בה כדי להבהיר את חוות הדעת, ובהינתן גם הסכמתו של הנתבע לשאלה. עוד אציין, כי אני מעדיף את הניסוח שהציע הנתבע לשאלה הנוכחית, בהיותו מדויק יותר, ותואם לתשתית העובדתית והמשפטית נשוא ההליך.

אשר לניסוח שהציעה התובעת, בתשובתה לתגובת הנתבע, הרי שהוא אינו מקובל עליי. זאת, משעה שכלל לא שוכנעתי, לעת עתה, כי המומחה התחשב ודן באסכולה כלשהי (נושא שכלל לא בא לידי ביטוי בחוות דעתו);

ביחס לשאלה ז' – דין הבקשה להידחות ביחס לשאלה זו. בתשתית העובדתית שפורטה לפני המומחה צוין בבירור, כי "עבודתי בייצור, מתחילה בפריסת ופירור הגבינה הגולמית על מגשים באמצעות הידיים, הליך זה ביצעתי עם עובד/ת נוסף, ההליך כלל קבלת הגבינה הגולמית שבדרך כלל הגיעה בצורת גושים רטובים, ולפעמים חמים, מוערמים בדלים (להלן: "הגבינה הגולמית"), ועליי יחד עם עובד נוסף לשפוך את הגבינה הגולמית למגשי נירוסטה בגודל של 1.2 מטר * 1.2 מטר" (דגשים בציטוט לא במקור).

כן ראו הדברים הבאים, שצוינו אף הם בתשתית העובדתית: "לאחר שחרור המנה הראשונה הדמות הגברית שהייתה במחלקה, מבצע את פעולת חיתוך הגבינה לקוביות באמצעות סכין ידנית תוך הפעלת לחץ על הסכין לצורך חיתוכה" (דגשים בציטוט לא במקור).

הנה כי כן, בתשתית העובדתית שצוינה לפני המומחה, צוין בבירור כי חלקים מסוימים בעבודתה של התובעת, בוצעו בשיתוף עובד נוסף (ודוק – לא ברור מתשתית זו, האם המדובר בעובד או עובדים, אולם איני רואה חשיבות ניכרת לסוגיה זו);

ביחס לשאלה ח' – דין הבקשה להידחות ביחס לשאלה זו. איני מוצא, כלל ועיקר, כל תועלת בכך שהמומחה יתאר 'באופן כללי' את עבודתה של התובעת, כמבוקש בשאלה הנוכחית;

ביחס לשאלה ט' – דין הבקשה להידחות ביחס לשאלה זו, ואיני מוצא מקום לעמת את המומחה עם הטענה הכללית, כי הוא התעלם בחוות דעתו מהעבודה המאומצת של התובעת. אין המדובר בשאלה שיש בה כדי להבהיר את חוות הדעת;

ביחס לשאלות י' - יב', וכן שאלה יד' – דין הבקשה להתקבל חלקית ביחס לשאלות י' – יב'. המומחה לא התעלם מחוות דעתו מכך שהמדובר בתנועות חוזרות ונשנות, ואף ציין זאת בעצמו (ולכן, אין מקום לשאול את שאלה יד'). עם זאת, בהינתן קביעתי ולפיה יש מקום כי המומחה יבהיר את מסקנתו, לגבי הגדרת הפעילות שאותה ביצעה התובעת כ"רגילה, סבירה ולא מאומצת", יש מקום שהוא יסביר באופן פרטני, מדוע ולמה הפעילויות המצוינות בשאלות אלה, אינן מהוות – ביחד ו/או לחוד – בגדר פעילות מאומצת;

ביחס לשאלה יג' – דין הבקשה להידחות ביחס לשאלה זו. המומחה הסביר בבירור במסגרת חוות דעתו, מדוע ולמה הוא שלל את הקשר הסיבתי בעניינה של התובעת, ובין היתר מפאת הרקע הקודם של התובעת. איני מוצא מקום להבהיר נושא זה פעם נוספת.

18. לסיכום – דין הבקשה ברובה, כמצוין דלעיל. החלטה נפרדת ביחס לשאלות ההבהרה תצא ותשלח למומחה, עם העתק לצדדים.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"א (25 מרץ 2021), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט