בפניי בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת סעד כספי בסך 5,000,000 ₪ ולהעברת התיק, לאחר תיקון התביעה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

1. עניינה של התביעה הוא בטענות התובעים לליקויי בנייה ברכוש המשותף ובכלל זה ליקויים נטענים בחיפוי קירות החוץ של הבניין (להלן: "חיפוי החוץ"). בגדרה של התביעה מבקשים התובעים צו עשה לתיקון ליקויי חיפוי החוץ וכן סעד כספי בסך 1,464,381 ₪ בגין עלות תיקון יתר הליקויים הנטענים וסך של 270,000 ₪ בגין עגמת נפש.
2. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם ומונה מומחה הנדסי מטעם בית המשפט אשר הגיש ביום 16.8.2021 חוות דעת וכן השיב לשאלות הבהרה.
3. בדיון מיום 21.3.2022 הוצע לצדדים לשקול הסדרת המחלוקת על בסיס כספי על פי חוות דעת מומחה בית המשפט וזאת חלף צו עשה, וכן הסדר דיוני לבירור המחלוקת על דרך חקירת מומחה בית המשפט והגשת תיק מוצגים בשאלות הנוגעות לחוות דעת מומחה בית המשפט, תוך וויתור על חקירת מומחי הצדדים ועל העדת עדים

התובעים הודיעו שהם מסכימים שלא ייחקרו המומחים מטעם הצדדים, אולם עמדו על הצגת גרסה עובדתית וביום 3.4.2022 ניתן צו להגשת עדויות בתצהיר - התובעים עד ליום 3.6.2022 והנתבעות עד ליום 22.9.2022.

1. ביום האחרון שנקצב להגשת עדויות התובעים הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת הסעד הכספי המבוקש, בלא בקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי. בקשה מתוקנת להוספת סעד כספי ולהעברת התיק לבית המשפט המחוזי הוגשה ביום 12.6.2022.

תמצית הטענות

1. בבקשה המתוקנת לתיקון כתב התביעה, אליה צורף נוסח כתב התביעה המתוקן, מבקשים התובעים להוסיף סעד כספי בסך של 5,000,000 ₪ בגין חיפויי החוץ - כך שסכום התביעה יעמוד על סך של 6,734,381 ₪.

התובעים טוענים כי בית המשפט הציע להמיר את התביעה כולה לתביעה כספית; כי טעמים של יעילות, עלויות ואינטרס ציבורי מצדיקים את התיקון וכי הנתבעת אינה אמורה להתנגד לבקשה - שכן היא עצמה סברה בדיון שעל התובעים לשלם אגרה בגין שווי עלות התיקון, כך שהתובעים מבקשים את שמבקשת הנתבעת.

1. הנתבעת מתנגדת להוספת הסעד הכספי המבוקש ולהעברת התיק לבית המשפט המחוזי וטוענת כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך, בשיהוי ניכר ובלא פירוט הנסיבות שהביאו לצורך בהגשת בקשת התיקון בשלב מתקדם זה של ההליך - שנתיים לאחר הגשת התביעה ולאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט אשר אמד את כלל עלויות התיקון על סך של 314,350 ₪ (מתוכם סך של 65,000 ₪ בגין חיפויי החוץ) בתוספת סך של 43,050 ₪ לשיקול דעת בית המשפט (הסכומים לפני מע"מ).

הנתבעת טוענת שהיה בידי התובעים, אשר נסמכים בבקשה על חוות דעת מומחה מטעמם שהוגשה לכתב התביעה, להגיש מלכתחילה תביעה כספית בגין חיפויי החוץ, אולם הם בחרו להגיש בגינה תביעה לצו עשה כדי לא לשלם אגרה. עוד טוענת הנתבעת שהסעד הכספי שמבוקש להוסיף בגין חיפויי החוץ מופרז וגבוה פי 85 מהסך שקבע מומחה בית המשפט ושאין מדובר בתיקון טכני או פורמאלי, משהתיקון נוגע לסמכותו העניינית של בית משפט זה ולאור השלב מתקדם זה של ההליך; נושא הסמכות העניינית נדון בראשית ההליך, והתובעים אשר התנגדו להעברת ההליך לבית המשפט המחוזי מושתקים ומנועים מלטעון עתה להעברתו.

הנתבעת מוסיפה וטוענת שהצעת בית המשפט להסדרת המחלוקת על בסיס סעד כספי הוגבלה לחוות דעת מומחה בית המשפט; כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט משמטרתה להחליף את המותב ולהעביר את הדיון בהליך המצוי בשלבים מתקדמים, להידון בפני מותב אחר;

הנתבעת טוענת שאין מניעה מבחינתה שהצו עשה לביצוע התיקונים בגין חיפויי החוץ יומר לסעד כספי עד לגבול סמכותו של בית משפט זה.

דיון

1. גישת בתי המשפט בנוגע לתיקון כתבי טענות לפני כניסת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2019 (להלן: "התקנות החדשות") הייתה גישה ליברלית, כל זמן שאין מדובר בהוספת עילת תביעה חדשה וגרימת עוול לצד שכנגד, וכאשר הבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך. ברם, גישה זו לא הייתה ללא גבולות ונקבע שיש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי של יעילות ההליך השיפוטי תוך בחינת מהות הבקשה, מועד הגשתה, השלכתה על הסכסוך והתנהגותו של מבקש התיקון, אם נהג בשיהוי או בחוסר תום לב וכן את התועלת שבתיקון והאם קבלת הבקשה תגרום להכבדה, הארכה או סרבול ההליך (ראו; רע"א 1598/18 ההסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (פורסם בנבו, 5.6.2018); רע"א 5391/19 ברק בן שלמה נ' אורן גלעד (פורסם בנבו, 6.10.2019)).
2. גישה זו מוצאת ביטויה בתקנה 46 (א) לתקנות החדשות הקובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

עקרונות היסוד המפורטים בתקנות 1-5 מדגישים, אף הם, את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי, קידום הליך משפטי מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר, ומלמדים על תזוזה בנקודת האיזון כדי הפחתת במידת הליברליות הנוהגת בתיקון כתבי טענות ועל בחינה קפדנית יותר כיום של הבקשה ועמידתה בדרישות סדרי הדין (ראו; רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ (פורסם בנבו, 20.4.2022); רע"א 331/22 מרכז מאי בע"מ נ' ארז (פורסם בנבו, 10.2.2022); ע"א (מחוזי ת"א) 36273-12-19 קפלן נ' טוטנהם השקעות בניה בע"מ (פורסם בנבו, 09.02.2020); ת"א (מחוזי-מרכז) יוניטרוינקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' אינסטרוניקס בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.2021)).

1. על סמכותו של בית משפט זה להתיר תיקון כתב תביעה על ידי הגדלת סכום התביעה באופן המוציא את התובענה מגבולות סמכותו העניינית ולהעברת התובענה, לאחר התיקון, לבית המשפט המוסמך – לא הייתה מחלוקת (ראו גם; רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 (1998)). עם זאת לבית המשפט שמור שיקול הדעת אם להתיר את התיקון. יישום המבחנים הנוהגים בבקשה לתיקון כתב תביעה, לאחר בחינת הבקשה והתשובה ובראי התקנות החדשות ותכליתן, אינו מצדיק להיעתר לבקשה. אבהיר טעמיי;
2. הבקשה המוגשת לאחר המועד האחרון שנקצב להגשת עדויות התובעים, הוגשה בשיהוי ניכר - שנתיים לאחר שהוגשה התביעה - וכאשר ההליך מצוי בשלב מתקדם כשנה לאחר שניתנה חוות דעת מומחה בית המשפט, התקיימו שלוש ישיבות קדם משפט והתיק הבשיל להבאת ראיות וניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.
3. התובעים מבקשים לתקן את כתב התביעה לצורך הוספת סעד כספי בסך של 5,000,000 ₪ בגין חיפוי החוץ, כסעד חלופי לתביעה למתן צו עשה לתיקון בעין שהגישו בגין רכיב זה, אולם אינם תומכים את הבקשה בתצהיר המפרט את הנסיבות שהביאו לצורך בתיקון, וזאת בניגוד להוראת תקנה 50(1) לתקנות.

כבר נפסק שעל תובע, המבקש לתקן את תביעתו, לשכנע שהשתנו הנסיבות במהלך ניהול ההליך שלפניו, באופן המצדיק לאפשר לו לתקן את התביעה (ראו; רע"א 42983-01-15 פלונית נ' מדיצינית הדסה (פורסם בנבו, 21.4.2015) (להלן: "עניין פלונית"). התובעים אינם עומדים בכך. התובעים נסמכים בכתב התביעה המתוקן שנוסחו צורף לבקשה, על אותה חוות דעת של המומחה ההנדסי בן עזרא שצורפה לכתב התביעה המקורי ואשר על יסודה עתרו התובעים בכתב התביעה למתן צו עשה. הם אינם מפרטים קיומה של מניעות להגשת התביעה מלכתחילה בגין רכיב זה כתביעה כספית, שינוי נסיבות וקיומן של נסיבות המצדיקות צורך בהגשת הבקשה דווקא בעיתוי זה - שנתיים לאחר תחילתו של ההליך המצוי בשלב מתקדם. פגמים אלה, כשלעצמם, מצדיקים דחיית הבקשה (ראו; ע"א 8341/13 ראבח חאלד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 (1998) (להלן:"עניין ראבח").

1. בעניין ע"א 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין (פורסם בנבו, 23.10.2017) נקבע שניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם העובדות היו ידועות למבקש התיקון כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי; בעניין רע"א (מחוזי-ב"ש) 34118-05-15 ים חוטר נ' המאגר הישראלי לביטוח הפול (פורסם בנבו, 24.9.2015) אושרה החלטה הדוחה בקשה לתיקון סכום התביעה מעבר לסמכותו של בית משפט השלום ולהעברת ההליך לבית המשפט המחוזי, משהבקשה הוגשה שנתיים לאחר הגשת התביעה ולאחר שהוגשו חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט ובהיעדר פירוט שינוי נסיבות מהותי ממועד הגשת התביעה ועד מועד הגשת הבקשה לתיקון ופרטים שלא היו בידי מבקש התיקון במועד הגשת התביעה ובמהלך השנים שעד להגשת הבקשה (לאותה גישה ראו גם ת"א (מחוזי- ב"ש) 37066-08-20 קיבוץ כרם שלום נ' וועדת הפיצויים (פורסם בנבו, 6.2.2022)).

1. התובעים אי בכך והם ואינם מראים שהתיקון מבוקש לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. הסעד הכספי שמבוקש להוסיף לכתב התביעה גבוה עשרות מונים מסך עלות התיקונים שאמד מומחה בית המשפט בגין חיפוי החוץ. תכלית התיקון אף אינה ברורה, שעה שהתובעים הנסמכים על אותה חוות דעת מומחה שהגישו בכתב התביעה הודיעו ביום 4.3.2022 כי הם מסכימים למתווה דיוני בו לא יחקרו המומחים מטעם הצדדים, ומעמדה של חוות דעת מומחה מטעם בית משפט ידוע.
2. ניסיון התובעים להיאחז בהצעת בית המשפט בדיון מיום 21.3.2022 להמרת התביעה כולה לסעד כספי, חלף צו עשה המבוקש לתיקון ליקויי חיפוי אריחי החוץ של הבניין, אין לו מקום. הצעת בית המשפט סויגה לגבולות חוות דעת מומחה בית המשפט שהם בתחום הסמכות העניינית של בית משפט זה, בעוד שהתובעים מבקשים להגדיל את סכום התביעה מעבר לסמכותו העניינית של בית משפט השלום ופי כמה מאומדן עלויות התיקון בחוות דעת מומחה בית המשפט.
3. תיקון התביעה בשלב זה של ההליך, לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט, התקיימו שלוש ישיבות בית משפט וניתן צו להגשת תצהירים, הגשת הבקשה במועד האחרון שנקצב להגשת עדויות התובעים והעברת התביעה לבית המשפט המחוזי, יחזיר את ההליך לשלביו הראשונים, יוביל לתיקון כתב ההגנה ולהידרשות להליכים מקדמיים ויעכב את בירורו של ההליך ובכך ייגרם עוול לנתבעת ובזבוז הזמן השיפוטי.
4. התובעים בטענתם בסעיף 7 לבקשה כי לא לא הצליחו עד כה להגיע להסכמות עם הנתבעת "וייתכן כי דווקא היעתרות לבקשה - תקדם יכולת הידברות", גילו דעתם המניע לתיקון המבוקש הוא טקטי ולא ענייני, כמנוף לחץ על הנתבעת להגיע להסכמות.
5. סמיכות הזמנים בין מועד הגשת הבקשה, הכרוכה בבקשה להעברת התביעה לאחר תיקונה לבית המשפט המחוזי לבין מועד הצעת בית המשפט בישיבת יום 21.3.2022 להמרת התביעה כולה לתביעה כספית על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, מעלה חשש שמדובר בתיקון מלאכותי העולה כדי forum shoppung אסור (ראו; ע"א 1562/14 וויר עבד נ' הפיקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2014 (פסקה 3); עניין פלונית).
6. ממכלול טעמים אלה, הגם שמדובר בהוספת סעד כספי לרכיב שנכלל בכתב התביעה, אינני מתירה את התיקון המבוקש.
7. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת בסך 4,000 ₪ תוך 30 יום.
8. לאור הודעת הנתבעת בתשובה לבקשה כי היא נכונה להמרת הסעד המבוקש לצו עשה בגין לסעד כספי כדי סמכותו של בית משפט זה, יודיעו התובעים עד ליום 31.7.2022 האם הם עומדים על התביעה לצו עשה.

תז"פ 1.8.22

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.