ת"א 69042-02-20 עוז קרמיקה פתח תקווה בע"מ נ' שמש פאוקר

ת"א 31518-06-20 שם תיק ללא שמות חסויים

בפני כב' השופט יאיר חסדיאל

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ח ניסן תשפ"ב 29 אפריל 2022

לאחר עיון בבקשה ובתגובות יתר בעלי הדין, לא מצאתי הצדק לקבלתה, (למעט לעניין מחיקת המשיבה מס' 4 כנתבעת כפי שיפורט בהמשך].בת"א 69042-02-20 [להלן: "התביעה חוזית"] עתרה המבקשת לתיקון כתב תביעה ע"י הוספת עילת הרמת מסך בין המשיבה מס' 2 (חברה מוגבלת במניות) לבין המשיב מס' 3 (בעל המניות היחידי בחברה) ולחייבו בחובות החברה כלפי המבקשת, וכן מחיקת המשיבה מס' 4 מכתב התביעה תוך הימנעות מפסיקת הוצאות משפט. לשון תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 [להלן: "התקנות"] מתירה תיקון כתב טענות, כאשר התיקון נדרש "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן,", לצד שיקולים נוספים כגון התנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון מבקש להשיג, דהיינו, האם יש בתיקון בכדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך, כאשר על ביהמ"ש לאזן בין השיקולים המנויים לעיל, לא רק במסגרת האינטרסים של הצדדים, אלא גם בין האינטרסים של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי, תוך העדפה שלא להחצין עלויות משפט נוספות שבעלי הדין גרמו במחדליהם על כלל ציבור המתדיינים. ככלל בתי המשפט נהגו תמיד ביד קפוצה יותר כאשר הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ללא הסבר סביר או כאשר התיקון לא גילה עילה או צפוי לגרום להכבדה, הארכות וסרבול של ההליך. בית המשפט יטה שלא לקבל בקשות לתיקון כתבי טענות שמטרתן היא הוספת עילת תביעה אשר הראיות להוכחתה שונות.
לאחר כניסת התקנות לתוקף נקודת האיזון בין השיקולים השונים זזה לטובת האינטרס הציבורי, והאמור מקבל ביטוי בדרישה קפדנית יותר מבעלי הדין לעמוד בהוראות סדרי הדין, במיוחד כאשר מבקש התיקון יכול היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לטעון את האמור בתיקון המבוקש במסגרת כתב הטענות המקורי [ראה רע"א 8908-21 שומרי משקל בע"מ נ' WEIGHT WATCHERS INTERNATIONAL INC (2022)]
המבקשת היא עורכת דין במקצועה והיא הגישה את כתב התביעה הראשון ביום 28.2.20, בו המשיב מס' 3 כלל לא מופיע כנתבע. ביום 26.11.20 ורק לאחר שבית המשפט שלח למבקשת התראה על מחיקה מחוסר מעש, המבקשת הגישה מבלי לבקש אישור כנדרש כתב תביעה מתוקן, אך לפנים משורת הדין, המותב דאז אישר את כתב התביעה המתוקן. עתה לאחר הדיון ביום 15.11.21, בחלוף למעלה מ-20 חודשים, המבקשת עותרת לתיקון נוסף של דיון בהרמת המסך התאגידי וחיוב המשיב מס' 3 בחוב המשיבה מס' 2 כלפי המבקשת.כאשר ביחס לעובדות שביסוד עילה חדשה זו כלל לא נטען כי הן לא היו ידועות למבקשת עם הגשת כתב התביעה המקורי, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת בדבר השיהוי הרב. כל זאת שעה שעילת התביעה החדשה תוביל לחריגה משמעותית מהיקף הבירור העובדתי שהיה מונח ביסוד התביעה המקורית.
לעניין מחיקת המשיבה מס' 4 מהתביעה החוזית - המשיבה מס' 4 באופן טבעי אינה מתנגדת לסילוקה מהתביעה החוזית, אך היא מבקשת שהדבר יעשה על דרך דחייה וייפסקו לטובתה הוצאות משפט. אכן, דרך המלך היא בהגשת התנגדות לביצוע השטר, ולא בהגשת תביעה כאמור, ובדיון מיום 15.11.21 הכיר ב"כ המבקשת בכך. עם זאת. משהטענות שנטענו כנגד המשיבמ מס' בתביעה החוזית עתידות להתברר במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר, אין מקום להורות על דחיית התביעה כנגד המשיבה מס' 4, אלא על מחיקתה כמבוקש, ברם המבקשת תשלם למשיבה מס' 4 בתוך 30 ימים הוצאות משפט בגין הדיון בתביעה חוזית, לרבות הגשת כתב ההגנה, בסך של 3,000 ₪, כאשר בקביעת הסכום נתתי דעתי גם לשלב המוקדם יחסית בו נתבקשה המחיקה וגם לחפיפה בין הטענות בשני ההליכים.
לעניין הבקשה לתיקון ההתנגדות בתביעה השטרית בת"א 31518-06-20, ומשלוח הודעות צד ג' כנגד המשיבים 1-3 - כאן אין לפנינו בקשה לתיקון כתב טענות בהליך אזרחי רגיל, אלא ענייננו בבקשה לתיקון כתב הגנה ומשלוח הודעות לצדדים שלישיים לאחר שניתנה רשות להתגונן בהסכמת המשיבה מס' 4 [התובעת] ולאחר שהתצהיר שצורף לבקשת רשות להתגונן הפך לכתב הגנתה של המבקשת [הנתבעת] . מטרת הפיכת התצהיר לכתב הגנה הינה כי הנתבע לא ירחיב את יריעת הגנתו מעבר לאמור בתצהירו [ראה רע"א 271-14 זיו רז נ' נתן פלד [פורסם בנבו] (2014)]. ברע"א 6760-12 אריה לייזרוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2014) הדגיש בית המשפט העליון: "בקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה מהווה למעשה בקשה נוספת למתן רשות להתגונן, וזאת על סמך נימוקים חדשים. היענות לבקשת המבקש עשויה לסכל את מטרת בקשת הרשות להתגונן...אין הצדקה לשמוט מן הבנק יתרון דיוני שזכה בו בדין", ובפרט כאשר הרשות להתגונן ניתנה בהסכמה [ראה סעיף 10 להחלטה בעניין בנק דיסקונט]. נוכח עקרונות היסוד לתקנות החדשות שהובילו לכך ש"ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" [רע"א 3510-21 ‏נצר נ' קונפינו (2021)] ומשהוענקה הבכורה הלשונית בתקנה 46(א) לתקנות, המדברת בתיקון כתבי טענות, ל: "קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן". שימוש בהסכמת המשיבה מס' 4 לצורך קבלת מתן רשות להתגונן על סמך גבולות יריעת המחלוקת שגזרה המבקשת עצמה בתצהיר ההתנגדות, ועתירה מצד המבקשת, לאחר קבלת הרשות להתגונן בהסכמה, להסגת גבולות אלה, אינה ממלאת אחר תנאי ההגינות. זאת ועוד, ככלל, בשים לב לאופיו של שטר ולתכליתו, אין להקשות על תובע המבקש מימושו בדרך של צירוף צדדי ג' לתביעה שטרית, ועיון בטענות כתב ההגנה המתוקן המבוקש מגלה טענות חדשות שאינן קולעות למטרה הנטענת של "הבהרת" כתב ההגנה. כל זאת כאשר גם כאן לא ניתן הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה - ובראי האינטרס הציבורי של כלל ציבור המתדיינים.
אשר על כן בנוסף לאמור לעיל ביחס להוצאות עקב מחיקת המשיבה מס' 4 - המבקשת תשלם למשיבים בתוך 30 ימים סך של 1,000 ש"ח לכל אחד מהם בגין דחיית בקשותיה.
אני קובע קדם משפט נוסף ליום 4.7.22 בשעה 12:00.