1. המשיבה הגישה כנגד המבקש ואחרים תביעה על סך של 1,733,200 ₪, נזקיה הנטענים בגין התנהלות המבקש ואחרים במסגרת התקשרות קבלנית לבניית ביתה של המשיבה, ששיאה הינו בהפסקת העבודה באתר הבנייה באיבה תוך העמדת המשיבה על עברי פי פחת כלכלי.
2. ביום 5.4.21 הורתה כב' השופטת נ' ברוורמן על מתן פסק דין בהיעדר הגנה הן כנגד המבקש והן כנגד הנתבעת מס' 2, חברת ש.א. ברן יזמות בע"מ [להלן: "החברה"], ועל הגשת פסיקתה מתאימה לחתימה. משביום 8.4.21 הורה כב' נשיא בתי המשפט במחוז תל אביב, השופט צ' עוזיאל, על העברת התיק לבית משפט השלום בבת-ים ושמיעתו בפני מותב זה, הפסיקתה שהוגשה בעקבות פסק הדין האמור, נחתמה על ידי ביום 19.4.21.
3. ביום 30.5.22 הגיש המבקש "בקשה בהולה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה ובקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל" [להלן: "בקשת הביטול"], וזאת מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 [להלן: "התקנות"]. תגובת המשיבה לבקשת הביטול הוגשה ביום 6.6.22, תוספת לה צורפה ביום 22.6.22, והתייחסות המבקש לאמור בהן ולמצורף אליהן הוגשה ביום 23.6.22 והובאה רק אתמול לעיוני.
4. המבקש טוען כי יש לבטל את פסק הדין האמור מחובת הצדק שכן לא ידע כי הוגש נגדו כתב תביעה וניתן כנגדו פסק דין עד שעוקל חשבונו בבנק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ולחילופין כי יש לו הגנה טובה בפני התביעה. מנגד עומדת המשיבה על כך שכתב התביעה הומצא לנתבע כדין, כופרת בכך שיש לו טענות הגנה טובות בפני התביעה, ומלינה על כך שבקשת הביטול נגועה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים.

דיון והכרעה

1. מן הדין ניתן היה לדחות את הבקשה רק מן הטעם שלא צורפה לה בקשה להארכת מועד להגשתה, ומשסעיף 131 לתקנות מצווה כדלקמן: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו".
2. בבקשת הביטול גורס ב"כ המבקש כי ב"חודש מרץ 2022 נודע למבקש בעקבות עיקול שהוטל על חשבונו בבנק מזרחי טפחות כי קיים נגדו תיק הוצל"פ", ברם, כאמור, הבקשה הוגשה רק ביום 30.5.22, ומבלי שהתלוותה לה בקשה כהלכתה להארכת מועד. תחת זאת הושלך כלאחר יד לילקוטה של בקשת הביטול טיעון לפיו: "כבר בחודש מרץ פנה המבקש לח"מ, בהיוודעו על פסק הדין שניתן ע"י כב' בית המשפט, אך לא עלה בידו לשלם את שכר טרחתי ועל כן לא הוגשה הבקשה וכתב ההגנה עד עתה".
3. בכגון דא פסק בית המשפט העליון רק לאחרונה: "סבורני כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי היה על המבקשים להגיש בקשה סדורה להארכת מועד, ולא להסתפק בשרבוב של אמירה בשפה רפה ו"מטעמי זהירות בלבד", כחלק מהבקשה העיקרית" [ראו רע"א 2172-22 ‏בורנשטיין נ' לוין (2022)].
4. ודוקו – בירור בקשה לביטול פסק דין שסדרי הדין תולים את הגשתה על בלימתה של ספירת ימים מדויקת הנמתחת מקרות אירוע מסוים, מחייב העמדתה על כלונסאות עובדתיות מדויקות מצד המבקש ביחס למועד בו נודע לו על פסק הדין [ראו רע"א 1273-15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפאסט תעשיות 1967 בע"מ (2015) – להלן – "עניין מאירפלד", בסעיף 15 לפסק הדין], ברם כבר בבקשה חשך ב"כ המבקש מבית המשפט את המועד המדויק בחודש מרץ 2022 בו לטענתו נודע למבקש על פסק הדין, ובתצהיר התומך באותה בקשה [ראו סעיף 2 לתצהיר] נמנע המבקש עצמו מלתמוך, בהצהרה שבאה עליה אזהרה, אפילו את הנטען על ידי בא כוחו ביחס למועד הגולמי של חודש מרץ 2022, כאשר שם צועפה הטענה העובדתית כך מבחינת עיתויה, אף ללא ציון חודש מרץ - "לא ידעתי כי הוגש נגדי כתב תביעה וניתן פסק דין עד שהבנתי שעוקל חשבוני בבנק", וכן – "ברגע שקיבלתי את פסק הדין, להפתעתי הגמורה, חשתי לעורך הדין על מנת שיסייע לי לקבל את יומי בבית המשפט, אך לא היה בידי לשלם לו את אף שכר טרחתו עד עכשיו".
5. על החירות שנטל לעצמו המבקש בייצוג העובדות כהווייתן וכדקדוקן, עשויה ללמד גם העובדה כי בתיק בית המשפט הופקד כבר ביום 27.2.22 ייפוי כוח החתום על ידי המבקש ובגדרו ממנה המבקש את באי כוחו לייצגו בעניין התביעה ובעניין תיק ההוצאה לפועל שנפתח מכוח פסק הדין שניתן בגדרה כנגד המבקש, ומכאן שלמצער כבר בחודש פברואר 2022 ידע המבקש על פסק הדין, ברם כיחד זאת מבית המשפט, והתנהלות זו כשלעצמה יש בה על מנת להשפיע על חקר קנקנה של הבקשה.
6. זאת ועוד, לתגובת המשיבה צורף אישור מסירה ותצהיר מוסר לפיהם נמסרה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לידיו של המבקש עצמו כבר ביום 12.10.21, ותגובתו של ב"כ המבקש מיום 23.6.22 הכופרת בכך שהחתימה על אישור המסירה הינה חתימתו לא נתמכה בתצהיר המבקש כדין.
7. עם זאת, לפנים משורת הדין ובשים לב למשקלה של זכות הגישה לערכאות, אנסה להשקיף על אותו טיעון לוואי הכלול בבקשה ביחס לאיחור שבהגשתה, כבקשה להארכת מועד.
8. בהתאם למושכל יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית במסגרת בקשה כאמור יש לבסס את קיומו של טעם מיוחד. הנסיבות העשויות להצדיק טעם מיוחד לחריגה ממועד הקבוע בחיקוק מגוונות, ברם אם בעבר סייגה הפסיקה את היעתרותה לבקשות להארכת מועד בזיהויו של טעם חיצוני שאינו בשליטת המבקש ושגרם לו לא לעמוד במועד, עם הזמן חלה התרככות מסוימת בהלכה ונקבע כי בנסיבות מתאימות ניתן להכיר גם בטעמים שאינם עומדים באופן מובהק במבחן האמור, תוך "פזילה" לעבר סיכויי ההליך שהתבקשה הארכת מועד לגביו, ותוך כדי איזון בין עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכוייו של ההליך [ראו עניין מאירפלד, וכן רע"א 4538-11 מיטל צמח נ' דוד גבאי (2013)].
9. קשה לזהות בטענת המבקש כי רק עתה עלה בידו לשלם לבא כוחו את שכר טרחתו, כטעם מבורר ומבוסס שיצדיק את האיחור בהגשת בקשת הביטול, איחור שמשכו כשלעצמו מושך את ההכרעה לכיוון האינטרסים של סופיות הדיון וההסתמכות. טענה סתמית זו לא פורטה כדבעי ולא נתמכה באסמכתאות כלשהן. כמתואר לעיל אף כשל המבקש במבחן תום הלב.
10. ביחס לסיכויי בקשת הביטול – המשיבה הציגה אישור מסירה של דואר ישראל ולפיו הומצא כתב התביעה לידי המבקש עצמו ביום 8.12.20. בכך השמיטה המשיבה את הקרקע מתחת לטענת המבקש בתצהירו כי לא קיבל את כתב התביעה בבית מגוריו משום ש"בשנת 2020 עזבתי את ביתי". טענה זו מלכתחילה הועלתה אף היא בשפה קהה, ללא אחיזה במועדים מדויקים, ללא תמיכתה באסמכתאות, וללא שצוינה כתובת מגורים חלופית אליה עבר המבקש [ראו ר"ע 526-83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485 (1983)], ואף קשה לנתקה מצביון התנהלות המבקש העולה מהמתואר בסעיפים 8-9 לעיל. תגובתו של ב"כ המבקש מיום 23.6.22 הכופרת בכך שהחתימה על אישור המסירה הינה חתימתו לא נתמכה בתצהיר המבקש כדין. משכך, חובה מן הצדק לבטל את פסק הדין – ליכא.
11. לחילופין – סיכויי קבלת בקשת הביטול משיקול דעת בית המשפט אינם מן העידית. בביטול פסק דין בערוץ זה על בית המשפט להעביר במסננת את סיבת מחדלו של המבקש לאי הגשת כתב הגנה במועד ואת סיכוי ההצלחה הלכאורים בהליך העיקרי, כאשר במצב הדברים הרגיל יש לתת לסיכויי ההצלחה משקל יתר. עם זאת, כאשר מוצא בית המשפט כי מחדלו של בעל הדין נבע מהתעלמות או זלזול בהליך המשפטי רשאי הוא לדחות את הבקשה תוך התעלמות מסיכויי ההצלחה של טענות המבקש בהליך העיקרי, בחינת האומר "אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר" [משנה יומא, ח', ט', וראו רע"א 2876-22 בועז (ספיחה) נ' מזרחי (2022)].
12. "כידוע לא טענות עורך הדין" - "אלא גרסת בעל הדין היא הקובעת" [ראו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א 50277-10-20‏ ‏ עו"ד ארנון ז"ל נ' אבועזיז (2021)] – בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר כתב הגנה, בדומה לבקשת רשות להתגונן, התצהיר הוא עיקר והבקשה עצמה טפלה לו, וללא שייפרשו בתצהיר טענות ההגנה לאורכן ולרוחבן אין לבית המשפט יכולת לאמוד את סיכוייהן [ראו גם רע"א 1957-12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (2012)].
13. בבקשת הביטול נמנע ב"כ המבקש מלהרחיב ביחס לטענות ההגנה והסתפק ב"קליפת אגוז" [כהגדרת ב"כ המבקש עצמו], דווקא במקום בו נראה כי נדרשת יריעה העשויה במידת עורו של לוויתן. בתצהיר המבקש, והוא כאמור עיקר, הפכה קליפת אגוז זו לקליפת שומשום כאשר המבקש נמנע מלתמוך בו אפילו את טענות ההגנה שבבקשה, ומכלול טענות הגנתו שם התמצה באמירה טלגרפית זו: "אין לי כל חלק אישי בתביעה ואני הייתי מנהל העבודה מטעם הנתבעת 2. ניסיתי בכל כוחי לעזור למשיבה בשל היכרות אישית קודמת". כל זאת שעה שכתב התביעה מגולל טענות כלפי המבקש שעניינן גם אחריותו האישית כאורגן של החברה או כצד להתקשרות, ושעה שעל פי הנטען בסעיף 8 לבקשת הביטול עצמה חתם המבקש בשמה של החברה על הסכמים, והוא חתום על הסכם ההתקשרות המצורף לכתב התביעה באופן שיש בו על מנת לזהות אותו גם כגורם באותה התקשרות הנפרד מהחברה.
14. "במידה שאדם מודד בה מודדין לו" [משנה, מסכת סוטה, א', ז'] – במשך זמן רב נהג המבקש בשוויון נפש בתביעה שהוגשה כנגדו בבית המשפט על סך של יותר מ-1.7 מלש"ח, ובפסק הדין שניתן כנגדו על ידי בית המשפט על סך של יותר מ-1.8 מלש"ח [כולל שכ"ט עו"ד והוצאות], ורק סמוך לביטולה של חופשה שהזמין לחו"ל, כשגילה המבקש את קיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגדו משלא קיים את חיוביו על פי פסק הדין, הגיש את בקשת הביטול [ראו הנחשף לראשונה בסעיפים 10-15 לתגובתו האחרונה]. כל זאת משל לא על פתחו של בית המשפט הוא מחזר ולא את מתן יומו בו הוא שואל, אלא על פתחו של המטוס הוא מחזר, ומתן יומו בעיר הקיט ורנה שעל חוף הים השחור הוא שואל. אשר על כן, ראוי והגון וצודק ומידתי הוא שטרם כרסום באינטרס סופיות הדיון של המשיבה ושל הציבור, יתחיל המבקש לצקת תוכן ממשי לעתירתו למתן יומו בבית המשפט ולהצהרתו בדבר היותו "מאמין גדול במערכת המשפט" [ראו סעיף 8 לתצהירו], וזאת באמצעות עמידה בתנאים ההולמים את מכלול המתואר בהחלטה זו [ראו רע"א 8570-21 אבועזיז נ' ארנון ואח' (2021), להלן: "עניין אבועזיז"]. באספקלריה זו אף אין מקום להורות על ביטולם של הליכי הוצאה לפועל כלשהם טרם יעמוד המבקש בתנאים אשר ייקבעו, ולעניין זה אזכיר כי בכל הקשור לביטול או לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן לפנות מראש לרשם ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה.
15. במכלול האמור לעיל, ובשים לב גם לאשר התווה לאחרונה בבית המשפט העליון הן בעניין אבועזיז והן ברע"א 1990-22 חורי נ' בנאי (2022), אני מורה אפוא כי יוארך המועד להגשת בקשת הביטול ופסק הדין יבוטל כפוף לכך שבתוך 30 ימים [כשימי הפגרה במניין] יגיש המבקש כתב הגנה כהלכתו, יפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ₪, וישלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"ב, 27 יוני 2022, בהעדר הצדדים.