1. לפניי בקשה למחיקת כתב התביעה שהגיש התובע וכן מחיקת כתב ההגנה לתביעה שכנגד וזאת עקב אי המצאת מסמכים ע"י התובע בהתאם לרשימת מסמכים ספציפית הגיש הנתבע.
2. בהחלטתי המנומקת מיום 22.3.22 הוריתי על המצאת המסמכים תוך 30 יום ממועד החלטתי.
3. עקב אי המצאת המסמכים נדרשתי לבקשה נוספת שעניינה מחיקת כתבי הטענות של התובע, לנוכח אי מילוי החלטה. בהחלטה נוספת מיום 20.7.22 הוריתי בשנית על המצאתם של המסמכים וזאת עד ליום 1.9.22 וקבעתי כי בהעדר המצאה אדרש למשמעות הנובעת מכך.
4. ביום 31.8.22, יום אחד עובר לתום המועד להמצאת המסמכים, התקבלה לתיק, תגובתו של התובע, במסגרתה שב והעלה טענות מטענות שונות, המשיגות כנגד ההחלטה על המצאת המסמכים, תוך מיחזור של טענות שונות שהועלו על ידו בעבר, נדונו והוכרעו, ואשר לרובן אין כל נגיעה או רלוונטיות להמצאת המסמכים המבוקשת.
5. כמו כן בשולי בקשתו, התבקשה הארכת מועד להגשת תצהירים וזאת בטענה שטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים.
6. אין מנוס מלומר, כי התובע בוחר פעם אחר פעם, שלא למלא אחר החלטות הניתנות בהליך זה וזאת ללא צידוק ותוך העמדת הצד שכנגד ובית המשפט בפני עובדות מוגמרות אותן הוא מכתיב.
7. למותר לציין, כי הן התגובה בעניין המצאת המסמכים והן הבקשה הסתמית להארכת מועד להגשת תצהירים, הוגשו ללא תצהיר תומך לאמור בהן ולו מטעם זה בלבד היה מקום שלא לקבלם.
8. יתר על כן, התובע שנמנע כאמור, מהמצאת המסמכים הנדרשת, בוחר להפוך את היוצרות, ולבסס את בקשתו להארכת מועד על ההנמקה ולפיה הנתבע לא השלים את ההליכים המקדמיים וזאת כטעם להארכת המועד המבוקשת על ידו. בכל הכבוד, אין בידי לקבל טענה זו, אשר על פניו, נראה שנטענה בניסיון לדחות את הקץ ולהשהות ולעכב את ההליך.
9. אוסיף ואציין, כי הזמן השיפוטי הינו משאב ציבורי מוגבל והתנהלותו של התובע עד כה מסכלת את ניהול ההליך שלא לצורך ומביאה הלכה למעשה לבזבוז זמן שיפוטי
10. בנסיבות האמורות, ולאחר שהחלטות קודמות, לרבות, אורכות שניתנו, לא קוימו על ידי התובע, אני מורה על מחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד וזאת בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 60 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
11. אני מחייבת את התובע בהוצאות הבקשה בסך של 3000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ב תשרי תשפ"ג, 17 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.