1. לפניי בקשת המבקש, שהוגשה בהתאם לתקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), לעיכוב ביצוע ההחלטה שניתנה ביום 17.10.22, המורה על מחיקת כתב ההגנה שכנגד, שהגיש המבקש.

1. עסקינן בתביעה כספית על סך של 2,000,000 ₪ שהגיש המבקש כנגד המשיב ובתביעה שכנגד על סך של 1,566,124 ₪ שהגיש המשיב כנגד המבקש וכנגד חברת "מרינה מול בע"מ" (להלן: "החברה"), שבשליטת המבקש.
2. ביום 22.3.22 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה על המבקש להמציא למשיב מסמכים מהחברה, אשר המבקש הינו בעל המניות בה ונמצאת בשליטתו המלאה.
3. ביום 25.4.22 הגיש המבקש הודעה לתיק, לה צירף מסמכים שונים שלטענתו קיבל מהחברה. בהודעה הנ"ל ציין המבקש שבכך הוא קיים את החלטת בית המשפט מיום 22.3.22.
4. ביום 16.5.22 הגיש המשיב בקשה למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד, בטענה שהמבקש לא קיים את ההחלטה המיום 22.3.22 ולא המציא את המסמכים המבקשים. בתגובה טען המבקש כי הוא כן פעל בהתאם להחלטה הנ"ל ומסר את המסמכים שהתקבלו בידיו מהחברה.
5. בהחלטה מיום 20.7.22 ומשנמצא כי המסמכים הנ"ל לא הומצאו למשיב, ניתנה למבקש אפשרות נוספת להמצאתם וזאת עד ליום 1.9.22.
6. משלא פעל המבקש בהתאם להחלטה שלעיל, הגיש המשיב בקשה נוספת למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד, אשר התקבלה בהחלטה מיום 17.10.22, אותה מבוקש לעכב.

טענות הצדדים

1. המבקש טוען כי קיימים סיכויים טובים למדיי בערעור וזאת בשים לב לשרשרת החלטות שגויות שניתנו בהליך עד למתן ההחלטה נשוא הבקשה.
2. לטענת המבקש, ככל שתידחה הבקשה ולא תעוכב ההחלטה, עלול בית המשפט להידרש לבקשה למתן פסק דין כנגדו בהעדר הגנה וחיובו בתשלום סכום פסק הדין שיינתן. עם זאת, באם תתקבל הבקשה, לא ייגרם כל נזק למשיב מעיכוב ביצוע ההחלטה וזאת בשים לה למהות הערעור שיוגש.
3. המבקש טוען כי בית המשפט לא נדרש להודעתו מיום 25.4.22, לפיה הוא ביצע את הליך גילוי המסמכים לרבות,צירוף תגובת החברה.
4. לטענת המבקש, ככל הידוע לו, מצבו הכלכלי של המשיב הינו קשה וככל שיתקבל הערעור שבכוונתו להגיש, לא יהא באפשרותו לגבות חזרה את הכספים שישלם למשיב בהתאם לפסק הדין שיינתן.
5. מכאן, המבקש טוען כי הפגיעה בו ככל שלא יינתן עיכוב ביצוע ההחלטה, קשה וחמורה מהפגיעה במשיב ככל שתעוכב ההחלטה, אשר בעת הזו אין בה כדי לגרום נזק למשיב.
6. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה עליה מערערים, כאשר בענייננו, טרם הוגש כל ערעור על ההחלטה נשוא הבקשה ולכן אין נימוקי ערעור לאורם ניתן לבחון את הבקשה, דבר המונע אפשרות קבלתה בשלב מוקדם זה.
7. המשיב טוען כי על המבקש מוטל הנטל להצביע על טעם מיוחד שיש בו לשלול מהמשיב את הזכות שהקונתה לו בדין ליהנות מפרי זכייתו, נטל בו לא עמד המבקש.
8. בנוסף, המשיב טוען שעיכוב ביצוע החלטה או פסק דין יינתן רק במקרים קיצוניים ומיוחדים, בהם על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים, האחד קיומם של סיכויים טובים להצליח בערעור והשני כי ייבצר מהמבקש להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה בערעור לאחר מתן פסק הדין.
9. המשיב טוען שהמבקש לא עמד בנטל הוכחת שני התנאים המצטברים הנ"ל ואין בתצהיר שצורף לבקשה, כדי לסייע למבקש בהוכחתם.
10. לטענת המשיב, טענות המבקש לפיהן ייגרם לו נזק בלתי הפיך מאי עיכוב ההחלטה, נטענו בעלמא וטענתו בתצהיר לפיה מצבו הכלכלי של המשיב הינו קשה נטענה בעלמא.
11. בנוסף, המשיב טוען שבענייננו לא מדובר בהחלטה שמשמעותה פינוי או הריסת נכס, אלא לכל היותר יש בה להוביל בסופו של יום למתן פסק דין כספי כנגד המבקש, כאשר הלכה פסוקה היא שאין מעכבים פסק דין כספי.
12. עוד טוען המשיב כי סיכויי המבקש בערעור קלושים, שעה שהוא לא קיים את הצו השיפוטי שניתן ולא המציא את המסמכים שבית המשפט הורה על המצאתם, מה גם שההחלטה המבוקש עיכובה מבוססת כדבעי והינה המשך ישיר להחלטות חלוטות אשר המבקש לא השיג עליהן.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה, על נימוקיהן, אני מורה על דחיית הבקשה.
2. תקנה 145(א) לתקנות קובעת ש "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
3. כלל הוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ועל המבקש לעכב ביצוע פסק דין, מוטל הנטל לשכנע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשתו (בש"א 3158/91 שמואל פלטו שרון נ' קומפנטי פריזיין דה וכן בש"א 2966/96 עטיה נ' עירית ת"א (פורסמו במאגרים המשפטיים).
4. בפסיקה נקבע כי "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו) וכן כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.  (עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב). (פורם בנבו).
5. מכאן, על המבקש עיכוב ביצוע החלטה או פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
6. בענייננו, מלבד כוונתו להגיש ערעור על ההחלטה, אשר כאמור אינה מזכה כשלעצמה מתן צו לעיכוב ביצוע, המבקש לא הצביע על סיכויי ערעור המצדיקים היעתרות לבקשה.
7. אציין כי טענת המבקש לפיה הוא ביצע את הליך גילוי מסמכים, בעוד בית המשפט לא נתן את דעתו לכך, אינה מתיישבת עם ההחלטה מיום 20.7.22, בה הובהר כי על אף שהמסמכים המבוקשים או, למצער, חלקם הינם בנמצא, אולם מסמכים אלו לא הומצאו על ידי המבקש, וזאת חרף החלטת שיפוטית שהורתה על המצאתם.
8. באשר למאזן הנוחות ושאלת קיום הנזק, לא שוכנעתי מנימוקי הבקשה כי ייגרם למבקש נזק באם ההחלטה לא תעוכב, שכן אי עיכוב ההחלטה יכול להוביל בסופו של יום, לכל היותר, למתן פסק דין בהעדר הגנה, בתביעה הכספית שהגיש המשיב כנגדו.
9. כידוע, ככלל הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, באשר בדרך כלל אין מדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו, אלא במקרים חריגים ומיוחדים (ע"א 10583/05 סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (פורסם בנבו).
10. חשש המבקש כי לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם יזכה בערעור, אינו קיים במקרה שלפנינו, שכן מלבד טענת המבקש הלא מבוססת, לפיה מצבו הכלכלי של המשיב קשה, אלא שהמבקש לא הוכיח כי באם יתקבל הערעור שיוגש על פסק הדין הכספי, לכשיינתן, המשיב לא יוכל להשיב לו את כספו.

סוף דבר

1. לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.
2. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ג, 15 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.