לפניי בקשת ב"כ שולחי ההודעה לצד ג' למחוק את ההודעה ללא צו להוצאות.

בין שולחי ההודעה לבין צד ג' מתנהל הליך נוסף, תביעת לשון הרע, שהוגשה ע"י שולחי ההודעה כנגד צדדי ג'.

בתגובתו עותר ב"כ של צד ג' להורות על דחיית ההודעה ולא על מחיקתה, כמו גם על דחיית תביעת לשון הרע.

לחלופין עותר ב"כ צד ג' להורות על צו להוצאות לדוגמא או לחלופין הוצאות ריאליות.

יוער כי ב"כ שולחי ההודעה הגיש הבקשה דנן בהתאם להמלצת המותב, הגם אם באיחור ביחס להמלצת המותב.

עוד אעיר כי שולחי ההודעה עומדים על הותרת ההליך הנוסף של תביעת לשון הרע על כנו.

יודגש כי צד המעוניין בכך רשאי לעתור למחיקת ההליך שהוא עצמו הגיש, וזאת, בהתאם להוראות תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

דא עקא שתקנה 152 לתקנות מורה אותנו לפסוק הוצאות סבירות והוגנות, אא"כ מצא המותב טעמים מיוחדים להימנע מכך.

זאת ועוד: גם ההלכה הפסוקה מורה אותנו כי גם אם צד עותר לסלק הליך שבו הוא פתח, בהמלצת ביהמ"ש הרי שאין מקום מלפסוח על שאלת ההוצאות ולפטור את הצד המבקש למשוך את ההליך.

לעניין זה אפנה לפסק דינה של כב' השופטת דפנה ברק ארז ברע"א 3025/21 צליל אנגל נ' בית הספר תגליות בע"מ (פורסם ב"נבו", 18.7.21).

בהקשר זה יש ליתן את הדעת על כך שבהליך דנן התקיימו כבר 4 דיוני קדם משפט וכי הוגשו תצהירי ע"ר מפורטים מטעם צד ג'. לא ניתן לומר כי נחסכו הליכים והוצאות משפטיות של צד ג'.

יתירה מכך: משענייננו בבקשה למחיקת ההליך ולא לדחייתו הרי שחרב ניהול ההליך עדיין רובצת לפתחם של צדדי ג'.

לטענת צד ג', בשים לב להמשך ניהול ההליכים כלפי צד ג' במסגרת תביעת לשון הרע הרי שיש במחיקת ההליך דנא משום פגיעה דיונית בצד ג'.

אין להקל ראש בטענות אלו, במיוחד, כאמור, שהבקשה הוגשה רק בשלב זה.

בנסיבות העניין ובשים לב להוראות התקנות וההלכה הפסוקה, אני מורה על מחיקת ההליך כמבוקש.

שולחי ההודעה יישאו בהוצאות משפט של צדדי ג' בסך של 10,000 ₪. סכום זה יועבר מתוך כספי הפקדון שהופקד ע"י שולחי ההודעה, לידי ב"כ צד ג', והיתרה תוחזר לידי ב"כ שולחי ההודעה.

בד בבד אני מורה על החזר אגרה בגין הליך זה בהתאם לתקנות.

ניתן היום, א' אייר תשפ"ב, 02 מאי 2022, בהעדר הצדדים.