1. לפני תביעה ותביעה שכנגד.
2. כפי שהוזכר בהחלטה מיום 9.9.21 בתביעה העיקרית טוענת התובעת טענות בקשר לשימוש לרעה בכספי נציגות הבית המשותף בו מתגוררות בשכנות בעלות הדין, באשר להתקנת מצלמות ולפריצת מנעולים, להיזק בזדון לרכוש ולתלונות במשטרה. כן הוזכרו הליכים קודמים בין הצדדים. בתביעה שכנגד טוענות התובעות שכנגד כי הנתבעת שכנגד (התובעת) מטרידה אותן, מנהלת בביתה עסק לא חוקי, חייבת כסף לקופת הבית המשותף וכי חיבלה ברכושן וברכוש המשותף.
3. באותה החלטה מצא בית המשפט כי נוכח היקפם של כתבי הטענות וריבוי הבקשות שהוגשו לתיק לא מתאימות התביעות להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות, כפי שהוגשו מלכתחילה, והורה על העברת הדיון בתביעות לבית משפט השלום (גם בשים לב לאפשרות כי במסגרת כזו תהיינה בעלות הדין זכאיות לקבל ייצוג משפטי בהליכים).
4. בהחלטה משלימה, מיום 27.10.21, נקבע כי עם העברת ההליכים לבית משפט השלום היה על הצדדים לתמוך כתבי טענותיהם בתצהירי תמיכה (ונקצב זמן להגשתם), תוך שבית המשפט מזכיר לצדדים את חובתן לנהוג על פי הכללים המוסדרים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.
5. ביום 6.12.21 נשלחה לצדדים הודעת מזכירות בדבר מועד שנקבע לישיבת קדם משפט (10.5.22) בצירוף הנחיות לעניין רשימת הבקשות ורשימת העדים שניתן להגיש לתיק, כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי.
6. ביום 30.3.22 הודיעה התובעת כי טענות הנתבעות כבר התבררו לפני המפקחת, וציינה כי פנתה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לקבלת מסמכים. כן כתבה כי היא עותרת לקבלת פיצוי בסך 45,000 ₪ מהנתבעות.

בו ביום ניתנה החלטת בית המשפט כי הכוונה מאחורי הגשת הודעה זו אינה ברורה (וכי יש להבהירה, במידת הצורך), ושב והפנה את הצדדים לחובה לנהוג על פי כללי סדרי הדין המחייבים.

התובעת השיבה כי ההודעה הוגשה בהתאם להודעת המזכירות – להגיש רשימת בקשות.

כן הגישה מסמך נוסף (8.4.22) ובו פירוט הפיצוי אותו היא מבקשת לקבל (כאמור, 45,000 ₪).

1. הנתבעת 1 טענה כי התובעת מוציאה את דיבתה, ודרשה כי התובעת "תתחיל לשלם" את מסי ועד הבית ואת הנזקים שגרמה, וכי תפסיק להטרידם. בהודעה נוספת, שהוגשה על ידי שתי הנתבעות, טענו הנתבעות נגד הגשת המסמכים על ידי התובעת והעלו טענות לעניין ישיבת נציגות הבית, המצלמות שבבניין ועוד, ועתרו לחייב את התובעת בסך 40,000 ₪ והוצאות נוספות.

למען הסדר הטוב יובהר –

1. כתב התביעה העיקרית הוגש על סך 15,000 ₪ וכתב התביעה שכנגד על סך 33,800 ₪. בית המשפט לא התבקש, וממילא לא התיר, את תיקון כתבי התביעה ואלו הסעדים המירביים אותם יכולים הצדדים לדרוש (בצירוף הוצאות המשפט).
2. ככל שבדעת התובעת לבקש לתקן את כתב התביעה ולהעמידו על סך 45,000 ₪ או סכום אחר, או ככל שבדעת התובעות שכנגד לבקש לתקן את כתב התביעה שכנגד ולהעמידו על סך של 40,000 ₪ או סכום אחר, יש להגיש בקשה מתאימה – ערוכה כדין ובצירוף תצהיר תומך ערוך ומאומת כדין – וזו תיבחן על פי נסיבותיה.
3. יודגש מבעוד מועד כי לו תוגש בקשה כאמור יידרש בית המשפט גם למועד בו היא מוגשת וישקול גם את שאלת ההוצאות לצד שכנגד כפועל יוצא מתיקון כתבי הטענות במועד זו. כן יודגש שאם יתוקן כתב התביעה או כתב התביעה שכנגד הרי שכפועל יוצא מכך יהיה זכאי הצד שכנגד לתקן גם את כתב ההגנה או ההגנה שכנגד, והתיק לא יהיה בשל לדיון במועד שנקבע (כך שיתכן שלא יהיה מנוס אלא להורות על שינוי המועד).
4. על כן, כל עוד לא נקבע אחרת, אין שינוי בסכומי התביעה או התביעה שכנגד.
5. עוד יוזכר כי עילות התביעה והתביעה שכנגד וגדר המחלוקת בין הצדדים נתחמו במסגרת כתבי הטענות שהוגשו עם פתיחת ההליכים בתיק, ומשלא תוקנו כתב התביעה או התביעה שכנגד הרי שגם הטענות הנוספות של הצדדים, ככל שישנן כאלו, אינן חלק מהמחלוקת שלפני בית המשפט. בית המשפט לא יושב בהליך זה כערכאת ערעור על החלטת המפקחת או על החלטות רשמי ההוצאה לפועל, ולא יידרש להן ככל שאינן חלק ישיר ונדרש לשם הכרעה במחלוקת שלפני בית המשפט.
6. הדיון הקרוב קבוע לישיבת קדם משפט, כפי שהודע לצדדים בהודעת המזכירות הנזכרת לעיל. ככל שלא ניתן יהיה להגיע להסכמות במועד דיון זה ייקבע לוח זמנים לשם הגשת ראיות הצדדים ומועד לישיבת הוכחות – בה יישמעו העדויות, ולאחריה יינתן פסק הדין בתביעה ובתביעה שכנגד.
7. ישקלו הצדדים, בזמן שנותר עד למועד הדיון, האם אין מקום להסדיר את ייצוגם המשפטי ובאופן שיסייע בידם להציג טענותיהם לפני בית המשפט ואולי (בעזרת הדברות בין עורכי הדין) אף להגיע להסכמות שייתרו הליך זה, יחסכו בזמנם של הצדדים ובהוצאות המשפטיות, תהא התוצאה אשר תהא.
8. יוזכר גם כי למעט פסיקת הוצאות לזכות הצד אשר בסופו של ההליך יזכה בתביעתו יוכל בית המשפט לשקול גם פסיקת הוצאות לקופת המדינה, אם יימצא כי מי מהצדדים עשה שימוש לרעה בהליכי המשפט.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.