1. בדיון שהתקיים ביום 10.5.22 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית ולפיה בית המשפט יתן החלטה בקשר לבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה, וכי לאחר מכן יגישו הצדדים סיכומים לשם מתן פסק דין, על יסוד המצוי בתיק בית המשפט, וללא צורך בדיון נוסף. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.
2. לאחר הדיון הודיעו הנתבעות כי יהיו מיוצגות בהליך ע"י ב"כ, עו"ד חי.
3. בהחלטה מיום 10.7.22 פורטו נסיבות הבקשה לתיקון כתב התביעה (והודעת הנתבעות שאין בכוונתן לתקן את התביעה שכנגד) – ובית המשפט נעתר לבקשה והורה על תיקון כתב התביעה. בנוסף, נקצב לוח הזמנים להגשת סיכומי הצדדים – הכל בהתאם להסכמה הדיונית שלעיל.
4. נקבע כי לאחר הגשת הסיכומים יוחזר התיק לעיונו של בית המשפט ולמתן פסק דין, וזאת ביום 20.11.22.
5. לאחר מתן ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה ביקשו הנתבעות, על אף עמדתן הקודמת, כי יותר להן לתקן את התביעה שכנגד. בית המשפט נעתר לבקשה (החלטה מיום 17.7.22) ועדכן את המועדים להגשת הסיכומים, בהתאם ללוח הזמנים המעודכן הנובע מהאמור.
6. ביום 28.7.22 עתרה התובעת "להיות נוכחת במעמד פסק הדין" – ובו ביום ניתנה החלטה ולפיה הבקשה לא ברורה, שכן לא צפוי להתקיים דיון נוסף ופסק הדין ייכתב על ידי בית המשפט ויישלח לצדדים (כך שלא יהיה מעמד בו תוכל התובעת להיות נוכחת, כבקשתה).
7. התובעת ביקשה להבהיר בקשתה (בקשה מיום 1.8.22) וציינה כי היא מבקשת "לסנגר לטובת[ה]", עתה משהצד שכנגד מיוצג בהליך.
8. במקביל, הגישה התובעת הסתייגות מתיקון כתב התביעה שכנגד, בשים לב לכך שבהזדמנויות קודמות כבר הודיעו הנתבעות שלא יבקשו לתקנו.
9. כתב התביעה שכנגד המתוקן הוגש לתיק בית המשפט ביום 4.8.22.
10. בבקשה לתיקונו ציין ב"כ התובעות שכנגד כי הבקשה היא להגדיל את סכום התביעה, בגין אותה מסכת עובדתית, ולמקד את התביעה שכנגד בכל הקשור לפרסומי לשון הרע.
11. יוזכר, לעניין זה, כי כתב התביעה שכנגד הוגש מלכתחילה כאשר ההליך התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. סכומו היה 33,800 ₪ (הסכום המרבי המותר בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות) ועילות התביעה (שנוסחו בצורה לא ברורה) התייחסו לעלויות ייצוג משפטי שנאלצו לקחת, לטענתן, בשל התנהלות הנתבעת שכנגד (התובעת) ולפיצוי בגין "עגמת נפש, התעללויות וייסורים" (עמ' 6 לכתב התביעה שכנגד).
12. בכתב התביעה שכנגד המתוקן הועמד סכום התביעה שכנגד על סך 104,400 ₪ (דהיינו, פי שלושה מסכום התביעה המקורי) ועילות התביעה התייחסו לפיצוי ללא הוכחת נזק, על פי הוראות חוק איסור לשון הרע, בגין תשעה פרסומים נטענים שפורסמו על ידי הנתבעת שכנגד.
13. התובעת (הנתבעת שכנגד) הגיבה לכתב התביעה שכנגד המתוקן וביקשה להסתייג מהאמור בו ומהטענות שנכללו בו.

יוזכר –

1. ההליך בתביעה ובתביעה שכנגד שלפני החל בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. בהחלטה מיום 9.9.21 מצא בית המשפט כי מדובר בתביעה מורכבת מכדי שתתברר במסגרת זו, גם נוכח היקף כתבי הטענות כפי שהוגשו.
2. מאז, לא רק שהצדדים לא השכילו לבחון את מערכת היחסים ביניהם במסגרות מוסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט (בהליכי גישור, למשל) אלא הוסיפו והגישו בקשות רבות לתיק, ניהלו הליך של הטרדה מאיימת, ותיקנו את כתבי הטענות באופן שהגדיל והעצים את המחלוקת ביניהם.
3. ספק אם במצב דברים זה נכון יהיה להמשיך ולקדם את בירור המחלוקת בהתאם להסכמה הדיונית שהוזכרה לעיל, ובפרט כאשר אחד מהצדדים לא מיוצג.
4. אשר על כן, ובטרם תיבחן השאלה האם כתב התביעה שכנגד המתוקן אכן הוגש בהתאם לבקשה (דהיינו, הגדלת סכום התביעה על יסוד המסכת העובדתית שכבר נטענה בכתב התביעה שכנגד המקורי) (ובהתאם – האם יש מקום להתיר את הגשתו כפי שהוגש או שיש לתת החלטה משלימה בעניין זה), יבהירו הצדדים כדלקמן –
   1. התובעת תבהיר מדוע לא תפעל, גם היא, וכפי שנעשה על ידי הצד שכנגד, לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך. אף שמובן שאין חובה לעשות כן, וכי על פי הוראות כל דין רשאית התובעת לייצג את עצמה, ספק אם השיקולים שעמדו לנגד עיניה כאשר הכוונה הייתה לנהל הליך בבית המשפט לתביעות קטנות נכונים גם ביחס להליך המצוי כרגע לפני בית המשפט – ובו תביעתה על סך 45,000 ₪ והתביעה שכנגד על סך למעלה מ-100,000 ₪.
   2. בתוך 10 ימים לאחר קבלת הודעת התובעת יודיעו שני הצדדים האם הם מבקשים להמשיך על פי ההסכמה הדיונית האמורה (ולוח הזמנים להגשת הסיכומים ייקצב, בהתאם) או האם מבקש מי מהם לחזור בו מההסכמה – ואז יינתנו הנחיות באשר לאופן בו ימשיך בירור המחלוקת בין הצדדים, על הזמן וההוצאות הכרוכות בכך.
   3. ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים. בהתאם – הודעת התובעת תוגש עד ליום 15.9.22 והעדכון מהצדדים יוגש עד ליום 29.9.22.
5. ת"פ ליום 2.10.22 (ויובהר – מסתבר שלפני מועד זה לא צפויות להינתן החלטות נוספות בתיק; נדמה שלא נדרש מהצדדים אלא להגיש את העדכונים שנקבע כי יגישו ובהתאם ללוח הזמנים שנקצב. ככל שיימצא שהצדדים, או מי מהם, נוהגים באופן לא מידתי להליך ובדרך שיש בה כדי לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט – יש להניח כי הדבר יבוא לידי ביטוי בהחלטות בית המשפט, כולל, על פי הצורך, בפסיקת הוצאות).

ניתנה היום, י"ב אב תשפ"ב, 09 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.