לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים להגשת חוות דעת מומחה (אשר הוגדרה כהודעה), בתשובת התובעים ובתגובת הנתבעים על נימוקיהן מצאתי כי אין מקום לאפשר הגשת חוות דעת מומחה במקרה זה.

כזכור, השאלה המקדמית אשר הוגדרה על ידי כב' השופטת וילנר ברע"א 8022/21 היא "האם הצדדים נתנו ביניהם דעתם לשאלה האם אשראי הספקים בא בגדר "חוב נטו" לענין מימוש האופציה עובר לחתימה על ההסכם ובפרט לאמור בסעיף 11.1 להסכם". בהתאם להחלטת כב' השופטת וילנר, רק אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, תידון על ידי בית המשפט השאלה הבאה והיא "מה היה אומד דעתם של הצדדים באותה העת בהקשר לשאלה האמורה".

על פי החלטת כב' השופט כבוב מיום 20.2.2022 השאלה המקדימה, והיא בלבד, במוקד הדיון הקבוע. מתווה הדיון הובהר היטב בהחלטת כב' השופט כבוב, ואף בהודעות הצדדים מיום 17.2.2022, בהן אף הבהירו הצדדים שניהם כי אינם מבקשים להגיש חוות דעת מומחה מטעמם ואין בכך צורך לאור השאלה שבמרכז הדיון.

כשאלה הם פני הדברים, אינני מוצאת כי נכון בשלב זה להיזקק לחוות דעת חשבונאית מטעם מי מהצדדים, גם אם קיימת התייחסות כזאת או אחרת למונחים חשבונאיים (שגויים או נכונים) ולסוגיית והגיונה החשבונאי – כלכלי של העסקה בתצהירי התובעים. טענות ממין זה אינן רלבנטיות ונעדרות נפקות לשאלה שבמוקד הדיון.

אשר על כן, הבקשה להגשת חוות דעת מומחה נדחית.

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 1.6.2022 כפי שנקבע בהחלטתי מיום 4.5.2022.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.