15 מרץ 2022

בפני: כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

1. פרופ' כהן ארנון דב מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בתביעתו של התובע להכיר במחלת עור כפגיעה בעבודה.
2. להחלטה זו מצורפים המסמכים הרפואיים הבאים:
   • • • 1. תיק רפואי מקופת חולים כללית.
         2. תיק רפואי מבית חולים ביליניסון.
         3. חומר רפואי שצורף כנספח לתצהיר התובע [עמ' 9-14 למערכת הממוחשבת].
         4. חומר רפואי שצורף כנספח לכתב התביעה [עמ' 7-23 למערכת הממוחשבת].
3. אלה העובדות:
4. התובע יליד 4.11.1960.
5. התובע עבד כנהג מערבל בטון.
6. התובע עבד כנהג מערבל בטון משנת 1997 ברצף וזאת כעובד שכיר עד שנת 2014. משנת 2014 שימש התובע כנהג מערבל בטון עצמאי. עבודת התובע התבצעה ברצף עד 8/19 שאז החל התובע לסבול ממחלתו והפסיק לעבוד.
7. התובע עובד 6 ימים בשבוע, בממוצע כ-12 שעות ביום.
8. עבודת התובע כוללת גם נהיגה. כאשר התובע אינו נמצא בנהיגה הוא נמצא בעבודה או בהמתנה במפעל הבטון או באתרים.
9. התובע מבצע בממוצע כ-6 הובלות ביום (כ-6 הובלות בימים א-ה' וכ-2.5 הובלות ביום שישי).
10. התובע נחשף לבטון, מלט, אפר פחם וצמנטיט וזאת באופן הבא: לפני כל הובלה שוטף התובע את השוקת והמשפך במים נקיים. בסיום כל העמסה (בממוצע 6 העמסות ביום) שוטף התובע את השוקת, המשפך והמערבל על מנת לנקות אותם משאריות החומרים. השטיפה מתבצעת באמצעות מים ממוחזרים, קרי אותם מים שכבר נעשה בהם שימוש ובהם שאריות החומרים. לעיתים נדרשת שטיפה נוספת של השוקת, המשפך והמערבל בין סיום הפריקה לבין התחלת ההעמסה החדשה מחשש שחומרים התגבשו ונדבקו והתייבשו בשוקת, במשפך ובמערבל.
11. התובע עוטה כפפות אולם אלה נרטבות במהלך העבודה. בנוסף התובע חשוף למים שמתיזים על פניו ועל גופו, אשר כאמור מרביתם הינם מים ממוחזרים.
12. בממוצע פעמיים בכל יום עבודה נדרש התובע לפתוח סתימות במערבל באופן הדורש ממנו חשיפה לחומרים המצויים בתוך המערבל בדרך של נגיעה.
13. כ-20% מההובלות שמבצע התובע הן הובלות מיוחדות שבהן נחשף התובע באופן שיפורט להלן גם לסיבים, קלקר, חומר מקשה, חומר מדלל וחומרי איטום שמשמשים למתש (ביוב ובריכות שחיה). בהובלות אלה התובע נחשף יותר בדרך של נגיעה לאותם חומרים מאחר שהוא מסייע לשפיכת החומרים אל המערבל דרך המשפך.
14. מצבו הרפואי של התובע כמפורט בתיק הרפואי.
15. המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

1. מהו הליקוי של התובע בעור?
2. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
4. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?
5. האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?
6. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מהיום, בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו ולהצהיר שידוע לו כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך.
7. אם מי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין, עם העתק לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
8. לעיוני ביום 1.5.22.

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, (15 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.