עיינתי בבקשה לפסלות שופט, בתשובה ובתגובה לתשובה. לאחר העיון, באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. להלן טעמיי:

1. הבקשה (שאוחזת 16 עמודים, מעל פי שלוש מהמותר לפי תקנה 50(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) כוללת טענות המכוונות להחלטות רבות שניתנו לאורך ההתדיינות – החל מהחלטה בעניין הליכים מקדמיים מיום 24.10.2021; המשך בהחלטה בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה מיום 9.1.2022 (שבה ניתנה למבקש אפשרות למחוק את התביעה, להגישה מחדש, ולכלול בה טענות שלא הועלו בכתב התביעה המקורי, אך הוא בחר שלא לעשות כן (וראו החלטה מיום 17.1.2022); המשך בהחלטות בבקשות למתן תעודות עובד ציבור (מהימים 28.2.2022 ו-3.8.2022); ובהחלטה בבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה (מיום 21.11.2022). המבקש גם מלין על התנהלות בית המשפט בדיון ההוכחות; על כך שבית המשפט לא פנה לרשויות לאחר שהמשיבות הסתירו פרטים ולא העידו אמת; וטוען באופן כללי שדעתו של בית המשפט "ננעלה".
2. כידוע, המבחן לפסלות שופט הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. כלומר, שנוצר במהלך ההתדיינות מצג אובייקטיבי שלפיו דעתו של בית המשפט "ננעלה" ושמדובר ב"משחק מכור" שתוצאתו ידועה מראש. הבקשה, שלא נתמכה בתצהיר על אף שהיא כוללת טענות בדבר "רמיזות" כביכול של המותב, אינה תומכת בטענה.
3. אשר לטענות המכוונות כלפי החלטותיו האמורות של בית המשפט שניתנו לאורך ההליך, הרי שמעבר לעובדה שהן הועלו בשיהוי ניכר, הרי שאין מקומן בבקשה לפסלות שופט. המדובר בהחלטות מנומקות, שניתנו לגופו של עניין לאורך ההתדיינות כולה, ותוכנן מדבר בעד עצמו. המבקש לא תקף איזו מהן בערכאת הערעור סמוך לאחר הינתנן, וזכותו לתקוף אותן ממילא שמורה לו ככל שיבחר לערער על פסק הדין הסופי (אם התוצאה לא תהיה לרוחו). אין מקום להתייחס בבקשת פסלות להחלטות שניתנו בהליך בסוגיות דיוניות רבות, גם במקרה שהמבקש סבור שנפלו בהן טעויות מהותית קשות. החלטה זו לא תתייחס אפוא לטענות המופנות כלפי אותן החלטות. הדבר נכון במיוחד שעה שחלק ניכר מהטענות נוגע לנושאים שצריכים להיות מוכרעים בפסק הדין שטרם ניתן.
4. סוג שני של טענות המועלות בבקשה (שכאמור, לא נתמכה בתצהיר), עניינן פרשנות של אותן החלטות או של דברי בית המשפט המצביעה, לטענת המבקש, על משוא פנים כלפיו. ככל שמדובר בהחלטות, הרי שכאמור, הן מדברות בעד עצמן. ככל שמדובר בדברי בית המשפט, המבקש אינו מפנה באופן קונקרטי לדברים שאמר בית המשפט ושמגבשים לשיטתו חשש ממשי למשוא פנים. אין מקום להתייחס לטענות כוללניות בדבר "רמיזות" כביכול של בית המשפט בלא שאלו נטענו בפירוט.
5. אשר לטענה הכללית שבית המשפט ננעל בדעתו. אכן, בתום שמיעת הראיות לבית המשפט יש דעה לגבי סיכויי התובענה להתקבל. אך טבעי הדבר משום שבית המשפט נחשף לראיות כולן ושמע את הדברים. בית המשפט אף שיקף דעה זו, לכאורה בלבד ובמידת הזהירות הראויה (וראו עמ' 53-50 לפרוטוקול), ואף נימק מדוע זוהי עמדתו הלכאורית. ברם אין משמעות הדבר שדעתו של בית המשפט גובשה וננעלה. היא לא. אעיין בסיכומי הצדדים בלב פתוח ונפש חפצה ואוציא תחת ידי פסק דין מנומק המתייחס לכל הטענות שיועלו בסיכומים ובהתאם לחזית הדיון כפי שנתחמה בכתבי הטענות. שונים הם פני הדברים לגבי ניסיונו של המבקש להרחיב חזית, נושא שבעניינו ניתנו מספר החלטות ועמדת בית המשפט לגביו הוכרעה. לא היה מנוס אלא להכריע בכך לאורך ההתדיינות, כשהנושא עלה, וכך נעשה. עם זאת, אין בכך כדי לומר שדעתו של בית המשפט ננעלה. כאמור, היא לא.
6. אשר לטענה שהמשיבות הציגו מצגים כוזבים, השמיטו עובדות, והתנהלו שלא כדין (מהותית ודיונית), ושבית המשפט לא עשה דבר בעניין באופן שמעיד על משוא פנים. המענה העיקרי לכך הוא שטרם ניתן פסק דין סופי. בית המשפט טרם דן בטענות הצדדים לגופן, לרבות בטענות שהמבקש מעלה בבקשת הפסלות המיוחסות לנתבעות (ולא לבית המשפט). אין מקום שאביע לגביהן עמדה בהחלטה בבקשת פסלות. עם זאת אומר כי לו היה בית המשפט מוצא בהתנהלות המשיבות מעשים העולים כדי עברות פליליות חמורות המצדיקות פנייה לרשויות לאלתר (בלא לחכות לפסק הדין הסופי), בית המשפט היה עושה כן, לא לפני שהייתה ניתנת זכות טיעון בעניין. נכון למועד החלטה זו לא התרשמתי שמעשים כאלה אכן אירעו, ודי בכך כדי לדחות טענה זו של המבקש ככל שהיא נטענת כעילה לפסלות שופט. ככל שיימצא שיש מקום למתוח ביקורת כלפי המשיבות, ייעשה כן בפסק הדין, ואיני מביע כל עמדה כעת.
7. לא נמצא ממש בטענות נוספות של המבקש, לרבות בטענות נגד מתכונת הדיון בבקשות לפסלות שופט (טענות שהועלו לראשונה בתגובה לתשובה, האוחזת כשלעצמה 11 עמודים). יתר הטענות הועלו כאמור בכלליות ובכוללניות, ואינן אלא התפלמסות וויכוח של המבקש עם החלטות שניתנו לאורך ההליך ומקומן בהליך ערעורי. אין באמור בבקשה כדי להקים עילה לפסלות שופט – חשש ממשי למשוא פנים, ולכן יש לדחותה.
8. מכל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.
9. אשר להוצאות: הדיון בבקשה זו הצריך משאבים לא מבוטלים, הן מצד המשיבות, הן מצד בית המשפט, והדבר מטה את הכף לחייב את המבקש בהוצאות. "אכן, הטעם לפסיקת הוצאות בהליך מעין זה אינו מצוי רק בהפסד ובהוצאות שנגרמו לצד האחר, אלא גם בעובדה כי בקשה לפסילת שופט מטילה רבב במערכת השיפוטית כולה, ואם לא הייתה הצדקה לבקשת הפסלות 'יצא שכרו של בעל הדין היחיד בהפסדה של המערכת השיפוטית כולה ובערעור אמון הציבור במערכת זו. מי שיעשה כן ראוי שיישא, למצער, בעלויות ההליך שיזם' [ע"א 8400/00 גורל נ' גורל, פסקה 5 (17.12.2000)], ואם לא בהוצאות הצד שכנגד הרי בהוצאות לאוצר המדינה" (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 327-326 (2006)).

המבקש יישא אפוא בשכר טרחת בא כוח המשיבות בסך של 3,500 ש"ח (כולל מע"מ), ובסך נוסף של 2,500 ש"ח לאוצר המדינה. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו.

ניתנה היום, י' בכסלו התשפ"ג, 4 בדצמבר 2022, בהעדר הצדדים.