עסקינן בתביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר, בגין עסקה של רכישת מד דופק (צמיד כושר) , כאשר הסעד לו עותר התובע, כפי כתב התביעה, הוא לאכיפת הסכם מכר.

התביעה הוגשה תחילה נגד שתי נתבעות, החנות ממנה רכש התובע את צמיד הכושר וכן היבואנית של אותו צמיד, שהיא גם נותנת האחריות לאיכות המוצר.

התובע ביקש לחזור בו מהתביעה נגד החנות ממנה רכש את הצמיד , היא הנתבעת מס' 1, ואכן התביעה נמחקה.

על כן, נותר עניינה של הנתבעת מס' 1, יבואנית הצמיד.

מאחר ועסקינן בהליך המתנהל בסדר דין מהיר, וכפי מצוות התקנות, פסק הדין יינתן בתמצית.

התובע מיקד את טיעוניו בתכונות המוצר אותו הוא רכש, כאשר הוא שימש אותו למדידת הדופק שלו, במהלך פעילות גופנית, לרבות הליכה, עניין שיש לו חשיבות רבה במצבו של התובע, לאור מצבו הרפואי, וחשיבות הדופק המקסימלי אליו הוא יכול להגיע, ובהתאם לווסת את הפעילות הגופנית אותה הוא מבצע.

לפי התובע, זמן קצר לאחר שהוא רכש את צמיד הכושר, המכשיר לא סיפק נתונים מדוייקים של הדופק, ואף יותר מכך, הנתונים היו רחוקים מאוד מלהיות מדוייקים, דבר שעלול היה להביא אותו למצב בו הדופק יעלה על המקסימום האפשרי, תוך סיכון בריאותו.

לפיהתובע, הנתבעת סירבה לתקן את הצמיד כך שיביא להצגת קריאות דופק מדוייקות או להקטין את היקף הטעות במדידת הדופק, או למסור לידיו צמיד כושר שיפעל בהתאם למבוקש.

לפי התובע, לא יתכן מצב בו צמיד כושר יתן נתונים מוטעים בשיעור של עד 50% מהדופק האמיתי, ומאחר והנתבעת התחייבה לספק לו מוצר האמור למדוד את הדופק בצורה סבירה, עם טווח טעויות שבין 5% עד 10% , חלה עליה החובה לספק לו מוצר בהתאם למובטח.

הצמיד נמסר לבדיקה במעבדה של הנתבעת, אך לא בוצע תיקון, ולפי התובע, גם לאחר בדיקת המעבדה, לא חל שיפור בביצועים של הצמיד.

התובע פנה לנתבעת והצמיד נמסר למעבדה לבדיקה מספר פעמים, אך כל פעם מחדש, לא חל כל שינוי.

התובע איננו עותר לבטל את העסקה בשל אי התאמה, והנתבעת אף הייתה מוכנה לבטל את העסקה ולקבל את הצמיד בחזרה, אך התובע סירב לכך.

לפי התובע, על הנתבעת חלה החובה לספק לו, כאמור, צמיד כושר המסוגל לבצע את מדידת הדופק, כמו מכשיר תוצרת חברה אחרת, שעלותו גבוהה יותר מעלות הצמיד עסקינן, מכשיר אשר בעבר הוא עשה בו שימוש, והיה מרוצה מביצועיו, וכשרכש את הצמיד עסקינן, בעלות נמוכה בהרבה מעלות אותו מוצר, הוא עותר כעת לחייב את הנתבעת לספק לו צמיד כושר אף תוצרת אותו יצרן אחר, שעלותו פי שלוש אם לא פי ארבע מעלות צמיד הכושר מושא הדיון.

לפי הנתבעת, התובע רכש את אותו צמיד כושר של חברת שיאומי בעלות של 165 ש''ח, התלונן על ביצועיו, ועל אף בדיקת מעבדה שהראתה כי המכשיר תקים,ן, סופק לו צמיד כושר חדש אחר, אך למרות זאת, התובע המשיך בתלונותיו על אי דיוק בביצועי הצמיד.

הנתבעת הציעה לתובע לבטל את העסקה ולהחזיר לו את כספו, אך הוא סירב לעשות כן.

לפי הנתבעת, מדובר בצמיד כושר די פופולרי בארץ, שמשמש אף כצמיד הספורט של קופת חולים הכללית.

עוד טענה הנתבעת כי כדי לחסוך בעלויות שלה, היא הציעה לתובע פיצוי כספי, בסכום סביר, אך הלה סירב גם להצעה זו ועמד על פיצוי גבוה ואף פסיקת שכר טרחת עו''ד.

יש לציין כי תחילה ניתן לבקשת התובע פסק דין בהעדר הגנה, ועת ביקשה הנתבעת לבטל את פסק הדין, היא חוייבה בהוצאות לטובתו בסכום של 750 ש''ח, סכום אשר אין חולק כי הוא שולם על ידה.

בדיון שהתקיים לפניי, חזרו הצדדים על טענותיהם, וכל ניסיונות בית המשפט להביא אותם לידי הסכמה, לא צלחו, כאשר התובע עומד על עתירתו לחיוב הנתבעת לספק לו צמיד כושר, התואם את דרישותיו, תוך נקיבת שם יצרן אחר של צמידי כושר בשם פולאר.

עיינתי עיין היטב בטיעוני הצדדים, כתבי הטענות, וטיעוניהם בעל פה לפניי, ולא מצאתי כי קיימים נימוקים להעתר לסעד המבוקש ע''י התובע.

משמעות עתירתו של התובע היא קבלת מוצר אחר מזה אשר נרכש על ידו, שאין חולק כי עלותו גבוהה פי כמה מעלות המוצר שהוא רכש, ובמצב דברים זה אין עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם מכר, אלא בתביעה לקבלת מוצר אחר זולת זה שנרכש, בעלות גבוהה יותר, באותו סכום נמוך של המוצר שנרכש בפועל.

במצב בו המוצר שהתובע רכש איננו משביע את רצונו, ואיננו מספק את הפעולות אותן הוא מבקש לבצע, בצורה ההולמת את דרישותיו, הרי שהסעד המתאים יותר לעתור לו הוא ביטול העסקה, ולא חיוב הנתבעת באספקת מוצר אחר יקר יותר.

לסעד שהתובע עותר לקבל אין כל בסיס שבחוק, ויש בו משום עיוות המציאות, רכישת מוצר זול, על כל המשתמע מכך, ועתירה לאספקת מוצר יקר פי כמה מעלות המוצר שנרכש, בטענה שמדובר באכיפת הסכם, אך לא היא.

מאחר והתובע לא עתר לביטול העסקה, אינני מורה על כך.

לסיכום, ומששילמה הנתבעת לתובע את סכום ההוצאות במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, די באותו סכום כדי להוות אף פיצוי על אי ההתאמה הנטענת במוצר, ומעבר לכך אין אני עושה צו אחר להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.