רקע

בפניי בקשת הנתבעים לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט, הקונסטרוקטור, מר רוני מזאוי, ומינוי מומחה אחר תחתיו. לחילופין מבוקש להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה.

ברקע לבקשה זו עומדות תביעות הדדיות: התביעה העיקרית, עניינה תשלום יתרת התמורה המגיעה, לפי הנטען, לתובעת מאת הנתבעים בגין עבודות בניית הדירה נשוא התביעה ומנגד תביעה שכנגד, שעניינה תשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה בדירה האמורה.

בתיק דנן מונו מספר מומחים מטעם בית המשפט על מנת להכריע בשאלות שבמחלוקת : המהנדס, מר רפאל גיל, השמאי, מר ד' ברלינר, המודד, מר סוהיל זידאן, הקונסטרוקטור, מר מזאוי וכן שמאי המקרקעין, מר דורון חזיזה.

ביום 14.08.2013 מונה בהסכמת הצדדים המהנדס, מר רוני מזאוי, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "המומחה מזאוי") על מנת להכריע בעניין השקיעה של המבנה נשוא התביעה.

יצוין כי מינויו של המומחה מזאוי בא בעקבות המלצתו של מומחה בית המשפט, מר גיל רפאל (להלן: "המומחה גיל").

המומחה מזאוי ערך חוות דעת מטעמו ביום 13.12.13 והמציאה לתיק ביהמ"ש ביום 03.02.14.

הנתבעים שיגרו למומחה מזאוי שאלות הבהרה והמענה לשאלות נתקבל ביום 02.01.15.

ביום 20.02.15 הגישו הנתבעים בקשה לפסילת המומחה מזאוי (להלן: "הבקשה הראשונה").

התובעת התנגדה לבקשה הראשונה.

בדיון שהתקיים ביום 17.05.15 חזר בו ב"כ הנתבעים מהבקשה הראשונה בציינו כי: " לאחר ששמעתי את הערות ביהמ"ש, אני מקבל את הערות ביהמ"ש לחזור בי מהבקשה לפסילת חוות הדעת. יחד עם זאת אני עומד על טענותיי בכל הקשור לחוות הדעת, לחוסר המקצועיות שעולה ממנה ועומד על זכותי לחקור את המומחה מזאוי בחקירה נגדית".

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29.11.15 נחקר המומחה מזאוי ע"י ב"כ הנתבעים אודות חוות דעתו.

ביום 08.12.15 הוגשה הבקשה הנוכחית לפסילת המומחה מזאוי פעם נוספת.

יצוין כבר עתה, כי הבקשה הנוכחית דומה לבקשה הראשונה ובגדרה חזרו הנתבעים על עיקר הנימוקים שעמדו ביסוד הבקשה הראשונה, זאת בנוסף להפניות וציטוטים מחקירתו של המומחה מזאוי בבית המשפט.

טענות הצדדים

בנימוקי הבקשה נטען, בין היתר, כי קיימים פגמים רבים בחוות דעתו, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחקירתו הנגדית של המומחה מזאוי המחייבים פסילת חוות דעתו. לשיטתם, מדובר בחוות דעת לקונית, חסרה ובלתי מבוססת ומסקנותיה נתקבלו ללא בדיקות נדרשות.

עוד טענו הנתבעים, כי חוות דעתו של המומחה לוקה בחוסר מקצועיות ומעלה תהיות ושאלות רבות, באשר המומחה ביקר פעם אחת בדירה וערך בדיקה ויזואלית בשטח ומדידות באמצעות סרגל מדידה רגיל, מצלמה ודפיקות על הקיר.

כן נטען, כי המומחה נסמך על מדידות שערך מומחה אחר (מודד) בתיק דנן לצורך קביעתו ללא שערך מדידות עצמאיות מטעמו.

בנוסף טענו הנתבעים, כי המומחה לא ציין בחוות דעתו כי ראה סדקים בדירה וכי דבר קיומם של הסדקים עלה, לראשונה, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה מזאוי.

הנתבעים הוסיפו וטענו, כי המומחה לא ביצע בדיקה סונית לכלונסאות המבנה ועקב כך לא בדק אם ביצוע הכלונסאות תואם לתכנית, אם לאו.

לחלופין נתבקש, כי בית המשפט יורה על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה.

התובעת מתנגד לבקשה על שני ראשיה.

לטענתה, הבקשה הנוכחית הינה מחזור של טענות שהועלו כבר בבקשה הראשונה וכי לאור חזרת הנתבעים מהבקשה הקודמת, הרי שטענותיו ראויות להשמיע במסגרת הסיכומים. עוד נטען, כי החקירה הנגדית של המומחה מזאוי לא תרמה דבר, שכן המומחה נחקר בנוגע לסוגיות שנשאל לגביהן זה מכבר במסגרת שאלות ההבהרה.

נטען כי המומחה הינו חבר אישי של ב"כ הנתבעים וחרף זאת הסכימה התובעת למינויו, כאשר במעמד המינוי לא הייתה לנתבעים כל טענה באשר להיות המומחה בר סמכא ובעל מקצועיות בדבר.

התובעת טענה, כי חוות דעת המומחה הינה מקצועית, סדורה היטב ומפורטת; אין כל רלוונטיות למספר הביקורים שביצע המומחה בדירה; אין כל פסול בהישענות המומחה על בדיקה שביצע המודד שמונה כמומחה נוסף מטעם בית המשפט, במיוחד שהנתבעים לא ביצעו בדיקות שקיעה של הנכס וממילא לא טענו בכתב התביעה לנזק קונסטרוקטיבי; אין כל אמת בטענת הנתבעים, כי המומחה לא ציין בחוות דעתו כי הבחין בסדקים בבית ונושא זה זכה להתייחסות המומחה הן בחוות הדעת והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה; המומחה לא ביצע בדיקה כלונסאות משום שלא נדרשה בדיקה זו לנוכח טיב הסדקים שאותרו על ידו בדירה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי לא התקיימו במקרה זה טעמים המצדיקים את פסילת חוות הדעת של המומחה מזאוי ומינוי מומחה אחר תחתיו, וכן אין הצדקה למינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה. להלן נימוקיי.

המסגרת הנורמטיבית

הלכה היא, כי לא בנקל ייעתר ביהמ"ש לבקשה לפסילתו של מומחה, לאחר שנתן את חוות דעתו. משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה. לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות". (רע"א 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית פורסם בנבו, (31.1.11)).

בית המשפט לא ייטה לפסול חוות דעת מומחה בנקל, אלא במקרים בהם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין וכאשר נגרם עיוות דין.

כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים, 09.02.14) קבע:

"...לא כל פגם בהתנהלותו של המומחה או של אחד הצדדים יביא לפסילתו של המומחה. חזקה היא שמומחה מטעם בית המשפט, המשמש זרועו הארוכה, פועל במקצועיות ובתום לב ובית המשפט לא יפסול בנקל את מינויו. בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (ראו: רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת, [פורסם בנבו] פסקה 4 (30.12.2007); רע"א 317/99 אלון נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 2 (22.4.1999); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 684-682 (מהדורה רביעית, 2011)) ... יצוין, כי בצד החשיבות שבשמירה על האובייקטיביות והעצמאות של המומחה, יש להישמר מפני פסילת מומחים אך בשל חשש רחוק של פגיעה בעצמאותם, מה שיפגע במעמדם של מומחים מטעם בית המשפט ובאשראי שניתן להם ככאלה ועלול לסרבל את ההליך שלא לצורך, ומפני ניצול פגמים שאינם משמעותיים בהתנהלות המומחה או מי מבעלי הדין כדי להביא לפסילת מומחה שמינויו נתפס על ידי אחד מבעלי הדין כמינוי בעייתי מבחינתו."

מן הכלל אל הפרט

איני סבורה, כי התקיימו בענייננו נסיבות חריגות שיש בהן כדי להעלות חשש לעיוות דין המצדיק את פסילת חוות דעתו של המומחה.

אשר לשאלת הסדקים, בניגוד לטענת הנתבעים ולפיה המומחה לא ציין בחוות דעתו סדקים שמצא בדירה, עיון בחוות הדעת, סעיפים 5.3 ו- 5.4 (עמ' 4 לחוות הדעת) מעלה, כי המומחה ציין אף ציין שאיתר סדקים בדירה, תיאר אותם כסדקים אנכיים ואף תיעד אותם בצילומים (נספח א' לחוו"ד). עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי באזור עפולה ובגלל קיומה של שכבה חרסית עמוקה צפויה היווצרות של שקיעה וסדקים במבנים והערה אודות סדקים צפויים אף נרשמה בתכנית הכלונסאות (סעיף 5.7 לחוות הדעת). עוד הבהיר המומחה בעדותו, כי לאור צורתם ומידותיהם של הסדקים שנמצאו בדירה, הגיע הלה למסקנה כי המבנה התייצב ואין שקיעה במבנה אשר מעידה על בעיה קונסטרוקטיבית (עמ' 38, ש' 14-18 לפרוט' מיום 29.11.15). גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה, כי ההנחה שהמבנה התייצב התקבלה משום שלא נמצאו סדקים רציניים במבנה (ראו תשובה י"ג לשאלות ההבהרה מיום 02.01.15).

אשר לבדיקת הסונית שנטען כי לא בוצע ע"י המומחה, הבהיר האחרון בעדותו כי בדיקה זו המיועדת לבדיקת עומק הכלונסאות ע"י חשיפתם באמצעות עבודות חפירה נעשית במקרים חמורים (עמ' 41, ש' 7-8) והיא לא נדרשה בנסיבות העניין שלפנינו זאת לנוכח צורתם, מיקומם ומידותיהם של הסדקים שאותרו במבנה (אנכיים ונימיים) ואשר מלמדים על העדרו של נזק קונסטרוקטיבי במבנה (שם, ש' 21-22). עוד יצוין בהקשר זה, כי הנתבעים כלל לא טענו כי קיימת אי התאמה בין הביצוע לתכנון והמומחה מזאוי אף לא נתבקש ע"י ביהמ"ש לחוות דעה בנושא זה (ראו כתב המינוי של המומחה).

איני שותפה לעמדת הנתבעים שרואים טעם לפגם בהסתמכות המומחה מזאוי על מדידות שנערכו ע"י מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט בתיק דנן לצורך הקביעה, כי ישנה שקיעה קלה באזור מסוים במבנה. איני רואה כל פסול בהישענות המומחה מזאוי על מדידות שערך המודד המוסמך, מר סוהיל זידאן, שמונה גם הוא כמומחה מטעם בית המשפט והדבר אף נעשה ע"י המומחה גיל אשר הסתמך על חוות דעת של מומחים אחרים בתיק דנן, כגון מזאוי וזידאן, לצורך השלמת חוות דעתו.

בהתייחס לטענת הנתבעים, שאין די בביקור אחד על מנת לבחון את יציבות המבנה, המומחה ביאר בעדותו כי לא נדרש יותר מביקור אחד בדירה משום שמלכתחילה לא נמצאה על ידו בעיה קונסטרוקטיבית במבנה (עמ' 38, ש' 27-28). בעדותו מסר המומחה בהקשר זה, כי "הבית נמצא במקומו לפי הסביבה שלו והוא עדיין באותו גובה" (עמ' 42, ש' 21-22). עוד הוסיף המומחה וציין, כי הבנייה הסתיימה בשנת 2005 וביקורו במקום נערך בשנת 2013, היינו כעבור 8 שנים, וככל שהייתה שקיעה במבנה היא הייתה יכולה להתרחש רק בשנה הראשונה לאחר סיום הבניה (עמ' 44, ש' 11-17). משום כך, לא ראה המומחה צורך בביצוע ביקור נוסף במבנה.

אף ביחס לבקשתם החלופית של הנתבעים, להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה, איני סבורה כי במקרה שלפנינו התקיימו הנסיבות המצדיקות זאת.

הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט לא ימנה מומחה נוסף כדבר שבשגרה. במקרים שבהם מתעוררים ספקות בקרב השופט בנוגע ליכולתו להכריע בתיק בהסתמך על חוות הדעת של המומחה שמינה ובהסתמך על חקירתו והוא חש כי נדרשת לו חוות דעת נוספת לשם קבלת החלטה מושכלת, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף (ראו והשוו: ע"א 4195/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774, 776 (2002)).

ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, קבע כב' השופט אור כי מינוי מומחה נוסף ייעשה במשורה ובנסיבות מסוימות:

"בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן, בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. מינוי שכזה לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידיו." (שם, בעמוד 676).

בענייננו, אני לא מוצאת מקום למינוי מומחה נוסף. דומה בעיניי כי המומחה מילא תפקידו בהגינות, במקצועיות ובתום לב ותמך את מסקנותיו בבדיקות והסבריו היו משכנעים. סבורה אני, כי חוות דעתו וחקירתו מספקות על מנת להכריע, לכשתגיע העת לכך, בשאלות שבמומחיות העולות בתיק זה.

סוף דבר

אשר על כן, הבקשה לפסילת המומחה נדחית.

הנתבעים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.