01 אוקטובר 2013

לפני:

כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

(בבקשת התובעות להארכת מועד להגשת תצהירים

וביטול הישיבה שנקבעה ליום 21/10/13)

1. רשמתי בפני את הודעת הצדדים לפיה עד היום, טרם התקבלה החלטה בבקשת רשות הערעור שהגישו הנתבעים, כמו גם את עמדת הנתבעים כולם, ולפיה הם אינם מתנגדים לבקשת התובעות לביטול ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 21/10/13.

2. ובאשר לבקשת התובעות להאריך להן את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמן בתשובה לתצהירי הנתבעים, אליה מתנגדים הנתבעים כאמור – יש להבחין לעניין זה, בין אותו חלק בבקשה המתייחס לעצם הארכת המועד, לבין אותו חלק בבקשה בו מבוקש לקבוע כי תצהירי התשובה מטעם התובעות יוגשו רק לאחר קבלת תצהירי הנתבעים בתביעותיהם כנגד התובעות.

3. כך, ובכל הנוגע לאותו חלק בו מבוקש להגיש את תצהירי התשובה של התובעות לאחר קבלת תצהירי הנתבעים בתביעותיהם כנגד התובעות – אין בידי להיעתר למבוקש.

ראשית, אין בידי לקבל את סברת התובעות ולפיה הנתבעים כביכול עשו דין לעצמם בכך ששמרו על טענותיהם המתייחסות לטענות ההגנה של התובעות שהן גם טענות התביעה שלהן, למועד הגשת תצהירי ההגנה מטעם הנתבעים.

הנכון הוא כי בעשותם כן, פעלו הנתבעים בהתאם להחלטות בית הדין, בהן הוריתי על פיצול תצהירי הנתבעים בין תצהיריהם בתביעותיהם כנגד התובעות לבין תצהיריהם בהגנתם כנגד תביעות התובעות.

והוא הדין גם בכל הנוגע לתצהירי התשובה מטעם התובעות, שכשמם כן הם, תצהירי תשובה שאמורים להתייחס אך ורק להגנתן של התובעות מפני תביעות הנתבעים כלפיהן. ודוק, ככל שבכוונת התובעות להתגונן כנגד אותן תביעות ב"טענת הקנוניה", הרי שלעניין זה עליהן להפנות לאמור בתצהירי העדות הראשית מטעמן ולא להעלות מחדש את טענת הקנוניה, שלגביה לא ניתנה להן זכות תשובה בתצהירים.

4. משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שאין כל הצדקה, לשנות את סדר הגשת התצהירים ולקבוע כי תצהירי התשובה מטעם התובעות לתביעות הנתבעים כנגדם, יוגשו רק לאחר קבלת תצהירי הנתבעים בתביעותיהם כנגד התובעות.

5. ובאשר לאותו חלק בבקשת התובעות המתייחס לעצם הארכת המועד, הרי שלעניין זה, בדיון מיום 15/7/13 ניתנה החלטתי המורה כי תצהירי התשובה מטעם התובעות לתביעות הנתבעים כנגדן, יוגשו בתוך 60 יום מקבלת תצהירי הנתבעים בעניין תביעותיהם כנגד התובעות, וזאת עוד בטרם ניתנה החלטתי בבקשת הנתבעים למחיקת סעיפים מתצהירי התובעות, ולא כל שכן בטרם הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטה זו ובטרם עוכב המועד להגשת תצהירי הנתבעים בהגנתם לתביעת התובעות.

ודוק, הן המועדים שנקבעו באותה החלטה להגשת תצהירי הנתבעים והן המועדים שנקבעו להגשת תצהירי התשובה מטעם התובעות, לא נועדו כדי להכביד על הצדדים, אלא כדי להבטיח שבכפוף להחלטה בבקשה למחיקת סעיפים, ניתן יהיה למצער לקיים את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 21/10/13 בתיקים שבנדון.

דא עקא, שבינתיים כאמור הוגשה בקשת רשות הערעור על החלטתי מיום 23/7/13, עוכב על ידי בית הדין הארצי המועד להגשת תצהירי תשובה מטעם הנתבעים לתביעות התובעות כנגד הנתבעים, כאשר לשיטת כל הצדדים, בנסיבות אלו לא יהיה זה אפשרי לקיים את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 21/10/13.

זא ועוד, כפי שמתברר מהודעת העדכון של הצדדים מהיום, נכון למועד זה טרם ניתנה החלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה, דבר שאינו מאפשר אף לקיים את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 4/11/13.

5. בנסיבות אלו, וככל שהדברים נוגעים לעצם הארכת המועד - לא שוכנעתי כי בהיענות לארכה קצרה יהא כדי לגרום לנתבעים נזק, בפרט ומיוחד כך בהינתן נסיבותיה האישיות של ב"כ התובעות כמפורט בבקשה.

אי לכך, אני נעתרת באופן חלקי לבקשה, ובכפוף למובהר בסעיף 3 לעיל באשר לתוכן תצהירי התשובה מטעם התובעות, אני מאריכה את המועד להגשת תצהירי התשובה מטעם התובעות עד ליום 1/11/13.

6. לאור התוצאה אליה הגעתי – אין צו להוצאות.

7. זאת ועוד, לאור הנסיבות כמבואר לעיל, אני מורה על ביטול ישיבות ההוכחות שנקבעו ליום 21/10/13 ו-4/11/13 בתיקים שבנדון.

8. הצדדים יעדכנו את בית הדין מיד עם קבלת החלטה בבקשת רשות הערעור שהגישו הנתבעים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ד, (01 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.