1. לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטות על הטלת עיקולים זמניים על נכסי המבקשים מתאריכים 29.12.09 ו-18.3.2010 (להלן: "צווי העיקול"), ולהורות על ביטולם או צמצומם נוכח שינוי נסיבות משמעותי שחל מאז ניתנו.

2. במסגרת הבקשה טוענים המבקשים כדלקמן:

א. בבקשת העיקול מיום 27.12.09 (להלן: "בקשת העיקול") טענו המשיבים לחשיפה כספית המסתמכת בסכום של 196 מיליון ₪ (סע' 64 לבקשת העיקול), שאינה קיימת עוד.

סך של כ-96 מיליון ₪ מסכום החשיפה הנ"ל נומק בבקשת העיקול, בתביעה שכנגד בסכום זה שהוגשה במסגרת הליך של בוררות נגד המשיבה 2, על ידי חברת ברן תעשיות (91) בע"מ (להלן: "תביעת ברן").

בסופו של יום המשיבה 2 לא נדרשה לשלם דבר לחברת ברן במסגרת תביעת ברן, אלא הליך תביעת ברן הסתיים בהסדר גישור שמכוחו שולמו לפקודת חברת ארנסון למעלה מ-9 מיליון ₪.

עוד טענו המשיבות בכתב התביעה, בין היתר, שהם זכאיות לקבל סך של למעלה מ-73 מיליון ₪ מכוח פרויקט נמל הכרמל (סע' 91.5 לכתב התביעה), אלא שלאחרונה התברר למבקשים מכוח אותו פרויקט ממש, חברת ארנסון הגישה לפני למעלה משנתיים תביעה כנגד צד שלישי על סך 100 מיליון ₪ (לצורכי אגרה) במסגרת ת.א. (מחוזי ת"א) 19283-04-11 (להלן: "התביעה האחרת").

בתביעה האחרת טענה חברת ארנסון טענות העומדות בסתירה מוחלטת לעובדות שטענה בכתב התביעה כאן, שמכוחן היא זכאית, כך לטענתה, לקבל מאותו צד שלישי (מזמין העבודה) סך של למעלה מ-200 מיליון ₪ בגין פרויקט נמל הכרמל (אך כאמור העמידה תביעתה על סך של 100 מיליון ₪ לצורכי אגרה).

ב. גם סיכויי התביעה אינם גבוהים לנוכח אמירות נטענות על ידי כב' השופט קיסרי במהלך קדם משפט שהיה ביום 2.7.13.

ג. חלוף הזמן מאז הטלת העיקולים (למעלה משלוש וחצי שנים), וסכומם (בשיעור של 80 מיליון ₪), המהווים הכבדה על ניהול עסקי המבקשים.

ד. בנסיבות דלעיל מאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוון לביטול העיקול או לחלופין לצמצומו בצורה משמעותית.

3. המשיבות הגיבו לבקשה, וביקשו לדחות אותה מטעמים כדלקמן:

א. שינוי הנסיבות הנטען על ידי המבקשים אינו משפיע באופן מהותי על החשיפה הכספית האדירה לה חשופים המבקשים אם התביעה כאן תתקבל.

ב. סיכויי התביעה אינם קלושים אלא גבוהים, ואין להסתמך על מילה כזו או אחרת של כב' השופט קיסרי במהלך הדיון, תוך פרשנותה בצורה מוטעית, בכדי להסיק על סיכויי התביעה.

ג. בירור התובענה נמשך זמן שכן הצדדים ניהלו הליך גישור רצוני במשך כשנתיים.

ד. התביעה דנן עומדת באופן מבוסס על סך של 100 מיליון ₪, ולכן סכום העיקול על סך 80 מיליון ₪ הוא המינימום ההכרחי.

ה. תביעת ברן איננה רלוונטית לסכום העיקול שכן איננה חלק מהתביעה הנוכחית, והעיקולים הנוכחיים לא נועדו להבטיח את המשיבים ביחס אליה.

תביעת ברן אוזכרה בבקשת העיקול כיוון שהיא הובאה כסכום נוסף ומצטרף, לו המבקשים חשופים ביחד למשיבות ובכלל.

ו. גם טענות המבקשים לעניין תביעת נמל הכרמל איננה מלמדת על שינוי נסיבות, אלא היא כוללת התייחסות לאירועים ולעילות שהתגבשו בתקופה מאוחרת יותר ביחס לזו הרלוונטית לטענות שהועלו בנוגע לפרויקט זה בתביעת המשיבות.

ז. סכום העיקול על סך 80 מיליון ₪ הוסכם בסופו של יום על ידי שני הצדדים במסגרת דיון שהתקיים בבקשה לביטול צווי העיקול, תוך הסכמה היכן יוטל העיקול, ותוך צמצום משמעותי מאוד של צו העיקול הראשוני שהוטל על ידי בית המשפט.

ח. לאור כל אלה ניתן לומר כי לא התקיימו נסיבות מיוחדות המחייבות עיון מחדש בצווי העיקול.

4. בישיבת יום 24.11.13 שמעתי את הצדדים, שחזרו למעשה על בקשותיהם ותגובותם, תוך חידודם.

דיון והכרעה

5. תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:

"(א). לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.

(ב). בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; ... ".

6. במקרה דנן שוכנעתי כי לפחות בכל הקשור לתביעת ברן יש לומר שהנסיבות השתנו באופן שיש הצדקה להפחתת סכום העיקול.

7. כשמעיינים בבקשת העיקול מיום 27.12.09, בפרק ה' לבקשה הנושאת כותרת "סיכום ביניים והחשש להכבדה על ביצוע פסק הדין", רואים שתביעת ברן בשיעור של כ-96 מיליון ₪ אוזכרה כחלק מהחשיפה הכוללת של המשיבים שם, המבקשים דנן.

אין זה מדויק לומר, כפי שציין ב"כ המשיבים בתגובתו ובטיעוניו בפניי, כי אינה רלוונטית לסכום העיקול כיוון שאינה חלק מהתובענה דנן.

המשיבים הזכירו את תביעת ברן כחלק מההצדקה למתן צו העיקול הנובעת מהחשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.

הוסיפו וציינו המשיבים בבקשת העיקול (בסע' 65) כי "משמעותה של חשיפה זו (כשתביעת ברן חלק מאותה חשיפה כמפורט בסע' 64 לאותה בקשה – ח.ש.) כבר מעצם היקפה וסכומה, הינה, כי קיים חשש ממשי להכבדה על ביצועו של פסק הדין במסגרת התביעה דנן אם היא תוכרע לטובת המבקשות".

כיום, משתביעת ברן הסתיימה על הצד החיובי מבחינת המשיבים, כמפורט בטענות המבקשים, אי אפשר להתעלם מכך, ואי אפשר לומר שסיכוי תביעת ברן לא היה חלק מהחשיפה שהצדיקה את מתן צו העיקול על ידי בית המשפט בסכום שניתן (80 מיליון ₪).

8. ודוק, סכום העיקול שניתן על ידי בית המשפט מלכתחילה היה סכום של 80 מיליון ₪, וההסכמה שבין הצדדים בשלב יותר מאוחר לא היתה על סכום העיקול אלא על אופן הטלתו.

על כן אין לומר, כטענת המשיבים בתגובתם, שהיתה הסכמה על סכום העיקול. כאמור סכום העיקול, תוך בחינת החשיפה הכספית הנטענת בבקשת העיקול, נקבע על ידי בית המשפט.

9. על כן לטעמי סיום תביעת ברן על הצד החיובי למשיבים מהווה שינוי נסיבות או עובדות חדשות, המצדיקות בחינה מחדש של סכום העיקול.

10. בכל הקשור לפן השני של בקשת המבקשים, הקשור לפרויקט נמל הכרמל, קשה לומר בשלב זה האם הדבר גורע מבסיס התביעה דנן עד כדי אמירה שסיכוייה קלושים.

הדבר מחייב בדיקה מעמיקה של טענות המשיבות במסגרת הראיות שיתקיימו, כשבמהלכם, כך יש להניח, יישמעו גם מומחים (ראה דברי ב"כ המשיבים במהלך הדיון, עמ' 24 לפרו' שו' 20).

יחד עם זאת קשה להתעלם מהעובדה שתביעת נמל הכרמל, וניתן להניח שאם הוגשה על ידי המשיבות בסכום כה ניכר כי אז הן עצמן סבורות שסיכוייה אינן קלושים, מקטינה הקטנה נוספת של החשיפה שנטענה בבקשת העיקול.

11. בנסיבות אלה אני סבור כי יש הצדקה להקטין את סכום העיקול, ולהעמידו על סכום של 50 מיליון ₪. היינו הקטנה של 30 מיליון ₪ שלטעמי מבטא את ההקטנה בסכום החשיפה הכספית נכון להיום לעומת זו שנטענה בבקשת העיקול.

12. על כן אני מקבל הבקשה באופן חלקי ומורה על הקטנת סכום העיקול ל-50 מיליון ₪.

הערבויות שניתנו במסגרת החלטת העיקול הראשונית יישארו על כנן.

13. בנסיבות דנן אין צו להוצאות.

החלטתי זו ניתנה כרשם בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.