בקשה למתן הוראות מטעם כונסי הנכסים.

1. המדובר על תביעה לפירוק שיתוף בין בעלים במקרקעין. הנתבעות 1-2 הינן בעלים במשותף של מקרקעין המשמשים כחניון, המצוי מתחת ל"כיכר אתרים" הנמצאת בסמוך לחוף הים בתל-אביב. יצוין כי הנתבעת 2 רכשה את חלקה של התובעת במהלך ההליך.
2. בדיון מיום 4.6.18 מונו כונסי הנכסים לצורך מכירת המקרקעין. ההליך התעכב בשל הליך נוסף שנדון בבית המשפט העליון זמן מה.

ביום 26.7.21 הגישו כונסי הנכסים את בקשתם לאשר את המכר לחברת א.פ.צ השקעות בע"מ (להלן – הרוכשת).

ביום 28.7.21 ניתן פסק דין המאשר את המכר לרוכשת. ביום 12.8.21 נחתם הסכם המכר בין כונסי הנכסים לבין הרוכשת (להלן – הסכם המכר).

1. כונסי הנכסים הגישו בקשתם למתן הוראות לגבי חלוקת כספי התמורה שהתקבלה אצלם. כך פירטו כי ביום 25.8.21 שילמה הקונה לכונסי הנכסים את יתרת התמורה בסך כולל של 398,970,000 ₪ (כולל מע"מ). הכסף הופקד בחשבון הכינוס. מתוך התמורה שילמו הכונסים תשלומי מס שונים וכן הוצאות הכינוס (דף פירוט ההוצאות צורף כנספח 1). עוד ציינו כי בהתאם להסכם המכר, המחצית השנייה של התמורה לא תועבר למוכרות לפני קבלת כל אישורי העברה (סעיף 3.5 להסכם המכר). ביחס למחצית הראשונה של התמורה, אין כל מניעה להעברת הכספים למוכרות בניכוי תשלומים שונים שכבר שולמו.

משכך, ציינו כונסי הנכסים את הסכום לחלוקה – מחצית - וביקשו לחלקו למוכרות הנתבעות 1-2, כל אחת לפי חלקה במקרקעין (סעיף 5 לבקשה).

1. הרוכשת הגישה תגובתה לבקשה. לשיטתה יש להמתין למסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות בממכר, וכן ביקשו כי כונסי הנכסים ידאגו שתומצאנה לה ערבויות בנקאיות כשהקונה הוא המוטב, מאת מפעילת החניון.
2. הנתבעת 1 התנגדה לעמדת הקונה והפנתה לסעיפים הרלוונטיים בהסכם המכר המאפשרים שחרור המחצית הראשונה של התמורה. בנוסף ציינה כי עם החתימה על הסכם המכר הורתה לחברת "אתרים", אשר מנהלת את החניון מטעמה, להפסיק את גביית דמי השכירות ממפעיל החניון, וכן ניתנה הוראה למפעיל לשלם לקונה את דמי השכירות בגין חלקה בחניון, וזאת עד לתום תקופת השכירות (90 הימים שנקבעו בהסכם המכר) ביום 12.11.21. עוד ציינה כי לפי בדיקתה מפעיל החניון משלם לקונה את מלוא דמי השכירות, ככל שהם נוגעים לחלקה.

הנתבעת 2 הגישה עמדתה ואף היא הפנתה לסעיפים בהסכם המכר המאפשרים שחרור חלקי של התמורה. כך ציינה כי אין כל בסיס חוזי בהסכם המכר לעיכוב חלוקת מחצית התמורה. כן התייחסה לבקשת הקונה לקבל ערבויות בנקאיות שהופקדו על ידי מפעיל החניון.

כונסי הנכסים הגישו תגובתם לעמדת הרוכשת.

1. דין הבקשה להתקבל.
2. העניין העומד במחלוקת בין הצדדים מוסדר היטב בהסכם המכר. הוראות ההסכם ברורות ביחס לשחרור המחצית הראשונה של כספי התמורה, ואין כל יסוד בהסכם המכר לעכב את מלוא כספי התמורה עד לקבלת מלוא מסמכי ההעברה. כך גם הדבר ביחס לדרישת הרוכשת לקבלת הערבויות מאת מפעיל החניון. לא מצאתי בהסכם המכר, ואף הקונה לא הפנה לסעיף כלשהו בהסכם המכר, כל הוראה המאפשרת או מצדיקה עיכוב כספים עד לקבלת הערבויות. אפרט.

סעיף 3.5 להסכם המכר מתייחס להעברת מלוא התמורה למוכרות בטרם קבלת כל אישורי העברה, וקובע כי כאמור בסעיף 3.2.2, תישאר המחצית השנייה בידי כונסי הנכסים עד לקבלת מלוא אישורי העברה. ממילא, אין כל הצדקה למנוע העברת הכספים הנזכרים בסעיף 3.2.1 להסכם המכר.

ביחס לדרישה לקבלת הערבויות הבנקאיות לפי ההסכמים עם מפעיל החניון: הסכם המכר אינו מחייב את כונסי הנכסים והמוכרות להעביר לרוכשת את מלוא הערבויות הבנקאיות לפי ההסכם עם מפעיל החניון. החזקה המשפטית בחניון נמסרה לרוכשת, כפי שציינו המוכרות בתגובתן, ואף טרם הגיע מועד הפינוי. סעיף 5.3 להסכם המכר קובע כי במסירת החזקה המשפטית יראו את המוכרות וכונסי הנכסים כמי שיצאו ידי חובתם בכל הנוגע למסירת החזקה בממכר לכל דבר ועניין.

1. לסיכום: לדרישת הרוכשת אין כל ביסוס חוזי מול המוכרות וכונסי הנכסים. לפיכך, בקשת כונסי הנכסים מתקבלת.

הרוכשת תשלם הוצאות הבקשה בסך 3,500 לכל אחד מהצדדים שהגישו תגובה (נתבעת 1, נתבעת 2, וכונסי הנכסים יחד).

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ב, 03 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.