1. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") והמבקש 2 (להלן: "המבקש") הם המבקשים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 1 (להלן: "בזק") בגין הפרת החובה להעמיד שירות טלפוני חינם למתן מענה לפניות בענייני ליקויים, פגמים בטובין או פגמים בשירותים הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה.
2. בדיון שהתקיים ביום 18.4.10 התרתי את תיקונה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בזק (להלן: "בקשת האישור") באופן שיתווסף אליה מר אבי ביטון כמבקש נוסף ביחד עם המבקשת (שניהם יחד יקראו להלן: "המבקשים 1") (המבקשים 1 והמבקש 2 יקראו להלן: "המבקשים"). ביום 16.6.10 הוגש כתב התביעה המתוקן כאמור לעיל וביום 28.10.10 הוגשה תגובתה (המתוקנת) של בזק.
3. לפניי בקשת הצדדים לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הסדר הפשרה" ו"החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).
4. תמצית בקשת האישור - על המשיבה 1 (להלן: "בזק") מוטלת חובה חוקית בהתאם לסעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שנכנס לתוקף ביום 1.3.06, לספק ללקוחותיה שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות בענייני "ליקויים או פגמים בטובין... או בשירותים" הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה. וכך קובע סעיף 18ב הנ"ל:

"(א) עוסק המנוי בתוספת השניה –

(1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;

(2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:

(א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;

(ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;

(ג)אתר האינטרנט של העוסק.

(ב)...".

בזק נמנית על הגופים שבתוספת השנייה, היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד ההתקשרות למוקד השירות.

ההתקשרות למוקד השירות והתקלות של בזק (בין למוקד בענייני קו הטלפון ובין למוקד בענייני האינטרנט) מתבצעת באמצעות חיוג למספר 166 (להלן: "מוקד השירות"), כאשר בפרסומיה מדגישה בזק כי מדובר ב"מספר חינם". אלא שהתקשרות למספר זה מטלפון נייד או מטלפון נייח של חברת תקשורת אחרת, כרוכה בתשלום של שיחה רגילה.

יצוין, כי בהתקשרות למוקד התקלות מושמעת הודעה מוקלטת המודיעה כי ככל שמדובר בתקלה במכשיר הטלפון ממנו מתקשר המנוי, עליו לנתק את השיחה ולהתקשר ממכשיר טלפון אחר.

המבקשים 1, הם בני זוג המתגוררים יחדיו, ומר אבי ביטון הוא בעל קו בזק המחובר לאינטרנט (קו שהוא "קו-קל" שאינו מאפשר להוציא שיחות וקיים לצורך החיבור לאינטרנט). הגב' נטע כהן (המבקשת) היא שביצעה את השיחות למוקד השירות של בזק מהטלפון הנייד שברשותה. המבקשת התקשרה מספר פעמים למוקד השירות על מנת להתלונן על תקלה בשירות האינטרנט. למבקשים 1 כלל אין קו טלפון של בזק ממנו ניתן לטלפן בשיחות יוצאות אלא רק קו לצורך החיבור לאינטרנט. כתוצאה מהתקשרות זו חויבו המבקשים 1 בתשלום בסך 13.75 ש"ח. המבקשים 1 מעריכים כי הם מתקשרים לבזק בממוצע שלוש פעמים בשנה כך שהנזק שלהם החל מיום 1.3.06 ועד למועד הגשת התובענה מסתכם ב- 168 ש"ח.

המבקש 2 הוא בעל טלפון נייח של בזק. הוא התקשר מספר פעמים ממכשיר הטלפון הנייד שברשותו למוקד השירות של בזק על מנת לדווח על תקלה וחויב בתשלום של כ- 5 ש"ח. המבקש 2 מעריך כי הוא מתקשר לבזק בממוצע שלוש פעמים בשנה, שעל כן הנזק שלו החל מיום 1.3.06 ועד למועד הגשת התובענה מסתכם בסך של 45 ש"ח.

הקבוצה היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של בזק, אשר התקשרו למספר 166... ואשר חוייבו בגין כך בתשלום, החל מיום 1.3.2006 (מועד כניסתו לתוקף של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18), התשס"ה-2006) ועד למועד בו תפעל בזק בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות".

עילות בקשת האישור - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן והפרות רישיונה של בזק בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

הסעדים הנתבעים – ליתן צו המורה לבזק לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות של בזק בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות לבזק להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.

הנזק שנגרם לחברי הקבוצה – בבזק קיימים כ-3 מיליון מנויים. לצורך הערכת הנזק המצרפי מניחים המבקשים כי מנוי מתקשר בממוצע למוקד השירות שלוש פעמים בשנה, שיחה ממוצעת נמשכת 5 דקות, עלות שיחה ממוצעת מטלפון נייד או מטלפון נייח של חברה אחרת שאינה בזק היא 30 אגורות ו-50% מהשיחות למוקד השירות של בזק נעשות מטלפון נייד או מטלפון נייח שאינו של בזק. על כן מוערך נזק מצרפי לקבוצה בסכום של כ-23 מיליון ש"ח.

קיימות שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; סביר להניח שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה; הגשת תובענה ייצוגית עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח כי המבקשים מייצגים בדרך הולמת את עניינם של חברי הקבוצה; התובענה הוגשה בתום לב; גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית.

1. תמצית תגובת בזק –בזק מאפשרת התקשרות חינם למוקד השירות שלה מקווי בזק וזאת גם לצורך בירורים נוספים, שאין עניינם תקלות בשירות. בכך מיטיבה בזק עם לקוחותיה מעבר לחובה המוטלת עליה בסעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן. החיובים בגין שיחות למוקד השירות של בזק מקו טלפון שאינו קו בזק, אינם מוטלים על ידי בזק, אין לה שליטה על קביעתם או גבייתם ואלו אינם מגיעים לכיסה; המבקשים 1 נעדרים עילת תביעה נגד בזק. הדין אינו מכיר בצירוף בעלי דין לצורך יצירת "עילת תביעה משותפת". בנוסף, הטענה לפיה לא יכלו לבצע את השיחה מקו בזק אינה אמת. בבעלות מר ביטון ארבעה קווי בזק שונים ששלושה מהם משויכים לכתובת מגוריו; גב' נטע כהן (המבקשת) אינה "לקוחה" של בזק. קו בזק איננו נכס שיכול להיות בבעלות "משותפת"; יש לסלק את התובענה על הסף מחמת העדר עילה; בזק פועלת על פי הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן שכן זו אינה מחייבת לאפשר להתקשר חינם למוקד השירות מכל אמצעי תקשורת ובכל אופן של התקשרות טלפונית. זאת למדים מלשון החוק ומתכליתו; לא הוכחו יסודות העילה של הפרת חובה חקוקה; הגדרת הקבוצה כוללת גם מי שאין לו עילת תביעה כנגד בזק – לקוחות בזק שהתקשרו מטלפון ניייד שאינו בבעלותם; לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה כייצוגית.
2. השתלשלות ההליך
3. ביום 25.7.11 ניתנו על ידי שני פסקי דין שאישרו הסדר פשרה בין המבקשת 4 למשיבה 4 (מירס) והסדר פשרה בין המבקשת 3 לבין המשיבות 6 ו-7 (הוט). כמו כן, במקביל לפסק דין זה ניתנים שני פסקי דין נוספים המאשרים את הסדר הפשרה שבין המבקשת 1 לבין המשיבה 5 (Yes) ואת הסדר הפשרה שבין המבקשת 3 למשיבה 3 (פרטנר).
4. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט והצדדים ויתרו על חקירות, הוריתי לצדדים בדיון מיום 12.4.11 להגיש סיכומיהם. ביום 9.10.11 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, אליה צורף הסדר פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 4.10.11 (להלן: "הבקשה המקורית לאישור הסדר פשרה", ו"הסדר הפשרה המקורי" בהתאמה).
5. נוכח החלטותיי בדבר העדר התאמה בין הקבוצה שבבקשת האישור לבין הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה המקורי (ראו החלטות מיום 24.10.11, מיום 16.11.11 ומיום 18.1.12), ונוכח החלטתי בדבר תחולת הסדר הפשרה המקורי על עילות שאינן בבקשת האישור (החלטה מיום 4.1.12) הגישו הצדדים ביום 7.2.12 את הבקשה שלפניי לאישור הסדר הפשרה שנחתם ביום 11.1.12 וכן בקשה לתיקון בקשת האישור.

התיקונים המבוקשים בבקשת האישור הם: הוספת הטענה לפיה גם ברשיונה של בזק נקבעו הוראות המחייבות אספקת שירות טלפוני חינם למענה לפניות בענייני ליקויים או פגמים בשירות לרבות בקשר לאופן מתן השירות הטלפוני חינם ולאופן פרסומו, תיקון הסכום המצרפי שנתבע ל-29 מיליון ש"ח ותיקון הגדרת הקבוצה המיוצגת כך שזו תהיה "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של בזק בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוגדר בהסדר פשרה כך: "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה". בקשה זו לתיקון בקשת האישור, אושרה בהחלטתי מיום 22.2.12.

1. באותו יום, גם הוריתי לצדדים לפרסם הודעה ראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה הראשונה"). כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.
2. ההודעה פורסמה ביום 14.3.12 בשני עיתיונים יומיים. הצדדים הודיעו כי עד ליום 28.5.12 לא הוגשו התנגדויות להסדר פשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה עליה הוא חל.
3. לאחר אורכה שניתנה לבקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "ב"כ היועמ"ש") להגשת עמדתו, הודיע ב"כ היועמ"ש ביום 15.10.12 כי "לאחר בחינת נוסח הסכמי הפשרה ביחס למשיבות שבכותרת [ובזק בכלל זה – מ' נ'] ובהתאם לעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כפי שניתנה ביחס למשיבות 4, 6, ו-7 – לא מצאנו במקרה זה מקום להביע עמדה לעניין הסכם הפשרה. נעיר כי אין עמדה זו גורעת מאפשרות עתידית למתן עמדה שונה" (ההדגשה במקור).
4. עיקרי הסדר הפשרה
5. הקבוצה על יחול הסדר הפשרה: "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של בזק בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוא "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה".
6. בזק תפעיל החל מהמועד הקובע קו טלפוני חינם עבור מנוייה לשם מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכרה או בשירותים שהיא נותנת, שיתחיל בספרות 1-800 (להלן: "קו החינם"). ההתקשרות הטלפונית לקו החינם לא תהיה כרוכה בתשלום, למתקשרים מטלפון נייח או נייד.
7. התחייבות זו, לאפשר שיחת חינם גם מטלפונים ניידים, לא תחייב את בזק אם ייקבע בהליך זה או בערעור עליו (בעניינן של משיבות אחרות בתיק ולרבות על דרך של אישור הסדר פשרה) או אם יקבע בדין (לרבות רישיון) או בהחלטה של רשות מוסמכת, כי לא קיימת חובה לאפשר התקשרות חינם מטלפונים ניידים.
8. בזק מתחייבת כי פרסומיה שיכללו את מספרי הטלפון של מוקד השירות, יכללו באופן מובלט את מספרו של קו החינם בהתאם להוראות סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

החל מהמועד הקובע, ולמשך תקופה של 12 חודשים, בזק תחזיק מספר חינם גם לפניות בנושאים שאינם תקלות אשר עובר להגשת בקשת האישור ניתן היה לקבל מענה בקשר אליהם במספר 166 (להלן: "הטבת מספר חינם"). הטבת מספר חינם תינתן לכל השירותים אותם ניתן לקבל בקו 166 הכוללים בין היתר את השירותים הבאים: תמיכה טכנית באינטרנט מהיר ותפעול מוצרי ערך מוסף (כגון: תא קולי, fax to mail, אנטי וירוס ומשחקים). כמו כן בזק תיידע את הלקוחות לגבי הטבת מספר חינם לתקופה הנ"ל על גבי החשבונית הראשונה המודפסת הנשלחת ללקוח ובאתר האינטרנט שלה.

לאחר הגשת בקשת האישור, סיפקה בזק בפועל התקשרות חינם לפניות בנושאים שאינם תקלות, אשר עובר להגשת בקשת האישור ניתן היה לקבל מענה בקשר אליהם במספר 166 למרות שלא הייתה חייבת. מובהר כי התקופה של 12 החודשים הנוספים בהם תספק בזק את הטבת מספר החינם היא בנוסף לתקופה בה סופקו שירותים אלו עובר למועד הקובע.

1. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר גמול למבקשים בסך 50,000 ש"ח (שיחולקו ביניהם בשווה) ושכר טרחה לבא כוח המבקשים בסכום של 250,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 14 ימים מהיום שפסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט. במסגרת ההמלצה לגמול ושכר טרחה נלקחו בחשבון: התועלת שהביאה התביעה לחברי הקבוצה וללקוחותיה העתידיים של בזק בשל פתיחת קו החינם גם לפניות בעניינים נוספים בהם היא מאפשרת כיום פניה למספר 166, וכן בשל מורכבות הסוגיה שבמחלוקת, החשיבות הציבורית של התביעה והטרחה שטרחו המבקשים ובאי כוחם בעבור חברי הקבוצה.
2. בכפוף לאישורו וביצועו של הסכם הפשרה, מוותרים המבקשים וחברי הקבוצה כלפי בזק ו/או כל שלוחיה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה בקשר עם איזו מעילות התביעה. כאשר "עילות התביעה" הוגדרו בהסדר פשרה כך: "כל העילות המתבססות על טענות להפרות של סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן ו/או רישיונה של בזק, בנוגע לאספקת שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות שעניינן ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידי בזק, לרבות בקשר לאופן מתן השירות הטלפוני חינם ולאופן פרסומו של זה".
3. מינוי בודק
4. הצדדים סבורים, בהתחשב בהסדרה העתידית של הטענות כפי שהועלו במסגרת התביעה ולהטבה הניתנת למנויי בזק כמפורט לעיל בגין העבר, כי ההסכם מגשים את המטרות הקבועות בסעיף 1 בחוק וכי אין מקום למנות בודק.
5. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

1. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי הוא ממלא אחר המטרות הקבועות בחוק. דהיינו שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
2. ב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר המוצע שכלל, בין השאר, את עמדת הצדדים בדבר העדר הצורך במינוי בודק. בנסיבות העניין, לרבות טיבו של הנזק הנטען, מהות ההפרה הנטענת, סיכויי בקשת האישור ומטרות החוק, לא מצאתי מקום למנות בודק.
3. אישור הסדר הפשרה
4. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:

"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרהמעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה ושעליה חל ההסדר היא "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של בזק בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוא "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה".
2. עילות התובענה נגד בזק - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן והפרות רישיונה של בזק בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.
3. הסעד שנתבע בבקשת האישור – ליתן צו המורה לבזק לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות של בזק בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות לבזק להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.
4. התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות לחברי הקבוצה קרי האם חלה על בזק חובה על פי דין שלא לגבות תשלום עבור ההתקשרות למוקד השירות והתקלות ללא סייג וללא הגבלה; האם הפרה בזק את חובתה החוקית לאפשר ללקוחותיה להתקשר למספר חינם; האם המבקשים וחברי הקבוצה שילמו עבור התקשרות למוקד התקלות, למרות זכותם להתקשר למספר חינם; האם מגיע למבקשים ולחברי הקבוצה פיצוי או השבה של הכספים שנגבו מהם בשל השיחות שביצעו אל בזק כאמור.
5. הסדר הפשרה הושג בין הצדדים לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט בבקשת האישור ולפני אישור התובענה.
6. הצדדים הודיעו כאמור לעיל כי עד ליום 28.5.12 לא הוגשה כל התנגדות להסדר (בהתאם לסעיף 18(ה) בחוק) וכי לא הוגשה בקשה ליציאה מהקבוצה (לפי סעיף 18(ז) בחוק). ב"כ היועמ"ש, כאמור הודיע כי אינו מבקש להתנגד להסדר.
7. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק).

מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.
2. טענות ההגנה של בזק אינן מופרכות ואין מקום לקבוע בשלב זה כי אין להן סיכוי להתקבל. ב"כ היועמ"ש, שחזקה עליו שבחן את העניין, לא מצא להתערב בהסדר וגם לא הוגשו כל התנגדויות או בקשות ליציאה מהקבוצה, על ידי חברי הקבוצה. הסדר הפשרה מביא לכך שבזק תעמיד לרשות לקוחותיה קו טלפון להתקשרות אליה בחינם הן מטלפון נייח הן מטלפון נייד, בכך תענה בזק בוודאות על דרישות חוק הגנת הצרכן. בנוסף, הסדר הפשרה נותן לקבוצה הטבה למשך 12 חודשים לפיה יזכו מנויי בזק להתקשר אליה בחינם גם בנושאים שאינם תקלות ואשר ביחס אליהם בזק אינה מחויבת להעמיד קו חינם.

נוכח העובדה שהשבה לכל אחד מחברי הקבוצה בענייננו אינה פשוטה וכרוכה בעלויות גבוהות, נוכח סיכויי בקשת האישור, העובדה שהוא מביא לתיקון המצב ככל שיש ממש בטענות שבבקשה ואף נותן הטבה, סבורתני כי ההסדר נותן סעד הולם לחברי הקבוצה.

על כן אני מוצאת לאשר את ההסדר.

1. גמול לתובעים המייצגים ושכר טרחה לבא כוח המייצג
2. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').

סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

1. הצדדים ממליצים כי בית המשפט יאשר תשלום גמול למבקשים בסך 50,000 ש"ח (שיחולקו 25,000 ש"ח למבקשים 1 ו-25,000 ש"ח למבקש 2) ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 250,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
2. אני סבורה כי הייתה תועלת בתובענה הייצוגית לחברי הקבוצה וללקוחות עתידיים של בזק בכך שהופעל קו טלפוני חינם להתקשרות מכל טלפון, ובכך שהוסכם על דרכי פרסומו. כמו כן התובענה הייצוגית נתנה לקבוצה הטבה נוספת למשך 12 חודשים להתקשרות חינם גם בעניינים שאינם תקלות. תועלת נוספת שהביאה הגשת בקשת האישור היא העובדה שכבר לאחר הגשתה סיפקה המשיבה בפועל התקשרות חינם ללקוחותיה גם לפניות בנושאים שאינם תקלות (ראו בפסקה האחרונה לסעיף 7 בהסדר פשרה).

אשר לאופן ניהול ההליך - בא כוח המבקשים הגיע להסדר פשרה לאחר שהתקיימו שני דיונים מקדמיים ובכך הביא לסיום מהיר וענייני של ההליך.

1. בעניין משיבה 4 (להלן: "מירס"), ומשיבות 6 ו-7 (להלן: "הוט") אישרתי בנסיבות דומות גמול בסכום של 10,000 ₪ לתובעים המייצגים ושכר טרחה לב"כ המייצגים בסכום של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ.
   1. בהחלטתי מיום 3.2.12 נתבקשו הצדדים להסביר מדוע הם סבורים שהגמול ושכר הטרחה צריכים לעמוד על הסכומים שננקבו בהסדר הפשרה בעוד שבפסקי הדין הקודמים (שניתנו בעניין מירס ובעניין הוט) נפסקו סכומים אחרים, נמוכים יותר.
   2. בזק בחרה שלא לטעון בעניין. המבקשים טענו כי יש הבדל בין מירס והוט לבין בזק. ההבדל הוא בכך שלמירס ולהוט היה קו 1-800 קודם להגשת בקשת האישור: למירס היה קו 166* שאפשר פנייה חינם למוקד התקלות מכל מכשיר מירס, וגם היה לה קו 1-800, שלטענתה נועד לטיפול בתקלות, שבמסגרתו התאפשרה פניה באמצעות שיחת חינם גם מטלפון נייח. להוט היה גם כן קו 1-800 שבמסגרתו התאפשרה פניה באמצעות שיחת חינם מטלפון נייח. בבזק היה המצב שונה, הפנייה החינמית אליה התאפשרה רק מטלפון של בזק. לכן במקרה של בזק, כאשר הייתה תקלה במכשיר הטלפון שלא אפשרה להוציא שיחות, לא הייתה כלל חלופה חינמית.

בהסדרי הפשרה בעניין הוט ומירס ניתנה התחייבות להפעיל קו חינם למוקד תקלות הן מטלפון נייד הן מטלפון נייח ולהבלטת הפרסום של המספר החינמי, והוסכם לוותר על פיצוי בגין העבר (ר' סעיף 5.3 בהסדר הפשרה עם מירס וסעיף 7 בהסדר הפשרה עם הוט).

בשל השוני בעניינה של בזק, הוסכם בהסדר הפשרה עימה, כי נוסף על ההתחייבות להפעיל קו חינם שההתקשרות אליו תהיה הן מטלפון נייח הן מטלפון נייד תוך פרסומו באופן מובלט, תעניק בזק פיצוי בגין העבר, בדרך של מתן אפשרות להתקשר חינם לקבלת שירותים שבגינם בזק אינה מחויבת לספק קו חינמי, למשך 12 חודשים (סעיף 7 בהסדר הפשרה). בסעיף 5.3 בבקשה לאישור הסדר הפשרה הוערך שווי ההטבה הנוספת הנ"ל בסכום של כ-2,700,000 ש"ח. על כן התועלת לציבור מהקמת קו החינם גם לגבי העתיד גבוהה יותר. המבקשים מזכירים גם שב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר הפשרה.

• 1. נוכח ההבדלים עליהם עמדו המבקשים, ובהתחשב בהטבה הנוספת עליה הוסכם, אני סבורה כי השכר והגמול המוסכמים הם סבירים בנסיבות העניין ואני מאשרת אותם.

1. סוף דבר
2. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
3. אני מאשרת גמול למבקשים בסכום של 50,000 ש"ח (שיחולקו 25,000 ש"ח למבקשים 1 ו-25,000 ש"ח למבקש 2) ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 292,500 ש"ח כולל מע"מ.
4. אני מורה על פרסום ההודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. גודל ההודעה יהיה 15X15 ס"מ.
5. נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 25(א)(4) בחוק, המורה על פירוט הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) בחוק.
6. הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "מעריב" ו"הארץ". הוצאות הפרסום תחולנה על בזק והיא תשלח עותק מההודעה לאחר אישורה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
7. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.

ת.פ. ליום 20.1.13 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.