בפני | כב' השופטת מיכל נד"ב | |
המבקשים: | 1.נטע כהן 2.אדי משה ענבר 3.בת חן כהן 4.חגי גרבש 5.אברהם קינד 6.דניאל וכטר 7.יחיאל חיליק צור | |
נגד | ||
המשיבות: | 1.בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ 2.חברת החשמל לישראל בעמ 3.חברת פרטנר תקשורת בע"מ 4.מירס תקשורת בע"מ 5.די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ 6.הוט מערכות תקשורת בע"מ 7.הוט טלקום שותפות מוגבלת |
פסק דין בעניין שבין המבקשים 1 והמבקש 2 לבין המשיבה 1 |
"(א) עוסק המנוי בתוספת השניה –
(1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
(2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
(א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
(ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
(ג)אתר האינטרנט של העוסק.
(ב)...".
בזק נמנית על הגופים שבתוספת השנייה, היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד ההתקשרות למוקד השירות.
ההתקשרות למוקד השירות והתקלות של בזק (בין למוקד בענייני קו הטלפון ובין למוקד בענייני האינטרנט) מתבצעת באמצעות חיוג למספר 166 (להלן: "מוקד השירות"), כאשר בפרסומיה מדגישה בזק כי מדובר ב"מספר חינם". אלא שהתקשרות למספר זה מטלפון נייד או מטלפון נייח של חברת תקשורת אחרת, כרוכה בתשלום של שיחה רגילה.
יצוין, כי בהתקשרות למוקד התקלות מושמעת הודעה מוקלטת המודיעה כי ככל שמדובר בתקלה במכשיר הטלפון ממנו מתקשר המנוי, עליו לנתק את השיחה ולהתקשר ממכשיר טלפון אחר.
המבקשים 1, הם בני זוג המתגוררים יחדיו, ומר אבי ביטון הוא בעל קו בזק המחובר לאינטרנט (קו שהוא "קו-קל" שאינו מאפשר להוציא שיחות וקיים לצורך החיבור לאינטרנט). הגב' נטע כהן (המבקשת) היא שביצעה את השיחות למוקד השירות של בזק מהטלפון הנייד שברשותה. המבקשת התקשרה מספר פעמים למוקד השירות על מנת להתלונן על תקלה בשירות האינטרנט. למבקשים 1 כלל אין קו טלפון של בזק ממנו ניתן לטלפן בשיחות יוצאות אלא רק קו לצורך החיבור לאינטרנט. כתוצאה מהתקשרות זו חויבו המבקשים 1 בתשלום בסך 13.75 ש"ח. המבקשים 1 מעריכים כי הם מתקשרים לבזק בממוצע שלוש פעמים בשנה כך שהנזק שלהם החל מיום 1.3.06 ועד למועד הגשת התובענה מסתכם ב- 168 ש"ח.
המבקש 2 הוא בעל טלפון נייח של בזק. הוא התקשר מספר פעמים ממכשיר הטלפון הנייד שברשותו למוקד השירות של בזק על מנת לדווח על תקלה וחויב בתשלום של כ- 5 ש"ח. המבקש 2 מעריך כי הוא מתקשר לבזק בממוצע שלוש פעמים בשנה, שעל כן הנזק שלו החל מיום 1.3.06 ועד למועד הגשת התובענה מסתכם בסך של 45 ש"ח.
הקבוצה היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של בזק, אשר התקשרו למספר 166... ואשר חוייבו בגין כך בתשלום, החל מיום 1.3.2006 (מועד כניסתו לתוקף של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18), התשס"ה-2006) ועד למועד בו תפעל בזק בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות".
עילות בקשת האישור - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן והפרות רישיונה של בזק בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.
הסעדים הנתבעים – ליתן צו המורה לבזק לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות של בזק בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות לבזק להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.
הנזק שנגרם לחברי הקבוצה – בבזק קיימים כ-3 מיליון מנויים. לצורך הערכת הנזק המצרפי מניחים המבקשים כי מנוי מתקשר בממוצע למוקד השירות שלוש פעמים בשנה, שיחה ממוצעת נמשכת 5 דקות, עלות שיחה ממוצעת מטלפון נייד או מטלפון נייח של חברה אחרת שאינה בזק היא 30 אגורות ו-50% מהשיחות למוקד השירות של בזק נעשות מטלפון נייד או מטלפון נייח שאינו של בזק. על כן מוערך נזק מצרפי לקבוצה בסכום של כ-23 מיליון ש"ח.
קיימות שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; סביר להניח שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה; הגשת תובענה ייצוגית עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח כי המבקשים מייצגים בדרך הולמת את עניינם של חברי הקבוצה; התובענה הוגשה בתום לב; גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית.
התיקונים המבוקשים בבקשת האישור הם: הוספת הטענה לפיה גם ברשיונה של בזק נקבעו הוראות המחייבות אספקת שירות טלפוני חינם למענה לפניות בענייני ליקויים או פגמים בשירות לרבות בקשר לאופן מתן השירות הטלפוני חינם ולאופן פרסומו, תיקון הסכום המצרפי שנתבע ל-29 מיליון ש"ח ותיקון הגדרת הקבוצה המיוצגת כך שזו תהיה "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של בזק בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוגדר בהסדר פשרה כך: "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה". בקשה זו לתיקון בקשת האישור, אושרה בהחלטתי מיום 22.2.12.
החל מהמועד הקובע, ולמשך תקופה של 12 חודשים, בזק תחזיק מספר חינם גם לפניות בנושאים שאינם תקלות אשר עובר להגשת בקשת האישור ניתן היה לקבל מענה בקשר אליהם במספר 166 (להלן: "הטבת מספר חינם"). הטבת מספר חינם תינתן לכל השירותים אותם ניתן לקבל בקו 166 הכוללים בין היתר את השירותים הבאים: תמיכה טכנית באינטרנט מהיר ותפעול מוצרי ערך מוסף (כגון: תא קולי, fax to mail, אנטי וירוס ומשחקים). כמו כן בזק תיידע את הלקוחות לגבי הטבת מספר חינם לתקופה הנ"ל על גבי החשבונית הראשונה המודפסת הנשלחת ללקוח ובאתר האינטרנט שלה.
לאחר הגשת בקשת האישור, סיפקה בזק בפועל התקשרות חינם לפניות בנושאים שאינם תקלות, אשר עובר להגשת בקשת האישור ניתן היה לקבל מענה בקשר אליהם במספר 166 למרות שלא הייתה חייבת. מובהר כי התקופה של 12 החודשים הנוספים בהם תספק בזק את הטבת מספר החינם היא בנוסף לתקופה בה סופקו שירותים אלו עובר למועד הקובע.
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".
בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:
"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרהמעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".
מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
נוכח העובדה שהשבה לכל אחד מחברי הקבוצה בענייננו אינה פשוטה וכרוכה בעלויות גבוהות, נוכח סיכויי בקשת האישור, העובדה שהוא מביא לתיקון המצב ככל שיש ממש בטענות שבבקשה ואף נותן הטבה, סבורתני כי ההסדר נותן סעד הולם לחברי הקבוצה.
על כן אני מוצאת לאשר את ההסדר.
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').
סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').
סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').
אשר לאופן ניהול ההליך - בא כוח המבקשים הגיע להסדר פשרה לאחר שהתקיימו שני דיונים מקדמיים ובכך הביא לסיום מהיר וענייני של ההליך.
בהסדרי הפשרה בעניין הוט ומירס ניתנה התחייבות להפעיל קו חינם למוקד תקלות הן מטלפון נייד הן מטלפון נייח ולהבלטת הפרסום של המספר החינמי, והוסכם לוותר על פיצוי בגין העבר (ר' סעיף 5.3 בהסדר הפשרה עם מירס וסעיף 7 בהסדר הפשרה עם הוט).
בשל השוני בעניינה של בזק, הוסכם בהסדר הפשרה עימה, כי נוסף על ההתחייבות להפעיל קו חינם שההתקשרות אליו תהיה הן מטלפון נייח הן מטלפון נייד תוך פרסומו באופן מובלט, תעניק בזק פיצוי בגין העבר, בדרך של מתן אפשרות להתקשר חינם לקבלת שירותים שבגינם בזק אינה מחויבת לספק קו חינמי, למשך 12 חודשים (סעיף 7 בהסדר הפשרה). בסעיף 5.3 בבקשה לאישור הסדר הפשרה הוערך שווי ההטבה הנוספת הנ"ל בסכום של כ-2,700,000 ש"ח. על כן התועלת לציבור מהקמת קו החינם גם לגבי העתיד גבוהה יותר. המבקשים מזכירים גם שב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר הפשרה.
ת.פ. ליום 20.1.13 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.
ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
12/12/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 מתן פסק דין בהסכמה/הסכם פשרה 12/12/10 | מיכל נד"ב | לא זמין |
20/12/2010 | החלטה מתאריך 20/12/10 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
21/12/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה בהסכמה לקביעת מועד הדיון (בהסכמה) 21/12/10 | מיכל נד"ב | לא זמין |
29/12/2010 | החלטה על בקשה של תובע 4 מתן פסק דין בהסכמה/הסכם פשרה 29/12/10 | מיכל נד"ב | לא זמין |
19/01/2011 | החלטה מתאריך 19/01/11 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
07/04/2011 | החלטה על בקשה של נתבע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה מטעם המשיבה 1 להגשת תצהיר משלים קצר 07/04/11 | מיכל נד"ב | לא זמין |
10/04/2011 | החלטה מתאריך 10/04/11 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
12/04/2011 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה תגובת המבקשים לבקשת המשיבה 12/04/11 | מיכל נד"ב | לא זמין |
26/06/2011 | החלטה על בקשה של תובע 1 שינוי / הארכת מועד (בהסכמה) 26/06/11 | מיכל נד"ב | לא זמין |
25/07/2011 | פסק דין מתאריך 25/07/11 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
25/07/2011 | פסק דין מתאריך 25/07/11 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
24/05/2012 | החלטה מתאריך 24/05/12 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
03/01/2013 | פסק דין מתאריך 03/01/13 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
03/01/2013 | פסק דין מתאריך 03/01/13 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
03/01/2013 | פסק דין מתאריך 03/01/13 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
11/08/2013 | החלטה מתאריך 11/08/13 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
07/08/2014 | החלטה שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
03/04/2017 | פסק דין שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | נטע כהן | מיכאל בך |
תובע 2 | אדי משה ענבר | מיכאל בך |
תובע 3 | בת חן כהן | מיכאל בך |
תובע 4 | חגי גרבש | מיכאל בך |
תובע 5 | אברהם קינד | מיכאל בך |
תובע 6 | דניאל וכטר | מיכאל בך |
תובע 7 | יחיאל חיליק צור | מיכאל בך |
נתבע 1 | גיורא ארדינסט, גלי בהרב-מיארה | |
נתבע 2 | יהושע חורש | |
נתבע 3 | ירון רייטר | |
נתבע 4 | מירס תקשורת בע"מ | דפנה צרפתי |
נתבע 5 | גיורא ארדינסט | |
נתבע 6 | צבי אגמון | |
נתבע 7 | צבי אגמון | |
מבקש 1 | אבי ביטון | מיכאל בך |
מבקש 1 | היועץ המשפטי לממשלה | גלי בהרב-מיארה |
מבקש 1 | חברת החשמל לישראל בע"מ | אוריאל פרינץ |