לפניי בקשת ב"כ המבקשים, בא הכוח המייצג בתובענה ייצוגית (להלן: "עוה"ד"), להחלפת המבקשים, כ"תובע מייצג", במועצה הישראלית לצרכנות.

1. ביום 11.8.13 אישרתי את בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה בעילה של הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 (להלן: "החלטת האישור" ו"חוק הגנת הצרכן"), בכך שהמשיבה לא סיפקה שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים בשירותים שהיא מספקת. עם זאת הוריתי, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 8(ג)(2) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו -2009 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") על החלפת התובע הייצוגי.
2. על פי בקשת עוה"ד התרתי לציין במודעה בעיתונות על אישור התובענה, כי בית המשפט הורה על החלפת תובע, ולהזמין חברי קבוצה המעוניינים לשמש כתובע מייצג לפנות לעוה"ד. באותה החלטה נאמר בין היתר כדלקמן: "משקבעתי כי לכאורה הפרה המשיבה את חובתה החוקית כלפי הקבוצה ומשהגדרתי את הקבוצה כצרכני המשיבה שהתקשרו בקשר לתקלות או פגמים מטלפון נייד ונשאו בתשלום בגין שיחות אלה, הרי שתכלית חוק תובענות ייצוגיות שעניינה המטרות הקבועות בסעיף 1 בחוק הנ"ל תסוכל אם לא יאותר תובע ייצוגי".
3. ועתה לבקשה שלפניי. עוה"ד טוען כי על לפי החלטת בית המשפט אכן פורסמה מודעה הקוראת בין היתר, לחבר קבוצה מעוניין לשמש כתובע מייצג. היו מספר פונים אך מבדיקת עוה"ד הסתבר כי הם אינם מתאימים לשמש תובעים ייצוגיים. משכך, פנה עוה"ד למועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה"), שבחנה את הנושא ולאור חשיבותו הצרכנית הודיעה שהיא מעוניינת לשמש תובע ייצוגי חלף המבקשים.

עוה"ד מבקש לאשר את המועצה כתובע מייצג ואלה טעמיו: המועצה היא ארגון הצרכנים היציג הגדול בישראל, המאוגד כחברה ממשלתית שתפקידיה מוגדרים בחוק המועצה הישראלית לצרכנות תשס"ח – 2008 (להלן: "חוק המועצה"). על פי סעיף 2(א)(4)(ג) בחוק המועצה בין תפקידי המועצה: "ייצוג צרכנים לפני בית משפט, בית דין או כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין, לרבות בתובענות ייצוגיות". סעיף 7 בחוק המועצה קובע: "בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 בסעיף 4(א)(3) בסופו יבוא "ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1)".

המועצה היא על כן "ארגון" כמשמעותו בסעיף 4(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות, שבין מטרותיה לבער עוולות צרכניות, לרבות באמצעות הגשת תובענה ייצוגית. המועצה עומדת בכל הקריטריונים שנקבעו לארגון מייצג בהחלטת השופט כבוב בת"צ 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' כהן (8.2.13) (להלן: "עניין הצלחה"). על כן יש להיעתר לבקשה.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה, ואלה טענותיה בתמצית: העובדה שחרף הפרסום לא אותר ולו תובע ייצוגי אחד מלמדת כי לא נגרם כל נזק מאי מתן השירות החינמי מטלפון נייד. זאת משום שהמשיבה מאפשרת התקשרות חינם מטלפון קווי וגם משום שמרבית מנויי הטלפונים הניידים מנויים על תכנית "ללא הגבלה" במחיר חדשי ללא תלות בהיקף השימוש בפועל;

גם המועצה כתובע ייצוגי צריכה לעמוד בדרישה להוכחת קיומו של נזק לפי סעיף 4(ב)(2) בחוק תובענות ייצוגיות. הבקשה הוגשה ללא תצהיר. על אף שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אושרה, על המבקש לשמש תובע ייצוגי להראות שקיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה, כדרישה מקדמית. שאלת הנזק לא נדונה כלל בהחלטה בבקשת האישור , שכן התביעה הוגשה על ידי תובעים שטענו לעילה אישית;

במסגרת הבקשה להחלפת תובע, היה על המועצה להראות גם שהיא מקיימת את תנאי סעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות קרי את יסודות תום הלב והייצוג הראוי, ועליה היה לעשות כן בתצהיר.

1. תמצית תשובת עוה"ד – טענות המשיבה מהוות ניסיון לערער על החלטת האישור שלא כדין;

תקנה 10 בתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע – 2010 (להלן: "תקנות הייצוגיות") מסדירה את אופן הגשת הבקשה למנות תובע מייצג חילופי, מקום בו הורה בית המשפט על החלפת תובע. בהתאם לתקנה אין צורך להוכיח מחדש את תנאי סעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות, ולא את תנאי סעיף 4 שבו;

בהתאם לתקנה 2(א)(4) יש להראות את העובדות המצביעות על היות הארגון ארגון כהגדרתו בסעיף 2 בחוק ועל כך שהתביעה היא בתחום מטרותיו הציבוריות של הארגון. בעניינה של המועצה מעוגנות עובדות אלה בחוק המועצה, שעל כן אין צורך בתצהיר שיתמוך בכך;

משאושרה התובענה אין למשיבה מעמד לטעון לעניין זהות התובע;

המשיבה היא היחידה מבין כל המשיבות בבקשת האישור שסירבה לתקן התנהלותה ולקיים את החוק;

העובדה שלא נמצא תובע אינה מעידה על כך שלא נגרם נזק לקבוצה. תקופת התובענה היא ממרץ 2006. עד שנת 2011- 2012 לא היו נהוגות חבילות "הכל כלול" בחברות הסלולאר. על כן ברור שלאורך השנים נגרמו נזקים לחברי הקבוצה.

דיון

1. כאמור בהחלטת האישור הוריתי על החלפת תובע, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 8(ג)(2) בחוק תובענות ייצוגיות.

תקנות הייצוגיות מסדירות את אופן החלפתו של תובע ייצוגי באחר. תקנה 10(ב) קובעת:

"המבקש להתמנות כתובע מייצג חלופי או נוסף או כבא כוח חלופי או נוסף יגיש לבית המשפט בקשה בכתב בתוך התקופה שקבע בית המשפט; בבקשה יפרט המבקש את האמור בהוראות תקנה 2(ג)(2), (3), (4), (8), (11) ו-(12) [צ"ל 2(א) שכן בסעיף קטן (ג)ג אין כלל סעיפי משנה] , לפי העניין".

לענייננו רלבנטיים ס"ק (4) ו- (8) בתקנה 2(א) הקובעים כדלקמן:

"(4) הוגשה הבקשה על ידי ארגון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק – העובדות המצביעות על היותו ארגון כהגדרתו בסעיף 2 לחוק והטעמים המצביעים על כך שהתביעה היא בתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון;"....

"(8) הטעמים המצביעים על כך שקיים יסוד סביר כי המבקש ובא כוחו ייצגו וינהלו את עניינם של כלל חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב;".

1. אשר לתנאים המנויים בס"ק (4), חוק המועצה קובע בסעיף 1 כי:

"מטרתו של חוק זה להבטיח כי המועצה הישראלית לצרכנות הרשומה בישראל כחברה ממשלתית (בחוק זה – המועצה), תפעל באופן עצמאי, בלא תלות, לטובת הצרכן."

סעיף 2 בחוק המועצה מגדיר את תפקידי המועצה, ובסעיף קטן (4) הוא קובע:

(4) סיוע לצרכנים במימוש זכויותיהם מול גופים פרטיים וציבוריים, בין השאר, על ידי –

(א) ...

(ב) ....

(ג) ייצוג צרכנים לפני בית משפט, בית דין או כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין, לרבות בתובענות ייצוגיות;"

לאור הקביעות הסטטוטוריות הנ"ל, אני סבורה כי לעניין התנאי הקבוע בס"ק (4) צודק עוה"ד בטענתו כי נוכח הסדרת מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק המועצה הרי שתנאי הסעיף מתקיימים בענייננו.

8. חוק תובענות ייצוגיות מתייחס מפורשות למועצה וכך נקבע בסעיף 4(א)(3) בחוק:

(א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1) ...

(2) ....

(3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1)" (הדגשות שלי – מ' נ').

הסיפא של סעיף 4(א)(3) בחוק שהודגשה נוספה לו ביום 7.8.08, עם חקיקתו של חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008 (ס"ח 2179, 842) וזאת בתיקון עקיף לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 בסעיף 7 בחוק המועצה.

חוק תובענות ייצוגיות אם כן מכיר במעמדה המיוחד של המועצה להבדיל מכל ארגון אחר, לצורך הגשת תובענה ייצוגית על פי החוק. זאת כנראה נוכח טיבה מטרותיה ותפקידיה שהוגדרו בחוק המועצה. לגבי המועצה מצא המחוקק לקבוע כי זו רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אפילו אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם, וזאת בשונה מהדין החל על "ארגון", שעליו לשכנע את בית המשפט כי קיים קושי להגיש את התביעה בידי אדם (לעניין ה"קושי" ר' עניין הצלחה פסקה 49 בפסק הדין ואילך).

אני סבורה כי נוכח מעמדה הציבורי של המועצה כמוגדר בחוק, מתקיימים בענייננו גם תנאי ס"ק (8) בתקנה 2, וכי היעדר תצהיר אינו פוגם בבקשה.

1. אשר לטענת המשיבה כי על המועצה לעמוד בדרישות חוק תובענות ייצוגיות לרבות הדרישה להוכחת קיומו של נזק –

סעיף 8(ג)(2) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(2) מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג".

ואכן בעניין הנדון, לאחר דיון בפרשנות הראויה לסעיף 18ב בחוק הגנת צרכן אישרתי את בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית, והוריתי על החלפת התובע המייצג. המשיבה טענה כאמור שדין הבקשה להידחות, בשל כך שהמועצה כתובע ייצוגי צריכה לעמוד בדרישה להוכחת קיומו של נזק לחבר הקבוצה או שקיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה, לפי סעיף 4(ב)(2) בחוק תובענות ייצוגיות, וכי בהיעדר תצהיר לא הוכיחה המועצה את האמור. כמו כן טענה כי שאלת הנזק לא נדונה בהחלטה בבקשת האישור.

תכליתו של סעיף 8(ג)(2) היא שלא תידחה תובענה ייצוגית שנמצאה ראויה – דהיינו שנקבע שהיא מעוררת לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, ושתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת - בשל כך שהסתבר שהתובע המייצג אינו מתאים לייצג את הקבוצה. דחיית תובענה כזו יהיה בה להחטיא את מטרות חוק תובענות ייצוגיות כפי שהן מנויות בסעיף 1 שבו.

סעיף 8(ג)(2) האמור, קובע את סדר הדברים באופן שתחילה – "יאשר בית המשפט את התובענה" ולאחר מכן "אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". על כן משאושרה בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא מאושרת, ואין מקום לפתוח בשנית את השאלה אם יש מקום לאשר את התובענה כייצוגית על פי תנאי החוק, אלא לגבי זהות התובע החלופי בלבד. עניין זה נלמד גם מתקנות הייצוגיות תקנה 10 ס"ק (ב) ו-(ג) שאינם מחילים על החלפת תובע את הסעיפים הקטנים בתקנה 2(א) שאינם נוגעים לתובע ולבא כוחו (כמו למשל העובדות המקימות עילה, הגדרת הקבוצה, שווי התביעות, השאלות שיש אפשרות סבירה יוכרעו לטובת הקבוצה). לטעמי, גם את שאלת קיומו של הנזק אין לפתוח לאחר אישור התובענה.

מעבר לדרוש אציין שאמנם שאלת הנזק לא נדונה במפורש במסגרת בקשת האישור ואולם בהחלטה קבעתי כי "אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבה אינה נושאת בעלות שיחה טלפונית בגין פנייה מטלפון נייד". משאין מחלוקת כי היו פניות בעניין ליקויים בשירות, מטלפונים ניידים, שבגינן חויבו הלקוחות, ושהמשיבה לא נשאה בעלות השיחה בגינן, די בכך כדי לעמוד בדרישת סעיף 4(2)(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, כי "לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה".

סוף דבר

1. אני מורה כי התובעים המייצגים יוחלפו על ידי המועצה הישראלית לצרכנות שתהיה התובע המייצג בתביעה.

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום, ימי הפגרה במניין.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ד, 07 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.