1. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 5 (להלן: "המשיבה") בגין הפרת החובה להעמיד שירות טלפוני חינם למתן מענה לפניות בענייני ליקויים, פגמים בטובין או פגמים בשירותים הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה (להלן: "בקשת האישור").
2. לפניי בקשת הצדדים לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הסדר הפשרה" ו"החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).
3. תמצית בקשת האישור - על המשיבה מוטלת חובה חוקית בהתאם לסעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שנכנס לתוקף ביום 1.3.06, לספק ללקוחותיה שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות בענייני "ליקויים או פגמים בטובין... או בשירותים" הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה. וכך קובע סעיף 18ב הנ"ל:

"(א) עוסק המנוי בתוספת השניה –

(1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;

(2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:

(א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;

(ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;

(ג)אתר האינטרנט של העוסק.

(ב)...".

המשיבה נמנית על הגופים שבתוספת השנייה, היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד ההתקשרות למוקד השירות.

ההתקשרות למוקד השירות והתקלות של המשיבה מתבצעת באמצעות חיוג למספר 2080* או למספר 1-800-20-8000 (להלן: "מוקד השירות" ו"מספר 1-800", בהתאמה). בפרסומי המשיבה מספר 2080* מודגש באופן מוגדל בהשוואה למספר 1-800.

המשיבה בחרה לחסום באופן יזום את האפשרות להתקשר למספר 1-800 מטלפון נייד. המתקשרים מטלפון נייד שומעים הודעה מוקלטת לפיה "לא ניתן להגיע ליעד זה מטלפון נייד" ומחויבים בגין כך בעלות שיחה רגילה. אפילו לא הייתה המשיבה פועלת כך, עדיין לא ניתן היה להתקשר למספר 1-800 מטלפון נייד בחינם מכיוון שהתקשרות למספר זה מטלפון נייד, כרוכה בתשלום של 22 אגורות לדקת שיחה.

המבקשת התקשרה למוקד השירות למספר 2080* במספר הזדמנויות וחויבה בגין שיחות אלו בסכום מצטבר של 36.78 ש"ח. המבקשת מעריכה כי היא מחייגת למשיבה בממוצע שלוש פעמים בשנה, על כן הנזק שלה החל מיום 1.3.06 ועד למועד הגשת התובענה מסתכם ב-387 ש"ח (לפי חישוב של 110 ש"ח למשך שלוש שנים וחצי).

הקבוצה בבקשת האישור לפני תיקונה הייתה "ציבור הלקוחות והצרכנים של המשיבה, אשר התקשרו למוקד השירות הטלפוני של המשיבה באמצעות חיוג לספר 2080* ו/או באמצעות חיוג מטלפון נייד למספר 1-800-20-8000... ואשר חוייבו בגין כך בתשלום בניגוד לדין, החל מיום 1.3.2006 (מועד כניסתו לתוקף של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18), התשס"ה-2006) ועד למועד בו תפעל המשיבה בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות".

עילות בקשת האישור - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן והפרות רישיונה של המשיבה בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

הסעדים הנתבעים - ליתן צו המורה למשיבה לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות שלה בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.

הנזק שנגרם לחברי הקבוצה - למשיבה כחצי מיליון מנויים. לצורך הערכת הנזק המצרפי מניחה המבקשת כי מנוי מתקשר בממוצע למוקד השירות שלוש פעמים בשנה, שיחה ממוצעת נמשכת 5 דקות, עלות שיחה ממוצעת מטלפון נייד היא 50 אגורות ו-30% מהשיחות למוקד השירות של המשיבה נעשות מטלפון נייד. על כן מוערך נזק מצרפי לקבוצה בסכום של כ-4 מיליון ש"ח.

קיימות שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; סביר להניח שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה; הגשת תובענה ייצוגית עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח כי המבקשת מייצגת בדרך הולמת את עניינם של חברי הקבוצה; התובענה הוגשה בתום לב; גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית.

1. תמצית תגובת המשיבה - המשיבה מאפשרת למנוייה להתקשר בחינם ולדווח על תקלה בשירות למוקד השירות באמצעות קו טלפון נייח למספר 1-800. בנוסף, מאפשרת המשיבה להתקשר למוקד השירות שלה גם באמצעות מספר 2080* (להלן: "מספר הכוכבית") וזאת מכל אמצעי תקשורת כאשר ההתקשרות כרוכה בתשלום לספקי התקשורת הרלבנטיים באמצעותם מתקשרים הלקוחות אל מספר הכוכבית. החיובים בגין שיחות המבוצעות למספר הכוכבית אינם מחויבים על ידי המשיבה הם אינם נקבעים על ידה ואינם מגיעים לכיסה; המשיבה פועלת על פי הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן ומאפשרת ללקוחותיה להתקשר חינם למוקד השירות שלה. הוראת סעיף 18ב הנ"ל אינה מחייבת לאפשר להתקשר חינם למוקד השירות מכל אמצעי תקשורת לרבות מכשיר נייד. זאת למדים הן מלשון החוק והן מתכליתו; לא הוכחו יסודות העילה של הפרת חובה חקוקה; הגדרת הקבוצה כוללת גם מי שאין לו עילת תביעה נגד המשיבה – לקוחות המשיבה שהתקשרו מטלפון נייד שאינו בבעלותם; לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה כייצוגית.
2. השתלשלות ההליך
3. ביום 25.7.11 ניתנו על ידי שני פסקי דין המאשרים את הסדר הפשרה שבין המבקשת 4 למשיבה 4 (מירס) ואת הסדר הפשרה שבין המבקשת 3 לבין המשיבות 6 ו-7 (הוט). כמו כן, במקביל לפסק דין זה ניתנים שני פסקי דין נוספים המאשרים את הסדר הפשרה שבין המבקשים 1 והמבקש 2 לבין המשיבה 1 (בזק) ואת הסדר הפשרה שבין המבקשת 3 למשיבה 3 (פרטנר).
4. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, אליה צורף הסדר פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 4.10.11 (להלן: "הבקשה המקורית לאישור הסדר פשרה", ו"הסדר הפשרה המקורי" בהתאמה).
5. נוכח החלטותיי בדבר העדר התאמה בין הקבוצה שבבקשת האישור לבין הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה המקורי (ראו החלטות מיום 25.10.11, מיום 16.11.11 ומיום 18.1.12), ונוכח החלטתי בדבר תחולת הסדר הפשרה המקורי על עילות שאינן בבקשת האישור (החלטה מיום 4.1.12) הגישו הצדדים ביום 7.2.12 את הבקשה שלפניי לאישור הסדר הפשרה שנחתם ביום 11.1.12 וכן בקשה לתיקון בקשת האישור.

התיקונים שהתבקשו בבקשת האישור הם: הוספת הטענה לפיה גם ברישיונה של המשיבה נקבעו הוראות המחייבות אספקת שירות טלפוני חינם למענה לפניות בענייני ליקויים או פגמים בשירות לרבות בקשר לאופן מתן השירות הטלפוני חינם ולאופן פרסומו, תיקון הסכום המצרפי שנתבע ל-5 מיליון ש"ח ותיקון הגדרת הקבוצה המיוצגת כך שזו תהיה "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של המשיבה בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידי המשיבה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוגדר בהסדר פשרה כך: "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה". בקשה זו לתיקון בקשת האישור, אושרה בהחלטתי מיום 22.2.12.

1. באותו יום, גם הוריתי לצדדים לפרסם הודעה ראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה הראשונה"). כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.
2. ההודעה פורסמה ביום 14.3.12 בשני עיתיונים יומיים. הצדדים הודיעו כי עד ליום 28.5.12 לא הוגשו התנגדויות להסדר פשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה עליה הוא חל.
3. לאחר אורכה שניתנה לבקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "ב"כ היועמ"ש") להגשת עמדתו, הודיע ב"כ היועמ"ש ביום 15.10.12 כי "לאחר בחינת נוסח הסכמי הפשרה ביחס למשיבות שבכותרת [והמשיבה בכלל זה – מ' נ'] ובהתאם לעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כפי שניתנה ביחס למשיבות 4, 6, ו-7 – לא מצאנו במקרה זה מקום להביע עמדה לעניין הסכם הפשרה. נעיר כי אין עמדה זו גורעת מאפשרות עתידית למתן עמדה שונה" (ההדגשה במקור).
4. עיקרי הסדר הפשרה
5. הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה: "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של המשיבה בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידי המשיבה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוא "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה".
6. המשיבה תפעיל בתוך 60 יום מהמועד הקובע קו טלפוני חינם עבור מנוייה לשם טיפול בתקלות, גם למתקשרים מטלפון נייד שיתחיל בספרות 1-800 (להלן: "קו החינם"), ההתקשרות לקו זה תהיה בחינם, למתקשרים מטלפון נייח או נייד.
7. התחייבות זו, לאפשר שיחת חינם גם מטלפונים ניידים, לא תחייב את המשיבה אם ייקבע בהליך זה או בערעור עליו (בעניינן של משיבות אחרות בתיק ולרבות על דרך של אישור הסדר פשרה) או אם יקבע בדין (לרבות רישיון) או בהחלטה של רשות מוסמכת, כי לא קיימת חובה על עוסק המנוי בתוספת השנייה בחוק הגנת הצרכן לאפשר התקשרות חינם מטלפונים ניידים.
8. מספר החינם יופיע באופן בולט בפרסומיה של המשיבה, המפרטים את דרכי הפניה אליה, בעניין תקלות ובהם, החשבונות הנשלחים למנוייה, הסכם המנוי ובאתר האינטרנט.
9. למשך תקופה של 4 חודשים שתחל תוך 60 יום מהמועד הקובע, תאפשר המשיבה ללקוחותיה לפנות אליה באמצעות קו החינם בכל נושא שהוא, גם בקשר לפניות בנושאים שאינם תקלות ואשר ביחס אליהם אין המשיבה מחויבת על פי דין לספק אפשרות לפנייה טלפונית חינם, ובכלל זה: שינוי מסלולי מבצע, שינוי ערוצים, הזמנת סרטים, הוספת ציוד וכיוב'. המשיבה תיידע את לקוחותיה לגבי הטבה זו באמצעות הודעת yesmail שתופיע על גבי מסך הטלוויזיה בבית הלקוח.
10. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר גמול למבקשת בסך 15,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המבקשת בסכום של 65,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 14 ימים מהיום שפסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט. במסגרת ההמלצה לגמול ושכר טרחה נלקחו בחשבון: התועלת שהביאה התביעה לחברי הקבוצה וללקוחותיה העתידיים של המשיבה, ההטבה הניתנת לציבור המנויים של המשיבה בשל פתיחת קו החינם למשך 4 חודשים גם לפניות בעניינים נוספים, וכן מורכבות הסוגיה שבמחלוקת, החשיבות הציבורית של בקשת האישור והטרחה שטרחו המבקשת ובאי כוחה בעבור חברי הקבוצה.
11. בכפוף לאישורו וביצועו של הסכם הפשרה, מוותרים המבקשת וחברי הקבוצה כלפי המשיבה ו/או כל שלוחיה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה בקשר עם איזו מעילות התביעה. כאשר "עילות התביעה" הוגדרו בהסדר פשרה כך: "כל העילות המתבססות על טענות להפרות של סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן ו/או רישיונה של המשיבה, בנוגע לאספקת שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות שעניינן ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידי המשיבה, לרבות בקשר לחסימת האפשרות לפנות מטלפון נייד לשירות טלפוני באמצעות קו 1-800 ובקשר לאופן הפרסום ביחס לשירות הטלפוני החינם".
12. מינוי בודק
13. הצדדים סבורים, בהתחשב בהסדרה העתידית של הטענות כפי שהועלו במסגרת התביעה ולהטבה הניתנת למנויי המשיבה כמפורט לעיל בגין העבר, כי ההסכם מגשים את המטרות הקבועות בסעיף 1 בחוק וכי אין מקום למנות בודק.
14. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

1. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי הוא ממלא אחר המטרות הקבועות בחוק. דהיינו שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
2. ב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר המוצע שכלל, בין השאר, את עמדת הצדדים בדבר העדר הצורך במינוי בודק. בנסיבות העניין, לרבות טיבו של הנזק הנטען, מהות ההפרה הנטענת, סיכויי בקשת האישור ומטרות החוק, לא מצאתי מקום למנות בודק.
3. אישור הסדר הפשרה
4. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:

"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרהמעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה ושעליה חל ההסדר היא "כל מי שהתקשר למוקד הטלפוני של המשיבה בקשר עם ליקויים או פגמים בשירות או במוצר המסופקים על ידה, החל מיום 22.12.2004 ועד למועד הקובע". כאשר "המועד הקובע" הוא "המועד בו יאשר בית המשפט את הסדר הפשרה".
2. עילות התובענה נגד המשיבה - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן והפרות רישיונה של המשיבה בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.
3. הסעד שנתבע בבקשת האישור – ליתן צו המורה למשיבה לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות של המשיבה בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.
4. התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות לחברי הקבוצה קרי האם חלה על המשיבה חובה על פי דין שלא לגבות תשלום עבור ההתקשרות למוקד השירות והתקלות ללא סייג וללא הגבלה; האם הפרה המשיבה את חובתה החוקית לאפשר ללקוחותיה להתקשר למספר חינם; האם המבקשת וחברי הקבוצה שילמו עבור התקשרות למוקד התקלות, למרות זכותם להתקשר למספר חינם; האם מגיע למבקשת ולחברי הקבוצה פיצוי או השבה של הכספים שנגבו מהם בשל השיחות שביצעו אל המשיבה כאמור.
5. הסדר הפשרה הושג בין הצדדים לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט בבקשת האישור ולפני אישור התובענה.
6. הצדדים הודיעו כאמור לעיל כי עד ליום 28.5.12 לא הוגשה כל התנגדות להסדר (בהתאם לסעיף 18(ה) בחוק) וכי לא הוגשה בקשה ליציאה מהקבוצה (לפי סעיף 18(ז) בחוק). ב"כ היועמ"ש, כאמור הודיע כי אינו מבקש להתנגד להסדר.
7. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק).

מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.
2. טענות ההגנה של המשיבה אינן מופרכות ואין מקום לקבוע בשלב זה כי אין להן סיכוי להתקבל. ב"כ היועמ"ש, שחזקה עליו שבחן את העניין, לא מצא להתערב בהסדר וגם לא הוגשו כל התנגדויות או בקשות ליציאה מהקבוצה, על ידי חברי הקבוצה. הסדר הפשרה מביא לכך שהמשיבה תעמיד לרשות לקוחותיה קו טלפון להתקשרות אליה בחינם הן מטלפון נייח הן מטלפון נייד, בכך תענה המשיבה בוודאות על דרישות חוק הגנת הצרכן. בנוסף, הסדר הפשרה נותן לקבוצה הטבה למשך 4 חודשים לפיה יזכו מנויי המשיבה להתקשר אליה בחינם גם בנושאים שאינם תקלות ואשר ביחס אליהם המשיבה אינה מחויבת להעמיד קו חינם.

נוכח העובדה שהשבה לכל אחד מחברי הקבוצה בענייננו אינה פשוטה וכרוכה בעלויות גבוהות, נוכח סיכויי בקשת האישור, העובדה שהוא מביא לתיקון המצב ככל שיש ממש בטענות שבבקשה ואף נותן הטבה, סבורתני כי ההסדר נותן סעד הולם לחברי הקבוצה.

על כן אני מוצאת לאשר את ההסדר.

1. גמול לתובעים המייצגים ושכר טרחה לבא כוח המייצג
2. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').

סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

1. הצדדים ממליצים כי בית המשפט יאשר תשלום גמול למבקשת בסך 15,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המבקשת בסכום של 65,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
2. אני סבורה כי הייתה תועלת בתובענה הייצוגית לחברי הקבוצה וללקוחות עתידיים של המשיבה בכך שהופעל קו טלפוני חינם להתקשרות מכל טלפון, ובכך שהוסכם על דרכי פרסומו. כמו כן התובענה הייצוגית נתנה לקבוצה הטבה נוספת למשך 4 חודשים להתקשרות חינם גם בעניינים שאינם תקלות.

אשר לאופן ניהול ההליך - בא כוח המבקשת הגיע להסדר פשרה לאחר שהתקיימו שני דיונים מקדמיים ובכך הביא לסיום מהיר וענייני של ההליך.

1. בעניין המשיבה 4 (להלן: "מירס"), והמשיבות 6 ו-7 (להלן: "הוט") אישרתי בנסיבות דומות גמול בסכום של 10,000 ש"ח לתובעים המייצגים ושכר טרחה לב"כ המייצגים בסכום של 40,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
   1. בהחלטתי מיום 3.2.12 נתבקשו הצדדים להסביר מדוע הם סבורים שהגמול ושכר הטרחה צריכים לעמוד על הסכומים שננקבו בהסדר הפשרה בעוד שבפסקי הדין הקודמים (שניתנו בעניין מירס ובעניין הוט) נפסקו סכומים אחרים, נמוכים יותר.
   2. המשיבה בחרה שלא לטעון בעניין. המבקשת טענה כי יש הבדל בין מירס והוט לבין המשיבה. ההבדל הוא בכך שלמירס ולהוט היה קו 1-800 קודם להגשת בקשת האישור: למירס היה קו 166* שאפשר פנייה חינם למוקד התקלות מכל מכשיר מירס, וגם היה לה קו 1-800, שלטענתה נועד לטיפול בתקלות, שבמסגרתו התאפשרה פניה באמצעות שיחת חינם גם מטלפון נייח. להוט היה גם כן קו 1-800 שבמסגרתו התאפשרה פניה באמצעות שיחת חינם מטלפון נייח. קו 1-800 שהיה למשיבה נחסם כליל לשיחות מטלפונים ניידים.

בהסדרי הפשרה בעניין הוט ומירס ניתנה התחייבות להפעיל קו חינם למוקד תקלות הן מטלפון נייד הן מטלפון נייח ולהבלטת הפרסום של המספר החינמי, והוסכם לוותר על פיצוי בגין העבר (ר' סעיף 5.3 בהסדר הפשרה עם מירס וסעיף 7 בהסדר הפשרה עם הוט).

• 1. נוכח ההבדלים עליהם עמדה המבקשת, ובהתחשב בהטבה הנוספת עליה הוסכם, אני סבורה כי השכר והגמול המוסכמים הם סבירים בנסיבות העניין ואני מאשרת אותם.

1. סוף דבר
2. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
3. אני מאשרת גמול למבקשת בסכום של 15,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסכום של 76,050 ש"ח כולל מע"מ.
4. אני מורה על פרסום ההודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. גודל ההודעה יהיה 15X15 ס"מ.
5. נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 25(א)(4) בחוק, המורה על פירוט הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) בחוק.
6. הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "מעריב" ו"הארץ". הוצאות הפרסום תחולנה על המשיבה והיא תשלח עותק מההודעה לאחר אישורה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
7. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.

ת.פ. ליום 20.1.13 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.