המחלוקת

האם בשלב הנוכחי של הדיון, בשים לב להליכים, דיונים, בקשות והחלטות שהתקבלו בתיק יש לאפשר למבקשת להגיש את המסמכים/ראיות כמפורט בבקשת ב"כ הנאשמת מיום 27.07.2016 ובבקשת ב"כ הנאשמת מיום 15.04.2019. הראיות, כמפורט בבקשות, הן כדלקמן:

א. מפת הגושים המוכיחה כי המקרקעין הידועים כחלק מגוש 6221, 6225, 6227 בציונם הקודם, הם כיום גוש ,6879 כשהיא קבילה ושייכת לעניין, חתומה ע"י המנהל והועדה המקומית (להלן: מפת הגושים המעודכנת).

ב. היתר הבניה המקורי שעל-פיו נבנה המרכז הקהילתי סעדיה גאון ובית הכנסת "תפארת ישראל" באור יהודה.

רקע

1. ביום 12.11.2009 הוגש כתב אישום נגד הנאשמת. עיקרו של כתב האישום, טענת המאשימה כי הנאשמת פולשת ומשתמשת בנכס ציבורי השייך לעיריית אור יהודה ומבצעת עבודות בניה ושימוש בניגוד לתכנית עיר החלה במקום, וזאת ללא היתר בניה ותוך פלישה לשטח שהינו בייעוד ציבורי. כמפורט בהחלטה מיום 7.1.2019 התקיימו דיונים לא מעטים בפני מותבים שונים .
2. ביום 7.05.2015, התקיים הליך הוכחות שבמסגרתו העידו מטעם המאשימה האדריכל ראובן עילם (להלן "האדריכל עילם") וכן האדריכל מסעוד נאמן (להלן: "האדריכל נאמן") אשר במועדים הרלוונטיים שימש כמנהל מחלקת הפיקוח. במהלך עדותם הוגשו 9 מוצגים מטעם המאשימה וכן הוצג, במשותף על ידי ב"כ הצדדים, מוצג נ/1 שעניינו תב"ע במ/5 מ.א.א./159. בסוף הדיון הודיע ב"כ המאשימה: " אני מבקש שהות להחליט על המשך צעדי בתיק זה בכל הנוגע להבאת הראיות"(עמוד 25 שורות 1-3 לפרוטוקול).
3. המשך הדיון נקבע ליום 16.07.2015. העד אלעד כהן אשר הוזמן מטעם המאשימה להעיד אך לא רשום כעד בכתב האישום, לא התייצב לדיון. בדיון התגלעה מחלוקת בין הצדדים האם ניתן להזמין את העד מר אלעד כהן כפי שביקשה המאשימה. המאשימה ציינה כי היא עומדת על שמירת טענותיה בנושא הזמנת העד: "ולמען שלא תועלה טענה כי הסתיימה פרשת התביעה בתיק זה" (ראה עמוד 27, שורות 20-21 לפרוטוקול).
4. בדיון מיום 22.10.2015 חזר ב"כ המאשימה על עמדת המאשימה לפיה: "...בתקופה הרלבנטית לאישום זה ובסמוך לו עשתה הנאשמת וממשיכה לעשות שימוש במבנה למגורים המהווה שימוש חורג שכן הוא מבוצע ללא היתר ואינו תואם את אישור המקרקעין...".

בא כוח הנאשמת טען כי כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה של שימוש חורג. לעמדתו, המאשימה לא הציגה את היתר הבנייה לנכס המפורט בכתב האישום. כן טען שהמאשימה הציגה הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל לפיו השימוש במבנה מותר לבית ספר ולא לבית כנסת. לעמדתו, אין כל ראיה לשימוש חורג, כמפורט בכתב האישום, בעוד שהתכנית מתאר שהוצגה מתייחסת לחלקות אחרות.

לאחר שמיעת עדים מטעם המאשימה, הודיע בא כוח הנאשמת : בישיבת בית המשפט ביום 22.10.2015 כי: "לאור זאת אין להשיב לאשמה, לא הוכחה כל אשמה" (ראה עמוד 28, שורה 23 לפרוטוקול). בכל הנוגע לשימוש חורג ציין כי הדבר צריך להיות ברור ומפורש שאם לא כן, ולטענתו כמו במקרה דנא, יש לזכות הנאשמת. בעניין זה הפנה ל- רע"פ 5633/93 מדינת ישראל נ' אומניפול בע"מ (1957) וכן לע"פ (מחוזי ת"א) 71325/02 מירה אלמוג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) .בהמשך לכך ניתנה אפשרות לצדדים לטעון בעניין זה. בין לבין , ועוד טרם שניתנה החלטה בבקשת המאשימה, ביקשה הנאשמת להורות כי אין עליה להשיב לאשמה. בית המשפט ,בהחלטה מיום 7.1.2019, דחה את טענת המבקשת לפיה אין עליה להשיב לאשמה. בהמשך לכך נקבעו הנחיות לעניין המשך ההליך.

1. ביום 15.4.2019 התקיים דיון וזאת בהמשך להחלטת בית המשפט שצוינה לעיל, בתחילת הדיון הודיעה בא כוחה של המבקשת: "נוותר על עדות הנאשמת וכל עדות הגנה ונבקש לסכם בכתב. באשר לראיות עליהן נסתמך הינן הראיות הקבילות שהוגשו לתיק" (עמוד 30 שורות 18-20 לפרוטוקול). בהמשך לכך ציינה באת כוחה של המאשימה, כי בתיק תלויה ועומדת בקשה של המאשימה לצירוף ראיות חדשות שבית המשפט טרם נתן בה החלטה וביסס את החלטתו על סמך הראיות הקיימות בתיק. לאור חשיבות הנושא ועל מנת לאפשר לצדדים להביא טענותיהם בצורה מסודרת ניתנה על ידי בית המשפט אפשרות לצדדים להשלים טיעוניהם בכתב.

עיקר טענות הצדדים

1. ב"כ המאשימה ציינה על פי סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") ועל פי סעיף 167 לחסד"פ רשאי בית משפט להתיר לתובע להביא ראיות העולות מראיות ההגנה שהתובע לא יכול לצפות אותן וחזר בו. בנוסף, ציינה כי מכוח סעיף 167 לחסד"פ גם כאשר בעלי הדין סיימו הבאת ראיותיהם בית משפט רשאי לשמוע עדותו של עד אשר העיד ואף לאשר ראיות נוספות. שיקול הדעת בנושא ניתן לבית המשפט.

כן הוסיפה שבהתאם לסעיף 165 לחסד"פ בית משפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות, לסתור טענות הנובעות מראיות ההגנה. בעניין זה אף ציינה כי בדיון מיום 16.7.2015, נדחתה בקשה להגשת תגובת המאשימה להוספת הראיות בטרם סיום פרשת התביעה. בעניין זה ציינה כי בא כוח המאשימה הקודם ביקש להעיד עד בשם אלעד כהן וכן להביא ראיות נוספות. על בית המשפט היה לדון בבקשה להבאת ראיות חדשות בטרם דיון בטענת "אין להשיב לאשמה". עוד ציינה המאשימה כי עד עתה לא הצהירה "אלי עדי".

1. עוד טוענת באת כוחה של המאשימה כי סעיף 167 לחסד"פ מאפשר לבית משפט בין לבקשת בעלי הדין ובין ליוזמת בית משפט להורות על הזמנת עד וזאת כמפורט בסעיף. בנושא זה כן, ציינה את סעיף 3 לחסד"פ אשר קובע כי בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחיקוק ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה בעשיית צדק. בעניין זה הפנתה לערעור ע"פ 951-80 יצחק ניר נגד מדינת ישראל, פד"י לה (3) 505 וכן לערעור פלילי 9216-03 אלרז נגד מדינת ישראל. המאשימה טענה כי יש לקחת בחשבון הן לעניין סעיף 165 והן סעיף 167 לחסד"פ כי הנאשמת הודתה ורק לאחר 4 שנים כפרה כפירה כללים, עוד ציינה כי טענת הסנגור בקשר למספרי הגושים/חלקות, לא עלתה במועד ההקראה אלא בשלב מאוחר יותר והנאשמת הסתירה טענות אלה. בסוף דבריה ציינה כי "מדובר בראיות טכניות", התב"ע הרלוונטי מפורטת בכתב האישום ואין בראיות אלא כדי לגרום לעיוות דין אלא לעשות צדק ולחשוף את האמת.
2. בא כוח הנאשמת מבקש לציין כי מדובר בטענות חדשות שלא היה מקום להביא אותן. עוד ציין כי לא היה מקום לעלות את עניין ההודיה כביכול של הנאשמת, כי הדבר חורג מהחלטת בית המשפט בנושא. לגופו של עניין, טען כי בא כוחה הקודם של המאשימה הגיש בקשה בכתב להגשת ראיות נוספות על פי סעיף 165 לחסד"פ. בנושא זה ביקש להגיש את מפת הגושים והיתר הבניה המקורי. לטענת בא כוח הנאשמת מדובר בראיה מהותית ולא ראיה טכנית. מדובר על ראיה שהייתה בהישג ידה של המאשימה והיה עליה להגישה במועד פרשת התביעה ומשלא הביאה יש לראות בכך כוויתור על ראיות אלה. בעניין זה ציין כי סעיף 165 לחסד"פ איננו רלוונטי כעיקרו ראיות "לסתור טענות העולות מראיות ההגנה אשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש". זה אינו המקרה לפנינו כי הנאשמת בחרה שלא להגיש כל ראיה מטעמה לכן ציינה כי היא מוותרת על עדותה.
3. לעניין סעיף 167 לחסד"פ ציינו את הלכת בית המשפט העליון בערעור פלילי 5617/15 מריסאת נגד מדינת ישראל בו נקבעו ההנחיות בכל הנוגעת להבאת ראיות ביוזמת בית המשפט. שם נקבע כי על בית המשפט לנקוט ניטרליות גמורה בניהול ההליך ועליו לעשות שימוש מצומצם מאוד בסמכותו לזמן עדים או להורות על הצגת ראיות בהתאם לסעיף 167 לחסד"פ. עוד אוסיף כי בית משפט ישקול הבאת ראיה רק לאחר שהצדדים סיימו להביא ראיות. זה אינו המקרה לפנינו בו התביעה הגישה ראיות ללא ראיות ההגנה ולפיכך אין מקום לשימוש בסעיף 167 לחסד"פ. כן הוסיף: "הגשת הראיות בשלב מאוחר זה גורמת לעיוות דין קשה לנאשמת. דבר זה פוגע בהזדמנות הסבירה של הנאשמת להתגונן וזכויותיה עפ"י חוק".

דיון והכרעה

1. החלטת בית המשפט מיום 15.04.2019 והדיון מיום זה, נסבים אודות הבקשה של המאשימה להבאת ראיות. בעניין זה ראה סעיף 1 להחלטה (עמוד 32). ב"כ המאשימה בסיכומים בכתב שהגישה ביום 19.05.2019, הרחיבה היריעה תוך שהיא מעלה, סעיפים 4-7 לסיכומים, טיעונים לעניין חזרה מהודיה . המחלוקת בין הצדדים עניינה בקשה למתן הוספת ראיות חדשות ולפיכך ההחלטה תינתן אך ורק בנושא זה. העלאת ענין החזרה מהודיה בידי המשיבה מהווה הרחבת המסגרת הדיונית אשר נקבעה על ידי בית משפט בנושא. ההחלטה להלן תינתן בבקשה להבאת ראיות נוספות.
2. ביום 07.05.2015 , במהלך דיון הוכחות , הודיעו ב"כ הצדדים: "מסכימים להגשת תקנות בעניין תכנית מ.א.א./159, מסמך המכיל 12 עמודים הנמצא גם באינטרנט" (עמוד 22 שורות 2 ו- 3 לפרוטוקול). המסמך סומן כ נ/1. הדבר היה במהלך עדותו של העד ראובן עילם אשר הועסק במועד הרלוונטי אצל המאשימה, כאדריכל. העד העיד הן על תכנית 159 והן על תכנית מ.א.א.100 וכן העיד על השימושים המותרים במגרש הקיים. עדותו של העד בעמוד 22 – 24 לפרוטוקול מיום 07.05.2015.
3. בדיון מיום 22.10.2015 טען ב"כ הנאשמת כי: "כתב האישום מתייחס לגוש 6879 חלקה 24. מוצג נ/1 ס' 2 תכנית בניין המוזכרת בכתב האישום לא חל עליו החלקה נשוא כתב האישום על כן לא חל כל שימוש פסול ועל כן התכנית הזאת רושמת כי חלה על חלקות אחרות". עמוד 28 שורות 18-20. בהמשך הפנה ב"כ הנאשמת לפסק דין אומניפול של בית המשפט העליון.
4. מנימוקים לא ברורים לא היה רצף בבקשות/בתגובות של המאשימה, ראה החלטות בנושא. ביום 27.07.2016 הגיש ב"כ המאשימה בקשה "להגשת ראיות נוספות נספחת לנימוקי התגובה" . בנימוקי הבקשה מבקש ב"כ הנאשמת לציין כי הנאשמת משתמשת בפועל במקרקעין עליהם מצוי בית כנסת ברחוב תפארת ישראל בגוש 6879 חלקה 24 באור יהודה. הראיה המבוקשת ע"י ב"כ המאשימה היא בשים לב לסעיף 165 לחוד סדר הדין הפלילי צירוף של: "מפת הגושים המוכיחה כי המקרקעין הידועים כחלק מגוש 6221, 6225, 6227 בציונם הקודם, הם כיום גוש 6879 שהיא קבילה ושייכת לעניין, חתומה ע"י המנהל והועדה המקומית. כן ביקש להגיש את היתר הבניה המקורי שעל-פיו הוגש המרכז הקהילתי סעדיה גאון ובית הכנסת תפארת ישראל".

ב"כ המאשימה נימק את בקשתו על תקנה 148, 165 ו-166 לחוק סדר הדין הפלילי. יצוין כי במסגרת הבקשה הוגשה ע"י ב"כ המבקשת בקשה לשמוע עדותו של מר יוסי גנון אשר עבד 11 שנה במנהל מקרקעי ישראל כאחראי מחוזי על חוזים ועסקאות.

1. כפי שצוין בסעיף 5 לעיל, ביום 15.04.2019 התקיים דיון בשאלה האם להתיר למאשימה לצרף את הראיות. לאור חשיבות הנושא ועל מנת לאפשר לצדדים להביא טענותיהם בצורה מסודרת ניתנה על ידי בית המשפט אפשרות לצדדים להשלים טיעוניהם בכתב. עיקרי טענות הצדדים צוינו לעיל.
2. תכנית המתאר הוגשה בהסכמת הצדדים ביום 07.05.2015 וסומנה כ נ/1. רק לאחר שהוגשה בהסכמת הצדדים תוכנית המתאר הנ"ל, העלה בא כוח הנאשמת, בדיון מיום 22.10.2015, את שאלת התאמת מספרי החלקות ובעניין זה ציין כדלקמן: ".. כתב האישום מתייחס לגוש 6879 חלקה 24. מוצג נ/1 סעיף 2 תוכנית בניין המוזכרת בכתב האישום לא חל עליו החלקה נשוא כתב האישום, על כן, לא חל כל שימוש פסול ועל כן התכנית הזאת רושמת כי חלה על חלקות אחרות" ע"מ 28, שורות 18-20. בתגובה לכך, אם כי בחלוף מספר חודשים, הגיש בא כוח המאשימה ביום 27.07.2016, בקשה: " להגשת ראיות נוספות" ובהן ביקש את מפת הגושים ואת היתר הבניה. יובהר כי הבקשה של המאשימה הייתה לפני שהנאשמת ביקשה להורות שלא להשיב לאשמה. עוד יש לציין כי בשלב זה לא ניתנה הודעה מפורשת של המאשימה כי אלו עדיה.
3. הבסיס הנורמטיבי במחלוקת שלפנינו, מצוי בסעיפי החוק הבאים :

ראיות נוספות מטעם התובע [148]

165. בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

סתירת ראיות נוספות [149]

166. הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

ראיות מטעם בית המשפט [150]

167. סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

1. בע"פ 6813/16 אלי סמסון נחמני נ' מדינת ישראל, השופט הנדל קבע: "...הבאת ראיות על ידי התביעה לאחר שהסתיימה פרשת התביעה, ואף כתגובה לגרסה חדשה של הנאשם או לראיה חדשה, כפופה לאישורו של בית המשפט. עניין זה קיבל ביטוי בגדר חריג לכלל, בסעיף 165 לחוק, שכותרתו ראיות נוספות מטעם התובע... מצב דיוני זה משליך על הגדרת המועד הקובע לבחינת יריעת המחלוקת, כדי לעמוד באחד התנאים של ראיית הסיוע. במבט ראשון, כפי שהובהר לעיל יש היגיון בכך שהמועד הקובע יהיה השלב המאוחר ביותר. כך על פי הנימוק שדרישת הסיוע תתייחס למחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא בשלב בו בית המשפט עוסק במלאכת הכרעת-הדין. ואולם, כשם שיש להגן על זכויות הנאשם, יש לתת משקל לאינטרס הציבורי שבהענקת אפשרות הוגנת לתביעה להוכיח את האשמה".

בנוסף, ראה להלן, בפס"ד מריסאת נ' מדינת ישראל השופט הנדל קובע שיקולים שיש להביא בחשבון לענין הוספת ראיה נוספת:"...רק בסיום הבאת הראיות על ידי הצדדים, כאשר אלו מילאו את תפקידיהם כבעלי הדין והציגו תמונה מלאה של גרסתם, או אז, ישקול בית המשפט אם להזמין עד או להורות על הבאת ראיות חדשות". "...יש להפעיל את הסמכות לפי סעיף 167 לחסד"פ, בזהירות מרובה. הדבר נכון בכל המקרים של גביית ראיות נוספות, אך נכון במיוחד ביחס לראיות פורנזיות מהסוג הנדון, שכוחן המפליל רב מאוד".

1. יש לקחת בחשבון, בהחלטה על צירוף הראיה, את השלב הדיוני בו מצויים, הנסיבות של הגשת הבקשה וכן, לבחון האם אין בצירופה משום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של הנאשמת. כעולה מן האמור לעיל, הבקשה לצירוף ראיה חדשה, הוגשה לאחר שבא כוח הנאשמת העלה את הטענה כי אין מדובר במספרי חלקות המפורטים בכתב האישום. הבקשה של המאשימה, הגם שהוגשה מספר חודשים לאחר שהדבר התחוור לה, עומדת בקריטריונים של סעיף 165 לחסד"פ.

בנסיבות העניין, מתיר את הגשת הראיה שעניינה מפת הגושים המעודכנת, כמפורט ברישא להחלטה. הראיה תוגש על ידי המאשימה בעותק קריא וצבעוני, המאפשר לזהות את מספרי החלקות המפורטים בה. למען הסר ספק, מפת הגושים היא אותה המפה, המשווה בין מספרי החלקות הקודמות לבין מספרי החלקות העדכניים, עובר להגשת כתב האישום, אשר צורפה על ידי בא כוח המאשימה בבקשתו. המסמך יוגש באמצעות תעודת עובד ציבור. זאת תעשה המאשימה עד ליום 09.09.2019.

1. איני מתיר את הבקשה לצרף את ההיתר הבניה של בית הכנסת. כתב האישום הוגש בשנת 2009, והיה מקום להגישו יחד עם ראיות התביעה. אומנם בתיק התחלפו מספר מייצגים למאשימה, אולם מדובר במסמך שהיה מקום להגישו יחד עם כתב האישום. אין המדובר בטענות מפתיעות ו/או בראיה סותרת וזאת בשים לב לסעיף 165 לחוק. כמו כן, לא מצאתי לנכון לצרף ראיה זו, גם בשים לב לעקרונות הקבועים בסעיף 167 לחוק.
2. בשים לב לסעיף 166 לחסד"פ, ניתנת אפשרות לנאשמת, להביא ראיות סותרות. הנאשמת תודיע על כך לבית המשפט עד ליום 19.09.2019, האם ברצונה ובאיזה אופן ליישם זכות זאת.
3. התיק יובא לפניי ביום 07.10.2019 לקביעת מועדים להגשת סיכומים.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.