1. הנאשמת הורשעה ביום 2.7.2020 על פי כתב אישום שהוגש ביום 12.11.2009, בעבירות של פלישה למקרקעין ושימוש בנכס ציבורי השייך למאשימה, הידוע כגוש: 6879 חלקה: 24 ברח' תפארת ישראל בשטח העיר אור – יהודה. כמו כן, הורשעה בכך שעשתה 'שימוש חורג' במקרקעין. באופן כזה, הורשעה הנאשמת בעבירות על פי ס' 145(א), 204(א), 204(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 כנוסחם לפני תיקון 116 לחוק.
2. כעולה מכתב האישום והכרעת הדין בתיק זה, הנאשמת משתמשת משך תקופה ארוכה, במבנה ציבור. כל זאת ללא היתר, ותוך שפלשה למבנה האמור. בנסיבות העניין, הנאשמת נטלה את החוק לידיה ועשתה דין לעצמה.
3. ענישה היא הליך אינדיבידואלי. מחד, יש לקחת בחשבון את חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, את משך הזמן בו בוצעה העבירה, את הנזק שנגרם לאינטרס הציבורי, במצב בו מבנה השייך לציבור נלקח ממנו לפרק זמן מסוים, ונמנע בו השימוש על ידי אחרים. כמו כן, יש לקחת בחשבון את מתחם הענישה הראוי. בנושא זה, הציגו הצדדים פסיקת בתי המשפט בנושאים שעניינם דומה למקרה הנדון, בכל הנוגע לעבירות בהן הורשעה הנאשמת. בחלקן, הוטלו קנסות של עשרות אלפי שקלים, ראה פסיקה שהוצגה על ידי ב"כ המאשימה. כנגד, לעניין מתחם הענישה, הציג ב"כ הנאשמת שורה של פסקי דין, מהם ניתן ללמוד כי בעבירות דומות, במקרים מסוימים ולאור נסיבות מיוחדות, נפסקו סכומים בטווח של בין 750 ₪ - 3,600 ₪ (ראה בעניין זה פרוטוקול הדיון מיום 10.8.2020).
4. בעניין זה ראה עפ 8641/12 ‏  ‏מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, פ''ד סו(2) 772:

"...נסיבותיו האישיות של הנאשם יובאו במניין השיקולים בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה...לאחר שביהמ"ש קבע את מתחם הענישה ההולם למעשה העבירה, עליו לגזור את העונש המתאים לנאשם בתוככי אותו מתחם שנקבע בשלב הקודם. בעשותו כך, על ביהמ"ש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין. ביהמ"ש רשאי להתחשב בהתקיימותן "ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה".

1. מכיוון שענישה היא הליך פרטני, יש לקחת בחשבון, בד בבד עם חומרת העבירה, משך הזמן בו בוצעה ושאר הנסיבות להן טענה באת כוח המאשימה, גם את נסיבותיה האישיות של הנאשמת. בנושא זה, הוגשו לבית משפט על ידי ב"כ הנאשמת מסמכים, ובכללם, דרישה לתשלום חוב מס מיום 2.5.2010, סומן נ/2. רשימת תיקים לחייב של בעלה של הנאשמת, סומן נ/3. אי זכאות לדיור ציבורי מסמך מיום 7.6.2020 סומן נ/4, וכן דו"ח סוציאלי של עיריית אור יהודה מיום 26.5.2009 סומן נ/5.
2. בנוסף לכל האמור לעיל, הגישה הנאשמת מכתב אישי המתאר את קורות חייה הקשים סומן נ/6. על מנת לשמור על צנעת הפרט, לא אחזור על כל המפורט במכתב (עותק מהמכתב הומצא למאשימה), אולם אציין כי מדובר בנסיבות קשות. קריסה כלכלית של המשפחה משנת 2008, בן זוג שהפך נרקומן, סמים ונסיבות קשות נוספות המפורטות במסמך זה. כמו כן, ציינה המבקשת כי למרות כל הקשיים היא מגדלת שלושה ילדים, וכן פירטה את הישגיהם של ילדיה, וזאת כאמור, למרות כל התנאים הקשים שצוינו.
3. יובהר, כי עניינה של הנאשמת מתנהל שנים רבות. עם תחילת ההליכים, כאשר דן בית המשפט בכתב האישום בשנת 2010, ציין בהחלטתו מפי כב' השופט אביחי דורון מיום 28.10.2010:

"אין לי ספק וצל צילו של ספק שפתרונו של מקרה זה אינו בהליך פלילי או הליך של בית משפט לעניינים מקומיים. מקומו בהליך של מציאת מקום מגורים לנאשמת, תוך בדיקה משמעותית שתיעשה על ידי אגף הרווחה של המאשימה ועל ידי משרד השיכון ומחלקותיו השונות המטפלות במקרים מסוג זה."

הדבר לא הסתייע, והליכים בפני בית משפט נמשכו משך מספר שנים.

1. יובהר, כי המסמכים שהוצגו על ידי הנאשמת, למעט נ/6, הם מסמכים משנת 2009-2010. לב"כ הנאשמת ניתנה האפשרות להמציא מסמכים עדכניים, ראה פרוטוקול דיון מיום 10.08.2020 במסגרת טיעונים לעונש, אולם, מסמכים כאלה לא הומצאו לתיק.
2. בנסיבות העניין, לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם על ידי הנאשמת ב – 20 תשלומים שווים ורצופים בסך

500 ₪ כל אחד, החל, גם בשים לב למגפת הקורונה, מיום 17.11.2020.

ב. ניתן בזאת צו הריסה לבנייה שנבנתה ללא היתר כמפורט בכתב האישום. צו ההריסה

יבוצע על ידי הוועדה המקומית החל מיום 15.06.2021 . למען הסר ספק, עד למועד זה תפנה הנאשמת כל חפץ ו/או ציוד השייך לה ו/או למשפחתה מן הנכס המפורט בכתב האישום, וכן תפסיק את השימוש בנכס זה.

ג. הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע משך שנתיים מעבירה על פי פרק י'

לחוק התכנון ובנייה. ההתחייבות תיחתם תוך 10 ימים מגזר הדין במזכירות בית המשפט,

לא תיחתם ההתחייבות כאמור, תיאסר הנאשמת למשך שלושה ימים.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ד' תשרי תשפ"א, 22 ספטמבר 2020, במעמד הצדדים.