1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום  המייחס לו בניה ושימוש ללא היתר; שימוש בקרקע חקלאית ללא היתר;

2. בישיבת 17/2/2010 שהתקיימה בפני השופט בדימוס מוחמד מסארווה הודה הסנגור דאז עו"ד מורסי אבו מוך בשמו של המבקש בכתב-האישום.

3. ביום 24/2/2010 נגזר דינו של המבקש , ובמסגרת גזר-הדין הטיל השופט מסארווה על הנאשם את העונשים הבאים:- תשלום קנס בשיעור 50,000 ₪ ב-25 תשלומים, חתימה על התחייבות, תשלום אגרות, איסור שימוש במבנים וצו הריסה שיבוצע בתוך 6 חודשים במידה והנאשם לא יקבל היתר כדין.

4. ביום 23/5/2010 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה בטענה כי הוא התחיל לפעול להכשרת המבנים, וביום 24/5/2010 נעתר השופט מסארווה לבקשה והורה על עיכוב ביצוע  עד למתן החלטה בבקשה.

5. בדיון מאוחר שהתקיים בפני השופט מסארווה בבקשה, הוחלט ביום 20/10/2010 לעכב את ביצוע הצו עד למתן החלטה בבקשה.

6. ביום 19/12/2010 החליטה הועדה לדחות את הבקשה של המבקש והגישה בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה.

7. לאחר דחיות רבות, הוחלט ביום 6/9/2011 על הארכת תוקפו של צו ההריסה ב-6 חודשים נוספים ובאותו מעמד ניתן צו עיכוב ביצוע למשך 60 ימים.

8. ביום 14/12/2011 הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, ניתנה החלטה על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

9. ביום 17/1/2012 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה, בהעדר הצעה ספציפית על אופק תכנוני עתידי או שינוי בנסיבות.

10. ביום 28/6/2012 הוגשה בקשה חדשה להארכת מועד הביצוע בשנה נוספת, אשר נקבעה לדיון במעמד הצדדים ביום 10/7/2012.

11. באותו יום ניתנה החלטה הדוחה שוב את הבקשה שהייתה מבוססת על המלצת הוועדה המקומית לדחות את התוכנית שהוצעה על ידי המבקש.

12. ביום 14/2/2013 הוגשה בקשה נוספת על ידי המבקש, ובהתאם להחלטת השופטת טל תדמור ניתן צו עיכוב ביצוע עד למתן החלטה , ולאחר קבלת תגובת המשיבה נקבע דיון במעמד הצדדים בפני מותב זה ליום 21/5/2013.

13. בתום הדיון של יום 21/5/2013, ובאותו יום שוב ניתנה החלטה על דחיית הבקשה.

14. על ההחלטה הוגש ערעור למחוזי במסגרת עפ"א 49131/05/13 אשר נדחה על ידי השופט אברהם אליקים בתום הדיון שהתקיים בפניו ביום 9/9/2013 ואשר קבע בשולי ההחלטה שיש לבצע את צו ההריסה לאלתר לרבות באמצעות הועדה המחוזית בתוך 4 חודשים.

15. ביום 26/12/2013 הוגשה בקשה נוספת להארכת מועד, וניתנה החלטה על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

16. בדיון שהתקיים ביום 31/12/2013 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף החלטה לפיה עד ליום 27/3/2014 לא יבוצע הצו כאשר במשך תקופת העיכוב לא יובאו ימים אלה במסגרת מניין הימים והמועד שנקבע על ידי בית-המשפט המחוזי יחל מתום אותה תקופה.

17. ביום 11/8/2014 הגישה המשיבה בקשה מטעמה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, אשר נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 16/9/2014.

18. לאחר שהתקיימו 3 ישיבות וניתנו אורכות להגשת הסיכומים, ניתנה ביום 11/2/2015 החלטה בבקשה במסגרתה נקבע כי בהעדר אופק תכנוני הגיע הזמן לבצע את צו ההריסה וניתנה החלטה להארכת המועד לביצוע הצו ב-6 חודשים.

19. על ההחלטה הוגש ערעור למחוזי במסגרת עפ"א 18468/03/15, ביום 2/9/2015 החליטה השופטת תמר שרון נתנאל לדחות את הערעור וקבעה כי מניין הימים יחל מיום מתן פסק-דינה על מנת לייתר הגשת בקשה הארכה נוספות.

20. ביום 22/2/2016 הוגשה בקשה חדשה נוספת להארכת המועד ולעיכוב ביצוע הצו, בה נטען כי בחודשים האחרונים המליצה הועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התוכנית המוצעת לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לבנייה  וזאת בכפוף לקיום תנאים לרבות צירוף עיריית באקה אל-ג'רבייה להליך התכנוני.

לפיכך נטען בבקשה כי כעת קיימים סיכויים טובים להסדרת המצב התכנוני ולהשגת היתר שייתר את ביצוע צו ההריסה.

21. עוד נטען, כי קודם לכן עוד בשנת 2011 הגישה העירייה עתירה מנהלית נגד הוועדה המחוזית בגין אי קידום הכנת תוכנית מתאר לעיר בשל אילוצים תקציביים, שבעקבותיה נאותה הוועדה להוציא את המכרז אשר התעכב במשך יותר משנתיים בשל אילוצים תקציבים של הוועדה.

22. לטענת המבקש, במצב זה הוא נמצא בין הפטיש לסדן כאשר הוועדה המקומית מתנה את הסכמתה באישור הוועדה המחוזית בעוד שהוועדה המחוזית מעכבת את עניין המכרז להכנת תוכנית המתאר לעיר.

23. ביום 22/2/2016 ניתנה החלטה על עיכוב ביצוע ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 8/2/2016.

24. ב"כ המאשימה (למעשה נציג הועדה המחוזית לתכנון ובניה) הודיע באופן לא מפתיע על התנגדותו לבקשה. הוא הציג את מכתבו של ראש העירייה עו"ד מורסי אבו מוך, ואת תגובת מתכננת מחוז חיפה למכתב.

במכתב עצמו, שנושא את התאריך 21/2/16, ועניינו שינוי תוכנית מתאר מקומית ענ/1179, מסביר ראש העירייה כי התוכנית הוגשה לועדה המקומית עירון כבר בשנת 2012, אבל נכללה בסדר היום רק לאחר לחץ כבד מצד העירייה ונדונה רק במחצית שנת 2015.

25. על פי התוכנית, נגרע השטח הרלוונטי משטח היעור של יערות ואדי עארה, משרד השיכון יוזם תכנון שכונת מגורים לזוגות צעירים בצמוד לשני המגרשים נשוא התוכנית, ובישיבת הועדה המקומית מיום 4/6/15, הועדה המליצה לועדה המחוזית להפקיד את התוכנית.

26. בתשובת גב' ליאת פלד – מתכננת מחוז חיפה, נאמר שהתוכנית טרם הופקדה, אין לה מעמד סטטוטורי, וכפי שהיא כיום, לא ניתן להפקיד אותה, כי היא לא ערוכה כתוכנית מקוונת (זאת כנראה בשל הזמן שבו היא נערכה, שאז התוכניות עדיין לא היו מקוונות).

27. לגופו של עניין, היא טוענת שהתוכנית איננה צמודת דופן לבינוי המאושר לתוכניות באקה אל גרביה, ובמסגרת תוכנית המתאר הכוללנית של באקה אל גרביה, יבחנו תוכניות פיתוח לצפון הישוב. כן נאמר שהועדה המקומית תדון בתוכנית לאחר שתוגש ותקבל החלטתה.

28. דברים דומים נאמרו גם בפרוטוקול הועדה המקומית מיום 4/6/15, כאשר נציג הועדה המחוזית הסביר שהתוכנית אינה צמודת דופן לתוכנית מאושרת, ובכל זאת המליצה הועדה המקומית בפני הועדה המחוזית להפקיד את התוכנית בתנאים.

יודגש כי כבר ביום 25/12/12 החליטה ועדת משנה להתנגדויות של הועדה המחוזית, להחריג את החלקות הללו מהגדרת יער, אם כי המלצה זו ככל הנראה לא בוצעה וזאת לאור תעודת עובד ציבור מיום 25/12/15 שהוגשה לתיק, אבל הדבר מראה שעקרונית היות הקרקע מוגדרת לכאורה כיער, לא צריכה להפריע לשינוי היעוד שלה.

29. באשר לטענת המאשימה שאין רצף תכנוני בין התוכנית המוצעת לתוכניות הקיימות, הרי מפרוטוקול הועדה המקומית מיום 24/6/15, עולה שאישור התוכנית יביא לרצף תכנוני כזה (נספח י"ח לבקשה).

30. כל הדברים הללו היו למעשה ידועים לכל הנוגעים בדבר עת דחה בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 2/9/15, בתיק 18468/03/15, ערעור על החלטה שנתתי ביום 11/2/15, אבל לשאלתי מה השתנה מאז ועד היום, הסביר ראש העיר הנכבד כי רק כעת הוא קיבל את אותו נספח י"ח, שאיננו פרוטוקול הדיון בועדה המקומית, אלא החלטה רשמית של הועדה המקומית, חתומה על ידי מזכיר הועדה ויו"ר הועדה, וללא אותה החלטה מאושרת על ידי מזכיר הועדה, לא ניתן כלל להפקיד את התוכנית בועדה המחוזית, וממילא לא ניתן לצפות שהועדה המחוזית תדון בה.

כלומר רק עתה הסירה הועדה המקומית את המחדל שמנע את הפקדת התוכנית בועדה המחוזית ואת הדיון בה בועדה המחוזית.

יו"ר הועדה המקומית שנכח באולם, לא מחה נגד דברים אלה, ויש להניח שהם מקובלים עליו.

31. נתון נוסף שיש לקחת אותו בחשבון הוא שגם אם בזמנו, לפני שנים, נעשתה בניה לאחר שהחלו ההליכים הפליליים, הרי מזה שנים אין בניה נוספת, והמבנה אינו מאוכלס כלל.

32. נכון שמבחינה תכנונית לא השתנה מאומה מאז החלטת ביהמ"ש המחוזי בחודש ספטמבר, אבל מבחינה מעשית, רק כעת יכול היה הנאשם-המבקש לקדם את עניינה של התוכנית המוצעת על ידי הועדה המקומית, ורק כעת הוא יכול להפקיד אותה בועדה המחוזית.

33. אינני סבור שהנאשם צריך לשלם את המחיר על מחדלה של הועדה המקומית, ומאידך אני סבור שהאופק התכנוני אכן קיים ואין לקבוע כבר עתה שהועדה המחוזית תדחה את התוכנית שתופקד ככל הנראה בימים הקרובים, לאחר שהיא תוגש כתונית מקוונת.

לפחות יש לתת לנאשם את יומו בפני הועדה המחוזית, כאשר הוא כבר צלח את המכשול של הועדה המקומית, והדיון בעניינו בועדה המחוזית אינו מעבר לאופק.

34. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד ליום 1/11/2016.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר א' תשע"ו, 28 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.