בעניין: בקשה נוספת מטעם התובעת לזימון עדים

קצרה היריעה מלפרט את התנהלותן הפסולה של התובעות, אשר הובילה, ומובילה, להתמשכות בלתי סבירה של ההליך. אזכיר את עיקרי הדברים בלבד:

התביעה הוגשה בחודש פברואר 2010.

לאחר דיונים בנושאים מקדמיים שונים, לרבות תיקון כתב התביעה, הוריתי ביום 26.10.11 על הגשת תצהירי עדות ראשית.

המועדים להגשת התצהירים נדחו לבקשת הצדדים, שכן הצדדים הודיעו כי בכוונתם לפנות להליך גישור.

לאחר שלא התקבלה כל הודעה מטעם הצדדים, הוריתי לצדדים ביום 21.6.12 להגיש תצהירים, וקבעתי ישיבת קדם משפט.

מאז נעתרתי פעם אחר פעם לבקשות של התובעות לדחות את מועדי הגשת התצהירים וקדם המשפט מפאת ניהול משא ומתן.

בהחלטתי מיום 31.10.12 נעתרתי פעם נוספת לבקשה של התובעות להארכת מועד להגשת תצהירים, ואולם קבעתי כי ניהול משא ומתן לא ישמש נימוק לעיכוב נוסף של ההליך.

בשלב זה הגישו התובעות בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריהן, מפאת מחלתו של מנהלן. אציין כי באף אחת מן הבקשות לא ציינו התובעות כי בכוונתן לזמן עדים נוספים מטעמן. בסופו של דבר קבעתי ביום 19.12.12 כי התובעות יגישו תצהיריהן עד יום 15.1.13.

ביום 10.1.13 הגישו התובעות בקשה לזימונם של שישה עדים, מבלי שהוגש תצהיר של עדים אלה. בו ביום דחיתי את הבקשה בקובעי:

"האופן שבו יש להגיש בקשה לזימון עדים ללא הגשת תצהירים נקבע בהחלטתי מיום 26.10.11 ובתקנה 168 לתקנות סד"א.

בקשה זו אינה עומדת בהוראות אלה. עצם העובדה כי העדים "אינם בשליטת התובעת", ואף עובדים עם הנתבעת, אינה הצדקה לאי פניה לעדים על מנת שיתנו תצהירים. לפיכך הבקשה נדחית".

ביום 14.1.13 הגישו התובעות תצהיר עדות ראשית של מר בן ארי, מנהל ובעל מניות בתובעות.

ביום 15.1.13 הגישו התובעות בקשה להאריך להן את המועד לפנות לעדים הנוספים בשבעה ימים. בהחלטתי קבעתי:

"לא ברור מדוע לא נעשתה פנייה לעדים על ידי ב"כ התובעת בעצמה עד היום. עם זאת, ולפנים שורת הדין, אני מאריכה את המועד כמבוקש. אבהיר כי על ב"כ התובעת לפנות לעדים בעצמה בבקשה למסור תצהירים, אף אם אימות החתימה יבוצע במועד הדיון.

בשלב זה לא יחל מניין הימים להגשת תצהירי הנתבעת, עד למתן החלטה בבקשה ככל שתוגש.

לתזכורת פנימית ביום 23.1.1".

ביום 24.1.13 הוגשה בקשתה הנוכחית של התובעות, שבה הן מבקשות להזמין שלושה עדים שלא הוגשו תצהירים שלהם, ולהגיש תצהיר של עד נוסף תוך שבעה ימים. אציין כי חרף העובדה שהמועד (המוארך) להגשת תצהיריהן חלף עשרה ימים לפני כן, הבקשה אינה מנוסחת כבקשה, אלא כהודעה ("תצהירו יוגש תוך 7 ימים"). למרות הפסול בהתנהלות זו, אתייחס לבקשה כבקשה להארכת מועד, ואדרש אליה לגופה.

נציג כרמל אולפנים ונציג נתיבי איילון:

חרף החלטותיי מיום 10.1.13 ומיום 15.1.13, כל שצוין בבקשה לגבי זימון עדים אלה ללא תצהיר הוא: "העד אינו בשליטת התובעת. הצגת חשבונות הנתבעת תעשה רק בצו של ביהמ"ש".

לא צוינו פרטיהם של עדים ספציפיים שזימונם מבוקש. מתוכן הבקשה עולה כי עדים אלה נדרשים אך ורק להצגת מסמכים. לפיכך, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 178(א) לתקנות סד"א אני מתירה זימונם של עדים אלה לצורך הצגת מסמכים, ולצורך זה בלבד.

העד דני בן נתן:

חרף החלטתי מיום 15.1.13 לא פנתה ב"כ התובעות לעד בעצמה. ב"כ התובעות תפנה בעצמה לעד באופן מיידי בבקשה כי ייתן תצהיר עדות ראשית (ניתן לאמת את התצהיר בשלב מאוחר יותר). אם יאות העד ליתן תצהיר – יוגש תצהירו עד יום 15.2.13, אחרת תגיש ב"כ התובעות רשימת נושאים שלגביהם אמור העד להעיד. עותק מכל מסמך שיוגש יומצא לנתבעת בו ביום.

העד יהודה וקנין:

התובעות יגישו תצהיר של עד זה עד יום 15.2.13. עותק מהתצהיר יומצא לנתבעת בו ביום.

המועד להגשת תצהירי הנתבעת ימנה מיום 16.2.13.

אני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 9.6.13 בשעה 9:00.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.