<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עידו בן אהרון ועו"ד לילך סלומון

ב"כ הנאשם עו"ד קולקר

פרוטוקול

ב"כ הנאשם

הנאשם עומד לדין בעבירה של סירוב למתן דגימת שתן. דגימת שתן היא לא מסוג הדברים ששוטר יכול לדרוש ללא סיבה סבירה. כיוון שפה נטען ע"י המשטרה שהחשד הסביר נובע ממידע של המשטרה ללא כל צורך לתת הסבר נוסף שהמידע ומהותו הם חלק בלתי נפרד מיסודות ההוכחה הנדרשים ע"י שהמשטרה תוכיח אותם כחלק מהנטל המוטל עליה להוכיח את יסודות העבירה. לא מדובר בטענת הגנה, לא נטל, אלא נטל שמוטל על התביעה. התביעה יכולה לבחור לא להביא את הראיה, אז צריך בית המשפט לזכות את הנאשם. לא כך קרה למרות שהמשטרה לא טרחה ביוזמתה להוכיח את העבירה, הנאשם הורשע על כך הוגש ערעור שבית המשפט המחוזי החזיר את הדיון על מנת שידון בו בהתחלה.

בית המשפט, הציע שהסנגור יגיש בקשה להסרה, אני אינני תמים דהים איתו כי הדבר הזה דרוש, אם התביעה איננה מוכיחה את היסודות הרי הזיכוי צריך לבוא מאליו. יש לי את הזכות על פי החוק לבקש את גילוי הסרת החיסיון. הנתונים המרכיבים את המידע, הם חלק מהותי מהגנת הנאשם.

מי שמחליט כביכול והחליט על החיסיון הוא השר לביטחון הפנים, אני חיפשתי ומצאתי שהשר חותם על תעודות כאלו כ-700 בחודש, יש לי פה נתון שבשנת 2010 הוא חתם על 600 תעודות כאלו בחודש וחשבון פשוט מראה שאם הוא יקדיש לכל בקשה כזו 5 דקות, הרי שהוא יצטרך שבועיים וחצי בערך להקדיש לדיון בבקשות האלו ולא יהיה לנו שר לביטחון הפנים, מכאן אפשר להבין שהשר חותם על הבקשות האלו ללא שיקול דעת משהו אחר עושה בשבילו את העבודה, נותנים לחתול לשמור על השמנת, זה שמנהל את המשפט הוא גם זה שמחליט על החיסיון, אמרתי שאני דורש ודרשתי שהאיש הזה שהחליט הוא חלק מחומר הראיות ואני מבקש לדעת מי הוא.

בקשר למצב המשפטי, הסרת החיסיון הוא הפעלת שיקול הדעת אם יש מקום לחסיון, זהו תפקיד בלעדי של בית המשפט, בית המשפט צריך לקחת את החומר ולבדוק אותו, למרות שהוא צריך להיות בדלתיים סגורות, ללמוד אותו ולראות אם הוא קשור להגנה של הנאשם האם הנאשם זקוק לו או לא.

במקרה הזה אם התביעה לא מגישה את החומר אין יסוד ובית המשפט יגיע להסכמה שאין צורך להגיש את זה.

אני מבקש להתייחס לדיון כדיון להסרת החיסיון לכן על בית המשפט לבקש את החומר.

האמת היא שאני בד"כ לא סומך על בית המשפט והתביעות שיחשבו מה ההגנה צריכה, לסנגור יש מחשבה של סנגור לבית המשפט יש חשיבה פסיבית אין לו יכולת ליזום מהלכי הגנה, אני לא מסכים עם זה, הדברים על השולחן, מועד הגעת המידע, התוכן של המידע הם גורמים חשובים בעניין החשד הסביר, אני שם אותם ראשונים על השולחן כדי להראות שאין מקום.

ב"כ המאשימה

עד כה לא הצלחתי להבין אם הנאשם וב"כ פעלו לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתן הוראה להגשת החיסיון, אני לא מבין את ההתקדמות כאשר למען הסר ספק לא קיבלנו בקשה.

נבקש לקבל את הבקשה לידינו ולהגיב.

<#2#>

החלטה

ב"כ הנאשם, הגיש בקשה לעתירה לגילוי ראיה בתאריך 20.05.13. המאשימה הגישה תגובה בתאריך 3.6.13, התקיים דיון ביום 16.6.13 בהתאם להחלטת כב' השופט אברהם יעקב ונתנה החלטה המורה על הגשת בקשה להסרת החיסיון כפי שקבע כב' השופט אברהם יעקב. לא הוגשה בקשה כזו, אולם

משהוגשה בקשה לעתירת גילוי ראיה ומטעוני ב"כ הנאשם ניתן להבין כי אכן זאת הבקשה, הנני קובעת מועד לדיון בבקשה ליום 22.10.13 שעה 08:30-11:00.

המזכירות תסגור את יומנו ביום הנ"ל ולא תקבע דיונים אחרים.

הדיון יערך בהתאם כחוק. המאשימה תזמן את הגורם הרלוונטי לדיון. הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ג, 11/07/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם

כל הזמן שבמשפט הזה לא טענו טענה כזו, אני לא יכול להגיש בקשה להסרת חסיון, אני יכול להגיש בקשה לפי סעיף 74, אי אפשר לדון טענת חסיון. אני חושב שבית המשפט הקדים את המאוחר.

ב"כ המאשימה

אין לי מה להוסיף.

<#4#>

החלטה

אין לי אלא להפנות את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולהחלטות הקודמות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ג, 11/07/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה

בדיון הקודם חברי טען שהוא לא מבקש לחקור את חוקר המידע, בית המשפט נתן לו הוראה להגיש בקשה מסודרת תוך 10 ימים, הבנתי שלא הוגשה בקשה.

<#6#>

החלטה

מפנה שוב להחלטה של בית המשפט המחוזי ושל החלטותיי לאחר מכן.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ג, 11/07/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לילך פז