1. בפניי בקשה חוזרת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה (להלן - "הבקשה")
2. ענייננו בתביעה למתן פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 כתוצאה מתאונה מיום 26.6.09 (להלן - "התאונה"). במסגרת זאת, בעת חציית כביש, נפגע המבקש מרכב חולף. כפועל יוצא, סבל המבקש מפגיעות וחבלות בחלקי גופו השונים. מכאן התביעה. המשיב - שהיה הנהג של הרכב הפוגע - והמשיבה - שהייתה המבטחת של הרכב הפוגע כהגדרתה בחוק הפיצויים - הכחישו את הנטען כנגדם. מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר מונה מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו הרפואית כי למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור של כ-19%.
3. לאחר הגשת סיכומי התביעה, הוגשה מטעם המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הפסיכיאטריה, האורולוגיה ו-אא"ג (להלן - "הבקשה הראשונה"). בית המשפט קיבל ביום 25.5.14 את הבקשה הראשונה, באופן חלקי, כשאישר את הבקשה למינוי המומחה בתחום הפסיכיאטריה. מנגד, נדחתה הבקשה למינוי מומחים בתחום האורולוגיה ולמינוי מומחה אא"ג.
4. בעקבות ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית, הגיש המבקש בקשה נוספת לאישור מינויים של מומחים בתחום האורולוגיה והנוירולוגיה (להלן - "הבקשה השנייה"). בית המשפט, בהחלטתו מיום 9.11.2015, נענה לבקשה בחלקה, בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום האורולוגיה, על אף ההכבדה שתיווצר בדיון ואשר תגרום לדחיית סיום ההליכים בתובענה.

מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה קבע שיעור נכות צמיתה של 9% ואולם מומחה בית המשפט בתחום האורולוגיה קבע כי בגין התאונה אין נכות אורולוגית.

1. במקביל, נדחתה הבקשה הקודמת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, הואיל ואין בבקשה ראשית ראיה, כמו גם קיומו של רצף טיפולי. בנוסף, ציין בית המשפט כי הבקשה מסתמכת על חומר רפואי דל, נטול ממצאים פוזיטיביים, הכולל בעיקרו את תלונותיו הסובייקטיביות של המבקש, אשר נרשמו לאחר פרק זמן לא מבוטל ממועד התאונה ולא צוינו עד כה בהליך, לרבות בבקשה הראשונה.
2. המבקש צירף בתמיכה לבקשה זו, מסמך רפואי מ-4.11.2015, מרופא מטפל בתחום הנוירולוגיה, ממנו עולה כי המבקש סובל מכאבי ראש (להלן - "המסמך החדש"). המשיבה מצידה, סברה כי דין הבקשה להידחות. בין היתר, הציגה תיעוד רפואי, ולפיו נפגע המבקש בתאונת דרכים נוספת (להלן - "התאונה השנייה") וכי כאבי הראש שהציג במסמך החדש, הם תוצר לוואי של התאונה השנייה ולא התאונה הראשונה, נשוא תביעה זו. לדבריה, תלונותיו בדבר כאבי ראש, נולדו מספר שנים לאחר התאונה, בסמוך למועד התאונה השנייה. בנוסף, טענה כי המומחה בתחום הפסיכיאטרי לא המליץ על מינוי נוירולוג בהליך זה, חרף התלונות בדבר כאבי ראש וסחרחורות. מעבר לכך, לא משמש בית המשפט כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.
3. הריני סבורה כי אכן יש לדחות את הבקשה מנימוקי הנתבעת. ראשית, מעיון במסמך החדש שהציג המבקש, עולה כי אין די בו כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות בגין התאונה, כנדרש. כך, מציג המסמך את תלונות המבקש בלבד. אלו, מתועדות כשש שנים לאחר התאונה נשוא תביעה זו. כמו כן, אין במסמך כל ממצא פוזיטיבי, באופן שיקשר אף לכאורה בין תלונות המבקש לבין התאונה.
4. מעבר לכך, ומבלי לדון לעומקה של הסוגיה, עבר המבקש, לכאורה, תאונה נוספת, שאירעה עובר לתלונותיו שבמסמך ובסמיכות להן (יחסית לתאונה הראשונה), ושאת דבר קיומה לא הביא, עד עתה, לידיעת בית המשפט. יתר על כן, סמיכות זו מטילה ספק בטענות המבקש ולפיהן, תלונותיו נובעות מן התאונה הראשונה דווקא.
5. היעדר ראשית ראיה במסמך החדש מטעם המבקש לקיומה של נכות בגין התאונה, לצד ספק בדבר קיומו של קשר כלשהו בין תלונותיו שבמסמך לבין התאונה נשוא תביעה זו, לא מותירים לי אלא לדחות את הבקשה. סוגיית ההוצאות תישקל בסופו של ההליך.
6. בא כוח המבקש יגיש הודעה תוך 30 יום מהיום באשר לאופן התקדמות התיק.

המזכירות תעדכן תז"פ לעוד 45 יום.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.