עניינו של ההליך שבכותרת בתובענה בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 26.6.09.

שלב ההוכחות בתיק הגיע לתומו ביום 2.3.12 או אז נקבעו המועדים להגשת הסיכומים מטעם הצדדים.

לאחר הגשת סיכומי התביעה, הוגשה מטעם התובע בקשה להחלפת ייצוג ולאחריה בקשה למינוי מומחים נוספים בתחומי הפסיכיאטריה, אא"ג ואורולוגיה. למען הסדר יצוין כי בית המשפט התיר את החלפת הייצוג וביקש מטבע הדברים את תשובת הצד שמנגד לעניין בקשת המינוי.

הנתבעים התנגדו לבקשה מחמת שורה של נימוקים. כך נטען כי הבקשה מהווה הרחבת חזית אסורה והיא הוגשה בשיהוי יוצא דופן המחייב את דחייתה. לעניין זה נטען כי המינויים האמורים לא נתבקשו בכתב התביעה שפתח את ההליך וטענות התובע לעניין זה לא נשמעו מפיו אלא לאחר סיום שלב ההוכחות והחלפת ייצוגו. עוד נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לתימוכין ולא הוגשה בדרך של בקשה לתיקון כתב תביעה. לגופם של דברים נטען כי התיעוד הרפואי שעליו נסמכת הבקשה הינו משנת 2012, שלוש שנים לאחר התאונה, ונסמך על תלונות סובייקטיביות ללא גיליון טיפולים מצד מומחים בתחומי המינוי המבוקשים. על כן נטען להיעדרה של ראשית ראיה כמו גם להיעדר רצף טיפולי ומכאן שדין הבקשה להידחות.

ייאמר תחילה כי אף דעתו של מותב זה אינה נוחה, וזאת בלשון המעטה, מעיתוי הגשת הבקשה על רקע ההתנהלות שקדמה לה. ואולם, משאמרתי זאת הרי שהדיון בבקשה לגופה לא יוכרע אך מחמת דופי זה, אלא יסתמך על סקירה מעמיקה של התיעוד הרפואי ובחינת הצידוק הנטען למתן המינוי.

מבחינת התיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה כי המינוי המבוקש בתחום הפסיכיאטריה נסמך על תלונותיו של התובע לפני רופאת משפחה וילדים ולפיהן: "לפי דברו אחרי תאונה סובל מחרדות לפעמים עצבני לא יושן טוב" (תיעוד ראשון מיום 6.7.12); "סובל גם חרדות קשות, קושי להירדם בלילות" (סיכום ביקור מיום 7.5.13). על סמך האמור אבחנתה המשוערת של רופאת המשפחה הייתה הפרעת חרדה והפרעת שינה ובשל כך הופנה התובע לבדיקה אצל פסיכיאטר ולטיפול במרכז לבריאות הנפש (ראה הפניות מיום 7.5.13 ומיום 8.10.13). למען הסדר יוער כי אפיזודה מיום 18.9.12 עקב לחץ נפשי וכאבים בחזה תוארה כנובעת מבעיות במשפחה לכאורה (וזאת להבדיל מתאונת דרכים, ראו הפניה מיום 12.10.12). בנוסף נרשם דיווח מפי התובע בפני רופאה נוירולוגית שלפיו: "מתלונן על כאבי ראש לחצים במקומות שונים, עצבנות יתר, נדודי שינה, ירידה בזיכרון" (ראו סיכום ביקור מיום 25.12.12). מלבד המסמכים האמורים ישנו מסמך בודד מטעם מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש באר שבע מיום 20.1.14 ולפיו: "מאז התאונה מתאר ירידה במצב הרוח. בבדיקתו מדבר בקול שקט, מצב רוח ירוד, איטיות בהליך החשיבה... הוחל טיפול ב recital לפני כשבועיים עם שיפור קל... כיום נמצא במצב דכאוני ללא סימני ptsd".

בתחום האורולוגיה, בקשת המינוי נסמכת על מסמכים רפואיים בהם תועדו תלונות התובע על קושי בשליטה על מתן שתן, דחיפות ותכיפות מתן שטן ונוקטוריה. תלונות אלה תועדו בידי רופאת המשפחה של התובע, רופאה נוירולוגית ורופא מומחה ברפואה תעסוקתית (ראו בין היתר מסמכים מימים 28.8.13, 7.1.14, 8.10.13, 10.2.14, 4.11.13). על רקע תלונתיו כאמור הופנה התובע לבדיקות מעבדה ולבדיקת אורולוג. עם זאת, לבקשה לא צורפו לכאורה תוצאות הבדיקות או סיכומי טיפול/אבחון מטעם רופא מומחה בתחום האורולוגיה. כך גם לא הוצג לפניי ממצא פוזיטיבי כלשהו מלבד תלונותיו הסובייקיטיביות של התובע שנרשמו החל מחודש אוגוסט 2013, הווה אומר כ-4 שנים לאחר התאונה.

בתחום האף-אוזן-גרון נסמכת הבקשה למינוי על תלונות התובע בדבר טנטון וסחרחורות כפי שנרשמו מפיו לפני מומחה ברפואה תעסוקתית (מסמך מיום 28.8.13) ולפני רופאת המשפחה (8.10.13). כן, תועדו "תלונות על כאב אוזנים ולוע לעיתים... כאב אוזנים- כאב מקרין גם לחניכיים ולראש" בסיכום ביקור מיום 29.10.13 לפני רופא אא"ג ד"ר יובל סלוביק. אבחנות הרופא שם היו: אוטלגיה, גודש ריריות ניכר וכאב גרון.

לאחר עיון בחומר הרפואי כפי שסקרתי לעיל ובהתחשב בטעמי ההתנגדות המנויים בתשובת הנתבעות, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה בלבד וזאת לפני לפנים משורת הדין.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחומי האא"ג והאורולוגיה, דינה של זו להידחות. זאת, מחמת דלות החומר הרפואי אשר נסמך רובו ככולו על תלונותיו הסובייקטיביות של התובע בשים לב לכך שאלו נרשמו מפיו לראשונה 3 ו-4 שנים לאחר התאונה, ולכאורה אין בצידן כל ממצא פוזיטיבי הוא אשר נקבע בידי מומחה רפואי בתחום וניתן לקשור קשר סיבתי בינו לבין התאונה, ולו ברמה הלכאורית. אם כן, בהיעדר ראשית ראיה ורצף טיפולי הבקשה נדחית כאמור.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, סבורני כי עיקרה של זו נסמך על מסמך יחיד מרופא שמקצועו בתחום הפסיכיאטריה, וזאת ללא שאותו מסמך מציין אבחנה מלבד ממצא על "מצב דכאוני ללא סימני ptsd". על אף שמדובר לכאורה בתיעוד יחיד, שנרשם מפי התובע למעלה מ-4 שנים לאחר התאונה, החלטתי לפני לפנים משורת הדין להיעתר לבקשת המינוי ולו על מנת למנוע מצב שבו התובע לא יוכל להוכיח את טענותיו לנכות בתחום זה. ואולם, בשל דלותו יוצאת הדופן של החומר הרפואי, היעדר הרצף הטיפולי ולנוכח נסיבותיו המיוחדות של התיק אני רואה להטיל את תשלום שכר טרחתו של המומחה על התובע.

כתב המינוי יינתן בהחלטה נפרדת.

בשלב זה התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 11.1.15 בשעה 8:40.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים.