1. בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורולוגיה והנוירולוגיה (להלן - "הבקשה")

2. ענייננו בתביעה למתן פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן - "חוק הפיצויים") כתוצאה מתאונה מיום 26.6.09. במסגרת זאת, בעת חציית כביש, נפגע המבקש מרכב חולף. כפועל יוצא, סבל המבקש מפגיעות וחבלות בחלקי גופו השונים. מכאן התביעה. המשיב - שהיה הנהג של הרכב הפוגע - והמשיבה - שהייתה המבטחת של הרכב הפוגע כהגדרתה בחוק הפיצויים - הכחישו את הנטען כנגדם. מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר מונה מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו הרפואית כי למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור של כ-19%.

3. לאחר הגשת סיכומי התביעה הוגשה מטעם המבקש בקשה להחלפת ייצוג, בקשה אותה התיר בית המשפט. במקביל הגיש המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הפסיכיאטריה, האורולוגיה וה-אא"ג (להלן - "הבקשה הראשונה"). בתשובה לבקשה הראשונה, סברו המשיבים כי יש לדחותה. לדבריהם, לא היו בממצאים שהציג המבקש כדי ראשית ראיה, מה גם שלא הוכח רצף טיפולי. בנוסף, יש לראות בבקשה הרחבת חזית אסורה, בנוסף לעובדה כי היא הוגשה בשיהוי יוצא דופן המחייב את דחייתה.

4. בית המשפט קיבל ביום 25.5.14 את הבקשה הראשונה, באופן חלקי, למרות הבעת אי נוחות לנוכח עיתוי הגשתה. כך, בקשת מינוי המומחה בתחום הפסיכיאטריה נתקבלה על מנת שלא למנוע מן המבקש את האפשרות להוכיח את טענותיו לנכות בתחום זה. מנגד, נדחתה הבקשה למינוי מומחים בתחום האורולוגיה עקב היעדר ראשית ראיה והיעדרו של רצף טיפולי. זאת, נוכח החומר הרפואי הדל אשר צורף לבקשה הראשונה והתבסס על תלונות סובייקטיביות בלבד וללא ממצאים פוזיטיביים מצד מומחה בתחום. באופן דומה נדחתה הבקשה למינוי מומחה אא"ג.

5. מכאן הבקשה. לאחר חוות הדעת הפסיכיאטרית, וכן לנוכח תיעוד רפואי נוסף, הגיש המבקש בקשה נוספת לאישור מינויים של מומחים בתחום האורולוגיה והנוירולוגיה. לטענתו, בקשה זו נתמכת במסמכים רפואיים עדכניים, המעידים על מצבו הרפואי של המבקש כתוצאה מן התאונה ומהווים ראשית ראיה לצורך מינוי מומחים ולשאלת הקשר הסיבתי בין התלונות לבין התאונה. עוד ציין, כי על בית המשפט לנהוג בגישה מקלה, לפי גישתו של בית המשפט העליון, ולאפשר לתובע למצות את הדין באופן מוחלט.

המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, הבקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגיה כבר נדחתה בהחלטה קודמת, אשר בגינה לא הוגש ערעור ע"י המבקש. כמו כן, נטען כי אין המדובר בראשית ראיה. עוד טענו כי מחוות דעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה עולה, כי אין צורך במינוי מומחים בתחומים נוספים. לעניין מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה נטען, כי עצם בקשת המינוי מהווה הרחבת חזית אסורה שכן פנייה זו נעשתה לראשונה וכי המבקש לא עתר למינוי מומחה בתחום זה עד עתה.

6. על החשיבות במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש כבר נקבע בפסיקה ב-ע"א שיק נ' מטלון 1338/90 פד מד(2) 216 (1990):

"על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז¬1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על ¬כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כד לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על-ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו."

בית-המשפט נוהג בגישה מקלה לצורך הרף הראייתי הנדרש לשם מינוי מומחים רפואיים ואף נוקט בגישה מקלה ביחס ליסוד הקשר הסיבתי. גישות אלו נועדו על מנת שלא תחסם דרכו של התובע להוכיח את נזקו בטרם עת. כפי שצוין בפסיקה ברע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (לא פורסם, 5.8.2012):

"כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה."

השופט זילברטל קובע ב-רע"א 4772/14 יוסף נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 31.8.2014), כי במקרים בהם מתעורר ספק יש לאשר את מינוי המומחה, גם אם בהמשך עשוי הוא להתברר כמיותר. עדיף מצב זה על פני מצב בו תובע אינו זוכה למינוי מומחה למרות שהוא אכן סובל מנכות כתוצאה מתאונה. עוד הוסיף:

"ככלל, אין מקום לנקוט כלפי התובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, אלא כאשר קיימת סיבה טובה לעשות כן, ואז יש לנמק זאת. יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה, מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה".

גם אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי 518-519 (מהדורה 11, 2013) סבור כי אין לדחות בקשה של נפגע בתאונת דרכים למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בעקבות התאונה ולקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, אף אם בסבירות נמוכה. על בית המשפט לנקוט בזהירות רבה כאשר בא לבחון בקשה למינוי מומחה, שכן, דחיית בקשה, כמוה, במובן מסויים, כדחיית התביעה.

כאמור, במקרה דנן, הוגשה הבקשה לאחר שלב שמיעת הראיות.

7. בתחום האורולוגיה, המדובר בבקשה שנייה למינוי מומחה. המבקש צירף לבקשה תיעוד רפואי הנסמך על תלונותיו ועל סיכומי טיפול עדכניים וחדשים שערך אצל הרופאים אליהם פנה, ובהם מומחים בתחום האורולוגיה. כך, בביקור אצל הנוירולוגית ד"ר בורושנסקי מיום 7.1.2014, בעקבות תלונותיו מאז התאונה בדבר הפרעות במתן שתן, המליצה זו על ייעוץ אורולוג. ד"ר ברודסקי, מומחה לרפואה תעסוקתית, קבע ביום 28.8.2013 כי עקב הרקע של המבקש - בין היתר, תאונת הדרכים - ותלונותיו בדבר דחיפות ותכיפות במתן שתן, המליץ לרופאת המשפחה להפנותו לאורולוג.

כאמור, ערך המבקש מספר ביקורים אצל מומחים אורולוגיים. כך, בבדיקתו של ד"ר גורליק את המבקש מיום 18.5.14, איבחן כי הוא סובל מ-וריקוצל והמליץ לו לבצע ניתוח (המלצה שנדחתה בשל חששו של המבקש). בשני הביקורים הנוספים שערך המבקש אצל ד"ר גורליק וד"ר גולדברג ביום 22.2.15 וביום 14.7.15, בהתאמה, ניתן למבקש טיפול תרופתי.

אין להתעלם מן החומר הרפואי החדש אותו צירף המבקש לבקשה. המלצות הרופאים לבדיקה אצל אורולוג בעקבות התאונה שעבר, כמו גם אבחון האורולוג והמלצתו על ביצוע ניתוח, עשויים להוות ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה רפואי. אומנם, אין ביכולתי לקבוע כעת כי אכן קיים קשר סיבתי בין הצורך בניתוח לבין התאונה. אולם, עצם האפשרות כי מתקיים קשר מעין זה, מעלה את הצורך בבחינת הנושא אצל מומחה מטעמו של בית המשפט.

ברי, כי היענות לבקשה בשלב זה של הדיון עלולה לגרום להכבדה על הדיון ולדחיית סיום ההליכים בתובענה. עם זאת, נזק זה, שניתן לפסוק בגינו הוצאות, אינו שקול לנזק שעלול להיגרם למבקש אם תחסם בפניו הדרך היחידה להוכיח כי נותר עם נזק כתוצאה מהתאונה. על כן, הריני קובעת כי יש להיעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגיה.

8. לעניין הבקשה למינוי רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה, המדובר, בבקשה ראשונה המוגשת למינוי המומחה בתחום זה, וכמוה טרם נראתה בתיק זה, לא בכתב התביעה ואף לא בבקשה הראשונה למינוי מומחים. קונקרטית, תלונותיו של המבקש נרשמו לראשונה כמעט שנתיים לאחר קרות התאונה, במסגרתן התלונן בין השאר על כאבי ראש, בחילות וסחרחורות. לצד תלונות אלו, ומספר בדיקות שנערכו על ידי הרופא המטפל בקופת חולים במהלך השנים, ערך המבקש שני ביקורים אצל מומחים לנוירולוגיה. כאמור לעיל, בבדיקה מיום 7.1.2014 המליצה ד"ר בורושנסקי לקבלת ייעוץ אורולוג ולעריכת ביקורת על פי מצבו הקליני; בבדיקה מיום 6.11.14 לא מצאה ד"ר גולדברג ממצאים נוירולוגים פוקליים, ובמקביל הפנתה את המבקש למרפאת PTSD. יצויין, כי המומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי לא ציינו כי יש מקום למינוי נוירולוג.

לאור בחינת התיעוד הרפואי, אני סבורה כי דין הבקשה למינוי נוירולוג להידחות. זאת, הואיל ואין בבקשה ראשית ראיה, כמו גם קיומו של רצף טיפולי. שכן, היא מסתמכת על חומר רפואי דל, נטול ממצאים פוזיטיביים, הכולל בעיקרו את תלונותיו הסובייקטיביות של המבקש, אשר נרשמו לאחר פרק זמן לא מבוטל ממועד התאונה ולא צוינו עד כה בהליך, לרבות בבקשה הראשונה. לפיכך, הבקשה למינוי נוירולוג נדחית.

9. סוף דבר, הבקשה למינוי אורולוג מתקבלת. כתב מינוי יינתן בנפרד. הבקשה למינוי נוירולוג נדחית.

סוגיית ההוצאות תישקל בסופו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.