בפני בקשה לפטור את התובע ממימון שכ"ט פסיכיאטר תוך הטלת מימון הביניים על הנתבעת.

בהחלטתי מיום 25.5.14 הורתי לפנים משורת הדין על מינוי מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת התובע ולו על מנת למנוע מצב שבו התובע לא יוכל להוכיח את טענותיו לנכות בתחום זה. עוד הורתי כי בשל דלותו יוצאת הדופן של החומר הרפואי, היעדר הרצף הטיפולי ולנוכח נסיבותיו המיוחדות של התיק, ראיתי לנכון להטיל את תשלום שכר טרחתו של המומחה על התובע.

היינו מותב זה איזן את כלל השיקולים אשר הובאו בפניו בעת מתן ההחלטה למינוי.

אציין כי ב-רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים), עליו מסתמך ב"כ התובע בטיעוניו, הוצעה דרך זו של איזון כלל השיקולים תוך הצעת פתרון של הטלת שכר המומחה על התובע-" אכן, כאשר כבר בשלב מינוי המומחה קיים ספק של ממש שמא לתובע לא נגרמה כל נכות בתחום בו מתבקש המינוי... או אז יש מקום לשקול להטיל על הנפגע לשאת במימון הביניים של שכר המומחה".

לאחר מתן החלטתי הוגשו בקשות שונות לעיון חוזר ובסופן הוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי.

במצוות בית המשפט המחוזי הנכבד, הדיון הוחזר למותב זה על מנת שייבדק מצבו הכלכלי של התובע טרם הכרעה בשאלת מימון ביניים.

היינו, לכאורה פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד תוחם את הדיון בשלב זה לשאלת מצבו הכלכלי של התובע בלבד.

התקיים דיון והתובע נחקר על תצהירו אשר תומך בבקשה.

עולה מתצהירו ומחקירתו כי התובע אינו עובד כלל ומתקיים מהבטחת הכנסה.

אציין כי אינני נדרשת בשלב זה של הדיון לטענת ב"כ הנתבעת כי התובע אינו עובד למרות שביכולתו לעשות כן וכי איננו מקטין למעשה את נזקו.

טענה זו תידון בתום ההליך העיקרי.

עוד עולה כי אשתו של התובע עובדת ומרוויחה סכומים שונים הנעים בין 5000 ₪ ל- 6887 ₪ (ר' תנועה מיום 8/8)

על כן, לכאורה הכנסות התא המשפחתי נמוכות.

מנגד, עיון בדפי החשבון של אשתו, חשבון 419979 בבנק הפועלים, מצביע על העדר יתרת חובה ואף יתרת זכות של 8,299 ₪ נכון ליום 20.11.14, על אף ביצוע משיכות בסכומים שונים לרבות משיכת מזומן בסכום משמעותי של 8,000 ₪.

בחשבון הבנק על שם התובע בבנק לאומי חשבון מספר 32907/41, ישנה יתרת זכות קטנה.

אשתו של התובע נסעה לחו"ל (אתיופיה) לשהות של חודש אך התובע טוען כי אינו יודע מה עלות הנסיעה.

לא נסתרה טענת ב"כ הנתבעת כי התובע מבצע רכישות בגדים ברשתות שונות שאינן מן הזולות.

לאור השגות אלה, על אף שהתובע אינו עובד, אינני סבורה כי יש לקבל את הבקשה במלואה.

על כן, אורה על שינוי החלטתי באופן שתהא חלוקה בין הצדדים, באופן הבא:

התובע יישא בסך של 2000 ₪ מתוך עלות שכ"ט מומחה.

הנתבעת תישא בסך של 4000 ₪, מתוך עלות שכ"ט מומחה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.