לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה וכן לביטולו של פסק דין זה.

המשיבה – התובעת הגישה תביעה כנגד המבקש וחמשה נתבעים נוספים בגין אי תשלום חובות ארנונה.

המבקש לא הגיש כתב הגנה וביום 21.7.2011 נחתמה פסיקתה, מכוחה חויב לשלם למשיבה את סכום התביעה בתוספת להוצאות. לטענת המבקש, רק ביום 14.11.2012 נודע לו על פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה וזאת במסגרת בירור שערך עם משטרת הגבולות, בשל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. בהמשך לכך , ביום 2.12.2012 הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וביום 30.12.2012 הוגשה הבקשה דנן.

לטענת המבקש, יש להורות על ביטול פסק הדין הן מטעמי צדק והן לנוכח סיכויי הגנה טובים. נטען כי כתב התביעה מעולם לא הומצא למבקש, הוא לא התגורר בכתובת המסירה וזו בוצעה לגיסתו. לגופה של תביעה נטען כי זו לא מגלה עילת תביעה כנגד המבקש, שאינו חתום על הסכם השכירות שבבסיס המחלוקת והפנה כי הנתבע 3 - צד להסכם זה, טען בתצהירו כי לא התקשר עמו בהסכם שכירות ואינו מכיר אותו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה מנוסחת באופן כוללני, לא נתמכה בראיות ואסמכתאות והוגשה בחלוף כחודש ימים מהיום שנודע למבקש על קיומו של פסק הדין כנגדו. עוד נטען כי לא הוצג טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשות, בוצעה המצאה כדין והמבקש לא הציג כל ראייה פוזיטיבית שתסתור זאת. לעניין טענות ההגנה, סוברת המשיבה כי המבקש לא הצביע על סיכויי הגנה כלשהם והוא קושר עצמו להסכם השכירות הרלוונטי בתצהירו התומך בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול הנסיבות הלכאוריות, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר, הם סיבת המחדל שרובץ לפתחו של המבקש וסיכויי הגנתו, כאשר השיקול האחרון הוא המכריע (ר' ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438 (1983)); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (22.5.2012)).

הצדדים חלוקים בסוגיות הקשורות בהמצאה שבוצעה למבקש ובמועד בו נודע לו על קיומו של פסק הדין נגדו. עם זאת, התרשמתי כי אין עסקינן בזלזול מטעם המבקש בהליך המשפטי וכי יש למבקש עילת הגנה ראויה לדיון. יש להעדיף את זכותו היסודית לגישה לערכאות והכרעה במחלוקת לאחר דיון ממצה לגופה. ככל שעסקינן במחדל דיוני הקשור במועד הגשת הבקשות דנן, ניתן לרפאו באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.

תנאי מסייע לגישתי, מצאתי בעובדה כי בתיק קבועה ממילא ישיבת הוכחות. סברתי כי דחיית בקשת המבקש להציג טענותיו לפיהן אינו קשור בנכס נשוא חיוב הארנונה, לא תתיישב עם עקרונות דיוניים ראויים.

מכל אלו, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש. התצהיר התומך בבקשת הביטול ישמש ככתב הגנה וכתצהיר עדות ראשית מטעמו. דיון ההוכחות הקבוע ליום 3.2.2012 יתנהל גם בעניינו של המבקש. אני זוקף יתרת חובה למבקש בבחינת ההוצאות, סוגייה שתוכרע בסוף ההליך וגם בהתאם לתוצאותיו.

לידיעה דחופה.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.