לפניי בקשה מטעם הנתבעת לפסילת שאלות הבהרה שהפנתה התובעת למומחה, המהנדס מרדכי בס.

שאלות ההבהרה באו בעקבות חוות דעת המומחה מיום 3.9.2017, ובעקבות ההחלטה מיום 11.9.2017 בה איפשרתי להפנות למומחה שאלות הבהרה.

בבקשת הנתבעת נטען כי השאלות המופנות למומחה אינן שאלות הבהרה אלא נסיון להביא לפתיחת חוות הדעת ולכתיבתה מחדש, באופן שיתאם לטענות התובעת. הנתבעת טוענת כי התובעת אינה מבקשת לקבל מהמומחה הסבר לקביעותיו, ככל שאלו לא היו ברורות דיו, אלא היא מציגה למומחה את עמדתה בכל אחד מהנושאים בנסיון לגרום למומחה "לשכתב" את חוות הדעת. הנתבעת קובלת, בין היתר, על דברי התובעת, בסיפא של פנייתה למומחה, כי היא נכונה לקיים פגישת הבהרה עם המומחה לצורך "עיון נוסף במסמכים" ואף לספק מסמכים דרושים נוספים.

התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי כל מטרתה היא למנוע מבית המשפט לקבל תמונה מלאה על התנהלותה נפסדת של הנתבעת. נטען כי מחוות הדעת עולה כי חלק משמעותי מהנתונים שהועברו למומחה לא נבדקו. הודגש כי התובעת אינה מנסה לערער את מהימנות המומחה או לחלוק על האובייקטיביות שלו, אלא להבהיר נקודות אשר לא זכו להתייחסות במסגרת חוות הדעת. את שאר העניינים שומרת התובעת, כך נטען, לחקירה נגדית, ככל שיהיה בה צורך. התובעת סבורה כי הוגן וראוי יותר כלפי המומחה, כי תינתן לו הזדמנות לעיין במסמכים בנחת ולשקול את תשובותיו, תחת חקירה נגדית על מסמכים שאולי ראה ואולי לא. השאלות עשויות, לטענת התובעת, לצמצם בסופו של יום את היריעה, לאפשר למומחה להשיב בהגינות ולא להשאיר כמות גדולה של מידע ונתונים לא מבוררים.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, בחוות הדעת, ובשאלות ההבהרה ששלחה התובעת, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבעת.

תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו".

בהתאם לאותה תקנה, התרתי להפנות למומחה שאלות הבהרה (החלטה מיום 11.9.2017).

שאלות הבהרה נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. הם לא נועדו לסתור את מסקנותיה, דבר שמקומו במסגרת חקירה נגדית.

השאלות שהפנתה התובעת למומחה אינן "שאלות הבהרה". מדובר בעשרות רבות של שאלות, שאינן מתייחסות כלל לקביעות של המומחה בחוות דעתו. השאלות, בחלקן הגדול, מתווכחות עם חוות הדעת ומעמתות את המומחה עם עובדות וגרסאות של התובעת. מדובר בסדרות של שאלות, בהן נדרש המומחה להשיב על שאלות עובדתיות בדברים שכלל אינם מצויים בידיעתו, ובהמשך לכך לאשר את עמדות התובעת עליהן מתבססת תביעתה. שאלות רבות לא נוגעות לנושא המומחיות של המומחה, אלא לעניינים עובדתיים, חלקם שנויים במחלוקת וטעונים הוכחה בבית המשפט. כך למשל, נשאל המומחה האם נכון שסוכם עם מנהל הפרויקט כי חישובי העפר בשטח האתור יהיו +/- 30 ס"מ על המדידה הפוטוגרימטרית, תוך הפניה לנספח לתצהיר מנהלה של התובעת (שאלה 7); והאם נכון שצד ג', הקבלן דוד שחר, נדרש להשיב עפר שנלקח טרם תחילת עבודות הקבלן (שאלה 21). לא ברור כיצד אמור המומחה להשיב לשאלות עובדתיות אלה. ומדובר בשתי דוגמאות בלבד מני רבות. חלק גדול מהשאלות שהופנו למומחה הן שאלות הנוגעות למסכת העובדתית או שהוא נדרש בהן להכרעות בסוגיות עובדתיות שנויות במחלוקת. הדבר כלל אינו בגדר תפקידו של המומחה.

שאלות רבות גם מבקשות לעמת את המומחה עם מסמכים שונים, ועם טענות התובעת בתצהירו של מנהלה.

דומה כי סדרות השאלות המופנות למומחה נועדו לערעור את היסודות של חוות הדעת, ולשכנע את המומחה לשנות את חוות דעתו. הדבר חורג מהתכלית של "שאלות הבהרה".

כל שהתובעת רואה לנכון להציג למומחה עובדות ולעמת אותו עם נתונים, ממצאים או השערות שאינם מתיישבים עם חוות דעתו, המקום לעשות כן הוא במסגרת חקירה נגדית. הוא הדין לגבי שאלות שנועדו לשכנע את בית המשפט שלא לאמץ את חוות הדעת. וככל שהתובעת רוצה להוכיח טענות עובדתיות, הפנייה למומחה לא תסייע בידה.

יש לזכור כי "פסילת" שאלות ההבהרה לא תגרום לתובעת עיוות דין, שכן אין מדובר בהחלטה הסותמת את הגולל על האפשרות שלה להציג לפני המומחה את שאלותיה בשלב מאוחר יותר, בעת חקירת המומחה.

נוכח כל האמור, לא מצאתי להתיר לתובעת להפנות למומחה את השאלות המפורטות במכתבה מיום 24.9.2017, למעט שאלה 33, אשר על פניו מצטיירת כשאלת הבהרה.

המומחה, מר בס מרדכי, מתבקש איפוא שלא להשיב לשאלות שהפנתה אליו התובעת, למעט שאלה מס' 33, עליה ישיב תוך 10 ימים.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחה בגין בקשה זו בסך של 4,000 ₪.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ח, 29 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.