לפניי בקשה שהגישו המבקשות שהן צדדי ג' בתיק, לתיקון כתבי הגנתן בהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בתיק.

המבקשות טוענות כי ביום 14.12.14 התקבלה חוו"ד המומחה מר אהוד לשם, שמונה לבחינת סוגיית קריסת קו הביוב נשוא התביעה, ולבחינת השאלה האם קו הביוב הינו פרטי או ציבורי. לאחר קבלת חווה"ד, החלו המבקשות בבדיקת האישורים שניתנו לקו הביוב, ואך ביום 29.12.14 התקבל אצלן אישור חברת הגיחון בנוגע לחיבור הביוב הפרטי של הנכס לרשת התשתית העירונית. לטענתן, נוכח האמור בחווה"ד ובאישור שהוצג, קיים צורך בתיקון כתב הגנתן שיכלול התייחסות לסוגיה זו.

הבקשה הומצאה לתגובת המשיבים.

המשיבה 1 התנגדה להארכת המועד המבוקשת, ולעצם התיקון. המשיב 2 קיבל את העתק הבקשה ולא מצא לנכון להגיב לה.

לטענת המשיבה 1, חוות הדעת הרלוונטית הינה חוות דעתו של המומחה מר למעי, שהתקבלה ביום 8.7.12. משעברו שנתיים מקבלתה, חלף המועד ואין להיעתר לבקשת ההארכה. לטענתה של המשיבה, אף אם יש להתייחס לחווה"ד של המומחה מר לשם, הרי שגם מועד זה חלף.

המשיבה 1 הפנתה לכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, והדגישה שמדובר בבקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, ואשר הוגשה לאחר חלוף המועד. משכך, ועל פי תקנה 528, יש צורך בטעמים מיוחדים שירשמו.

עוד נטען, כי העיסוק בסוגיית הקו אם הינו פרטי או ציבורי אינה רלוונטית לדיון שלפנינו, אין בה כדי לקדם את ההכרעה במחלוקת, שכן עסקינן באחריות המבקשות לביצועו הכושל של קו הביוב, ולנזק שנגרם כתוצאה מכך, ולאחריות הנובעת ממיהות מבצע קו הביוב. ככל שתינתן הארכה ויותר התיקון, יביא הדבר בהכרח לסרבול ההליך שלא לצורך ותיקון כתבי הגנה של המשיבה 1.

המבקשות השיבו לתגובה ומשהתשובה לא הניחה את דעתי, בהחלטה מיום 2.2.15 אפשרתי למבקשות להבהיר את בקשתן ולהתייחס להעדר תצהיר ואף לפרש את טיב העתירה. משהוגשה ההבהרה ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש לקבל את הבקשה וליתן למבקשות ארכה קצרה לתיקון כתב הגנתן. אנמק:

ראשית, מקובלת עלי עמדת המבקשות כי חוות הדעת הרלוונטית שבגינה מבוקש התיקון הינה חוות דעתו של המומחה מר לשם, ולא חוו"ד של המומחה מר למעי כפי שטענה המשיבה 1. מר לשם היה המומחה היחיד בתיק שבחן את סוגיית קו הביוב לעומקה, וחוות דעתו התייחסה אף לעניין האבחנה בין היות הקו פרטי או ציבורי, בקובעו כי יש להטיל אחריות לקריסת הקו על המבקשות נוכח מיקומו בשטח ציבורי. לאור האמור, נבחן המועד להגשת הבקשה לתיקון, 15 יום מיום מועד הגשת חווה"ד של מר לשם.

שנית ונוכח האמור לעיל, הבקשה הוגשה בחלוף יום אחד מתום המועד, כך שאין מדובר בפגיעה ממשית בהסתמכות המשיבים.

שלישית, בקשה להארכת מועד טעונה טעם מיוחד, ועל כן מקובלת עליי טענת המשיבה כי היה על המבקשות לתמוך את הבקשה בתצהיר. בהחלטתי מיום 2.2.15 התרתי תיקון הפגם האמור, בהתאם לסמכותי בתקנה 524 לתקנות, והמבקשות הפנו בתשובתן לתצהיר שהוגש מטעמן בתגובה לבקשה 75, עליו חתום מר יואל אבן סמנכ"ל הנדסה במבקשת 1, המבאר את מועד קבלת אישור חברת הגיחון, ואסתפק בכך.

לפיכך, נחזה שקיים טעם מניח את הדעת לאיחור, שכן אישור חברת הגיחון אותר לטענת המבקשות רק ביום 29.12.14 ונטען שלא היה ניתן להשיג את המסמך בשלב מוקדם יותר. על פי האישור, התקיימו הדרישות ההנדסיות והמקצועיות לחיבור הביוב הפרטי לרשת העירונית ולטענת המבקשות, יש בכך כדי ללמד על מי שהתרשל בהקמת קו הביוב או בטיבו. טענה זו, ראויה להתברר. בהתאם לתקנה 92, בית המשפט יתיר תיקון שיאפשר להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

רביעית, המבקשות הבהירו כי אין בדעתן לצרף את חברת הגיחון לאחר שנמחקה מהתביעה (במסגרת הודעת צד רביעי), ולפיכך אין חשש מסרבול והכבדה ממשיים בהליך המשפטי.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת המועד מתקבלת. המבקשות יגישו כתב הגנה מתוקן (להודעת צד ג') בתוך 14 יום.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.