לפניי בקשה שהגישה הנתבעת ושולחת הודעת צד ג' לחתימה על פסיקתא.

בתחילת הבקשה מתייחסת המבקשת לאמור בסעיף 60 לפסק הדין, שבמסגרתו אפשרתי לתובעים להגיש חשבוניות של הקבלן ש. כהן בסך של עד 22,500 ₪, שהוצאו לתיקון קו הביוב, ושלא נכללו בסכומים שנפסקו.

ב"כ המבקשת טען כי ב"כ התובעים העביר אליו שתי חשבוניות על סך 27,500 ₪, אולם בדיקה מעמיקה שלהן מעלה כי עסקינן בחשבוניות שבגינן כבר נפסק פיצוי, ואכן כך הדבר.

התובעים נדרשו להגיב לכך, ובתגובתם עתה, הם מציגים חשבונית נוספת על סך של 10,000 ₪.

הכלל הוא שהראיות מוגשות במרוכז, ובעל דין שלא הציג ראיה במשפט לא יוכל לבצע מקצה שיפורים לאחר פסק הדין. במקרה זה אפשרתי חריגה מהכלל נוכח ההנמקה המפורטת בסיפא של סעיף 55 לפסק הדין. משכך, נקצבה שהות של 30 יום להמצאת החשבוניות. משהתובעים לא עמדו במועד האמור, והחשבוניות שהוצגו נכללו כבר בפסק הדין, אין מקום לפסיקת פיצוי נוסף בנושא.

אשר לחתימה על פסיקתא הכוללת חיובים שסכומם לא פורש פסק הדין, מדובר בשכר טרחת מומחה ביהמ"ש, אינג' אהוד לשם. מעיון בחשבונית שהוצגה, ובהתאם לסמכותי בתקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי (וכאמור בסעיף 63 לפסק הדין), מחייב את צד ג' (מוריה) לשלם למבקשת, שולחת ההודעה סך של 24,603 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31/5/15 ועד מועד התשלום בפועל (הסך המעודכן הוא 24,685 ₪).

אשר לחיוב צד ג' בגין אגרת בית משפט, ככל שהדבר נשמט מפסק הדין, ובהתאם לסמכותי בסעיף 81 לחוק בתי המשפט, מורה כי צד ג' תישא גם באגרות ששילמה שולחת ההודעה (כולל הצמדה וריבית ממועד התשלום) בסך של 7,329 ₪.

בנוסף וכאמור בפסק הדין, תשא צד ג' בשכר טרחת עו"ד הנתבעת בסך של 20,000 ₪.

צד ג' (מוריה) תסדיר ההפרש בתשלום בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.