<#2#>

1. כונס הנכסים הגיש בקשה לקצוב את שכרו, באשר לטענתו בשלו עתה התנאים לרשום את הבית המשותף בעזרת מודד מוסמך.

2. בבקשה טען כונס הנכסים, כי כינוס הנכסים נמשך זה למעלה מ- 10 שנים, והיה כרוך ב- 40 דיונים בבית המשפט וב- 80 בקשות, וכן בפגישות פרטניות עם כל אחד מרוכשי הדירות, כדי לברר את זכויותיהם, פגישות עם נציגי עיריית חיפה ופעולות רבות נוספות שפורטו בבקשה. "לטענת כונס הנכסים "הטיפול של כונסי הנכסים במסגרת הליך זה חרג באופן ניכר מפעילות של עו"ד המטפל ברישום בית משותף, והם נאלצו להשקיע שעות עבודה ומשאבים רבים בפעילות החורגת, כגון באיתור זהותם של בעלי דירות שהשתלטו שלא כדין על מחסנים, טיפול בסילוק ידם של בעלי דירות משטחים אלה והסרת בניה בלתי חוקית בקומת המחסנים".

3. כונס הנכסים מסכים, שאין לשית את תשלום רישום הבית המשותף על בעלי הדירות, שכן אלה כבר שילמו את המוטל עליהם בעת שרכשו את דירותיהם, על פי חוזים שנערכו על ידי עורבי דינה של הנתבעת. ואולם, עורכי הדין שייצגו את הנתבעת, מעולם לא טיפלו ברישום הבית המשותף, ועל כן "ניתן לכאורה להורות לעורכי הדין להעביר לקופת כינוס הנכסים כספים לצורך תשלום שכר כונס הנכסים, אשר מבצע הלכה למעשה את מה שהיה עליהם לבצע בעצמם". לבקשה צורף נספח, המפרט שמותיהם של עורכי הדין השונים, והחוזים שנחתמו עם הנתבעת באמצעותם.

לטענת כונס הנכסים, יש מקום לפסוק לו שכר טרחה בשיעור 1.5% משווי כל דירה, המגיע כדי 1.2 מיליון ₪, ובסה"כ 810,000 ₪ עבור 45 הדירות שבבניין, ולכך יש להוסיף מע"מ כחוק.

4. בא כוח התובעים לעומת זאת סבור, כי יש לדחות את בקשת הכונס. לטענתו, הכונס אינו זכאי לצל"ש, שכן בחלוף 10 שנים הבית עדיין לא נרשם כבית משותף. עוד טען בא כוח התובעים, כי כונס הנכסים קיבל שכר עבור טיפולו במכירת 9 דירות שהיו בבעלות הנתבעת. עוד טען בא כוח התובעים, שבקשת כונס הנכסים נגועה בניגוד עניינים, שכן כונס הנכסים הוא בא כוחה של הנתבעת. לטענת בא כוח התובעים, אין זה עניינם של התובעים מה יהיה שכרו של כונס הנכסים, שכן שכרו על הנתבעת לשלם לו, ואם הייתה הסכמה בין כונס הנכסים והנתבעת, בעניין תשלום שכרו של כונס הנכסים, לא היה כונס הנכסים נדרש להגיש את בקשתו לבית המשפט. לדעת בא כוח התובעים, יש לדחות את הבקשה.

5. הגורם שהיה אחראי לרשום את הבית כבית משותף היא הנתבעת, והיא זו שעליה לשאת בעלויות כינוס הנכסים. על כן, בקשת כונס הנכסים לפסוק את שכרו צריך שתהיה מופנית למעשה כלפי הנתבעת.

אפשר ושכר הטרחה שגבו עורכי הדין, שייצגו את הנתבעת בעת שמכרה דירות בבניין, כלל גם את שכר טרחתם עבור רישום הבית כבית משותף, אך עניין זה הוא עניין שבין הנתבעת ובין עורכי דין שייצגו אותה (ובא כוח התובעים נמנה עליהם). במסגרת התביעה שלפני, אין מקום לברר את המחלוקות, ככל שקיימות כאלה, בין עורכי הדין שערכו את החוזים וגבו שכר טרחה ובין הנתבעת, ואם סבורה הנתבעת, שעל אותם עורכי דין לשפות אותה, בגין סכומי כסף שעליה להוציא לצורך תשלום שכר טרחתו של כונס הנכסים, כי אז על הנתבעת להגיש תביעות כספיות מתאימות נגד אותם עורכי דין, תביעות שבמסגרתן תתבררנה טענות הנתבעת מן הצד האחד ועורכי הדין מן הצד האחר.

למרבה הצער, רישום הבית המשותף נתקל בקשיים שונים, שגרמו להתארכות הליך הרישום, אך אין הדבר מאיין את זכותו של כונס הנכסים לקבל את שכרו.

7. על כן, לאחר ששקלתי טענות הצדדים בבקשה שלפני, הנני מחליט כדלקמן:

(א) בשלב זה כונס הנני פוסק לכונס הנכסים מקדמה בסך 200,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

(ב) כונס הנכסים יהיה רשאי למשוך לאלתר את הסכום המגיע לו על פי האמור בסעיף קטן (א) שלעיל, מתוך קופת כינוס הנכסים שנוצרה לאחר מכירת אחת הדירות בבניין.

(ג) ככל שקיימת מחלוקת בין כונס הנכסים והנתבעת בנוגע לשכר טרחתו המלא של כונס הנכסים עבור רישום הבית כבית משותף, מתבקש כונס הנכסים להעביר בקשתו לתגובת הנתבעת. לאחר שאקבל תגובת הנתבעת, אשוב לשקול בקשת כונס הנכסים.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.