1. בקשה שהגיש בא כוח התובעים, בה עותר לכך שאשקול מחדש החלטתי מתאריך 15.3.2021, בה למשה קיבלתי הצעת כונס הנכסים בדבר האופן הו יוצמדו מחסנים שלא נרכשו לדירות שונות בעת רישום הבית המשותף, בכפוף לרישום הערות, כי זכות השימוש בהם שמורה לחברה הקבלנית בלבד.

2. בא כוח התובעים טוען בבקשתו, כי רישום הערה כאמור מהווה למעשה שיעבוד על הדירה, וזאת ללא כל הצדקה, מה עוד שהדבר פוגע בבעלי הדירות, ואין מקום שרוכשי הדירות ימצאו פתרונות כדי לשמור על זכויות החברה הקבלנית, שהפרה ומפרה ברגל גסה את חובותיה כלפי רוכשי הדירות. לדעת בא כוח התובעים, יש אפוא לקבוע, כי מחסנים שלא נרכשו על ידי מי מרוכשי הדירות, יהיו חלק מהרכוש המשוף של הבית המשותף, לכשיירשם.

3. כונס הנכסים, שמונה לטפל ברישום הבית כבית משותף, ממתנגד לבקשה. לטענתו התסבוכת שנוצרה בנוגע להצמדת המחסנים שלא נרכשו על ידי רוכשי הדירות נוצרה על ידי בא כוח התובעים, אשר הוא היה עורך הדין שערך את מירב החוזים בין רוכשי הדירות והחברה הקבלנית. כונס הנכסים אף התייחס להליך אחר, שהתנהל בת"א 22521/00 טייכר נ' וליאונט, ביחס למחסנים, בעטיו נרשמה בפנקס הזכויות הערה לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום). לעניין זה טען כונס הנכסים, כי פסק הדין לא הקנה למי מרוכשי הדירות, שלא רכש מחסן, זכויות קניין במחסנים שלא נרכשו.

4. בהחלטתי מתאריך 15.3.2021 אימצתי את הצעת כונס הנכסים, שכן סברתי, ועדיין הנני סבור, כי מדובר בפתרון סביר, שיאפשר לקבל את אישור עיריית חיפה לרישום הבית כבית משותף. בבקשת בא כוח התובעים לא מאתי פתרון כלשהו לבעיה שנוצרה בנוגע להצמדת המחסנים, ואין אני סבור שיש מקום לקבוע, כי מחסן שלא נרכש יהיה לרכוש משותף, משום שמן הצד האחד הדבר יפגע בזכות הקניין של החברה הקבלנית, ומן הצד האחר יש בו משום עשיית עושר ולא במשפט. הפתרון שהציע כונס הנכסים, אינו יוצר שיעבוד על הדירות להן יוצמדו המחסנים שלא נרכשו. יתרה מזאת, רישום המחסנים כרכוש משותף, כפי שמבקש בא כוח התובעים, אינו אפשרי לאור דרישת עיריית חיפה, כי המחסנים הדירתיים (הם המחסנים בהם מדובר) יוצמדו לדירות.

5. אינני רוצה להיכנס לוויכוח בין עורכי הדין מי אחראי למצב שנוצר. עם זאת אעיר, שעל יועציה המשפטיים של החברה הקבלנית, שטיפלו בעריכת חוזי המכר עם רוכשי הדירות, היה לתת דעתם מלכתחילה לאפשרות, שלא כל רוכשי הדירות יבקשו לרכוש מחסן צמוד לדירתם, ועל כן מלכתחילה היה מקום לתת פתרון משפטי לשאלות הקניניות שהתעוררו בעקבות כך שלא כל רוכשי הדירות ביקשו לרכוש מחסן. כך למשל, אפשר והיה מקום לקבוע מלכתחילה לאיזה מהדירות בבניין יוצמד מחסן, ולתמחר דירות אלה בהתאם לכך, ולא ליצור "פול" של מחסנים בבניין, שמי שרוצה ירכוש ומי שאינו רוצה – לא ירכוש. שיטת "הפול" היא שגרמה למצב הקיים היום, בו מצויים בבניין מחסנים מיותמים, שלא נרכשו על ידי רוכשי הדירות, דבר העומד בסתירה לתנאי היתר הבניה שניתן, ומקים את החשש שעיריית חיפה לא תיתן אישורה לרישום הבית כבית משותף.

6. כאמור, הנני סבור שהפתרון שהציע כונס הנכסים הוא פתרון סביר, אשר מחד גיסא אינו פוגע ברוכשי הדירות ומאפשר את רישום הבית כבית משותף, ומאידך גיסא אינו פוגע בזכויות הקניין של החברה הקבלנית.

7. על כן הנני דוחה את בקשת בא כוח התובעים, לקבוע כי מחסנים שלא נרכשו על ידי רוכשי הדירות ירשמו כרכוש משותף, ולפיכך, יפעל כונס הנכסים על פי החלטתי מתאריך 15.3.2021.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.