ת"א 55137-02-11 ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ נ' דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ

ת"א 12710-12-10 מ.ש-ג.ד יזום והשקעות בינלאומיות בע"מ ואח' נ' דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ ואח'

ת"א 15806-05-10 ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ נ' דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ

ת"א 35558-04-10 ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ נ' דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ

ת"א 12473-03-10 דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ נ' ג'נהשוילי ואח'

נגד

נתבעים: 12710-12-10 1. דוראל מקבוצת דלויה בע"מ

2. יוסי דלויה

3. רפאל בן עזרי

שלושתם ע"י ב"כ עו"ד פנחס דלויה ועו"ד שלמה אסידון

4. משה ג'אן – בעיכוב הליכים

הנתבע 4 ע"י עו"ד עובדיה

תובעת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ

35558-04-10 ע"י ב"כ עו"ד אפרים פרומוביץ

15806-05-10

55137-02-11

נגד

נתבעת (בתיקים הנ"ל) דוראל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פנחס דלויה ועו"ד שלמה אסידון

בפני תביעה ותביעה שכנגד וכן שלוש תביעות נוספות שהחלו כבקשה לביצוע שטר, שעניינן סכסוך עסקי בין זכיין לבין "חברת האם".

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. דוראל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ (להלן: "דוראל"), הינה חברה בבעלות ובניהול ה"ה יוסי דלויה (להלן: "מר דלויה"), ורפאל בן עזרי (להלן: "מר בן עזרי"), אשר עסקה בזמנים הרלוונטיים בייצור ושיווק דלתות יוקרה שניתן לבצע גם בפתחים גדולים.
   הדלתות הן פרי פיתוח טכנולוגי מתקדם המוגן בפטנט רשום.
   הפטנט הינו של משפחת בן עזרי, כאשר משפחת דלויה השקיעה בפיתוח מוצר זו ובשיווקו.
2. דוראל שיווקה את מוצריה בשני סניפים – בבאר שבע ובהרצליה, כאשר בבאר שבע נמצא גם מפעל הייצור של הדלתות.
3. בתאריך 12.3.07 נחתם הסכם בין דוראל לבין "שילובים" בעניין הפצת מוצרי דוראל באזור אשדוד, אשקלון (ההסכם צורף כנספח ד' לתצהירי דוראל).

"שילובים" הייתה השותפות של מר מוטי סלינס ומר ז'אן.

בהמשך, בתאריך 26.11.08, נחתם הסכם זכיינות בין דוראל לבין "שילובים", מר ז'אן ומר סלינס (שלושת האחרונים הוגדרו בהסכם כ – "הזכיין") (ההסכם צורף כנספח ה' לתצהירי דוראל).

(בנסיבות אלו אין לקבל את טענות דוראל במקומות מסוימים בסיכומים, כי ז'אן היה מפיץ ולא זכיין. ראו גם עמ' 2 סעיף 4 לסיכומי דוראל, שם נרשם כי מר ז'אן היה זכיין, וראו גם סעיף 20 לתצהירו של מר בן עזרא).

1. על אף שהצדדים לא עמדו על כך אציין כי מהמסמכים הקיימים עולה כי לדוראל היה גם מפיץ באזור חיפה בשם רמי לבבי.
2. דוראל הייתה מעוניינת להעביר את הפעילות שלה בסניף הרצליה לזכיין וכן בהרחבת פעילותה.
   מר בוקר, מנכ"ל דוראל דאז, שידך לצורך כך בינה לבין: ה"ה גד אויזרט (להלן: "מר אויזרט"), מר יצחק בן דהן (להלן: "מר בן דהן"), מר שלום דזנהשוילי (להלן: "מר דזנהשוילי"). (שלושת הנ"ל כן יכונו לעיתים: "הנתבעים").
   ה"ה הנ"ל הינם אנשים בקיאים ומומחים בניהול רשתות קמעונאיות ובשיווק (כך למשל מר בן דהן הוא בעל מניות בחברת אחזקות, שותפה בקרמיק דיפו, מר אויזרט היה מנכ"ל חברת חרש).
3. מר אויזרט ומר דזנהשוילי הם בעלי המניות בחברת מ.ש.ג.ד ייזום והשקעות בינלאומיות בע"מ (להלן: "משגד").
4. בתאריך 20.02.08 נחתם הסכם זכיינות בין הנתבעים לבין דוראל בנוגע לסניף הרצליה (ההסכם צורף כנספח ו' לתצהירי דוראל).
5. בתאריך 27.02.08 התאגדה ונרשמה חברת גאש בס"ד יזמות בע"מ ברשם החברות. החברה התאגדה לצורך התקשרות עם דוראל (תעודת ההתאגדות צורפה כנספח ז' לתצהירי דוראל).
   בעלי המניות בחברת גאש היו מר בן דהן ומשגד (להלן: "גאש").

לאחר התאגדותה של גאש נחתם הסכם בין דוראל לבין גאש בנוגע לסניף הרצליה (ההסכם צורף כנספח א1 לתצהירי הנתבעים).

במהלך החודשים מרץ – אפריל 2008 הקימה גאש, במימון הנתבעים, שני סניפים נוספים לשיווק הדלתות של דוראל – האחד בבני ברק במתחם "דיזיין סנטר", והשני באזור התעשייה תלפיות בירושלים.
דוראל וגאש חתמו על שני הסכמי זכיינות נוספים, ביחס לסניפים אלו (ההסכמים צורפו כנספים א2 ו – א3 לתצהירי הנתבעים).

(בעניין תאריכי החתימה על הסכמי הזכיינות, אפנה לסעיף 12 סיפא לתצהירו של מר שלום דזנהשוילי, שם הוא מעיד כי התאריך על גבי כל ההסכמים הוא אותו תאריך, 20.2.08, זאת עקב טעות.
דוראל איננה חולקת על כך שההסכמים לגבי הסניפים בירושלים ובני ברק נחתמו מאוחר יותר מההסכם של סניף הרצליה).

1. בין מועד הזמנה של דלת, לבין מועד ההתקנה של הדלת אצל הלקוח, חלפו מספר חודשים.
2. לעיתים הלקוחות היו משלמים את כל סכום העסקה במעמד ביצוע ההזמנה. לעיתים היו משלמים זאת בתשלום אחד, ולעיתים בתשלומים – באמצעות שיקים או באמצעות אשראי.

לעיתים גם הלקוחות היו משלמים חלק מסכום העסקה במועד ביצוע ההזמנה, וחלק במועד התקנת הדלת.

1. ההתחשבנות בין גאש לבין דוראל נעשתה באופן שדוראל קיבלה ישירות את מלוא התקבולים מכלל המכירות שנעשתה ע"י גאש, והייתה מחויבת להעביר לגאש 45% מסך התקבולים בכל חודש.
   גאש מצדה נשאה בעלויות עובדים, סוכני מכירות, החזקת הסניפים והתצוגות, הוצאות גביה מלקוחות ועלויות ההתקנה
2. במידה ולקוח פרס את העסקה בתשלומים בשיקים, הייתה גאש מקבלת – 45% מכל שיק המגיעים לה במועד בו נפרע כל שיק ושיק.
   במידה ולקוח פרס את העסקה בתשלומים באשראי, הייתה גאש מקבלת את כל ה – 45% המגיעים לה, בתשלום אחד במזומן.
   (ראה למשל סעיף 17 לתצהירו של מר פטר שהגישה דוראל בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, בתיק 15806-05-10).
3. מר יובל בוקר שימש בתקופה מסוימת כמנכ"ל דוראל (להלן: "מר בוקר").
4. ביום 10.10.08 התקיימה ישיבה בה נכחו נציגים מטעם דוראל ונציגים מטעם הנתבעים כאשר בסיומה יצאה החלטה חתומה על ידי הצדדים (נספח כ"ג לתצהירי דוראל), בה נרשם כדלקמן:
   "1. חל איסור מוחלט לחרוג מהטריטוריה הן בשיווק והן במכירה.

2. סניף יוכל למכור בטריטוריה של סניף אחר בתנאים הבאים:

א. לא תבוצע בשום מקרה עבודת שיווק וייזום מכירה.

ב. במקרה של מכירה יבחר הסניף המוכר אחת מהאופציות הבאות:

1. לבצע את המכירה כולל גביה ולהעבירה לסניף האחר ובתמורה לכך יזוכה בסך של 10% מגובה העסקה.

2. לבצע את המכירה כולל ביצוע העבודה בכללותה כולל מתן שירות בעתיד, ולשלם 10% מגובה המכירה עמלה לסניף האחר.

3. העברת הזיכויים והחיובים תתבצע על ידי דוראל בהתחשבנות החודשית.

הערות

דיווח על המכירות מחוץ לטריטוריה יועבר לדוראל ולסניף האחר לא יאוחר מסוף החודש בו מתבצעת המכירה.

אי דיווח על מכירה בטריטוריה של סניף אחר תגרור את הסנקציה הבאה :

1. הסניף המפר ישלם קנס בסך של 10,000 ₪ ובנוסף לכך ישלם 10% קנס נוסף מגובה המכירה.

2. הקנסות יועברו לסניף הניזוק באמצעות דוראל".

1. בחודש מאי 2009 ביקשו הנתבעים למכור את פעילות גאש.
2. בתאריך 05.05.09 נכרת בין הנתבעים לבין מר ז'אן הסכם למכירת פעילות גאש והסכמי הזכיינות לז'אן. בתחתית ההסכם נחתם כי הוא כפוף להסכמת דוראל (ההסכם צורף כנספח י"א לתצהירי דוראל). ההסכם לא יצא אל הפועל כיוון שהוא היה מותנה בהסכמת דוראל, בהתאם להוראות הסכמי הזכיינות, אולם דוראל התנגדה למכירת פעילות גאש לז'אן.

בנסיבות אלה החליטו הנתבעים למכור את מניות גאש למר ז'אן. הנתבעים נתנו לדוראל את הזכות לרכוש את מניות גאש ודוראל סירבה לממש את הזכות (בעניין זה ראה מכתב הנתבעים לדוראל מיום 18.05.09 אשר צורף כנספח ז(11) לתצהירי הנתבעים; מכתב מיום 21.06.09 אשר צורף כנספח ז(20) לתצהירי הנתבעים; מכתב מיום 25.06.09 , פסקה ראשונה. המכתב אשר צורף כנספח ז(24) לתצהירי הנתבעים).

1. בתאריך 28.06.09 מסרו הנתבעים לדוראל שני שטרי חוב, בסך של 300,000 ₪ ו-400,000 ₪. השטרות היו חתומות על ידי גאש ולא על ידי הנתבעים באופן אישי (ראה המכתב בתוך נספח כ"ד לתצהירי דוראל).

בתאריך 28.06.09 החזיר מר דודו עזרא את שטרי החוב לנתבעים בטענה שאינם חתומים על ידי הנתבעים כערבים אישים לשטרות (ראה המכתב בתוך נספח כ"ד לתצהירי דוראל).

1. בתאריך 01.07.09 התקיימה ישיבה עם מר קהירי, שהינו אדם מכובד וידוע בקרב קהילת בעלי העסקים בבאר -שבע, באשר לסיום ההתקשרות בין גאש לבין דוראל. בישיבה השתתפו מר יוסי דלויה, מר מישל דלויה, מר דודו עזרא, גב' שגית דלויה, מר רפי בן עזרי מר שלום ג'נהשוילי, מר איציק בן דהן.
2. בתאריך 02.07.09 מכרו הנתבעים את מניותיהם למר ז'אן, כאשר התמורה בהסכם נקבעה בסך של 999,000 ₪ (ההסכם צורף כנספח י"ב לתצהירי דוראל).

בהסכם נכתב כי הנתבעים אחראים לכך שכל חובות גאש שנוצרו עד ליום הקובע, שהוגדר בהסכם כיום 30.6.09, יחולו על הנתבעים.

1. ז'אן שילם נכון למועד חתימת ההסכם סך של 100,000 ₪.
   בהסכם נרשם כי סך נוסף של 100,000 ₪ ישולם עד ליום 6.7.09 וכן נרשם כי היתרה בסך של 799,000 תשלום ב – 16 תשלומים חודשיים ורצופים בסך של 50,000 ₪ כל אחד, החל מיום 11.8.09 ואילך, בשיקים של ז'אן שימסרו לנתבעים בשיקים לפקודת גאש.
   עוד נכתב בהסכם כי מר ז'אן מחייב לבצע את ההתקנות וליתן שירות ללקוחות שביצעו הזמנות עד ליום 30.6.09, כאשר מוסכם כי עלות ההתקנות ומתן השירות, כפי ששולמו למתקינים, יקוזז מהתמורה שעל מר ז'אן לשלם לנתבעים בגין העברת המניות. מוסכם כי בגין כל התקנות ומתן שירות בשיעור השווה ל – 50,000 ₪, יוחזר למר ז'אן השיק שמועד פירעונו הוא האחרון מבין השיקים שמסר מר ז'אן לנתבעים.
   רק השיקים הראשונים נפרעו כאשר השיקים הנוספים חזרו מחוסר כיסוי.
2. לאחר העברת המניות הוחלפו תכתובות בין דוראל לבין כל הנתבעים בעניין הסכמי הזכיינות, כאשר כל אחד מהצדדים מאשים את הצד שכנגד בהפרות ההסכמים, ובהתנהגות חסרת תום לב.
3. בחודשים 10 – 11 שנת 2009 קרסו הסניפים של גאש בניהול ובבעלות מר ז'אן, וגאש בניהול מר ז'אן הפסיקה בפועל את פעילותה.
   גם הסניף באשדוד קרס.
4. בחודש 10/09 הודיעה דוראל לגאש ולנתבעים על ביטול הסכמי הזכיינות.
5. בסמוך למועדים הנ"ל נסגרו סניפי גאש בבני ברק, בירושלים ובאשדוד, ודוראל תפסה חזקה בסניף הרצליה.

תיאור תמציתי של כל אחת מהתביעות שבכותרת פסק הדין

1. בתאריך 15.3.10 הגישה דוראל נגד הנתבעים ונגד מר ג'אן ושותפות "שילובים", תביעה לתשלום סך של 1,550,000 בגין נזקים נטענים שנגרמו לדוראל עקב קריסתה של גאש בניהולו של ג'אן
   (ת.א. 12473-03-10).
   בבסיס התביעה נגד הנתבעים 1 – 3 - מר אויזרט, מר בן דהן ומר דזנהשוילי, עמדה הטענה כי הנתבעים 1 – 3 העבירו שלא כדין למר ז'אן את הזכיינות, באמצעות העברת מניותיה של חברת גאש.

הנתבעים 1 – 3 טענו בתגובה כי העברת הזכיינות למר ז'אן בוצעה כדין וכי לא נגרמו כל נזקים לחברת דוראל בגין התנהגות הנתבעים. דוראל היא שהפרה את הסכם הזכיינות ומכרה דלתות מאחורי גבה של חברת גאש בטריטוריה הבלעדית שלה.
(טענות התובעת דוראל נגד מר ג'אן, נתבע 5, יפורטו להלן).

הנתבעים הנוספים בתביעה, נתבע 6, מר מוטי סלינס, שותפו של מר ז'אן, והנתבעת 7, השותפות שבין מר ג'אן ומר מוטי סלינס – שותפות "שילובים" – לא הגישו כתבי הגנה ולא התייצבו לדיונים.

1. בתאריך 18.12.10 הגישו משגד ומר בן דהן (בעלי המניות המקוריים בגאש), תביעה נגד חברת דוראל, ונגד מר דלויה ומר בן עזרי על סך של 1,2500,000, בגין הפרת הסכמי הזכיינות. בתביעה נטען כי מכרה את מוצריה בטריטוריות השייכות בלעדית לחברת גאש, ולא שילמה לגאש את הכספים המגיעים לה בגין מכירות אלה (ת. א. 12710-12-10).

דוראל ביטלה באופן מפתיע את ההנחות שהיו נהוגות כל העת בין הצדדים, באופן שגרם לתובעים נזקים

דוראל בצעה עוולה של גרם הפרת חוזה שכן גרמה למר ז'אן להפר את הסכם העברת המניות שנכרת בינה לבין התובעים.

דוראל טענה בתגובה כי התביעה הוגשה רק כתגובת נגד לתביעה שהיא הגישה נגד הנתבעים. כן טענה כי לא סוכם בין הצדדים שאסור לדוראל למכור בעצמה את מוצריה באזור השיווק של חברת גאש. בעניין מר ז'אן ציינה שככל שלא עמד בהתחייבויותיו, הרי שאין לתובעים אלא להלין על עצמם בשל בחירתם להתקשר עמו בהסכם.

1. גאש הגישה ללשכת ההוצאה לפועל 3 בקשות לביצוע שטר, בגין שיקים שניתנו לה על ידי דוראל בגין עמלת הזכיינות, ואשר בוטלו על ידי דוראל.
   1. בתאריך 14.12.09 הגישה גאש בקשה לביצוע שני שטרות בסך של 3,819 ₪ וכן 2,975 ₪. דוראל הגישה התנגדות במסגרתה שטחה את אותן טענות שנטענו על ידה בתביעה שפורטה לעיל. בהמשך הודיעו הצדדים כי ההתנגדות מתקבלת בהסכמה

(ת.א.35558-04-10).

• 1. בתאריך 02.02.2010 הגישה גאש בקשה לביצוע שטר בסך של 5,349 ₪. דוראל הגישה התנגדות במסגרתה שטחה את אותן טענות שנטענו על ידה בתביעה שפורטה לעיל. בתאריך 10.6.10 נתן כב' הרשם כפכפי לדוראל רשות להגן, לאחר חקירתו של מר שוורץ (אשר החליף את מר פטר שתצהירו תמך בבקשת ההתנגדות). בהחלטתו נקבע בין היתר כי בפי דוראל טענה מהותית בין צדדים קרובים לשטר, והיא כי גאש הפרה מהותית את כל ההתחייבות כלפי דוראל ואין לה זכות להיפרע מהשטר במישור היחסים בין הצדדים (ת.א. 15805-05-10).
  2. כמו כן הוגשה בקשה לביצוע שני שטרות על סך של 9,264 ₪ וכן 8,755 ש"ח ₪.
     דוראל הגישה התנגדות במסגרתה שטחה את אותן טענות שנטענו על ידה בתביעה שפורטה לעיל. בהמשך הודיעו הצדדים שההתנגדות מתקבלת בהסכמה
     (ת.א. 55137-02-10).

1. בתאריך 16.10.01 אוחד הדיון בכל התיקים המפורטים לעיל, בהסכמת הצדדים.

הבהרות לגבי המונחים בהם אשתמש בפסק דין זה

1. את ה"ה מר אויזרט, מר דזנהשוילי ומר בן דהן אכנה לעיתים בשמותיהם ולעיתים אכנה את שלושתם – "הנתבעים".

לעיתים אכנה את שלושת הנתבעים + חברת גאש בבעלותם/ניהולם – "גאש".

לעיתים אכנה את משגד ויצחק בן דהן גם כן – "גאש".

1. בתחילת הדרך בעלי המניות של גאש היו - משגד (שבעלי המניות שלה הם מר אויזרט ומר דזנהשוילי) ומר בן דהן. לאחר מכן נמכרו המניות של גאש למר ז'אן.
   במסגרת סיכומים אלו אכנה את חברת גאש בבעלות/ניהול הנתבעים – גאש.
   את חברת גאש בבעלות/ניהול מר ז'אן אכנה – גאש בניהולו של מר ז'אן.

(יצוין כי אף אחד מהצדדים לא הגיש כתב הגנה בשם חברת גאש, בתביעה שהגישה דוראל).

1. את דוראל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ, אכנה "דוראל". לעיתים אתייחס לדוראל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ + למר דלויה + למר בן עזרי כולם ביחד כ – "דוראל".

תיאור תמציתי של ניהול תיק זה:

1. במסגרת קדמי המשפט שהתקיימו בתיק זה, התנהל בין הצדדים הליך גילוי מסמכים, שדרשו סיוע של בית המשפט.
2. בחודש 10/12 הוגשו על ידי דוראל תצהירי עדות ראשית של: מר דלויה; מר בן עזרי; מר דודו עזרא (להלן: "מר עזרא"); גב' שגית דלויה (להלן: "גב' דלויה") ; מר טל שוורץ (להלן: "מר שוורץ").
3. ביום 10.2.13 (נסרק בתיק בנט ביום 2.4.13), הגישו הנתבעים תצהירי עדות ראשית של: מר שלום דזנהשוילי, מר בן דהן, מר אבי דזנהשוילי. ביום 14.2.13 הוגש תצהירו של מר אויזרט.
4. ביום 1.9.13 הוגש תצהירו של מר ז'אן.
5. בתאריך 23.12.13 הגישה דוראל בקשה להגשת תצהיר משלים של גב' דלויה.
   על אף התנגדותו של ב"כ הנתבעים התקבל תצהירה הנוסף של גב' דלויה (להלן: "תצהירה השני של גב' דלויה").
6. ביום 11.6.14 הוגש תצהירו של מר איציק בן עזרי מטעם דוראל.
7. בתאריכים 28.4.14; 12.5.14; 28.5.14; 16.6.14; 6.11.14; 20.11.14; 2.12.14; 8.10.15 התקיימו דיוני הוכחות.
8. במהלך דיוני ההוכחות ביקשה דוראל מספר פעמים לקבל לידיה מסמכים ספציפיים, אשר בעקבותיהם הורה בית המשפט לנתבעים, או לגורמי חוץ כגון רשם החברות לגלות לדוראל מסמכים. כך גולו תיקי גאש ומשגד ברשם החברות; ביום 12.06.14 גילתה גאש את כרטסת הנהלת החשבונות של גאש ואת כרטסת הנהלת החשבונות של משגד; בתאריך 01.12.14 גילתה גאש לבקשת דוראל חלק מדו"חות האקסל שביקשה דוראל; בתאריך 15.10.15 גילתה גאש טפסי 106 ותלושי שכר של מר בוקר.
9. לאחר שהסתיימה שמיעת העדים מטעם דוראל, והחלו להישמע עדי הנתבעים, הגישה דוראל לביהמ"ש בקשות שונות שעניינן תיקון כתב התביעה. מאחר והבקשות לא היו ערוכות כדבעי ניתנו הוראות באשר לאופן בו יש להגיש את הבקשות.
10. בתאריך 14.1.15 הגישה דוראל בקשה לתיקון כתב תביעה, כאשר לנוסח כתב התביעה המתוקן שביקשה דוראל להגיש, צורפה חוות דעת מטעם רואה חשבון, בצירוף 1,045 נספחים.
11. בתאריך 26.4.15 (לאחר קבלת כל התגובות), ניתנה החלטה מפורטת במסגרתה נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה, וכן נדחתה הבקשה להתיר צירוף חוות דעת (ההחלטה נמסרה לצדדים בבוקר דיון הוכחות שהיה קבוע בתיק), (ההחלטה נסרקה לתיק ביום 28.4.15. וראה גם "הודעה לצדדים" מתאריך 26.4.15, במסגרתה תוקנו שגיאות כתיב שנפלו באותה החלטה).
    בהחלטה נקבע בין היתר כי אין לאפשר לדוראל 6 – 7 שנים לאחר התרחשות האירועים נשוא התביעה, ו - 5 שנים לאחר שהוגשה התביעה, וכאשר שמיעת התיק עומדת בפני סיום – לבצע שינויים רבים – להוסיף תוספות לכתב התביעה, להוסיף חוות דעת, וכן לצרף 1,045 מסמכים לתיק (כאשר לא הובהר האם המסמכים הללו כולם או חלקם, כבר הוגשו לתיק אם לאו).

בהחלטה נקבע כי שקלול הפרמטרים שעל בית המשפט לבחון על פי הפסיקה הנוהגת, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה, מביאים חד וחלק לדחיית הבקשה. התנהלת דוראל אינה תמת לב. דוראל הסתירה בבקשתה את מלוא היקף התיקון. כמו כן התיקון בא על מנת להוכיח את מה שלא הצליחה דוראל להוכיח באמצעות העדים מטעמה וכיוצ"ב. לדוראל ניתנו מספר הזדמנויות במהלך ניהול התיק להגיש חוות דעת מטעמה. דוראל בחרה בזמנו שלא להגיש חוות דעת.
עוד נקבע כי משמעות קבלת הבקשה בשלב זה, הינה בעצם להתחיל לשמוע תיק זה מחדש, דבר שיגרום עינוי דין לצד שכנגד וכן בזבוז זמן שיפוטי.

1. דיון ההוכחות שהיה קבוע לאותו תאריך נדחה על ידי בית המשפט, על מנת לאפשר לדוראל שהות ללמוד את ההחלטה, ולהחליט אם בכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי. בקשת רשות ערעור לא הוגשה על החלטה זו.
2. בתאריכים 27.10.15; 22.12.15; 30.12.15 התקיימו מועדי הוכחות נוספים.
3. בסופו של דבר כל המצהירים מטעם הצדדים נחקרו על תצהיריהם. כן העידו ללא תצהיר, באישור בית משפט - מר עופר אוחיון ומר עופר חזן מטעם דוראל, ומר בוקר מטעם הנתבעים.
4. במהלך ניהול ההליך ביקשה ב"כ מר ז'אן לחקור את עו"ד פרומוביץ, בשל טענות של מר ז'אן נגדו לניגוד עניינים, בטענה שייצג אותו במקביל לייצוג הנתבעים, בהסכם העברת המניות. בתחילה הודיע עו"ד פרומוביץ כי לא יתנגד לחקירתו, אולם בהמשך, לאחר שהודע לו כי בכוונת הלשכה להעמיד אותו לדין משמעתי בעקבות תלונת ב"כ ז'אן, חזר בו עו"ד פרומוביץ מהסכמתו להיחקר (פרו' מיום 08.10.15 עמ' 251 שורות 3 – 9).
   בנסיבות אלו ניתנה החלטתי (במהלך הדיון מיום 27.10.15), כי מאחר ועו"ד פרומוביץ חזר בו מהסכמתו להעיד, יש צורך בהגשת בקשה חוזרת ככל ועומדים על שמיעת עדותו (ראה עמ' 293 לפרוטוקול). בקשה כזו לא הוגשה.
5. בתאריך 21.09.15 הגישה ב"כ מר ז'אן בקשה לפסילתו של עו"ד פרומוביץ מייצוג הנתבעים בתיק זה, בטענה שפעל בניגוד עניינים, עת ייצג את שני הצדדים, מר ז'אן והנתבעים, בהסכם העברת המניות. ב"כ מר ז'אן ציינה כי לשכת עורכי הדין החליטה לאחרונה להעמיד את עו"ד פרומוביץ לדין משמעתי.
   בתאריך 27.10.15 נדחתה על ידי בקשה זו. בהחלטה קבעתי כי די בעיתוי הגשת הבקשה כדי להורות על דחייתה, שכן הטענות נגד עו"ד פרומוביץ היו ידועות למר ז'אן מזה זמן רב. החלטה לפסול את עו"ד פרומוביץ בשלב זה, כאשר מדובר בתיק סבוך ועב קרס, עשויה לפגוע פגיעה קשה בזכויות הנתבעים. כן ציינתי כי ישנה מחלוקת עובדתית האם עו"ד פרומוביץ ייצג, לא ייצג את מר ז'אן בהסכם העברת המניות ו/או פעל בניגוד עניינים. בשעה שאין הכרעה בשאלה זו, אין מקום לקבל את הבקשה.
6. בתאריך 15.10.15 הגישה דוראל בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. הנתבעים התנגדו לבקשה.
   לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים החלטתי ביום 16.3.16 לדחות את הבקשה.
   בהחלטתי ציינתי בין היתר כי עיתוי הגשת הבקשה הינו בעייתי ביותר, שכן הבקשה הוגשה בסמוך לסיום שמיעת הראיות בתיק. לדוראל היו הזדמנויות רבות להגיש חוות דעת מטעמם אולם היא בחרה שלא לעשות כן. בהתאם לפסיקה הנוהגת הרי ככל שימונה מומחה הדבר יגרור אחריו אפשרות של כל צד להגיש חוות דעת מטעמו, והתיק שהחל בשנת 2010 יחזור לנקודת ההתחלה. כמו כן יהיה בכך היתר לדוראל להגיש חוות דעת מטעמם בניגוד לאמור בהחלטתי מיום 26.4.15. אם ימונה מומחה הדבר יגרום לכך שכל השעות הארוכות שהושקעו בבירור תיק זה ירדו לטמיון.

על החלטה זו הוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי הנכבד אשר נדחתה (רע"א 68985-03-16). בהחלטת ביהמ"ש המחוזי הנכבד נקבע בין היתר: "למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם אם היו הצדדים מסכימים למינוי מומחה מטעם בית המשפט – לא היה זה ראוי וצודק להורות כמבוקש'. בעלי הדין ובית המשפט השקיעו ממרצם ומזמנם בניהול ההליך, בהגשת בקשות ותצהירים, בחקירת עדים ואף חלקם הגישו סיכומים – אך שאין כל הצדק לבטל כל אלה בשישים ולהחזיר את ההליך לאחור..".

1. הן דוראל והן הנתבעים הגישו סיכומים מטעמם.
   הן דוראל והן הנתבעים הגישו סיכומי תשובה, לאחר שקיבלו את סיכומי הצד שכנגד.
2. בתאריך 5.9.16 הודיע מר ז'אן כי הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל.
   לאחר שהתקבלה תגובת הצדדים והוצג צו כינוס מיום 25.10.16 הוריתי על עיכוב ההליכים נגד מר ז'אן בתביעות נגדו (ראה ההחלטה מיום 24.11.16).

בפסק הדין ישנה לעיתים התייחסות גם למר ז'אן, שכן הצדדים מתייחסים אליו במסגרת טענות ההגנה/טענות ההתקפה שלהם. בכל מקרה אולם לא ניתנה הכרעה שיפוטית לגבי קבלת/דחיית התביעות נגד מר ז'אן, לאור ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים נגדו.

טענות דוראל בסיכומים

1. הנתבעים פעלו במעשה תרמית, הפרת אמונים ועוקץ של ממש ולכל הפחות פעלו בעוולת הרשלנות כלפי דוראל.
2. מר בוקר אשר עבד כשכיר אצל ז'אן, שימש כמנכ"ל דוראל והינו חבר ילדות של אחד הנתבעים, השתמש במידע פנים נגד דוראל. מר בוקר קישר בין הנתבעים לבין קורבן העוקץ הראשוני, ג'אן, ובהמשך לקורבן העיקרי – דוראל. מר בוקר עבד גם בגאש, ושימש כסוכן כפול וכסוס טרויאני. דוראל הציגה תלושי שכר מהם עולה כי מר בוקר עבד גם בגאש, עובדה אשר הוכחשה על ידי הנתבעים ועל ידי בוקר. מר בוקר ידע כי הבעלים בדוראל הם הגונים ולא יתנו לפגוע בלקוחות הזכיינות. מר בוקר ידע כי לדוראל יש כיס עמוק. מר בוקר היה מצוי בניגוד עניינים. מר בוקר הינו יוזם העוקץ. מר בוקר הוא אדריכל תרגיל העוקץ. מהימנותו של מר בוקר מוטלת בספק. הנתבעים ומר בוקר הותירו אדמה חרוכה וחסרון כיס עצום. כעולה מעדותו של מר בוקר במשטרה, הוא נהג מנהג בעלים ברכב גאש ובכספים שלה, שעה שלא היה בעל תפקיד בחברה.
3. התקיימו הנסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות ולפיכך יש לחייב הנתבעים ישירות, שכן הנתבעים הסתתרו מאחורי מסך ההתאגדות של גאש בהטעיה, בחוסר תום לב ובמצב שווא שקרי. לחילופין יש לחייב הנתבעים באופן אישית מכוח חתימתם על מסמך בפני בורר, הסכם קהירי, והתחייבותם לצרף ערבויות אישיות עם מכירת מניותיה של גאש למר ג'אן. ההסכמה בעניין מתן הערבויות נועדה להגן על דוראל ולמנוע נפילתו של ז'אן בנעלי גאש. הנתבעים הפרו חובה זו.
   הנתבעים הציגו בפני דוראל ובפני ז'אן מצג כי הם מחויבים להציג ערבות אישית, ולכן הם מושתקים מהתכחשותם למצג זה.
   הוסכם כי בן דהן יעביר לקהירי 6 שיקים אישיים ע"ס 50,000 ₪ כבטוחה אישית. הסיכום היה שברגע שז'אן מתקין ב – 50,000 ₪ הוא היה מקבל את השיק שלו מגאש, וגאש הייתה מקבלת את השיק שלה מקהירי.

העובדה שהנתבעים לא זימנו לעדות את מר קהירי פועלת לחובתם.

דוראל התנגדה בזמן אמת לקבל שטרי חוב בלתי חתומים בערבותם של הנתבעים.
ברגע שאחרי חודשיים עלות ההתקנות שביצע ז'אן הגיע לסך של 380,000 ₪, ז'אן לא יכול היה להמשיך לשלם את ה – 50,000 ₪. הנתבעים הוליכו את מר ז'אן שולל כאשר הציגו בפניו כי סך כל ההתקנות עבור ההזמנות שבוצעו בתקופתן צפוי להיות בסך של כ – 300,000 ₪.

1. מכתב מיום 23.06.09 שהנתבעים טוענים ששלחו למר ז'אן, וספק אם אכן שלחו, במסגרתו הודיעו לו כי דוראל לא מתנגדת למכירת המניות אליו (נספח ז' 22 לנספחי הנתבעים), מעיד בתוכנו על כוונת המרמה או רשלנות הנתבעים, שכן כבר חתמו על ההסכם מול ז'אן בניגוד להסכם קהירי. מהמכתב עולה כי הנתבעים כבר כרתו את ההסכם עם מר ז'אן שלא כפי שהציגו למר קהירי.
2. מר בוקר פרסם לכולי עלמא את המצב אליה הגיע גאש בגלגוליה הקודמים, מכאן כי מר בוקר היה מודע לתרגיל העוקץ בזמן אמת, ופרסם ביודעין מסמך המצביע על ידיעתו ושימושו במידע פנים, כי גאש בשני גלגוליה מופסדת.
3. גאש גבתה תקבולי התקנות מלקוחותיה וניצלה את הפער בין מועד ההזמנה, מועד התשלום לבין מועד ההתקנה בפועל, וניצלה את העובדה כי קיימות דלתות מיוחדות המצריכות התקנות בעלות גבוה מהתקבול אותה גבתה, התחמקה מאחריות כלפי לקוחותיה והתחילה לחרוך את האדמה תחתיה. גאש גבתה עמלת התקנה נמוכה בניגוד גמור לתמחור האמיתי שלה. הנתבעים מכרו לג'אן פעילות ולא חברה רווחית כפי שהטעו אותו לחשוב. הנתבעים מכרו לז'אן התקנות עתידיות עליהן גבו כספים מראש.

גאש הבטיחה לג'אן שההתקנות שלא ביצעו אך גבו תמורתן הן בסה"כ בסדר גודל של 300,000 ₪ אולם תוך חודשים ספורים בלבד ג'אן הגיע להוצאות בסך של 380,000 ₪ בגין התקנות, עובדה אשר הובילה לקריסתו.

1. גאש לא הציגה לג'אן בדיקת נאותות מינימאלית והפרה את חובת הזהירות כלפי האדם התם מר ז'אן, האדם הכי פחות מתאים למשימה. גאש התעלמה מסירובה של דוראל להעברת הזכיינות למר ז'אן.
   האקדח המעשן נאחז על ידי בעלי השליטה בגאש שירו בה ופצעו אותה אנושות, והביאו לגסיסתה בתהליך מואץ.
2. גאש לא שילמה לדוראל עבור הזכיינות ובפרט עבור סניף דיזיין סנטר. דוראל שלחה מכתב ביום 12.10.09 והתריעה על שלל ליקויים, אצל לקוחות בסניף גאש. מכתב זה הועבר לנתבעים אישית וכן לבא כוחם, עו"ד פרומוביץ. גאש והנתבעים חבים לשלם לדוראל פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הזכיינות. דוראל פנתה אישית לנתבעים בטרם נמכרו המניות למר ז'אן, והדגישה כי הנתבעים חבים בגין התקנות, זכיינות וכו', סך של כמליון וחצי ₪.
3. גאש מכרה למר ז'אן חתול בשק, באישון לילה, חברה ריקה מפעילות כלכלית. במועד המכירה לא היו לגאש מתקינים, ציוד, נכסים או פעילות עסקית. מטרתם האמיתית של הנתבעים הייתה עסקה למראית עין, שמטרתה האמיתית הייתה העברת ההתקנות שתמורתן נגבתה בחסר למר ז'אן. הנתבעים ניצלו את חולשתו וחוסר ניסיונו של ז'אן ואת קהות חושיו בשל השעה המאוחרת, ומכרו לו חברה ריקה מתוכן. הנתבעים הטעו את ז'אן התם והציגו כלפיו מצגי שווא. הנתבעים ידעו שהחברה כושלת, ניצלו את פערי המידע, ולמעשה פגעו ברצונו החופשי ובגמירות דעתו של מר ז'אן. אין מדובר בטעות בכדאיות העסקה כפי שמנסים הנתבעים להציג, מדובר בתרמית מכוונת.
   הנתבעים הציגו גרסאות סותרות שלא ניתן ליישב, כשמצד אחד גאש התלוננה בפני התובעת כי היא מפסידה, ולפתע כשמתבצעת התרמית והחברה נמכרת לז'אן באישון לילה, החברה הופכת רווחית לכאורה?
   הנתבעים רוקנו את החברה מתוכן וכספים טרם העברת המניות למר ז'אן.
4. מר ז'אן הינו בחור תמים, אשר הובל כשה לעולה. הנתבעים ביצעו למר ז'אן תרגיל עוקץ, תרגיל "כיפה אדומה". הנתבעים העמידו את דוראל בפני עובדה מוגמרת כאשר העבירו את הזכיינות לאדם חסר ניסיון וכישורים. הנתבעים התעקשו למכור את המניות למר ז'אן שכן חששו כי איש עסקי ממולח היה מגלה מיידית את תרגיל העוקץ, והיה גורם לאיון מזימתם. הנתבעים טמנו למר ז'אן מלכודת מתוכננת.
   הנתבעים אשר שחרו לטרף חגו במעגלים סביב מר ז'אן התם, וטמנו לו מלכודת.

עדותו של מר ז'אן בדבר המחדלים והרשלנות של הנתבעים הייתה עדות אמינה ויש לאמצה.

1. לדוראל נודע על העברת המניות רק בדיעבד ולא בזמן אמת.
2. גאש לא שילמה זכיינות ושכירויות, ולא שילמה משכורות לעובדים, אך גרפה עלות ההתקנות מראש בכוונת מכוון להשית אותם על דוראל. ג'אן לפיכך לא קיבל חברה נקייה מהתחייבויות כמו שניסו הנתבעים לטעון. סניף דיזיין סנטר ננטש ע"י גאש. "יצחקי מחסנים" ציין במכתב שנשלח בזמן אמת כי השכירות לא משולמת. מכתב זה מעלה כי סניף דיזיין סנטר לא נסמר לז'אן כסניף פעיל ועובד. המכתב מופנה אישית למר אויזרט ולמר בן דהן. הנתבעים הציגו ל"יצחקי מחסנים" מצג שווא, שגאש היא דוראל. הנתבעים התחמקו גם מלתת ערבות אישית ל"יצחקי מחסנים".
3. דוראל התריעה כי מר ז'אן הוא משענת קנה רצוץ, אינו מסוגל מקצועית ואישית לעמוד בנטל ההתקנות עליהם התחייבה גאש, ועבורן גבתה מראש תמורה מלקחותיה.
4. לאחר המכירה, דובר על ימים עד חודשים ספורים עד לקריסת מר ז'אן והתעשרות הנתבעים על גבי דוראל. הנתבעים הותירו את מר ז'אן על סף פת לחם ואת דוראל בסחרחורת וחובת נטענים בסך מיליוני שקלים בגין מילוי התחייבויות גאש, על מנת לא לפגוע בשמה הטוב של דוראל, ובמוניטין אותו צברה לאורך השנים. לא יעלה על הדעת שחברה רווחית ובעלת פעילות עסקית עניפה לכאורה תקרוס ותותיר אדמה חרוכה ולקוחות זועמים, תוך פרק זמן כה קצר. הנתבעים ידעו בזמן אמת מהו מצבה של גאש והסתירו אותו מדוראל ומז'אן.
5. דוראל נאלצה להתמודד עם לקוחות זועמים. דוראל נשאה בתשלום עבור העובדים של גאש. דוראל נאלצה להתגונן משפטית מפני תביעות באחריות גאש. גאש נטלו הזמנות עם מידות שגויות ומי שנאלץ לשאת בעלויות הטיפול בלקוח, הן עלויות ההתקנות, תיקון הליקויים והן העלויות המשפטיות הייתה דוראל. דוראל קיבלה תלונות על ליקויים וחסרים בהתקנות, עיכובים בהזמנות ובהתקנות, מדידות שגויות, השלמות, ייצור מחודש של דלתות, ועוד תלונות שפגעו בשמה הטוב. בהזמנות הופיעה הלוגו של חברת דוראל ולכן כל הלקוחות פנו לדוראל.
   דוראל פעלה לתת שירות ללקוחות הזועמים של גאש על מנת שלא לפגוע במוניטין שלה. דוראל הפסידה סך של 526,405 ₪ בהתקנות שביצעה כאשר ז'אן קרס. לב ליבה של הסוגיה הוא מי ישלם את ההתקנות שהנתבעים ידעו עליהן וקיבלו מהן 45% רווח מבעוד מועד, במסגרת ההתחשבנות החודשית השוטפת.
   גב' שגית דלויה העידה עדות מהימנה בדבר הטיפול בלקוחות גאש וכן צרפה מסמכים רבים התומכים בטענותיה. מעדותה של גב' דלויה עולה כי חברת גאש ברחה בזמן אמת והשאירה את דוראל בשדה קוצים בוער.

מעדותו של ז'אן עולה כי דוראל צודקת בטענתה ששילמה יותר מ – 500,000 ₪ בגין התקנות. דוראל שילמה ל"יצחקי מחסנים" על מנת שישחררו הדלתות שהחזיקו אצלם וכן שילמה משכורות לעובדים, וכן שילמה עבור ארנונה מים חשמל וטלפון בסניף הרצליה.

דוראל הביאה לעדות את העד עופר חזן, מתקין שעבד בבאר שבע, אשר ציין כי לא קיבל עבור התקנות שביצע שכר. גם העד עופר אוחיון תמך בטענות דוראל, הלה העיד שלא קיבל את המשכורת שלו לאחר מכירת מניות החברה למר ז'אן.

1. עדותו של מר טל שוורץ אותה מנסים הנתבעים לקעקע הינה עדות של מנכ"ל מתחיל וזמני שהגיע לדוראל ולא שיער את גודל התרמית והקנוניה של הנתבעים. משקל עדותו זניח, בפרט שהוא שב ומדגיש בעדותו שלא טיפל בכל היבט משפטי.
2. ז'אן פנה למר דזנהשוילי אך זה הפנה לו עורף והתנער מחובות הנתבעים כלפיו.
3. בנספח ז'22 לתצהירי הנתבעים, מכתב הנתבעים מיום 23.06.2009 מודים הנתבעים כי הם חבים סך של 700,000 בשטרות. סכום המבוסס על הסכומים שלא שילמו בגין הסניפים ועל ההתקנות שז'אן היה אמור לשאת בהן. לכך יש להוסיף סך של 480,000 ₪ שהנתבעים קיבלו מז'אן.

ז'אן שילם לנתבעים 100,000 ₪ (פעמיים 50,000 ₪), ז'אן ביצע התקנות בסך של 380,000 ₪ של דלתות שגאש בניהול הנתבעים קיבלה תמורה עבורם, כך יוצא שרק מז'אן קיבלו הנתבעים 480,000 ₪.
לכל זה יש להוסיף את סכום התביעות שדוראל נשאה בהם בשל מחדלי הנתבעים, ובכלל זה ייצוג משפטי והעמדת מערך שלם לפיצוי הלקוחות, והרי תביעת דוראל בסך של 1,500,000 היא תביעה ריאלית.

נספח ז'22 נחתם כאשר הנתבעים כבר מכרו את החברה למר ז'אן. דוראל העמידה תנאים לאותה מכירה, כאשר לא ידעה שהמכירה כבר בוצעה בפועל.

1. דוראל סיפקה מוצרים בדיוק כפי שהוזמנו ללא טענת פגם איכות ו/או זמן אספקה.
2. ב"כ הנתבעים, עו"ד פרומוביץ, פועל בשלושה כובעים ובניגוד עניינים. עו"ד פרומוביץ הסתיר את העובדה שהוא מצוי בניגוד עניינים. עו"ד פרומוביץ הודה במהלך חקירתו
   בתיק 15806-05-10, כי ידע על חוב שהיה לחברה טרם העברת המניות. עו"ד פרומוביץ פעל להטעות את בית המשפט כאשר ניסה לטעון כי דוראל ניסחה את הסכמי הזכיינות.

בא כוח ז'אן הגישה ללשכת עורכי הדין תלונה נגד עו"ד פרומוביץ. כמו כן ניתן פסק דין נגד עו"ד פרומוביץ בעניין אחר, שם נקבעו נגדו קביעות קשות.

1. שלושת הנתבעים ניסו להרחיק את עצמם מניהולה של גאש, על אף שהיו מעורבים בניהולה.

העדים מטעם הנתבעים העידו עדות שקרית וגרסתם הינה גרסת בדים.

1. דוראל הגישה מסמכים והעידה עדים בעוד הנתבעים טענו טענות חסרות ביסוס, ולא הציגו בדל של אסמכתאות. הנתבעים לא הביאו לעדות את המנהלים מטעמם, סהר שנהב וניר שלף, והדבר פועל לחובתם.
2. הנתבעים לא צירפו את הסכמי הזכיינות במקור והדבר צריך לפעול לחובתם. עובדה זו גם מנעה האפשרות לבחון את טענת הזיוף שהעלתה דוראל, אשר עולה על פניה מההסכמים עצמם. לפיכך נאלצה דוראל לזנוח בלית ברירה את טענת הזיוף. כך או כך ניתן להבחין בזיוף גם בעיין, מהשוואת החתימות ותוכן ההסכמים, וללא צורך בחוות דעת מומחה.
3. הנתבעים סירבו למינוי מומחה מטעם בית המשפט שכן חששו שהמומחה יחשוף את התרמית בה פעלו.
4. דוראל מעולם לא חתמה עם הנתבעים על בלעדיות. סעיף 2.2 להסכמי הזכיינות מתייחס לשטח גיאוגרפי בלבד ולא לבלעדיות.

גאש לא הוכיחה את הטענה שדוראל מכרה בטריטוריה שלה. אין לקבל את עדותו של מר אבי דנזהשוילי. אין ולא הייתה לו ידיעה אישית בדבר ההתנהלות העסקית של גאש, ומשקל העדות שלו הינו אפסי. הוא לא ידע להבחין בין הזמנה לבין חשבונית לבין תעודת משלוח. הוא איננו מומחה חשבונאי.
מר אבי דנזהשוילי לא טרח להצליב את נתוני מסמכי דוראל שניתנו לו ע"י שגית דלויה מול הנתונים במסמכי גאש, ולמעשה ללא מסמכי גאש אין כל בסיס לטענות שנטענו על ידו. הוא בנה תזה לפיה כל חשבונית ובה כתובת מאזור המרכז שייכת לגאש, מבלי לבחון האם חשבונית זו אכן שולמה לגאש, היינו, האם התקבלו עבורה – 45%. האם הלקוח הינו לקוח של דוראל או של גאש ועוד. היה עליו לבחון האם מועד ביצוע ההזמנה משויך לתקופת גאש, ומשלא עשה זאת לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

בחקירתו הנגדית הציגה דוראל כשש דוגמאות הממוטטות את מגדל הקלפים השקרי של טענת הנתבעים ובכלל זה את תצהירו של העד. מפאת רוחב היריעה הסתפקה דוראל בהצגת מדגם מייצג שיש בו כדי להעיד על הכלל. חשבוניות של פרויקטים "פלסים" ו"וילה נובל", יוחסו בטעות לגאש על ידי העד. הוצג ת/1 על ידי גב' דלויה, ממנו עולה שחשבוניות שהיו בזמן ההסכם בין דוראל לגאש כובדו ושולמו.
בכל 5 בחודש נערכה התחשבנות בין גאש לבין דוראל בעבור מכירות בשלושת הסניפים. ההתחשבנות הייתה נערכת באמצעות קבצי אקסל, בהם פורטו שם הלקוח ואופן התשלום, ומכאן נערכה נגזרת של 45% אותם הפרישה דוראל לגאש, ובהמשך נערכה טבלה מסכמת של כל סניף וסניף, וסוכם סכום מסוים בגין שלושת הסניפים, ואותו ניתן היה לראות מידי חודש בשורה מסכמת אחת בכרטסת הנהלת החשבונות.
מר אבי לא טרח לבדוק ולהצליב את קבצי האקסל שהיו אמורים להיות במערכת הנהלת החשבונות של גאש, עם המסמכים שקיבל מדוראל, מהם גזר מסקנות שגויות.

ממקבץ העדויות שנשמע עולה כי דוראל חרגה לכאורה לתוך טריטוריות גאש לכל היותר ב – 5 מקרים בודדים וספוראדיים שבעקבותיהם כונסה ישיבה בין הצדדים והופק מסמך המסדיר את הנושא מיום 10.10.08.

סניף באר שבע היה מפעל מייצר ואין לקשור בינו לבין הסניפים האחרים.

1. גב' דלויה הגישה מסמכים ודוחות אקסל שתוכנם לא נסתר בחקירתה והם מהווים רשומה מוסדית קבילה. עדותה של גב' דלויה לא נסתרה. ב"כ הנתבעים העדיף לחקור אותה על תצהירו של מר דודו עזרא ולא על תצהירה שלה.
2. אין ממש בטענה לפיה דוראל גזלה לקוחות מגאש באמצעות הטיית נתב הטלפונים.
3. טענת הנתבעים לפיה דוראל ביטלה הנחות – לא הוכחה. הנתבעים לא הציגו ולו ראיה אחת שתצביע על ביטול עסקה בעקבות העלאת מחיר לכאורה. דוראל מעולם לא העלתה מחיר באופן גורף. העלאת המחירים הייתה במקרים בודדים של דלתות מעל 2.5 מטרים. כך או כך בהסכם הזכיינות נרשם כי דוראל רשאית לשנות את המחירים ואת המחירונים.
4. אין כל ממש בתביעה האישית נגד מר דלויה ומר בן עזרי.
5. דין התביעה של דוראל להתקבל ודין התביעה של הנתבעים להידחות. כמו כן יש לדחות את שלושת התביעות השטריות שהגישה גאש נגד דוראל.

טענות גאש בסיכומים

1. הסכמי הזכיינות נחתמו בין דוראל לבין גאש, ולא בין דוראל לבין הנתבעים.

אומנם בטרם הקמת גאש נחתם הסכם בין דוראל ובין הנתבעים 1 – 3 בנוגע לרכישת זכיינות סניף הרצליה בלבד, אולם מיד לאחר התאגדותה של גאש ורישומה ברשם החברות כחוק, נערך הסכם חדש לגבי סניף הרצליה, בין דוראל לבין גאש, אשר ביטל את ההסכם הקודם. (התאריך המופיע בראש הסכם הזכיינות הראשון, אותו הסכם שנחתם בין דוראל לבין הנתבעים 1 – 3, לא שונה עקב טעות ביתר ההסכמים, על אף שנחתמו במועד מאוחר יותר).

1. אין כל ממש בטענת דוראל כי הסכמי הזכיינות זויפו. שלושה עדים מטעם דוראל טענו לזיוף מסמכים מבלי לפרט דבר בתצהירים מטעמם. בחקירה הנגדית התייחס כל אחד ל"זיוף" אחר, אשר לא היה ולא נברא ולא הוכח.
2. גאש שילמה לדוראל סכום השווה 50,000 $ לכל סניף עבור הזכיינות. גאש שילמה לדוראל כספים עבור רכישת הסניף בהרצליה, הציוד והמלאי בו. גאש נשאה בעלות הקמת הסניפים הנוספים ותפעולם השוטף.
3. ההתחשבנות בין הצדדים נעשתה באופן שדוראל קיבלה ישירות את מלוא התקבולים מכלל המכירות שנעשתה ע"י גאש, ודוראל הייתה מחויבת להעביר לגאש 45% מסך התקבולים בכל חודש. גאש מצדה נשאה בעלויות עובדים, סוכני מכירות, החזקת הסניפים והתצוגות, הוצאות גביה מלקוחות ועלויות ההתקנה.
4. לדוראל אין כל טענות או תביעות נגד הנתבעים בגין התקופה שקדמה להעברת מניות גאש למר ז'אן.
5. דוראל הפרה את הסכמי הזכיינות שנחתמו עם גאש בתקופה שקדמה למכירת מניות גאש לז'אן ועל כן עליה לפצות את גאש בפיצויים המוסכמים הקבועים בהסכמי הזכיינות.
   הפיצוי המוסכם המגיע לנתבעים הינו בסך של 600,000$ ללא צורך בהוכחת נזק. הנתבעים העמידו את תביעתם כאמור על סך של 200,000$ ( 740,000 ₪), שכן לא שיערו בזמנו את היקף ההפרות. לחילופין דוראל צריכה לשלם לנתבעים את הנזקים שנגרמו להם בפועל.

בתקופת הזכיינות נהגה דוראל לשנות את המחירים של המוצרים מעת לעת לפי שיקול דעתה. דוראל החליטה במפתיע ובאופן חד צדדי לבטל את ההנחות שהיו נהוגות כל העת בין הצדדים, ושעליהם נסמכו הנתבעים. הדבר נעשה ללא מתן זמן התארגנות ראוי וללא הצדקה. העלאת המחירים לא נבעה מעלייה במחיר חומרי הגלם. הדבר פגע במכירות גאש בכל הסניפים וכן פגע ברווחיות גאש. דוראל העלתה את המחירים בכל הסניפים חוץ מאת המחירים בסניף שלה - סניף באר שבע. העלאת המחירים פגעה קשה באמינותה של גאש מול קהל לקוחותיה.

כמו כן דוראל שיווקה ומכרה דלתות בטריטוריות של סניפי גאש בניגוד לתנאים הנקובים בהסכם הזכיינות. הנתבעים שילמו מאות אלפי שקלים כדמי זכיינות במטרה לקבל בלעדיות, באזור שבו ממוקם הסניף. על אף פי כן דוראל מכרה מאחורי גבם של הנתבעים דלתות בשלושת הטריטוריות השייכות באופן בלעדי לגאש. הנתבעים גילוי אודות ההיקף העצום של המכירות מאחורי גבם, רק במהלך ניהול תיק זה. מר ז'אן אף הוא העיד כי דוראל פעלה מול השותפות "שילובים" בחוסר תום לב ובאופן בריוני.

1. הנתבעים לפיכך מצאו עצמם במאבקים מתישים מול דוראל שניסתה כל הזמן להתעשר שלא כדין על חשבון הצלחת גאש.

מאחר ודוראל ומנהליה לא פסקו מניסיונותיהם לגזול את רווחיה של גאש, תוך זלזול מוחלט בהסכמי הזכיינות, מכרו את מוצרי דוראל בטריטוריות השייכות בלעדית לגאש, והפרו בבוטות ובחוסר תום לב רבתי את הסכמי הזכיינות, תוך ניסיון להתעשר על גבם של הנתבעים שהשקיעו כספים ומאמצים רבים ברכישת הזיכיונות והקמת הסניפים – החליטו הנתבעים להפסיק את הפעילות מול דוראל.

1. מאחר ודוראל התנגדה למכירת פעילות גאש למר ז'אן, פעלו הנתבעים למכור את מניותיה של גאש למר ז'אן, כאשר למכירה כזו לא נדרשה הסכמת דוראל, אלא ניתנה לה זכות סירוב לרכישת המניות. הנתבעים נתנו לדוראל את הזכות לרכוש את מניות גאש ומשזו סירבה, מכרו את המניות לז'אן. דוראל ידעה על העברת המניות המתוכננת. הנתבעים מכרו את המניות ומימשו בכך את זכותם החוקית.

דוראל ומנהליה סירבו להעברת המניות של גאש למר ז'אן, אולם בסופו של דבר הסכימו לכך והתחילו לעבוד מול מר ז'אן באופן ישיר, ללא כל מעורבות הנתבעים או אפילו פנייה אליהם ולו לעדכן בלבד. דוראל לא עדכנה את הנתבעים בזמן אמת בדבר הקשיים שהתגלעו בעבודה מול מר ז'אן, עד למועד בו הודיעה על ביטול הסכם הזכיינות.

1. הטענה של דוראל כי הסכמתה להעברת מניות גאש למר ז'אן הייתה מותנית במסירת 6 שיקים של הנתבעים בסך כולל של 300,000 ₪ למר קהירי כבטוחה, דינה להידחות. לא סביר שהנתבעים יבקשו בכלל הסכמה מדוראל, שעה שידוע להם שדוראל מתנגדת להעברת הסניפים למר ז'אן.
   מכך שבהסכם העברת המניות נרשמה התנגדותה של דוראל עולה שלא הייתה כל הסכמה בין הנתבעים לבין דוראל, שהותנתה במתן ערבויות אישיות אלא להפך.

לאחר העברת מניות גאש למר ז'אן לא פנתה דוראל לנתבעים בדרישה שימציאו בטוחות כלשהן שהיה עליהם להמציא.

הנתבעים לא חתמו על מסמך קהירי ואף הודיעו מפורשות כי אינם מסכימים לחתום על ערבויות אישיות וכי לפי הסכמי הזכיינות עליהם להמציא שטרי חוב בחתימת גאש בלבד. מסמך קהירי הוא מסמך שנערך ע"י דוראל בלבד שלא על דעת הנתבעים ושלא בהסכמתם. מטעמי זהירות יטען כי במסמך קהירי אין כל התחייבות או הסכמה למסור ערבויות אישיות. דוראל לא הביאה לעדות את מר קהירי והדבר פועל לחובתה.

1. דוראל טוענת כי לא הייתה לה ברירה ולכן "נאלצה" להסכים להעברת המניות לז'אן. אולם דוראל לא ביקשה לבטל הסכמתה זו מחמת כפיה, או שימוש באיומים או בכוח, ולא טענה לעושק או לניצול מצוקתה, חולשתה השכלית או הגופנית, או חוסר ניסיונה אשר הביאו לתנאי חוזה גורעים במידה בלתי סבירה.
2. דוראל ניסתה בחוסר תום לב להערים קשיים על הנתבעים שביקשו להעביר את מניותיה של גאש למר ז'אן.
3. הנתבעים לא היו צד לחילופי הדברים וההתכתבויות שבין דוראל לבין גאש בחודשים שמאז העברת מניות גאש למר ז'אן, ועד להודעת ב"כ דוראל על ביטול הסכמי הזכיינות. דוראל לא פנתה לנתבעים שכן ידעה שהללו לא הסכימו לתת בטוחה אישית להבטחת פעילותה של גאש בניהול מר ז'אן.
4. ג'אן קיבל את גאש כחברה נקייה מחובות והתחייבויות עד למועד הקובע.

בהסכם שנכרת עם מר ז'אן נכתב כי כל הזכויות והחובות הנובעים מהפעילות המסחרית והעסקית שנעשתה על ידי גאש עד ליום 30.6.09 ייזקפו לזכותם ולחובתם של המוכרים.
ז'אן רכש את מניות גאש כשהן "נקיות" מכל חוב או התחייבות בגין התקופה שקדמה למועד העברת המניות, למעט התקנת דלתות שכבר הוזמנו ושעלותם אמורה להתקזז מסכום התמורה ששילם מר ז'אן לנתבעים עבור מניות החברה. סוכם שמר ז'אן יבצע את ההתקנות שבגינן שולמה תמורה לגאש, וכי עלותן תקוזז מהסכומים האחרונים שעליו לשלם לנתבעים לפי ההסכם.
מר ז'אן ידע את היקף ההתקנות שעליו לבצע בגין הזמנות שקדמו ליום הקובע. גם אם נניח שמר ז'אן לא העריך נכון את מורכבות ההתקנות כדבריו, אין בכל אלא לכל היותר להיות טענה לגבי טעות "בכדאיות העסקה". מר ז'אן אולם מעולם לא פנה בדרישה לבטל את ההסכם שנכרת עמו.

1. הנתבעים לא היו מאפשרים למר ז'אן הסדר תשלומים וקיזוז עלויות ההתקנה מהתשלומים המגיעים להם עבור מניות החברה, אם היו מעבירים למר ז'אן חברה כושלת. הנתבעים אפשרו למר ז'אן פריסת תשלומים ניסה של כשנה וחצי, בהסתמך על כך שקיבל חברה נקייה מחובות, פועלת ועובדת, מאוזנת ומבוקרת חשבונאית הכוללת מערך סניפים מושקעים, אנשי מקצוע ועובדים נוספים, הסכמי זכיינות משולמים והסכמי שכירות וכיוצ"ב. מר ז'אן קיבל עסק חי, פעיל עם הכנסות שוטפות ומחזורים גדלים. החוב הנטען לדיזיין סנטר הוא חוב מחודש 10/09 אז הייתה גאש בניהולו של מר ז'אן ולא בניהולם של הנתבעים. באותו עניין יש להוסיף כי גאש מעולם לא הציגה עצמה כדוראל עבור דיזיין סנטר.
2. הנתבעים לא הציגו מצגי שווא למר ז'אן ולא הציגו לו כזבים. הנתבעים אף הציעו למר ז'אן להיות שותפים עימו בגאש למען איחוד כוחות מול דוראל וייעול החברה, אולם מר ז'אן סירב בטענה שהוא מעוניין להיות בעלים לבדו. מר ז'אן לווה בהליך רכישת המניות על ידי מר בוקר, שפרש בסמוך מניהול דוראל. מר בוקר הכיר וידע את הפעילות של דוראל וחזקה כי מסר למר ז'אן מידע מלא ומפורט אודות גאש.

תהליך מכירת המניות ארך מספר חודשים במהלכן התקיימו מספר פגישות, בהן הוצג למר ז'אן המידע והנתונים הנדרשים לעניין, לרבות התנגדות דוראל למכירה.

1. מר ז'אן הציג במהלך ניהול הליך זה גרסאות רבות. בכתב ההגנה שהגיש בתביעת דוראל ייחס

לדוראל שלל הפרות, מעשים ומחדלים שגרמו לו לטענתו להפסדים ונזקים כספיים. בכתב ההגנה לתביעת הנתבעים הפנה מר ז'אן חלק מטענותיו כלפי דוראל וחלק מטענותיו כלפי הנתבעים. בתצהירו ניסה להרחיב את החזית והפנה אצבע מאשימה אל ב"כ הנתבעים כאחראי למה שאירע, וטען שייצג אותו בהסכם העברת המניות, כאשר לפי האמור בכתב ההגנה שלו, ב"כ הנתבעים ייצג אך ורק את הנתבעים. בכל מקרה ב"כ הנתבעים התנגד להרחבת החזית מפורשות ואין כל מקום להתייחס לטענות אלו נגד ב"כ הנתבעים במסגרת פסק הדין.

1. תוך כדי ניהול התיק זנח מר ז'אן את טענותיו נגד דוראל. השינוי הקיצוני והמהותי בעמדת ז'אן במהלך ניהול המשפט – ויתור על כל טענותיו כלפי דוראל והימנעותו מחקירת העדים מטעם דוראל, מעורר תמיהה רבתית באשר לתום ליבו וניקיון כפיו.

גם דוראל מצידה זנחה את מלוא טענותיה כנגד מר ז'אן על אף שבכתב התביעה ייחסה לו מחדלים רבים. דוראל "הפכה את עורה" ובתפנית חדה מתארת את מר ז'אן בסיכומיה כקורבן צדיק שדבריו הם "דברי אלוהים חיים".

שיתוף הפעולה בינו לבין דוראל היה בולט ולימד על כוונה לעשות "יד אחת" כנגד הנתבעים.

1. דוראל כשלה להוכיח את תביעתה.
   הגב' דלויה התבקשה להציג אסמכתאות לגבי תשלומים ששילמה עבור ההתקנות שגאש לא ביצעה. ב"כ הנתבעים ביקש לקבל התחשבנות של כל התשלומים ששולמו לגאש עבור הלקוחות להן ביצעה גאש התקנות. ב"כ דוראל התחייב להמציאם, אולם ההתחשבנות מעולם לא הומצאה. דוראל לא המציאה התחשבנות כזו מכיוון שלא הייתה מעוניינת לחשוף את האמת החשבונאית או משום שאין בידיה מסמכים להוכחת טענותיה. דוראל מעולם לא הוכיחה את ההתקנות שביצעה או את הליקויים שתיקנה, במסמכים ובאסמכתאות כספיות ישירות – קבלות, חשבוניות, שכר עובדים, העתקי שיקים, העברות כספיות וכיוצ"ב. העד שהביאה, מר חזן, רק הוכיח ההפך ממה שביקשה דוראל להוכיח, הלה העיד כי לא קיבל מדוראל כספים עבור ביצוע התקנות.
   לא יעלה על הדעת לתבוע מאות אלפי שקלים עבור "שיקים חוזרים" מבלי להציג את השיקים ומבלי לפרט מתי נמשכו ועבור מה. לא יתכן לתבוע "החזר הוצאות" עבור התקנות מבלי להראות קבלה או חשבונית או אסמכתא כלשהי לביצוע תשלום בפועל.

מר טל שוורץ שהעיד מטעם דוראל ציין בחקירתו כי אין בידיו את כל המסמכים התומכים בטענותיו ולא ידע לענות על שאלות בסיסיות שנשאל. עוד התברר שהסכומים הנקובים בתצהירו אינם מעודכנים כלל שכן נערכו כשלוש שנים קודם לכן כצפי בלבד. מחקירתו עלה כי נפלו בתצהירו "אי דיוקים".

דוראל טוענת בסיכומיה כי הנתבעים חבים עבור התקנות סך של 380,000 ₪ ללא כל תיעוד או אסמכתא חשבונאית ומבקשת להסתמך בכך על דבריו של מר ז'אן שטען ששילם עבור התקנות סך של 380,000 ₪ ללא כל תיעוד. כך לא מוכחים תביעה.

דוראל לא הוכיחה את סכום ההוצאות המשפטיות שהוציאה לטענתה. עיון בכתבי התביעה שצרפה, מעלה כי מדובר בתלונות שרובצות לפתחה של דוראל כיצרנית וכן שמדובר בתלונות רגילות במהלך עסקיה הרגיל של חברה. גם אם נניח לצורך הדיון כי חלק מאותן תלונות נובעות מהתקנות שביצעה גאש, דוראל כלל לא הוכיחה האם שילמה לגאש וכמה שילמה עבור התקנות אלה.

1. דוראל עיכבה כספים למר ז'אן בגין מכירות שבוצעו בתקופתו, הציבה לו יעדי מכירות בלתי הגיוניים, והקשו על מר ז'אן עד שהביאו אותו לכך שלא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו כפי הנתבעים. דוראל הציבה בפני מר ז'אן חסמים רבים ולבסוף גרמו לקריסתו. דוראל ידעה על ההסכם בין מר ז'אן לבין הנתבעים לפיכך חבה בגרם הפרת חוזה. דואל פעלה במתכוון להכשיל את מר ז'אן.

דוראל ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה כאשר גרמה לז'אן להפר את הסכם העברת המניות שנחתם בינו לבין הנתבעים. בנסיבות אלו עליהם לשלם לנתבעים את יתרת התמורה שלפי הסכם העברת המניות. דוראל צריכה לשלם לנתבעים את תשלום יתרת התמורה עבור מכירת גאש, אשר לא שולמה על ידי ז'אן – בסך של 699,000 ₪.

1. בעדותו של מר אבי דזנהשוילי הוכחו הסכומים המגיעים לנתבעים עבור המכירות שבוצעו בטריטוריה של גאש על ידי דוראל, בניגוד להסכמי הזכיינות.
   מר אבי מצא כי היקף החשבוניות שנערכו ללקוחות בתחום הטריטוריות של גאש, ואשר אינן מופיעות בכרטסת ההתחשבנות בין דוראל לבין גאש הוא 268 עסקאות בסכום כולל של 5,577,982 ₪.
   לפי הסכמי הזכיינות הנתבעים זכאים לעמלה בשיעור של 45% מכל עסקה ולכן יש לקבוע כי דוראל העלימה מגאש ומנתבעים סכום של למעלה מ – 2,475,000 ₪.
   לפי סיכום הישיבה מיום 10.10.08 דוראל חייבת לשלם לנתבעים שכנגד עמלה בשיעור 10% בגין העסקאות הנ"ל ובסה"כ סך של 557,000 ₪ ועוד 2,680,000 פיצוי מוסכם
   (268 עסקאות X 10,000 ₪ פיצוי מוסכם על כל עסקה).
   מר אבי עמד על תצהירו במהלך חקירתו הנגדית.
   הטענה כאילו מר אבי לא היה רשאי להסתמך על נתונים ומסמכים שקיבל מדוראל אינה ברורה ואף מגוחכת. גם הטענה שמר אבי לא בדק את המסמכים מול מסמכי גאש אין בה ממש, שכן לגאש לא היו לקוחות ולא כרטסת של לקוחות. כל הלקוחות שרכשו דלתות ביצעו הזמנות והתחשבנות מול דוראל בלבד ושילמו רק לדוראל. מסמכי הנהלת החשבונות של גאש משקפים את ההתנהלות הכספית בין דוראל לבין גאש שאין עליה מחלוקת. המחלוקת היא לגבי מכירות שביצעה דוראל בתחום הטריטוריות של גאש, ועליהן ניתן ללמוד ממסמכי דוראל בלבד.

גם אם נקבל את טענת דוראל לגבי עסקאות שלדידה בוצעו טרם היווסדה של גאש, וגם אם נניח שיש להוציא פה ושם מכירות לגביהם נחקר אבי, אי מנוס מלקבוע כי הנתבעים זכאים לקבל לכל הפחות את סכום התביעה שתבעו (המהווה פחות ממחצית הנזקים שהוכחו בפועל). דוראל גם לא הצליחה להוכיח שלגבי חלק מהעסקאות נערכה התחשבנות ושולמו לגאש כספים בגין מכירות אלו. טענה זו נטענה בתצהירה המשלים של הגב' דלויה וגובתה בדו"חות אקסל שנערכו על ידה, שהינם חסרי ערך ראייתי או חשבונאי. מסמכים אלו אינם מהווים "רשומה מוסדית" כפי שטוענת דוראל. ניתן היה לצרף לתצהיר המשלים אסמכתאות ברורות ומפורטות מה שולם ועל מה שולם. מדובר בטענה שהינה "הודעה והדחה", והנטל להוכיח אותה עובר לכתפיה של דוראל, נטל אשר לא הורם. גם אם נניח שחלק מהעסקות בוצעו טרם זמנה של גאש ומועד התשלום היה בתקופה הרלוונטית, אזי ישנן מכירות שבוצעו בזמנה של גאש, אולם התשלום בוצע לאחר מכירת המניות, ולכן הנתבעים זכאים לחלקם במכירות אלה.

1. החקירה אליה הפנתה דוראל בתיק 15806-05-10, בטענה כי מדובר בחקירתו של עו"ד פרומוביץ, הינה חקירתו של מר טל שוורץ מטעם דוראל, והדברים עולים ברורות מפרוטוקול הדיון. הדברים שנטענו בסיכומי דוראל בעניין זה מהווים שקר של ממש.
2. דוראל זנחה בסיכומיה את טענתה בדבר התקשרותה בהסכם עם הנתבעים באופן אישי. אין זכר לטענה זו והיא נזנחה לחלוטין. דוראל זנחה בסיכומיה את הטענה בדבר זיוף הסכמי הזכיינות. בעזות מצח היא טוענת כי הטענה נזנחה בהעדר המסמכים המקוריים, על אף שמעולם לא טרחה לבקש אותם. דוראל זנחה בסיכומיה את הטענה בנוגע להפרת זכויות יוצרים וכן את הטענה לפיצוי בגין פגיעה במוניטין.
3. הטענה בדבר הרמת מסך חברת גאש וחיוב הנתבעים מכוח הרמת המסך מהווה הרחבת חזית אסורה; הטענה בדבר אי תשלום דמיה זכיינות מהווה הרחבת חזית אסורה; הטענה שיש לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי מוסכם לדוראל מהווה הרחבת חזית אסורה.; הטענות נגד מר בוקר מהוות הרחבת חזית אסורה ומר בוקר כלל אינו בעל דין בתובענה (בכל מקרה יש לציין כי הנ"ל הועסק בגאש רק לאחר שעברה לידיו של מר ז'אן, ולא בתקופה בה נוהלו גאש על ידי הנתבעים). ככל ויש לדוראל טענות כאלו חמורות נגד מר בוקר, מדוע לא צירפה אותו לתובענה. הטענות נגד עו"ד פרומוביץ מהוות הרחבת חזית.; הטענות בדבר "תרגיל העוקץ הכפול", "קנוניה שנרקחה נגד דוראל" "מעשי נוכלות" וכיוצ"ב טענות מן הגורן ומן היקב מהוות הרחבת חזית. לא זו אף זו, המדובר בטענות הדורשות פרטים אולם הפרטים לא ניתנו.

הניסיונות המרובים להרחיב את החזית, תוך זניחת מרבית הטענות שנטענו בכתב התביעה מדברות בעד עצמן ומלמדות כי דוראל מנסה את "שיטת מצליח" ומנסה "לירות לכל הכיוונים".

1. דין התביעה של דוראל להדחות ודין התביעה שהגישו הנתבעים להתקבל.
2. הנתבעים הגישו לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיקים שמשכה דוראל לטובת גאש בגין מכירות שביצעה גאש עובר ליום מכירת המניות לז'אן, ושחוללו בהעדר פירעון עקב הוראת ביטול שנתנה דוראל.

דחיית טענות דוראל מחייבת דחיית ההתנגדויות שהגישה לביצוע השיקים שמשכה. מדובר בשיקים שמשכה דוראל לפקודת גאש לפי התחשבנות הדדית, בגין מכירות וגביה בחודשים שקדמו להעברת המניות למר ז'אן. דוראל טענה שיש לקזז מסכום השיקים את הסכומים המגיעים לה לפי התביעה שהגישה. מאחר ודין התביעה של דוראל להידחות אז יש לדחות את ההתנגדויות לביצוע השיקים ולהורות על שפעול הליכי ההוצל"פ.

1. יש לחייב את דוראל בהוצאות נכבדות וכן יש לחייב את באי כוחה בהוצאות אישיות בגין ההשתלחויות חסרות הרסן בב"כ הנתבעים וכן בנתבעים עצמם.

הטענות בהן לא אדון בפסק הדין כיוון שהן מהוות הרחבת חזית

1. במסגרת החלטתי מיום 26.04.15 שדחתה את בקשת דוראל לתיקון כתב התביעה, לא התרתי לדוראל להוסיף טענות בעניין הרמת מסך/אחריות אישית של הנתבעים. לפיכך טענותיה של דוראל בסיכומיה בעניין זה מהוות הרחבת חזית ולא אדון בהן.
2. באותה החלטה גם לא הרשתי לדוראל לתקן את כתב התביעה, באופן של הוספת טענה לפיה גאש לא שילמה לה את דמי הזכיינות במלואם, ולפיכך טענות דוראל בסיכומיה בעניין זה מהוות הרחבת חזית גם כן, ולא אדון בהן.
3. דוראל גם לא הורשתה לתקן את כתב התביעה באמצעות הוספת ראש נזק של פיצויים מוסכמים, ולכן גם טענה זו מהווה הרחבת חזית.
4. בתצהיר עדותו הראשית של מר ז'אן הופיעו לראשונה טענות נגד עו"ד פרומוביץ, כגון טענות שפעל בניגוד עניינים ושהוא האחראי בלעדית לקריסתה של גאש בניהול מר ז'אן וכיוצ"ב. בהמשך ניהול התיק הצטרפה דוראל לטענות מר ג'אן נגד עו"ד פרומוביץ.
   עו"ד פרומוביץ התנגד להרחבת החזית תוך כדי ההליך (ראה למשל סעיפים 3 ו – 7 לתגובת עו"ד פרומוביץ מיום 01.01.15, לבקשת ב"כ ז'אן לזמן אותו לחקירה), והוא מתנגד להרחבת החזית גם היום, ואכן מדובר בטענה המהווה הרחבת חזית.
   למעלה מהצורך אציין כי טענותיו של מר ז'אן נגד עו"ד פרומוביץ במהלך ניהול ההליך לפיהן עו"ד פרומוביץ ייצג אותו בהסכם העברת המניות, והתרשל בעשותו כן, עמדו בסתירה לנטען בכתב ההגנה שהגיש בתביעת משגד ובן דהן, שם טען כי עו"ד פרומוביץ ייצג את רק את הנתבעים בהסכם העברת המניות.

יש להוסיף כי לא הוכח כל קשר בין פעולות נטענות של מר פרומוביץ, לבין קריסתה של גאש בניהול מר ז'אן.

התפתחות טיעוני דוראל במהלך ניהול תיק זה

1. בכתב התביעה של דוראל לא מוזכר מר בוקר כלל. כך גם בתצהירי דוראל.
   יחד עם במהלך דיוני ההוכחות וכן בסיכומים מתארת דוראל את מר בוקר כמי שהינו "אדריכל העוקץ" לא פחות ולא יותר.
   הטענות נגד מר בוקר עלו כאמור תוך כדי ניהול ההליך. ונשאלת השאלה - אם מר בוקר הינו "אדריכל העוקץ", מדוע לא צורף על ידי דוראל כנתבע בתיק זה? ומדוע לא מוזכר שמו במילה וחצי מילה בכתב התביעה של דוראל או בכתב ההגנה שלה לתביעת משגד ובן דהן?
2. בסיכומיהם טענו הנתבעים כי טענות דוראל בדבר "תרגיל העוקץ הכפול"; "קנוניה שנרקחה נגד דוראל"; "מעשה נוכלות" מהווה הרחבת חזית.

בכתב התביעה שהגישה דוראל מופיע צמד המילים "תרגיל עוקץ" פעם אחת (ראה "פתח דבר"), ולכן טענות דוראל הרשומות לעיל, אינן מהוות הרחבת חזית כמו שטוענים הנתבעים. יחד עם זאת עיון בכתבי הטענות של דוראל - בתצהירים שהגישה דוראל – בסיכומי דוראל - מעלה אכן כי במהלך ניהול תיק זה, הלכה דוראל והסלימה והחריפה את הביטויים בהם השתמשה כנגד הנתבעים.
עיון במסמכים מעלה כי טענת "תרגיל העוקץ" שנטענה פעם אחת בכתב התביעה, הלכה ותפסה נפח עצום ועיקרי תוך כדי התקדמות ההליך.

בכתב התביעה נטען כי הוצגו כלפי מר ז'אן מצגי שווא ונטען כי בהעברת המניות למר ז'אן נטלו הנתבעים סיכון בלתי מחושב, עובדה המהווה חוסר תום לב מובהק כלפי התובעת והתנהגות רשלנית (ראה למשל סעיפים 18 ו – 58 לכתב התביעה).
בתצהירים שהגישה דוראל טענו העדים מטעמה רק למצגי שווא ולא חזרו על טענת העוקץ.

יחד עם זאת בסיכומי דוראל המילים "תרגיל עוקץ", בהקשר של מכירת המניות למר ז'אן, מופיעות למעלה מ – 52 פעמים. דוראל גם לא מסתפקת בטענות לתרגיל עוקץ ומסלימה את טיעוניה, וטוענת לקנוניה ולהטעיה.
וראו דוגמאות: "שוב נחשפת קנונית הנתבעים" (עמ' 11 לסיכומי התשובה); "מהתנהגותם לכל אורך הדרך אנו למדים על כוונת הטעיה ותרמית" (עמ' 11 לסיכומי התשובה). "מדובר בהטעיה ולכל הפחות ברשלנות מצד נתבעים 1 – 3" (עמ' 14 לסיכומי התשובה). "לא בכדי בחשכת ליל החתימו את ג'אן...כל זאת מעיד על כוונת המרמה ולחילופין ההתרשלות" (עמ' 15 לסיכומי התשובה) (הדגשה שלי – הח"מ).

1. טיעון נוסף של דוראל שהלך "והשתכלל" תוך כדי תנועה, הינו הטיעון לגבי מעמד החתימה של ההסכם בין מר ז'אן לבין הנתבעים, וכן תיאור מצבו של מר ז'אן במהלך אותה חתימה.
   בסיכומיה של דוראל טענה דוראל פעמים רבות כי המניות הועברו למר ז'אן ב - "אישון לילה", טענה שלא הופיעה בכתבי הטענות מטעם דוראל בהליכים שבפני.
   המילים "אישון לילה" או "שעת לילה מאוחרת" או צמד מילים דומה, מופיעים בסיכומי דוראל בהקשר למעמד חתימת הסכם העברת המניות בין מר ז'אן לבין הנתבעים כ - 37 פעמים.
   דוראל לא הסתפקה בתיאור הנ"ל, אלא הוסיפה וטענה טענות מטענות שונות לגבי מצבו הנפשי/תודעתי של מר ז'אן במהלך אותו "לילה", טענות שלא הופיעו כלל בכתב התביעה.
   בסיכומים נטען כי ההסכם נחתם על ידי מר ז'אן - "שעה שגמירות דעתו נפגמה" (עמ' 3 לסיכומי התשובה); הנתבעים "ביצעו מחטף באישון לילה שעה שהשפיעו בהשפעה בלתי הוגנת על ז'אן והיתלו בו" (עמ' 10 לסיכומי התשובה); "נתבעים 1 – 3 סוחרים מומלחים...מול אדם תם באישון לילה שעה שאינו במלוא חושיו" (עמ' 14 לסיכומי התשובה). "בשל עיתוי החתימה באישן לילה בשל מצג השווא מאדם עליו ז'אן סמך והכיר, יובל בוקר, מנגנון ההתנגדות שלו הורדם, מכאן שגמירות דעתו לקתה בחסר.." (עמ' 14 לסיכומי התשובה). "..השפיעו עליו השפעה בלתי הוגנת...והאיצו בו לחתום על ההסכם באישון הלילה כשאינו במלוא חושיו, ניצלו פערי המידע לפיהם ידעו על חברתם הכושלת, ולמעשה פגעו ברצונו החופשי ובגמירות דעתו" (סיכומים ראשיים עמ' 31 למעלה) (הדגשה שלי – הח"מ).
   יש הבדל בין הטענה שנטענה בכתבי הטענות של דוראל לפיה הנתבעים הציגו בפני מר ז'אן מצג שווא, לבין טענה לפיה גמירות דעתו של מר ז'אן הייתה פגומה עת חתם על הסכם העברת המניות עם הנתבעים.
2. לא מצאתי הסבר מניחה את הדעת לפער בין הטענות שטענה דוראל בתחילת ההליך, לבין הטענות שטענה בסוף ההליך.

הפער בין "הנפח" שתופסת טענת "תרגיל העוקץ" בכתב התביעה ובתצהירי דוראל למול הנפח שהיא תופסת בסיכומים, מעלה תהיות, ומקשה על מתן אמון בגרסת דוראל בהליך שבפני. בכל מקרה עובדות לתרגיל עוקץ לא הונחו, כפי שיפורט להלן.
הטענה כי מר בוקר היה "אדריכל תרגיל העוקץ" ו – "סחר במידע פנים", אף היא לא הוכחה, דומה גם כי אם היה מדובר בטענת אמיתית היינו מוצאים טענה חשובה זו של דוראל, עוד בכתב התביעה.
כך גם ככל שהסכם העברת המניות נחתם ב – "אישון לילה" – טענה שלא הוכחה בשום שלב – היינו מצפים שאותה עובדה שדוראל מצאה להדגיש 37 פעמים בסיכומיה, תמצא ביטויה בכתב התביעה של דוראל או תתפוס מקום של כבוד בתצהירים מטעמה או בראיות שבחרה להציג.

הטענות בהן לא אדון שכן הן נזנחו בסיכומי הצדדים

1. בכתב התביעה טענה דוראל נטען כי הסכמי הזכיינות נחתמו ישירות בין דוראל לבין הנתבעים ולכן הנתבעים חבים אישית לפצות את דוראל בגין נזקיה. .
   בסיכומי דוראל נזנחה הטענה.
   למעלה מהצורך אציין כי הוכח בפני כי הסכמי הזכיינות – שלושה במספר - נחתמו בין דוראל לבין גאש, ולא בין דוראל לבין הנתבעים.
   נכון שבתחילה נחתם הסכם בין דוראל לבין הנתבעים, טרם מועד היווסדה של חברת גאש, לגבי הסניף הראשון, סניף הרצליה, אולם לאחר היווסדה של גאש, החליפה ההתקשרות בין דוראל לבין גאש, את ההתקשרות בין דוראל לבין הנתבעים בסניף הרצליה. עובדה זו נרשמה במפורש בהסכם נוסף שנערך לגבי סניף הרצליה (ראה סעיף 17.2 לאותו הסכם אשר צורף כנספח א1 לתצהירי הנתבעים, שם נרשם כי הוא מבטל הסכמים קודמים).

ההסכמים לגבי הסניפים האחרים (בני ברק וירושלים), נחתמו מלכתחילה בין דוראל לבין גאש.
(בהשלמה לאמור ראה סעיף 12 לתצהירו של מר שלום דזנהשוילי, בו הצהיר הלה כי כל הסכמי הזכיינות נושאים את אותו תאריך, אולם מדובר בטעות טכנית).

כן הוכח כי ההתחשבנות הכספית החודשית בוצעה בין דוראל לבין גאש ולא בין דוראל לבין הנתבעים, עובדה אשר מצביעה אף היא שההתקשרות הייתה בין דוראל לבין גאש, ולא בין דוראל לבין הנתבעים או מי מהם.

1. במסגרת ההחלטה בה נדחתה בקשת דוראל לתיקון כתב התביעה, החלטתי להתיר לדוראל לטעון כי הסכמי הזכיינות זויפו, על אף שהטענה לא הופיעה בכתבי הטענות מטעמה, שכן קבעתי שהחזית בעניין זה הורחבה תוך כדי ניהול ההליך.
   בסיכומי דוראל היא מציינת אולם כי היא זונחת את טענת הזיוף.

דוראל טענה בסיכומיה, כי הטענה נזנחה שכן לא נמצאו מסמכי המקור וללא מסמכי המקור לא ניתן לערוך חוות דעת גרפולוגית, אולם אני נוטה להסכים עם טענות גאש בסיכומיה, לפיהן דוראל מעולם לא ביקשה את המקור ו/או עמדה על הצגת המקור, ו/או ציינה שהעדרו מונע ממנה הגשת חוות דעת לגבי הזיוף.
למעלה מהצורך אוסיף כי לאורך דיוני ההוכחות טענה דוראל טענת זיוף, אולם העדים מטעמה ואף עורכי הדין מטעמה התקשו להסביר מה זויף לטענתם, והגרסאות שלהם היו מבולבלות ולא אחידות בעניין זה.
וראה למשל תשובתו של ב"כ דוראל לבית המשפט (שנשאלה על ידי בית המשפט כאשר ב"כ דוראל חקר את עדי הנתבעים) "...אני אומר שהדף הראשון של א/1 – ע/3 הוא מזויף. שביהמ"ש שואל אותי מה הדף הלא – מזויף אני אומר שאין לי.." (פו' עמ' 140 שורות 3 – 4).
טענות דוראל כאילו הזיוף (שלא הוברר), נראה בעיין, אין בהן ממש, כך שדומה שלא בכדי נזנחה טענת זיוף הסכמי הזכיינות בסיכומי דוראל.

1. בכתב התביעה של דוראל היא טענה להפרת זכויות יוצרים. בעניין זה ראה תצהירו של מר דוד עזרא, שם העיד כי הפרת זכויות היוצרים הייתה בהתחזות הנתבעים כבעלי זכויות היוצרים בדלתות מול חברת יצחקי מחסנים בע"מ, בעלת זכות החכירה במתחם דיזיין סנטר (ראה סעיף 11 לתצהיר). בסיכומיה זנחה דוראל את הטענה בעניין הפרת זכויות היוצרים על ידי הנתבעים וטוב שכך. בעניין זה די להפנות לעדותו של מר דוד עזרא, אשר במהלך חקירתו הנגדית הפנה למסמך מיום 19.10.09, כמסמך בו הציגה גאש את עצמה, מול חברת יצחקי מחסנים, כיצרנית במקום כזכיינית, וכאשר התבקש על ידי ב"כ הנתבעים להצביע היכן זה עולה מהמסמך, ענה כי זה לא כתוב במסמך (פרו' עמ' 29 שורות 11 – 12).
2. בסיכומיה זנחה דוראל את הטענה בעניין אובדן מוניטין.
3. גאש מצידה זנחה בסיכומיה את הטענה לפיה דוראל גזלה לקוחות מגאש באמצעות הטיית נתב הטלפונים ואכן טענה זו לא הוכחה על ידי גאש במהלך ניהול תיק זה.

דיון והכרעה

"היעלמותה" של החזית בין דוראל לבין מר ז'אן תוך כדי ניהול תיק זה

1. במהלך ניהול תיק זה השתנו טענותיו של מר ז'אן כלפי דוראל מקצה לקצה באופן תמוה ביותר.
   במקביל השתנו מקצה לקצה טענותיה של דוראל כלפי מר ז'אן, באופן תמוה לא פחות.
2. בכתב התביעה של דוראל נטען כי מר ז'אן הפר דרך קבע את הסכם הזכיינות ועשה ככל שביכולתו, על מנת להתחמק מהתחייבויותיו החוזיות כלפי דוראל. כן טענה דוראל כי מר ז'אן ביטל התקנות תוך פגיעה חמורה במוניטין של דוראל ותוך פגיעה בהיקף המכירות שלה. ז'אן עירב בין פעילות גאש לבין פעילות שותפות "שילובים", הפר את יחסי האמון שהיו בינו לבין דוראל, ביצע הונאה בכרטיס אשראי תוך פגיעה בשמה הטוב של דוראל. ז'אן ניהל את ענייניה הכספיים של שותפות "שילובים" באופן בלתי תקין ועוד.
   כל אותם מעשים ומחדלים שייחסה דוראל בכתב התביעה למר ז'אן, התפרשו על פני חלק נכבד מכתב התביעה (ראה סעיפים 30-39 לכתב התביעה; סעיף 42 (א) – (ט); סעיף 50, סעיפים 59-60). הטענות של דוראל נגד מר ז'אן, הופיעו גם בתצהירי דוראל (ראה סעיפים 46, 54; סעיפים 64 – 75 לתצהירו של מר עזרא).

בפרק ח' לכתב התביעה, שכותרתו "עילות התביעה" ציינה דוראל את הפרות הנתבעים בארבעה סעיפים בלבד (סעיפים 41 (א) – (ד)), ואילו ההפרות של מר ז'אן תפסו נפח גדול יותר, ופורטו על פני תשעה סעיפים (סעיפים 42 (א) – (ט)).
בכתב התביעה עתרה דוראל גם להרמת מסך ההתאגדות של חברת גאש ביחס למר ז'אן, ולא טענה להרמת מסך ההתאגדות של גאש ביחס לנתבעים, עוד אינדיקציה לחלקו הנכבד של מר ז'אן בגרימת נזקיה של דוראל, כפי שנתפס על ידי דוראל בזמן אמת.
טענותיה של דוראל כלפי מר ז'אן מוצאות ביטוין גם בהתכתבות הענפה שהוחלפה בין הצדדים בזמן אמת. באותה תכתובת ייחסה דוראל למר ז'אן את הפרת הסכמי הזכיינות ודרשה ממנו לתקן ההפרות.
במכתב מיום 27.10.09 אשר נשלח על ידי ב"כ דוראל לב"כ ז'אן באותה עת, עו"ד סורין גנות, (נספח ז29 לתצהירי הנתבעים), נרשם בין היתר כדלקמן: "מכירת דלתות פנים שאינן מתוצרתה של דוראל בסניף הרצליה, מהווה הפרה בוטה של הסכם הזכיינות. יצוין, כי מחדליו החוזרים ונשנים של מרשך ממשיכים לפגוע במוניטין ובשמה הטוב של מרשתי..".
וראה מכתב ששלח ב"כ דוראל לב"כ מר ז'אן ביום 08.11.09, בו נרשם בין היתר: "..כל העובדות מובילות למסקנה אחת ברורה, שאין עליה עוררין, כי מרשתי נפלה קורבן למעשה הונאה נפשע אותו רקם מרשך, מר משה ז'אן.." (המכתב מצוי בתוך נספח כ"ב לנספחי כתב התביעה של דוראל).

1. מר ז'אן מצידו טען בכתב ההגנה שהגיש בתביעת דוראל, כי דוראל נהגה לייקר מעת לעת את המחירון באופן חד צדדי ובחוסר תום לב, מתוך כוונה לשחוק את רווחיו, וכי מכרה דלתות מאחורי גבו בטריטוריה הבלעדית שלו, ונהגה בחוסר תום לב מתוך ניסיון להשתלט על סניפי הזכיינות. כן טען כי הערימה עליו קשיים, על מנת להשתלט על עסקי גאש בניהולו, ללא מתן תמורה כלשהי.
   מר ז'אן השתמש בכתב ההגנה במילים נוקבות על מנת לתאר את התנהגותה של דוראל כלפיו: "..התובעת לא אחת הפרה ביד רמה וברגל גסה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת 7 ו/או כלפי הנתבעים 5 ו – 6 כפי שיפורט להלן.." (סעיף 23 לכתב ההגנה).
   "....התובעת פעלה בחוסר תום לב רבתי, הפרה ברגל גסה את התחייבותה ומכרה דלתות מאחורי גבה של הנתבעת 7..."(סעיף 31 לכתב ההגנה).
   "כתוצאה ממעשיה ו/או מחדליה של התובעת והתנהלותה חסרת תום הלב, הביאה התובעת לשיתוק פעילות סניפי הנתבעת 4..." (סעיף 50). "..התובעת הערימה קשיים רבים על המשך תפקוד הסניפים של הנתבעת 4, תחת ניהולו של הנתבע 5, ועשתה ככל שביכולתה על מנת להפסיק את פעילותה מתוך כוונה ברורה ומיידית להשתלט שלא כדין על הנתבעת 4.." (סעיף 75 לכתב ההגנה) (כל ההדגשות שלי – הח"מ).
   (וראו עוד - סעיפים 22 – 39, 44, 47 – 51, 64, 75, 76, 78, 80 לכתב ההגנה של ז'אן).
2. והנה, תוך כדי ניהול המשפט, באופן בולט וברור, שלא ניתן היה להתעלם ממנו, עשו ז'אן ודוראל "סיבוב פרסה", זנחו את טענותיהם הקשות האחד כנגד משנהו, וחברו לחזית אחידה מול הנתבעים.
   במהלך חקירתו הנגדית של מר ז'אן על ידי באי כוח דוראל, הוא לא נשאל לגבי אחריותו שלו לקריסת גאש בניהולו, לא נשאל אף שאלה שמטרתה להוכיח את המעשים והמחדלים שייחסה לו דוראל בכתב התביעה. כל חקירתו של מר ז'אן על ידי ב"כ דוראל, התמקדה בניסיון להוכיח באמצעותו את טענותיה של דוראל נגד הנתבעים.

דוראל התאמצה עד מאוד במהלך ניהול ההוכחות וכן בסיכומים להציג את מר גאש כאדם תמים שנגזל ונעשק על ידי הנתבעים. וראו למשל בסיכומי דוראל תיאורו של מר ז'אן כ - "שה תמים ובלתי כשיר בעליל לשאת בעומס" (עמ' 29 לסיכומים הראשיים). גם צמד המילים "ז'אן התם" מופיע רבות בסיכומי דוראל (ראה למשל עמ' 28 לסיכומים הראשיים). כמפורט לעיל, דוראל אף ניסתה להציג את מר ז'אן כמי שהיה לא כשיר לחתום מול הנתבעים על הסכם העברת המניות.

בניגוד לכתב התביעה שם הוצג מר ז'אן על ידי דוראל באופן בלתי מחמיא, הרי שבסיכומיה ביקשה מבית המשפט לתת בעדותו אמון מלא.

1. החבירה של מר ז'אן לדוראל הייתה ברורה, בוטה, ודומה שאף אחד לא ניסה להסתיר אותה.
2. מר ז'אן נשאל בחקירתו בעניין זה, אולם לא ידע לתת לכך הסבר:
   "ש. כל הטענות האלה שבכתב ההגנה כלפי דוראל, אין להן זכר בתצהירך...למה זה לא מופיע בתצהירך?
   ת. התצהיר הזה מכוון לתביעה של גאש. ומה שמופיע כאן, יש גם התייחסות לדברים האלה. אני ככה זוכר.
   ש. בוא תפנה אותנו?
   ת. העד מעיין בתצהיר. אני לא רואה כאן.
   ש. מה אתה לא רואה כאן?
   ת. מה שאני זוכר זה מדובר על התביעה של גאש ולא של דוראל.
   לשאלת ביהמ"ש אם הגשתי תצהיר אחר בתביעה של דוראל אני משיב שאני לא יודע התצהיר כאן מתייחס לגאש.." (פרו' עמ' 281 למטה, 282 למעלה).
3. התפנית הזו שביצע מר ז'אן וכן התפנית שביצעה דוראל, מעוררת קושי רב לקבל את גרסתם "הסופית" של דוראל ושל מר ז'אן – לפיה הנתבעים הם האחראים הבלעדיים לקריסתו של מר ז'אן, האדם התם והאומלל שנפל קורבן למלכודת מתוכננת, של הנתבעים המוצגים בסיכומי דוראל כחיות המשחרות לטרף.
4. מדוע ראו לנכון מר ז'אן ודוראל לאחד כוחות ולשלב ידיים? ניתן לחשוב ולהציע הסבר לעניין זה שיפורט להלן, אולם גם בהעדר הסבר, החבירה בין השניים מעוררת קשיים רבים.

לכל אורך ניהול המשפט עלה כי הפרוטה אינה מצויה בכיסו של מר ז'אן.
מנגד עלה כי הפרוטה מצויה גם מצויה בכיסם של הנתבעים.

והנה, סופו של דבר, מלמד על תחילתו.

סמוך למועד בו היה על מר ז'אן להגיש סיכומים, הודיע האחרון כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וביקש לעכב את ההליכים נגדו.
דומה לכאורה כי דוראל ידעה לכל אורך הדרך שגם אם יוכחו טענותיה נגד מר ז'אן, היא לא תוכל ליהנות מפירות זכייתה בשל מצבו הכלכלי, והעדיפה לפיכך להסתייע בו להוכחת התביעה נגד הנתבעים. דא עקא שהדרך בה בוצעה ה"תפנית בעלילה", כאשר דוראל "הופכת" את מר ז'אן, לו ייחסה בכתב התביעה בין היתר - מעשה הונאה בכרטיס אשראי (סעיף 42(ב)); מעשה תרמית (סעיף 42(ג)), הסתרת מידע חשבונאי וכספי (סעיף 42(ז)) ל-"שה תמים המובל לעולה" - מעלה קושי רב לקבל את גרסתה של דוראל בהליך זה.
תפנית זו שביצע גם מר ז'אן בעצמו, מעלה קושי רב לקבל את עדותו של מר ז'אן כעדות אמינה שניתן לקבוע על פיה ממצאים כלשהם בתיק זה.

1. בחרתי לפתוח את פרק ה -"דיון והכרעה" בנושא זה שכן מדובר לדעתי בעניין מהותי.
   קשה לתת אמון בעדותם של בעלי דין אשר מבצעים כזה היפוך משמעותי בטענותיהם במהלך ניהול ההליך. החבירה בין מר ז'אן לבין דוראל, בניגוד לחזית שהציבו שניהם בכתבי הטענות, הייתה חריגה בעיני.

דיון בהעברת המניות של גאש למר ז'אן ממשגד ומר בן דהן

[הערה - המניות עברו ממשגד ומר בן דהן למר ז'אן, אולם מאחר ובעלי משגד הם מר אויזרט ומר דזנהשוילי, הרי שיירשם להלן כי המניות עבור מהנתבעים למר ז'אן].

1. אין מחלוקת כי דוראל התנגדה בזמן אמת להעברת מניות גאש מהנתבעים לז'אן.
   הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם דוראל נתנה את הסכמתה להעברת המניות מראש או בדיעבד.
   בעיני אין חשיבות לשאלה האם הסכמת דוראל ניתנה מראש או בדיעבד, שכן צודקים הנתבעים בטענתם לפיה, הסכמי הזכיינות שנכרתו בין גאש לבין דוראל, אפשרו העברת מניות גאש לאחר/ים, גם ללא הסכמת דוראל, ובתנאי שתינתן לדוראל זכות סירוב ראשונה לרכוש את המניות, במחיר ובתנאי תשלום כפי שהוצעו לגאש על ידי קונה מרצון. בנסיבות אלו יכולה הייתה גאש בניהול הנתבעים, להעביר את מניות גאש למר ז'אן גם ללא אישורה של דוראל, ובלבד שנתנה לדוראל זכות סירוב ראשונה.

ראו לדוגמא סעיף 10 להסכם הזכיינות בבני ברק (נספח א3 לתצהירי הנתבעים).

1. אין מחלוקת שזכות סירוב זו ניתנה לדוראל טרם העברת המניות למר ז'אן.
   הוכח כי הנתבעים הציעו לדוראל לרכוש את מניות גאש במחיר שהוצע על ידי מר ז'אן והיא סירבה לכך. הוכח כי דוראל הציעה סכום נמוך משמעותית מהסכום שהציע מר ז'אן עבור המניות, ובנסיבות אלו היו הנתבעים זכאים למכור את המניות למר ז'אן (ראה עדות מר יוסי דלויה, פרו' עמ' 83 למטה).
2. מאחר והסכמי הזכיינות אפשרו את העברת המניות של גאש לאחרים, נשאל מר דלויה שאלה בעניין זה ע"י ב"כ הנתבעים במהלך חקירתו הנגדית:
   "ש...גם אם זה נכון מה שאתה אומר, לפי ההסכם הם יכולים למכור את המניות על אפך וחמתך.
   ת. זה לא נכון. כי הם צריכים להביא אדם שמקובל עלי ייצג את שמי. שביהמ"ש שואל אותי למה אני אומר שאסור היה לעשות את זה, כי לעולם אדם לא נותן משהו שבנה והשקיע בו במשך השנים, לאדם שיכפיש את שמו. כשביהמ"ש שואל אותי אם אולי השארנו פרצה בחוזה, אני אומר, אני קבלן שנים רבות ובכל חוזה מקובל להביא אדם שמקובל על נותן הזכיינות ובעל מקצוע.." (פרו' עמ' 84 שורות 10 – 13).
   בהסכמי הזכיינות לא נרשם שבעל המניות החדש צריך להיות מקובל על דוראל.
3. ככל שדוראל סברה כי על פי הרשום בהסכמי הזכיינות, הנתבעים אינם רשאים להעביר את מניות גאש למר ז'אן ללא הסכמת דוראל, ו/או ככל ודוראל סברה כי הנתבעים אינם רשאים להעביר את מניות גאש למר ז'אן ללא מתן בטחונות מתאימים, יכלה הייתה דוראל לפנות בזמן אמת לבית המשפט, ולנקוט בהליכים שיעצרו את הליך מכירת המניות למר ז'אן.
4. דוראל טוענת שכל מהלך המכירה למר ז'אן היה מהלך של מלכודת מתוכננת, כאשר גאש תכננה להעביר למר ז'אן, אדם תמים ופתי מאמין, חברה ריקה מתוכן. כלומר, שמהלך העברת המניות של גאש מהנתבעים למר ז'אן, גם אם היה מותר על פי הסכמי הזכיינות - בוצע בחוסר תום לב.
   דוראל אולם כשלה להוכיח טענה זו, הן בנוגע לזהותו של מר ז'אן, והן בנוגע למצבה של גאש ערב מכירתה.
5. העדים מטעם דוראל הציגו את מר ג'אן כאדם חסר מסוגלות כלשהי, משענת קנה רצוץ, אדם שלא היה לו כסף לקנות סוכריה (פרו' עמ' 73 שורה 16), וכיוצ"ב

קשה אולם לקבל טענה זו בשעה שדוראל עצמה התקשרה עם שותפות "שילובים" – שותפות של מר ז'אן ומר סלינס - בהסכם זכיינות ביום 12.3.07, ובהמשך, ביום 26.11.08, חתמה עם מר ז'אן הסכם נוסף, באופן אישי, לעניין המשך הזכיינות בסניף אשדוד.
כלומר, נכון למועד בו נערך הסכם העברת המניות בין הנתבעים לבין מר ז'אן, שימש מר ז'אן זכיין של דוראל כשנתיים.

"הסופרלטיבים" ש"מרעיפה" דוראל על מר ז'אן בסיכומיה, והדרך בה ניסו העדים מטעם דוראל לצייר את מר ז'אן במהלך עדותם בפני, אינם מתיישבים עם העובדה שדוראל עצמה התקשרה עם "שילובים" ועם מר ז'אן. (ההסכמים של דוראל עם "שילובים" ועם מר ז'אן, צורפו כנספחים ד' ו – ה' לכתב התביעה. וראו גם סעיפים 20, 21 לתצהירו של מר עזרא בעניין ההתקשרות הקודמת בין מר ז'אן לבין דוראל).

וראו בעניין זה עדותו של מר שלום דזנהשוילי מגאש: .
"ת... אתה עבדת שנתיים לפני, מה אתה רוצה...אתם עבדתם אתו וסמכתם עליו, איזה סיבה יש לי לא לסמוך עליו? אתם רציתם חצי מחיר ולזה לא הסכמתי.." (פרו' עמ' 157 למטה).

וראו גם עדותו של מר גד אויזרט: "ש. עם כל זה שאתה מציג את ז'אן כבקיא, ידעתם מה מצבו ושלא יוכל לנהל את העסק, דוראל אמרו לכם?
ת. אמרתי ואני חוזר שלא שמעתי מדוראל דבר כזה. לא רק שלא חשבתי שהוא לא יכול אלא הפוך, ראיתי לפני בחור נמרץ שמכיר את הסביבה העסקית שלו, שהצליח להכניס דלתות חדשות באיזור שרגיל לדלתות מסורתיות יותר. אני הערכתי אותו לחיוב..." (פרו' עמ' 266 שורות 12 – 16) (הדגשה שלי – הח"מ).

1. הנתבעים העידו כי הציעו בשלב מסוים למר ז'אן להיכנס לשותפות עימם. הנתבעים ציינו כי אם סברו שמר ז'אן אינו כשיר לא היו מציעים לו הצעה כזו. מר ז'אן הודה כי קיבל הצעה כזו, אולם טען כי הייתה "מהשפה ולחוץ". מר ז'אן אולם לא הצליח להסביר מדוע סבר בזמן אמת שההצעה לא הייתה הצעה אמיתית (ראו דבריו בעניין זה בפרו' עמ' 276 שורות 16 – 18).
2. דוראל טענה כאמור בכתבי הטענות כי הנתבעים הציגו למר ז'אן מצג שווא, אולם כאשר העדים מטעמה נשאלו מה הם מצגי השווא שהציגה גאש לדוראל, ענו תשובות שונות: בכתב התביעה נטען כי מצג השווא הוא שלא הודע למר ז'אן כי הזכיינות נמצאת בקשיים כלכליים (ראה סעיף 41(ד)); במקום אחר נטען שהנתבעים אמרו למר ז'אן שכל ההתקנות הינם בסך של 300,000 ₪ בעוד שדובר בסכומים של כ – 500,000 ₪; מר דלויה טען כי בחקירתו מצג השווא, או "התרגיל המלוכלך" כדבריו, התבטא בכך שהנתבעים מכרו את המוצרים בזול, העיקר לקבל מקדמות (פרו' עמ' 86 למטה). מר איציק בן עזרי טען בסעיף 20 לתצהירו כי הנתבעים הסתירו ממר ז'אן את מצבה הכלכלי של החברה, אולם בחקירתו הנגדית ציין שיכול להיות שהמילה "כלכלי" איננה מדויקת והתכוון למצב הטיפול בלקוחות, המשליך על המצב הכלכלי (פרו' עמ' 102 שורות 14 – 16).
   עצם קיומן של הגרסאות השונות באשר לאותו מצג השווא הנטען, מעלות קושי לקבל את עמדת דוראל. על אף האמור אבחן האם הוכחו טענות דוראל בעניין מצג שווא.
3. הטענות כי גאש הייתה חברה כושלת וכי הנתבעים הותירו אחרים חובות או אדמה חרוכה, וטענות דומות לא הוכחו על ידי דוראל.
   לא הוצגו חובות שנוצרו במועדים הקודמים למועד מכירת המניות למר ז'אן, לספקים, לחברות מהן הושכרו הסניפים, לארנונה, לעובדים וכיוצ"ב.

ראו עדות מר שלום דזנהשוילי: "...לא העברתי לו את חשבון הבנק שלי. הוא פתח חשבון חדש. לא השארתי לו חובות" (פרו' עמ' 151 שורות 24 – 25).
כל החובות של גאש שהציגה דוראל במהלך ניהול תיק זה, היו חובות אשר נוצרו לאחר מועד העברת המניות למר ז'אן.

לא זו אף זו, הוכח ההפך.
גם מעדויות העדים מטעם דוראל, וגם מעדויות הנתבעים, עלה כי גאש הייתה חברה רווחית ולא חברה בהפסדים. ראה סעיף 15 לכתב התביעה של דוראל שם נכתב על ידה: "בתקופת פעילותם פעלו הנתבעים 1 – 3, ע"פ האמור בהסכם ואף הגיעו למחזור מכירות רווחי" (וראה גם סעיף 24 לתצהירו של מר דוד עזרא שם הצהיר את מה שנכתב בכתב התביעה).
בבקשה לתיקון כתב התביעה שהגישה דוראל, היא ביקשה לתקן עובדה זו שצוינה בכתב התביעה, אולם הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה, וראה הנימוקים שם.
גב' דלויה העידה אף היא כי הדברים התנהלו כסדרם עד שהחלו הבעיות במחצית שנת 09 (פרו' עמ' 53 שורות 14 – 16). גם מר אוחיון העיד כי לפני כניסתו של מר ז'אן לניהול גאש לא היו בעיות בחברה (פרו' עמ' 89 שור' 25), וכך גם העיד מר רפאל בן עזרי (עמ' 72 שורה 16).

וראו גם עדות מר בוקר: "...הביאו אותי כדי להכניס רוח ולהגדיל מכירות. במסגרת הזו נמכר סניף הרצליה שהיה פעיל לקבוצת גאש ונפתח עוד סניף בירושלים, הוקם מהיסוד על ידי גאש במסגרת הסכם. בהמשך, נפתח עוד סניף בבני ברק. הכל לפי הסכם. תוך כדי זה ובאותו זמן נפתח סניף נוסף הכל בניהולי וביוזמתי בחיפה...באותו זמן נפתח סניף גם באילת בזמן שאני הייתי והתחיל העסק לפרח. נכנס הרבה כסף לדוראל.." (פרו' עמ' 228 למטה, 229 למעלה) (הדגשה שלי – הח"מ).

וראו גם הצהרת ב"כ דוראל לפרוטוקול הדיון מיום 3.9.14, בעמ' 3 שורה 22: "למעשה היה ביניהם נופת ודבש צופים עד מאי 2009".

טענת דוראל כאילו עו"ד פרומוביץ ציין במהלך דיון בהתנגדות דוראל לביצוע שטר, כי ידע על חובות קודמים של גאש, היא טענת סרק. צודקים הנתבעים בטענותיהם כי החקירה בתיק 15806-05-10 אליה הפנתה דוראל הינה חקירתו של מר טל שוורץ, עד מטעם דוראל, ולא חקירתו של עו"ד פרומוביץ. עיון בפרוטוקול הדיון אליו הפנתה דוראל מצביע על כך באופן ברור. לא ברור כיצד ומדוע טענה דוראל כי יש לייחס את הדברים שנאמרו בפרוטוקול לעו"ד פרומוביץ (ראה פרוטוקול מיום 10.6.10 עמ' 4 שורה 19).

1. בהסכם העברת המניות שנכרת בין הנתבעים לבין מר ז'אן נרשם שכל הזכויות והחובות הנובעים מהפעילות המסחרית שנעשתה עד ליום 30.06.09, מועד אשר הוגדר בהסכם כ- "מועד הקובע" – תיזקף לזכותם וחובתם של המוכרים – הנתבעים. הכיצד אם כן ניתן לטעון שז'אן קיבל חברה עם חובות?
2. הטענה שגאש רימתה את מר ז'אן לגבי עלות ההתקנות העתידית גם היא לא הוכחה.
   מר ז'אן העיד בעניין זה כי נמסר לו כי עלות ההתקנות העתידית הינה בסך של 300,000 ₪, עדות זו עולה בקנה אחד עם עדותם של הנתבעים.
   מר ז'אן טען אולם כי ההתקנות בפועל היו יקרות הרבה יותר, שכן כבר לאחר כחודשיים מאז רכש את החברה, ביצע התקנות בסך של כ – 380,000 ש"ח וכן טען כי הוא מעריך את עלות כל ההתקנות בסך של כ - 500,000 ₪.
   לעדותו זו של ז'אן אותה מכחישים הנתבעים לא הובאה כל הוכחה.

על מנת להוכיח את עלות ההתקנות בפועל ניתן היה להגיש את רשימת כל ההתקנות של העסקאות שנכרתו בתקופה של גאש בניהול הנתבעים, אשר בוצעו על ידי מר ז'אן. רשימה כזו לא הוגשה על אף שניתן היה לספק רשימה כזו (ראו למשל רשימת התקנות שהגישה דוראל באמצעות מר איציק בן עזרי, באשר להתקנות שביצעה דוראל (הרשימה צוינה בסעיף 27 לתצהירו)).
ככל והמסמכים הדרושים לעריכת רשימה כזו היו בידי מר ז'אן ולא בידי דוראל, יכולה הייתה דוראל לבקש אותם מז'אן במסגרת הליך גילוי המסמכים.

ניתן גם היה להעיד את המתקינים בעניין זה- אולם גם זאת לא נעשה.

וראו בעניין זה חקירתו של מר ז'אן:

"ת...מה שקרה שבחודשיים הגעתי ל 380 אלף.

ש. יש לך אסמכתאות?

ת. כן.

ש. למה לא הצגת בבית המשפט.

ת. אין לי להציג את זה. המתקינים לא מוכנים. מדובר על אישורי ביצוע עבודה.

לשאלת בית המשפט, אני אומר שהם היו מביאים לי אישור עבודה.

לשאלת בית המשפט, איפוא האישורים האלה, אני אומר לחלק שילמתי ויש שיקים. הם לא הוציאו חשבוניות.. (פרו' עמ' 290 שורות 16 – 27).

ובהמשך: "..שבית המשפט שואל אותי איך בית המשפט ידע שזה באמת 380 אלף, אני אומר שאפשר להביא את המתקינים.." (פרו' עמ' 291 שורות 5 – 6).

ת.....שביהמ"ש שואל האם אי אפשר אחרי שבוצעו ההתקנות לתת מסמכים כמה הם עלו, אמרתי שחלק מהחשבוניות לא הוציאו אותן ואין לי את אישורי ביצוע העבודה כי זה אצל דוראל, שביהמ"ש שואל האם ביקשתי אותם מדוראל אני אומר שלא..." (פרו' עמ' 307 שורות 20- 23).

אוסיף ואציין כי מר ז'אן, אשר היה זכאי בזמן אמת, לקזז את עלות ההתקנות מהתשלום שהתחייב לשלם לנתבעים עבור המניות – לא פנה מעולם בשום דרישה לנתבעים בנוגע לעלות ההתקנות. בעניין זה ראה עדותו של מר שלום דזנהשוילי: "..ידענו שיש חובות של התקנות בלבד לכן פרסנו שיקים. אם היה מתקין היינו מתקזזים איתו. הוא לא פנה אלינו במכתב לקזז.." (פרו' עמ' 166 למטה, 167 למעלה). ובהמשך: "היה בינינו הסכם שאני ישלם לו עבור ההתקנות שביצע. הוא לא ביקש ממני כלום על התקנות. אם הוא יבקש אני אתקזז איתו" (פרו' עמ' 180 למטה).

מר ז'אן גם לא פנה בזמן אמת לנתבעים בטענה שהציגו לו עלות לא נכונה של ההתקנות שיהיה עליו לבצע.

בסופו של יום נותרנו עם עדותו של מר ז'אן לפיה נמסר לו מידע שגוי על ההתקנות, ללא שצורפו לטענה זו אסמכתאות כלשהן. לא ניתן לסמוך על עדות זו שכן מצאתי את עדותו של מר ז'אן כעדות בלתי אמינה, שלא ניתן לסמוך עליה ממצא, בשל כך שעדותו היא כזו שהשתנתה מקצה לקצה, בעקבות האינטרס שראה לנגד עיניו באותו רגע בה מסר אותה.

1. דוראל גם לא הצליחה להוכיח כי גאש בניהול הנתבעים תמחרה בחסר את עלות ההתקנות, על אף שעולה כי היו בידיה את כל הנתונים להוכיח טענה זו, ככל שהיה בה ממש.
   את עלות כל התקנה והתקנה ניתן היה לגזור מעלות העסקה. חשבוניות כל העסקאות היו מצויות בידי דוראל.
   את עלות ההתקנה בפועל ניתן היה להוכיח באמצעות הצגת טופס "אישור ביצוע עבודה" (ראה לדוגמא טופס כזה שהוגש בנוגע לעניין אחר (יחד עם מסמכים אחרים), כמוצג ת/19 ), ובאמצעות עדותו של מר איציק בן עזרי, אשר היה האיש הבכיר בדוראל מבחינה טכנית ו/או באמצעות מי שביצע את ההתקנות הספציפיות של אותן דלתות שהתקנתן תומחרה בחסר (זהות המתקינים הייתה ידועה לדוראל, כפי שעולה מרשימת ההתקנות שהגישה דוראל).
   על אף האמור מלבד טענה בעלמא – לא הוצגו כל הוכחות לטענה זו.
2. דוראל טענה כי הליך העברת המניות היה הליך מהיר אשר נעשה "באישון לילה" כאשר מר ז'אן לא כשיר לקבל החלטות.

ונשאלת השאלה הכיצד בכלל יכולים העדים מטעם דוראל להעיד על מעמד מכירת המניות למר ז'אן, כאשר כלל לא נכחו בו?

כך או כך הרי שטענה זו לא הוכחה ואף הוכח ההפך.
הוכח כי התנהל דין ודברים ממושך בין מר ז'אן לבין הנתבעים.
הוכח כי בתחילה חתם מר ז'אן על הסכם רכישת החברה בחודש 05.05.09 ובהמשך (בעקבות העובדה שהסכמי הזכיינות לא אפשרו מכירת הזכיינות ללא הסכמת דוראל), חתם על הסכם העברת המניות ביום 02.07.09. מהעובדה שבין החתימה על ההסכם הראשון לבין החתימה על ההסכם השני חלף פרק זמן של כחודשיים, עולה כי התהליך לא היה כזה שבוצע ב- "אישון לילה".

וראו עדותו של מר ז'אן: "ש. אתה יכול להצביע על נקיטת (צ"ל – נקודת – הח"מ) , זמן בה התחלת את המשא ומתן עם מנהלי גאש, בעלי המניות לרכישת החברה?
זה היה בערך חודש מרץ או אפריל בשנת 2009.." (פרו' עמ' 272 שורות 12 – 15). הסכם העברת המניות נחתם כאמור בחודשי יולי 2009, כיצד אם כן ניתן לומר כי מכירת המניות למר ז'אן נעשתה "באישון לילה", כאשר עברו מספר חודשים בין תחילת המו"מ בין הצדדים, לבין כריתת הסכם העברת המניות.

1. דוראל טענה כי לא בוצעה בדיקת נאותות לגאש טרם מכירת המניות למר ז'אן.
   העובדה שמר ז'אן קנה את מניות גאש בלי לבצע בדיקת נאותות, אינה מהווה מעשה מרמה של הנתבעים כלפי מר ז'אן. מי שרוכש חברה, מחליט איזו בדיקה הוא מבצע טרם רכישתה.

מר ז'אן נשאל בחקירתו הנגדית האם יש דברים או מסמכים שביקש לפני ההסכם ולא קיבל? כגון חשבונות ארנונה, תלושים של העובדים וכיוצ"ב. מר ז'אן ענה בתשובה כי הוא אינו זוכר ואינו יכול לענות:
"ש. יש דברים או מסמכים שביקשת לפני ההסכם ולא קיבלת? חשבונות ארנונה, תלושים של העובדים וכיוב, משהו שביקשת ולא קיבלתי?
ת. אני לא זוכר. אני לא יכול לענות" (פרו' עמ' 291 שורות 24 – 26).

1. מר ז'אן הודה כי ראה מסמכים רלוונטיים כמו הסכמי שכירויות וכן כמה כל עובד מקבל וכן ראה מאזן חצי שנתי (פרו' עמ' 191, 192). מר ז'אן הודה גם כי ראה את צבר ההזמנות במחשב (פרו' עמ' 275 שורו' 29 – 30).
2. הנתבעים מצדם העידו כי נתנו למר ז'אן כל נתון שביקש וכי הלה הכיר היטב את המטריה, וראו בעניין זה עדותו של מר אויזרט: "ש....אני אומרת לך שהטעתם את ז'אן? מה אתה אומר על זה?

ת. לחלוטין לא הטענו. ההסכם נעשה עם אדם שמכיר את התחום ואת החברה המזכה. לא מדובר בעסקה עם אדם שהיה אנונימי לחלוטין. כשרוצים להטעות מישהו לא מציעים לו שותפות. אנו הצענו לו והוא לא הסכים....

.....

ש. הטעייה של הנתונים?

ת. אני לא חושב שהטענו באיזה נתון, אני לא חושב שז'אן ביקש איזה נתון ולא קיבל. עסקה של מיליון ₪ למי שעוסק בתחום זה ומול אותה חברה מזכה, זה לא משהו מסובך להבין פה. זו לא עסקה מסובכת שז'אן היה יכול לטעות בה.." (עמ' 260 שורו' 6-12; 26-29).

וראו עדותו של מר שלום דזנהשוילי: "..החששות האלה נמסרו לז'אן שהחליט לקנות. הוא קונה הוא יודע מה המציאות. הוא היה חלק מהזכיינים. הוא לא היה מנותק. ידע מה קורה בשטח.." (פר' עמ' 168 למעלה). וראה בהמשך: "..ז'אן ידע הכל. לא הסתרנו ממנו כלום. אותן בעיות שהיו לנו היו גם לו. הוא ידע שיש בעיות. לא הסתרנו כלום. הוא לא קנה חתול בשק.." (פרו' עמ' 172 למטה). "..הוא חי את העסק הזה. הוא היה בעסק הזה עם דוראל. לא נחתנו עליו מהשמים.." (פרו' עמ' 173 שורה 4).
ראה עדותו של מר בן דהן: "..הוא הרכיב ומכר דלתות של דוראל לפני שנכנסתי לעסק. הוא הכיר את המערכת לפני שנכנסתי.." (פרו' עמ' 215 שורות 17 – 18).
וראו עדותו של מר גד אויזרט: "..לא יכולה להיות הטעיה כאשר מדובר בזכיין שמכיר את דוראל לפנינו ואת התחום לפנינו, קשה לי להבין איך מדובר כאן בהטעיה. לא מכרנו את זה למישהו שמוכר אווזים באוסטרליה..." (פרו' עמ' 260 שורות 23 – 24).
ובהמשך: "..אני לא חושב שהטענו באיזה נתון, אני לא חושב שז'אן ביקש איזה נתון ולא קיבל..." (פרו' עמ' 260 שורה 27).
ובהמשך: "ש. סעיפים 31.32, עד 34 בתצהירך, אתה מדבר על בעיות עם דוראל שהיו לכם, האם סיפרתם את כל זה לז'אן?
ת. אני חושב שהיו שיחות עם זאן, עד כמה שאני יכול לזכור, עם קשר ובלי קשר להסכם הזה בתור קולגות לזכיינים של אותה חברה מזכה.." (פרו' עמ' 265 שורות 22 – 26).

ובהמשך: "...צריך לזכור שמדובר בעסקה עם אדם שעובד מול החברה ומול אותו תחום שמכיר את החברה ואת ההתנהלות ואת המשמעויות ולא מדובר למכירה למישהו שבא מעולם אחר וצריך להוביל אותו צעד אחר צעד. הוא מבין יותר מאתנו. הוא מכיר את ההתנהלות של החברה המזכה מול דוראל יותר טוב מאתנו.." (פרו' עמ' 266 שורות 7 – 11).

1. ככל ודוראל סברה בזמן אמת שמר ז'אן הינו "שה תמים המובל לעולה" יכולה הייתה לנצל את הזכות שניתנה לה ולקנות בעצמה את מניות גאש, וכך למנוע את הפגיעה הקשה שספגה לטענתה לאור העברת המניות.
   העובדה שדוראל לא פעלה לרכוש בעצמה את מניות גאש, משעמדה על נחישותם של הנתבעים למכור את המניות ולצאת מהסכם הזכיינות, מלמדת שדוראל בעצמה, אולי לא ששה בזמן אמת לעבוד עם ז'אן בכל סניפי הזכיינות, והיו לה חששות בעניין זה, אולם היא מעולם לא סברה שז'אן אינו כשיר לקחת אותם על עצמו, ולא סברה שהנתבעים מרמים אותו או אותה.

דוראל יכלה גם לממש את זכות הסירוב. וראה בעניין זה שאלה שהפנה ב"כ הנתבעים למר דוד בן עזרא: "ש. אם חששתם כל כך ממשה ג'אן למה לא מימשתם את זכות הסירוב?
ת. לדוראל לא היה אנטרס להכנס לעניין השיווק וההפצה ומטרתה היה להיות מפעל יצרני" (פרו' עמ' 36 למטה).

1. ככל ודוראל סברה כי מדובר ב – "תרגיל עוקץ"; מכירת חברה ריקה מתוכן לאדם שאינו כשיר - יכולה הייתה דוראל, בזמן אמת, לעתור לערכאות ולבקש צו מניעה שימנע את מכירת המניות לדוראל.
   העובדה שדוראל לא פנתה לערכאות בזמן אמת, מלמדת שדוראל בעצמה לא סברה אז כי מר ז'אן אינו כשיר בעליל לקחת על כתפיו את סניפי גאש, וגם לא סברה בזמן אמת שהנתבעים מרמים את מר ז'אן. שהרי לא יתכן שדוראל סברה כך ועל אף האמור השלימה עם העברת המניות.
   נכון שדוראל חששה לגבי ההתקשרות עם מר ז'אן, נכון שהיא לא מספיק האמינה ביכולתו, אולם שלא כפי שנטען היום, היא לא סברה שהוא "לא מסוגל לקנות סוכריה" והיא גם לא חשבה שנמסר לו מידע חלקי או שגוי לגבי מצבה של גאש.

נכון למועד כתיבת פסק דין זה, ז'אן הינו אכן פושט רגל, אולם לא הוצגו כל ראיות לפיהן במועד רכישתו את מניות גאש, הוא היה מסובך כלכלית. לא הוצגו גם ראיות לחוסר תפקוד שלו בסניף אשדוד ולהפך, מהעדויות עלה כי סניף אשדוד תפקד כהלכה (וראו גם עדותו של מר רפאל בן עזרי, לפיה למר ז'אן היה סניף מצליח באשדוד, פרו' עמ' 67 למעלה).

לא גם הוצגו ראיות באשר לבעיות כשירות אחרות כלשהן מהן סבל.

1. הטענות של דוראל בהליך זה אינן מסתדרות זו עם זו.
   מחד טוענת דוראל כי הנתבעים הוליכו את מר ז'אן בכחש ומכרו לו "חתול בשק". מאידך היא טוענת כי יידעה את מר ז'אן בזמן אמת בדבר מצבה של גאש (אותו "מצב" שכלל לא הוכח לטעמי).
   בעניין זה ראו מר דוד עזרא: "ש. סביר בעיניך שחברה עם מחזור של 9 מליון ₪ קורסת כל כך מהר?
   ת. בגלל זה אמרנו שהצגנו את המצג האמיתי לז'אן. לשאלת ביהמ"ש הצגנו את זה לפניו לפני שחתם..." (פרו' עמ' 46 למטה).
   עדות זו עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב ההגנה של דוראל לתביעת הנתבעים, שם נכתב כדלקמן: "בעלי המניות רצו להתפטר מהחברה ונקרתה להם הזדמנות פז בדמות הנתבע 4 אשר נפל קורבן לתכסיסי בעלי המניות שהוליכו אותו שולל וזאת לאחר שהנתבעת התרתה בפני הנתבע 4 על מצב החברה ועל הסכנה הטמונה בעסקה זו" ("הנתבע 4" הוא מר ז'אן, "הנתבעת" היא דוראל) (ראה סעיף 54 לכתב ההגנה) (הדגשה שלי – הח"מ).

וראו גם עדותו של מר ז'אן בעניין זה: "..ש. האם זה נכון שהחבר'ה בדוראל דלויה הזהירו אותך מפני הרכישה שהחברה לא בדיוק מה שמציגים לך?
ת. רפי דיבר איתי אז, אני ורפי היינו בקשר יחסית טוב, רפי דיבר איתי, הוא אמר שיש בעיות מבחינת ההתקנות והמכירות לא בהישגים טובים מבחינת אספקות, יש בעיה בהתקנות מבחינת גאש.." (פרו' עמ' 272 שורו' 7 – 11).
ככל ואכן מצבה של גאש הובא לידיעתו של מר ז'אן על ידי נציגי דוראל בזמן אמת, הכיצד ניתן לטעון כי הנתבעים "עקצו" אותו?

1. כמפורט לעיל, במהלך ניהול תיק זה הלכה דוראל והחריפה את הביטויים והתיאורים בהם השתמשה כלפי מכירת המניות למר ז'אן. מטענות למצג שווא הלכו הטענות ולבשו צורה של טענות להטעיה, מלכודת וכיוצ"ב.
   כעת נשאלת השאלה מה הצליחה דוראל להוכיח בנוגע לטענות הללו במהלך ניהול הליך זה? והתשובה הינה שדוראל לא הצליחה להוכיח אף ולא אחת מטענות אלה, לא את הטענות בגרסתן המרוככת בכתבי הטענות, וודאי שלא את הטענות בצורתן החריפה במסגרת הסיכומים.

הפגישה אצל קהירי – נושא הערבויות האישיות

1. דוראל טוענת כי סוכם בינה לבין הנתבעים, שהנתבעים ימציאו לדוראל שטרות החתומים על ידם באופן אישי. דוראל טוענת גם כי הדבר היווה תנאי להסכמתה להעברת המניות למר ז'אן.

בעניין זה עדויות שני הצדדים מנוגדות, כאשר העדים מטעם דוראל טוענים כי היה סיכום כזה (ראה למשל סעיף 28 לתצהירו של מר איציק בן עזרי), ואילו העדים מטעם גאש טוענים כי לא היה סיכום כזה או תנאי כזה (ראה למשל עדותו של מר שלום דזנהשוילי, "...בשום תנאי, רק שניתן שטר בטחון בשם גאש. זה מה שהתחייבנו ממילא בהסכם שקנינו את הזכיינות. מעבר לזה לא הייתה שום התחייבות שלנו לדוראל. היו דיונים ולא הסכמנו להתחייב...מי שניהל את הפגישה זה אתם. ומי שהוציא את הסיכום זה אתם. לא חתמנו על זה כי לא הסכמנו..."פרו' עמ' 152 שורה 1 – 11).

1. דוראל טוענת כי סיכום זה הושג אצל מר קהירי, אליו הלכו הצדדים, על מנת שיפתור את המחלוקות ביניהם.

הנתבעים אינם חולקים על כך שהייתה פגישה עם נציגי דוראל אצל מר קהירי, אולם טוענים שלא הושגה באותה פגישה הסכמה למתן ערבויות אישיות על ידי הנתבעים.

על מנת לתמוך בטענותיה בדבר אותו סיכום, אותה התחייבות של הנתבעים - צרפה דוראל כנספח י' לכתב התביעה, מסמך המהווה לטענתה את סיכום הישיבה אצל מר קהירי.
גאש מכחישה סיכום זה וטוענת כי נכתב על ידי דוראל ואינו חתום על ידי הנתבעים.

1. כפות המאזניים מבחינת העדויות הן מאוזנות - "עדות מול עדות".
2. צודקים הנתבעים כאשר הם מפנים להסכמי הזכיינות וכאשר הם טוענים כי לפי הוראות הסכמי הזכיינות הם אינם צריכים את הסכמתה של דוראל על מנת להעביר את המניות, ואין כל הוראה בהסכם לפיה הנתבעים מחויבים להעביר לדוראל שטרות בטחון חתומים אישית על ידם. עיון בהסכמים מעלה כי דובר בהם שגאש תמציא שטרי חוב החתומים על ידה ולא דובר על שטרי חוב החתומים על ידי הנתבעים. ראה למשל סעיף 5.21 להסכם בעניין סניף בני ברק (נספח א(3) לתצהירי הנתבעים), שם נרשם כי הזכיין יתכן את שטר הביטחון, על סך של 400,000 ₪, כאשר הזכיין על פי ההסכם הינה חברת גאש.

הנתבעים מוסיפים וטוענים גם כי בנסיבות אלה לא סביר שהסכימו ליתן ערבויות אישיות, שכן מדובר בהתחייבות שאינה כלולה בהסכם הזכיינות שנחתם בין הצדדים.

וראה בעניין זה חקירתו הנגדית של מר שלום דזנהשוילי מגאש:
"ש. תראה לי איפוא בהסכם כתוב שאתה לא צריך לתת לי שטרות.
ת. תראה לי איפה כתוב שאני צריך לתת" (פרו' עמ' 158 שורות 24 – 25).

בטענה זו של הנתבעים יש טעם רב בעיני.

1. עיון בתכתובות שהוחלפו בין הצדדים בזמן אמת מעלה כי הוויכוח בין הצדדים – האם הנתבעים חייבים /לא חייבים להמציא שטרי חוב חתומים על ידם אישית, כתנאי להעברת המניות, וכן הוויכוח האם ניתנה/לא ניתנה התחייבות אצל מר קהירי למתן שטרות חתומים על ידי הנתבעים – ניטש גם בזמן אמת.

באשר לתקופה שקדמה לפגישה אצל קהירי ראה למשל מכתב דוראל לגאש מיום 15.06.09 שכותרתו: "העברת זכויות" שם נרשם כי על מנת לקדם מהלך של העברת הזיכיון לזכיין חדש, על גאש להמציא ערבות בנקאית בסך של 1,000,000 ₪ כפי שהובטח וסוכם, למילוי התחייבויות הזכיין כלפי דוראל (המכתב צורף כנספח ז(17) לתצהירי הנתבעים).
שלושה ימים לאחר מכן, ביום 19.06.09 מתקבל מכתב תגובה מגאש בו נרשם כי גאש איננה מכירה שום סיכום ושום הבטחה בנושא ערבות בנקאית על סך של 1,000,000 ₪ (ראה נספח ז(19) לתצהירי הנתבעים).

ראה מכתב דוראל לגאש מיום 22.06.09 בו דורשת גאש שטר חוב בסך של 400,000 ₪ עבור הזיכיון בהרצליה ושטר חוב בסך של 300,000 ₪ עבור הזיכיון בירושלים (המכתב צורף כנספח ז(21) לתצהירי הנתבעים).
שלושה ימים לאחר מכן, ביום 25.06.09, משיבה גאש במכתב לדוראל ומנהליה, בו נרשם שספק אם דוראל זכאית לקבל את שטרי החוב אותם התחייבה גאש להעמיד בהסכם הזכיינות, שכן דוראל לא עמדה על קיום דרישה זו עד עתה, אולם בשביל לקדם את הליך המכירה, היא מצרפת את שטרי החוב למכתבה. שטרי החוב שצורפו הם שטרי חוב של גאש (המכתב צורף כנספח ז(24)) לתצהירי הנתבעים), על נספחיו).
ראה גם מכתב גאש לדוראל מיום 28.06.09 שם נכתב כי לפי יעוץ משפטי שהתקבל, שטרי החוב תקפים גם ללא חתימה על ערבות אישית. כן נכתב שם: "...לא מצאנו בהסכמים שנכרתו בינינו חיוב כלשהו למתן ערבות אישית ובנסיבות העניין אין מקום לדרוש בטחונות מעבר למוסכם במפורש..." (המכתב צורף כנספח ז(26) לתצהירי הנתבעים).
דוראל מצידה החזירה את השטרות לגאש, עוד באותו יום, בליווי מכתב מיום 28.06.09 (המכתב צורף כנספח ז(27) לתצהירי הנתבעים), בו נרשם כי שטרי החוב אינם ברי תוקף, ללא חתימת הנתבעים כערבים אישית לשטרות. דוראל ביקשה במכתב שהנתבעים יחתמו על השטרות, אולם השטרות לא נחתמו על ידי הנתבעים.

1. באשר לוויכוח בתקופה שלאחר הפגישה אצל קהירי - ראה למשל מכתב בא כח הנתבעים מיום 15.10.09, שם הם מתכחשים לסיכום הנטען אצל מר קהירי: מרשיי הנ"ל העבירו את מניותיהם בחברת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ למר משה ז'אן לאחר שהוצעו למרשתך והיא סירבה לכך.
   לצורך העברת המניות כאמור לא היה כלל צורך בקבלת הסכמת מרשתך וממילא לא ניתנה התחייבות כזו או אחרת מטעם מרשיי, שפעלו כדין ולפי הוראות ההסכם שבנדון לאחר שמרשתך ויתרה על זכות לרכוש את פעילות החברה ו/או מניותיה....לא מצאתי בהסכם שבנדון או בכל הסכם אחר תנאי לפיו היה על חברת ג.א.ש. בס"ד יזמות בע"מ להפקיד בטחונות נוספים מעבר לאלו שהופקדו זה מכבר בידי מרשתך (המכתב צורף במסגרת נספח כ"ד לכתב התביעה של דוראל, ראה סעיפים 7 – 10 למכתב).
2. אף אחד מהצדדים לא הביא את מר קהירי לעדות וכל אחד מהצדדים טוען כי המחדל מונח לפתחי הצד שכנגד.

לגבי סיכום הישיבה אצל קהירי, הוצגו בפני שני נוסחים.
שני הנוסחים נושאים לוגו של דוראל ולא של קהירי ולא של הנתבעים (ראה נספח י' לכתב התביעה של דוראל וראה נספח ב' לכתב ההגנה של הנתבעים).

1. מאחר ועדויות הצדדים, כאמור לעיל, הינן מנוגדות, ומאחר ובתכתובות מזמן אמת כל צד מפרט את עמדתו כפי שהוצגה בפני במהלך ניהול ההליך, ומאחר וסיכום הישיבה אצל מר קהירי עליו מתבססת דוראל אינו חתום על ידי הנתבעים, ואין בפני כל הוכחה כי הוצא על ידי מר קהירי - אני קובעת כי דוראל לא הוכיחה את הטענה לפיה הנתבעים התחייבו לתת לדוראל שיקים/שטרות, אישיים שלהם.

מאחר ודוראל היא שמבקשת לטעון את הטענה בדבר אותו סיכום אזי עליה היה מוטל הנטל להוכיח אותה.

דוראל לפיכך הייתה זו שהייתה צריכה לזמן את מר קהירי לעדות על מנת להוכיח את מה שסוכם לטענתה במהלך הישיבה אצלה.

1. בסיום פרק זה אציין כי לא מצאתי ממש בטענות דוראל לפיה הנתבעים הציגו כלפיה וכלפי מר קהירי מצג שווא, כאילו החוזה מול ז'אן ייחתם בעתיד, שעה שכבר היה חתום באותה עת. אכן מעיון במכתב מיום 23.0.6.09 עולה לכאורה כי מדובר על מכירה שכבר בוצעה, יחד עם זאת הוצג בפני בית המשפט הסכם מכירת המניות שנושא תאריך 02.07.09, ולא הוצג הסכם אחר מוקדם בזמן. בנסיבות אלו הרי שלא ניתן לקבוע על סמך אותו מכתב בודד כי המכירה לג'אן כבר בוצעה באותה עת.

דיון בטענות דוראל כלפי עו"ד יובל בוקר וכלפי עו"ד פרומוביץ

1. דוראל טוענת למעשי נוכלות על ידי מר בוקר, מי שעבד כמנכ"ל אצלה.

דוראל מכנה את מר בוקר בסיכומיה כ: "יוזם העוקץ" (ראה למשל עמ' 33 לסיכומי דוראל, פסקה אחת לפני הסוף), וכן מכנה אותו כ: "אדריכל העוקץ" (עמ' 32 לסיכומי דוראל).

דוראל אולם לא כללה את מר בוקר כנתבע בתיק זה.
למעשה, שמו של מר בוקר, אליו מפנה דוראל בסיכומיה חצים רבים, כמי שהשתמש במידע פנים, עשה מעשי עוקץ יחד עם הנתבעים, הטעה ורימה את דוראל וז'אן ועוד, כלל לא מופיע בכתב התביעה או בכתב ההגנה של דוראל מפני התביעה שכנגד.

בנסיבות אלו הרי שגם הטענות בעניין זה מהוות הרחבת חזית.

בית משפט זה אינו יכול לדון באחריותו של מר בוקר, אשר לא נתבע בתביעה זו ולפיכך לא התגונן מפניה.

למעלה מהצורך אוסיף ואציין שכפי שלא הוכחו מצגי שווא שהציגו הנתבעים לז'אן, כך לא הוכחו מצגי שווא שהוצגו למר ז'אן על ידי מר בוקר.

דוראל טענה כי מר בוקר הטעה את מר ז'אן באמצעות "גישה למידע פנים". אותו "מידע פנים" בו עשה מר בוקר שימוש שלא כדין, מתואר על ידי דוראל בכתב התביעה כמידע לפיו הבעלים של דוראל הינם אנשים הגונים שלא יאפשרו ללקוחות גאש לצאת בלי פיצוי. דומה כי עובדה זו אינה מהווה "מידע פנים" כמובנו המשפטי, ואף במובנה המקובל גם אצל הדיוטות.

לפי טופס 106 שהגיש ב"כ הנתבעים, מר בוקר עבד בגאש בחודשים יולי 2009 ו – אוגוסט 2009 בלבד - היינו לאחר שמניות גאש עברו למר ז'אן ולא קודם לכן, כפי שניסתה דוראל לטעון.

1. דוראל טענה כי עו"ד פרומוביץ פעל בניגוד עניינים מול מר ז'אן, והטעה את בית המשפט ועוד כהנה טענות.
   גם עו"ד פרומוביץ אינו נתבע בתיק. גם הוא לא מוזכר במילה וחצי מילה בכתב התביעה שהגישה דוראל בתיק זה וגם לא מוזכר בכתב ההגנה מטעם דוראל בתביעה שכנגד.
   לכל אורך ניהול תיק זה תקפו באי כוח דוראל את עו"ד פרומוביץ בגסות ובבוטות. כאשר בית משפט זה עושה ככל שביכולתו לעצור זאת. למרבה הצער עו"ד פרומוביץ נגרר אף הוא לעיתים לוויכוחים אלו.

במהלך הדיון בתיק זה שאלתי את ב"כ ז'אן וב"כ דוראל, מה הקשר בין הטענות נגד עו"ד פרומוביץ בדבר ניגוד עניינים, לבין טענותיהם בתיק זה – אולם לא קיבלתי על כך תשובה.

גם מר ז'אן כלפיו פעל מר פרומוביץ על פי הטענה בניגוד עניינים, לא הגיש הודעת צד ג' נגד עו"ד פרומוביץ. הטענה של מר ז'אן, כאשר היפנתי אליו שאלה בעניין זה הייתה שלא היה לו כסף להגיש תביעות. אין לקבל טענה זו, בדיוק לשם כך ישנו הליך של בקשה למתן פטור מאגרת בית המשפט, למי שידו אינה משגת לשלם את האגרה אולם יש בפיו טענה מהותית הראויה להישמע. להשלמת התמונה אציין כי לא רק שמר ז'אן לא נקט בהליך כלפי עו"ד פרומוביץ, הוא גם לא הפנה כלפיו אצבע מאשימה בכתבי ההגנה שהגיש.
בנסיבות אלו גם לא אישרתי את בקשת דוראל להעיד את עו"ד פרומוביץ.

לקראת סיום ההליכים בתיק זה הודע לי כי בעקבות תלונה של מר ז'אן ללשכת עורכי הדין כלפי עו"ד פרומוביץ, התקבלה החלטה להעמיד את עו"ד פרומוביץ לדין משמעתי.
(אף אחד מהצדדים לא יידע את בית משפט עד היום, האם אכן בסוף הועמד עו"ד פרומוביץ לדין משמעותי וככל שהועמד לדין, מה עלה בסוף ההליך). בכל מקרה סברתי לפיכך כי טענותיו של מר ז'אן כלפי עו"ד פרומוביץ צריכות להתברר על ידי לשכת עורכי הדין, ולא במסגרת תיק זה, בשעה שהחזית בעניין זה לא הוצבה בכתבי הטענות אשר הוגשו מטעם הצדדים.

מדוע קרסה גאש בניהולו של ז'אן

1. דוראל טוענת כי גאש בניהולו של מר ז'אן קרסה שכן הנתבעים העבירו לג'אן חברה כושלת תוך הסתרת מצבה האמיתי ולא ציינו ההיקף הנכון של ההתקנות, ואילו הנתבעים טוענים כי גאש קרסה שכן דוראל פעלה נגדה בחוסר הגינות, הציבה לה תנאים בלתי סבירים ולא אפשרה לה להרוויח.

בעניין זה אציין כי אף אחד מהצדדים לא הצליח להוכיח מהי סיבת הקריסה של גאש בניהולו של מר ז'אן.

1. העובדה שגאש בניהולו של ז'אן קרסה איננה שנויה במחלוקת.

יחד עם זאת העובדה שגאש בניהולו של ז'אן קרסה לאחר פרק זמן לא ארוך ממועד העברת המניות, איננה עובדה המלמדת לבדה כי הנתבעים הותירו אדמה חרוכה, והעבירו למר ז'אן חברה כושלת.
סיבות לקריסת חברה יכולות להיות מגוונות. לא מדובר בחברה שיש לה נכסים וכיוצ"ב, מדובר בחברה ששוכרת משרדים ורכבים ומשווקת דלתות ומתקינה אותם, וככל שהיא מוציאה יותר כספים ממה משהיא מכניסה, היא יכולה לקרוס במהירות.
עיון בסיכומי דוראל מעלה כי דוראל מבקשת להסיק מהקריסה המהירה של גאש בניהולו של ז'אן, את המסקנה כי מר ז'אן קיבל לידיו חברה כושלת מלאה בחובות. אני סבורה שלא ניתן להסיק את סיבת הקריסה מעיתוי הקריסה – זמן קצר לאחר העברת המניות - וככל שדוראל מבקשת לייחס את הקריסה לנתבעים, היה עליה להוכיח טענתה זו בראיות.

ראה בעניין זה תשובותיו של מר שלום דזנהשוילי במהלך חקירתו הנגדית:
"ש...לא יכול להיות שחברה רווחית מצליחה, אחרי חודשיים שלושה תקרוס?
ת. אני לא יודע על מה את מדברת. אם הבנק לא נותן לך אובליגו חברה יכולה לקרוס מיד. את צריכה לשלם ל – 3 סניפים שכירויות, משכורות לאנשים..." (פרו' עמ' 171 שורות 18 – 23).
וראו גם תשובותיו של מר בן דהן במהלך חקירתו הנגדית:
"ש. אני אומרת לך שלאחר כ – 3 חודשים מהחתימה על ההסכם, גאש למעשה קרסה, אתה מסכים אתי שחברה כזו צריכה לצוף מעל המים הרבה יותר מ – 3 – 4 חודשים?
ת. לא מסכים. אם את לא יודעת לנהל אז גם אחרי שבועיים תקרסי.." (פרו' עמ' 216 שורות 9 – 11).

1. כמפורט לעיל הוכח כי גאש בניהול הנתבעים הייתה חברה רווחית ולפיכך דין הטענה שגאש בניהול ז'אן קרסה שכן ז'אן קיבל חברה כושלת עם חובות – דינה להידחות גם כן.
2. אף אחד מהצדדים לא הגיש חוות דעת חשבונאית המנתחת את הסיבות שגרמו לקריסתה של גאש בניהולו מר ז'אן.

הכיצד אם כן ניתן להגיע למסקנה מה הייתה סיבת קריסתה של גאש בניהולו של מר ז'אן?

אולי מר ז'אן פעל לבזבז את כל הכסף שהרוויח ומשך כספים ביתר?
אולי מר ז'אן נקלע לקשיים כספיים בשותפות "שילובים"?
לא ניתן לדעת מה סיבת קריסתה של גאש בניהול של זאן, בשעה שלא בוצע ניתוח מעמיק של הסיבות לקריסת החברה ולא הוצגו כל המסמכים הדרושים לבחינת ההתנהלות הכספית של גאש. כך למשל אף אחד מהצדדים לא בדק את תדפיסי חשבון הבנק של גאש בניהולו של מר ז'אן. אולי נמשכו מגאש כספים בסכומים גבוהים? אולי נלקחו הלוואות שלא ניתן היה לעמוד בהן? אולי הבנק "סגר את הברז" למר ז'אן בעקבות התנהלות כלכלית הקשורה או שאינה קשורה לגאש? אף אחד מהצדדים לא עשה את הבדיקות שניתן ופשוט היה לעשות.
אף אחד מהצדדים לא שכר את שירותיו של עד מומחה שיבחן את כל החומר, וייתן חוות דעת באשר לסיבות לקריסתה של גאש בניהול מר ז'אן.

1. בתיק זה נוהל הליך גילוי המסמכים פרק זמן ארוך מהרגיל. המותב הקודם שדן בתיק זה וכן המותב הנוכחי, נעתרו בחיוב לבקשות רבות בעניין גילוי ועיון במסמכים.
   לא הייתה כל מניעה לבקש ולקבל מז'אן את כל המסמכים הרלוונטיים שבידיו, על מנת לנתח מדוע קרסה גאש בניהול ז'אן.
2. מר ז'אן הפנה אצבע מאשימה בעיקר כלפי דוראל והאשים אותה בקריסת החברה, בכתב ההגנה שהגיש מפני תביעת דוראל, אולם בהמשך ניהול תיק זה (כפי שמפורט לעיל), זנח את כל טענותיו נגד דוראל, וטען שהקריסה נגרמה דווקא בגלל הנתבעים אשר הטעו אותו ורימו אותו ומכרו לו חברה כושלת.
   בנסיבות אלו לא ניתן לתת אמון בעדותו באשר לסיבות קריסתה של החברה.
3. טענת מר ז'אן כי הוצגה לו עלות התקנות נמוכה מעלות ההתקנות בפועל – אף היא לא הוכחה, כפי שפורט לעיל, ולכן לא ניתן לקבוע כי זו הייתה הסיבה לקריסתה של גאש בניהולו של מר ז'אן.
4. מאחר והסיבות לקריסתו של גאש בניהולו של ז'אן לא הובררו וחילופי הטענות בין הצדדים בעניין זה נותרו בסופו של יום כטענות בעלמא, כאשר אף אחד מהצדדים לא חקר ובדק את הסיבות לנפילה באופן יסודי, ולא ביקש מסמכים שיכולים לשפוך אור על הסיבות לנפילה, הרי שלא ניתן בהליך זה לקבוע מדוע קרסה גאש בניהולו של מר ז'אן.
5. בנסיבות אלו אני דוחה גם את טענת הנתבעים לפיה מגיע להם פיצוי מדוראל, בעילה של "גרם הפרת חוזה".

מדוע ביקשו הנתבעים לצאת מהסכמי הזכיינות שכרתה גאש עם דוראל:

1. הנתבעים טוענים כי החליטו לצאת מהסכמי הזכיינות שכן דוראל פעלה מולם בחוסר הגינות – העלתה מחירים, מכרה בטריטוריה של גאש, מכרה דלתות במחירים נמוכים יותר בסניף בבאר שבע.
   דוראל טוענת מצדה כי נהגה בהגינות כלפי הנתבעים וכי הם ביקשו לברוח מחברה כושלת והפסדית.
   כפי שפורט לעיל, לא הוכח כי גאש הייתה חברה כושלת והפסדית, ואף הוכח ההפך. בנוסף אף הוכח שהנתבעים מכרו את הזכיינות שכן מאסו בהתנהלות דוראל.
2. העובדה שהנתבעים מאסו בהתנהלות דוראל עולה ברורות ממכתבים ששלחו הנתבעים לדוראל בזמן אמת ומתכתובות פנימיות של הנתבעים.
   מעיון במכתב מיום 29.3.09 ששלחה דוראל לגאש (המכתב צורף כנספח ז'5 לתצהירי הנתבעים), עולה שגאש התקוממה מול דוראל על כך שהעלתה מחירים. דוראל מודה במכתב שאכן העלתה מחירים, אולם טענה כי דובר בעדכון מחיר למוצרים בהם נמצאה טעות חישוב.
   בהמשך המכתב מודה דוראל כי מחירי המוצרים נמוכים יותר בסניף בבאר שבע.
   במסמכים שהוגשו לבית המשפט מצויה התכתבות נוספת בין הצדדים המלמדת על המתח שנוצר בין הצדדים.

כך למשל ישנה התכתבות בין מר סהר שנהב שעבד בגאש, לבין מר איציק בן עזרי מדוראל, לגבי דלת שנמכרה על ידי גאש, ומר סהר שנהב שואל את מר איציק בן עזרי, כיצד גאש יכולה לחזור בה כעת מהתחייבותה כלפי הלקוח בנוגע למחיר.
בתגובה עונה מר איציק בן עזרי מודראל "...בקיצור אתה מציע לי לספוג את כל העלויות לבד. למרות שהודעתי שגיליתי טעות חישובית בדלתות בגבהים מעל 2500 מ"מ?????".
לאחר קבלת מייל זה, שולח מר סהר שנהב מייל לנתבעים ובה הוא כותב כדלקמן: "..היי חבר'ה, ראו את התכתבות הזו עם איציק בה הוא מעכב הזמנות ישנות וגם חדשות שאושרו על ידו על מנת לסחוט מאיתנו כספים נוספים. אשמח לקבל חוו"ד שלכם להמשך ההתכתבות, היות והיא בדרך לפיצוץ...". (הדגשה שלי – הח"מ) (התכתובות צורפו כנספח ז(6) לתצהירי הנתבעת).

וראו גם חילופי מיילים מסוף חודש 03/09 בין דודו עזרא מדוראל לבין גד אויזרט מגאש (התכתובות צורפו כנספח ז7 לתצהירי הנתבעים), בהם קובל מר אויזרט על עליית המחירים, ורושם למר עזרא בין היתר: ".....דודו, צריך להבין שעליית מחיר לזכיין שלא על פי קריטריון מוסכם ומדיד אינה עולה בקנה אחד עם הסיכומים שהיו לנו ובודאי שאינה מאפשרת תנאי מסחר הגונים בין הצדדים.... נדמה לי שאין זה ראוי לנהל כך מערכת יחסים מסחרית עם זכיין שהשקיע כסף רב ובזמן קצר פעל ללא ליאות להקים 3 סניפים ולבצע פעילויות שיווקיות שללא ספק תרמו לחשיפה ולמיצוב של מותג דוראל. אני מבקש ממך שתעשו בדק בית וקח על עצמך להעלות את מערכת היחסים על פסים חיוביים כי בדרך הזו נראה לי שאנחנו הולכים בנתיב שממנו לא תצמח תועלת לאף אחד מהצדדים " (ההדגשה במקור).
ובמייל נוסף: "...עדכון מחירים דינו שווה לעליית מחירים. טעות בחישוב המפעל אינה יכולה ליפול על הצד האחר, ובוודאי שינוי התמחור של קטגוריה שלמה של דלתות [שאמורה להיות גולת הכותרת של דלתות דוראל], משנה באופן מובהק את נתוני הכניסה שלנו לעסקת הזיכיון, משנה את חישובי הכדאיות של הזכיין....גם אם אין בכוונתכם לפעול בפרנסתנו במתכוון לצערי בפועל זה מה שקורה, אני הייתי מצפה מאנשים רציניים כמוכם ולאור מערכת היחסים החברית והעסקית בינינו, לשבת ולדון איתנו בנושאים ללמוד, להבין ולהיות קשובים גם לצרכים שלנו, ולוודא שצעדכם אינם גורמים נזק לצד השני. כמי שעוסק בזכיינות כבר שנים רבות הרשה לי לומר לך שכך לא בונים שותפות וכך לא בונים יחסי אמון עם זכיין. אני מקווה שתשכילו להבין כי בדרך זה ולא ניתן יהיה לקדם את המטרות העסקיות של אף אחד מהצדדים וזה חבל...".

1. ראו גם מכתב ששלחה גאש לדוראל ולדמויות הבכירות בדוראל, מיום 08.06.09 (המכתב צורף כנספח ז(16) לתצהירי הנתבעים), אשר כותרתו "ביטול ההנחות", שם קובלת גאש על עליית המחירים ונטען שהדברים בוצעו בהינף יד ובאופן חד צדדי, כאשר לטענת גאש, מדובר בהתנהלות לא תקינה.
2. וראו בעניין זה גם עדותו של מר יצחק בן דהן: "..כאב לבן עזרי שאנו מרוויחים כסף והחליטו להצר צעדנו. במחשב נחסמנו ולא יכולנו לתת את ההנחה.." (פרו' עמ' 191 למעלה).

וראה עדותו של מר גד אויזרט: "..כשהבנתי שלא אוכל להתנהל מול חברה שלא מבינה את תפקידה מול הזכיין שהיא אבא ואמא שלו, ואת אחריותה מול הזכיין, לכן החלטתי למכור את החברה לכל אחד ואחד שמעוניין ויכול להתנהל במקרה הזה זה היה משה ז'אן שגם מכיר את החברה לפנינו וגם היה לו רקע טכני שזה מרכיב משמעותי פה..".

1. טענות גאש נגד דוראל בדבר מכירת דוראל דלתות בטריטוריה של גאש, עולה אף היא מהתכתובות בזמן אמת. בעניין זה ראה נספח ז3 לתצהירי הנתבעים, סעיף 9, וכן ראה סיכום פגישה מיום 10.10.08.
   כפי שיפורט להלן, הרי שטענות אלו של גאש בדבר מכירות שביצעה דוראל בטריטוריה שלה, בניגוד להסכמי הזכיינות, הוכחו בפני, היינו נמצאו כטענות נכונות.
2. עיון בתכתובות שצורפו לעיל ועיון בתכתובות נוספות מעלה כי הנתבעים שטחו בפני דוראל לא אחת את הקשיים שלהם בהפעלת הזכיינות, ועולה גם שחתרו למצוא פתרון לשביעות רצון כל הצדדים.
   ראה למשל מייל ששלח מר אויזרט למר דודו עזרא בתאריך 31.03.2009: "..גם לי אין רצון להתקוטט אולי בפגישה נצליח להבהיר את הנקודות הכואבות לנו.." (נספח ז(7) לתצהירי הנתבעים). וראה כיצד מסתיים מכתב שכתבו ניר שלף וסהר שנהב למר דודו עזרא ביום 21.04.09 (נספח ז(9) לתצהירי הנתבעים): "...דודו, לחברת דוראל מוצרים מדהימים (כך כולם אומרים) וכיום עומדת לרשותה רשת הפצה כמו שלא הייתה לה מעולם....נשמח להיפגש בהקדם על מנת לשתף פעולה...".
   רק כאשר ההידברות לא צלחה והמו"מ בין הצדדים "נתקע", הוציאו הנתבעים לפועל את תוכניתם להעברת הזכיינות לאחר. עובדה זו גם היא מלמדת כי לא דובר בתרגיל עוקץ וכיוצ"ב טענות. מדובר בזכיין שנקלע לקשיים מול חברת האם וניסה לפתור אותם מולה, ומשהדבר לא הצלח החליט לצאת מהזכיינות – מדובר בהתנהלות שהינה לגיטימית לגמרי.
3. מכל האמור לעיל עולה כי הוכח שהנתבעים חפצו לצאת מהזכיינות בשל קרע שהתפתח בינם לבין דוראל במהלך הפעלת הזכיינות.
4. להשלמת התמונה ובטרם סיום פרק זה אציין כי מהחומר הקיים עולה כי מר ז'אן ידע על שינויי המחירים של דוראל, מכיוון שהיה אף הוא זכיין של גאש באותה תקופה, באזור אשדוד. בעניין זה ראה עדותו של מר שלום דזנהשוילי: "..החששות האלה נמסרו לז'אן שהחליט לקנות. הוא קונה הוא יודע מה המציאות. הוא היה חלק מהזכיינים. הוא לא היה מנותק. ידע מה קורה בשטח.." (פר' עמ' 168 למעלה). וראה בהמשך: "..ז'אן ידע הכל. לא הסתרנו ממנו כלום. אותן בעיות שהיו לנו היו גם לו. הוא ידע שיש בעיות. לא הסתרנו כלום. הוא לא קנה חתול בשק.." (פרו' עמ' 172 למטה). "..הוא חי את העסק הזה. הוא היה בעסק הזה עם דוראל. לא נחתנו עליו מהשמים.." (פרו' עמ' 173 שורה 4).
   כמו כן ראה מכתבה של דוראל בדבר ביטול השתתפות דוראל בהנחות, אשר נשלח ביום 07.06.09, הן לנתבעים והן למר ז'אן (המכתב צורף כנספח ז(15) לתצהירי הנתבעים).

סיכום ביניים

1. מאחר וקבעתי כי אין ולא היה פסול משפטי או אחר בהעברת מניות גאש מהנתבעים למר ז'אן, וכן קבעתי כי גאש בניהול הנתבעים לא הציגה מצג שווא למר ז'אן, הרי שמכאן נובע כי גאש בניהול הנתבעים איננה אחראית לאי עמידתו של מר ז'אן בחובותיו כזכיין מול דוראל, בתקופה בה גאש הייתה בניהולו של מר ז'אן.
2. הוכח כי לגאש בניהולם של הנתבעים לא היו חובות והנתבעים העבירו אותה למר ז'אן נקיה מחובות.

הוכח כי גאש בניהול הנתבעים נתנה שירות ללקוחות וביצעה את חובותיה. נכון שמר ז'אן היה צריך לבצע התקנות של דלתות שנמכרו בתקופה בה גאש הייתה בניהול הנתבעים, וכן להמשיך מתן שירות ללקוחות, אולם בהסכם העברת המניות סוכם בין הצדדים מנגנון התחשבנות בקשר להתקנות, והחובה לבצע את ההתקנות הייתה החובה של גאש בניהולו של מר ז'אן, ולא החובה של גאש בניהול הנתבעים.

1. בשל כל האמור לעיל הרי שגאש בניהול הנתבעים לא הפרה חובה כלשהי כלפי דוראל ולכן אין מקום להורות לה לפצות את דוראל בנזקיה הנטענים.

מי שחב כלפי דוראל בביצוע ההתקנות הייתה חברת גאש בניהולו של מר ז'אן.

1. למעלה מהצורך אציין כי לא הוכחה כל עילה לחיוב הנתבעים ישירות.
2. על אף כל האמור, וככל ויהיה מי שיסבור שההכרעה בשאלות שנדונו לעיל, הינה הכרעה שגויה, אדון להלן בשאלה האם הוכיחה דוראל את עלות ההתקנות בהן נשאה וכיוצ"ב תשלומים בהן נאלצה לשאת במקום גאש, והאם הוכיחה ההוצאות שנגרמו לה בשל קריסת גאש.

האם דוראל הוכיחה הנזקים להם טענה

1. דוראל הוכיחה ברמה העקרונית כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מקריסת גאש בניהולו של מר ז'אן.
   הדלתות ששיווקה גאש היו דלתות בייצורה של דוראל, והשם של דוראל היה מודפס על החשבוניות ועל הקבלות, והוכח בפני כי בשל חוסר תפקודה של גאש, בניהולו של ז'אן, לקוחות הסניפים של גאש לא קיבלנו מענה מגאש (גם לקוחות סניף אשדוד לא קיבלו מענה ממר ז'אן).

דוראל הוכיחה באמצעות עדיה כי לאחר העברת המניות של גאש, היא נאלצה לתת מענה ללקוחות שרכשו דלתות מגאש ונותרו ללא טיפול.

דוראל אולם כשלה להוכיח מה גובה הנזקים הללו.

דוראל כשלה להוכיח את גובה הנזקים על אף שניתן היה להוכיחם

1. דוראל לא הגישה חוות דעת להוכחת נזקיה, ובקשה להגיש חוות דעת בשלב מאוחר מאוד, על אף שיכולה הייתה להגיש חוות דעת זמן רב קודם לכן. בקשתה המאוחרת נדחתה על ידי בית המשפט (ראה ההחלטה 26.04.15 אשר נסרקה לתיק ביום 28.04.15).
2. על מנת להוכיח את הסכומים שנתבעו על ידה בכתב התביעה, הגישה דוראל את תצהירו של מר טל שוורץ.

בסיום חקירתו הנגדית של מר טל שוורץ על ידי ב"כ הנתבעים, הוברר כי תצהירו של מר טל שוורץ אינו יכול לעמוד.

דוראל בעצמה, בסיכומי התשובה שלה, מבהירה מדוע אין מקום לסמוך על מר טל שוורץ, (העד שהובא מטעמה). וכך נכתב בסיכומיה: "זה המקום לחזור ולציין, כי עדותו של טל שוורץ אותה מנסים הנתבעים לקעקע הינה עדות של מנכ"ל מתחיל וזמני שהגיע לתובעת, חברה גדולה, לצורך החלפת שגית בחופשת הלידה, מעדותו עולה, כי לא היה בקיא בנעשה ובוודאי לא שיער את גודל התרמית....אין מדובר ברו"ח עתיר שנות ניסיון בחברה ומכאן שמשקל עדותו זניח, בפרט כשהוא שב ומדגיש בעדותו כי הוא כי לא טיפל בכל היבט משפטי ...." (ההדגשות במקור), (ראה עמ' 13 לסיכומי התשובה של דוראל, בסעיף 83).

ונשאלת השאלה, אם מדובר במי שעדותו זניחה, ובמי שכיהן בדוראל כמנכ"ל מתחיל וזמני - מדוע בחרה דוראל לנסות ולהוכיח דווקא באמצעותו את הסכומים הנתבעים בתביעתה??

1. לא ברור מדוע דוראל לא הגישה תצהיר של מנהל חשבונות. לא ברור גם מדוע דוראל לא תמכה את הטענות באשר לגובה הנזקים בתצהיר של גב' דלויה. מהעדויות שנשמעו בפני עלה כי גב' דלויה היא זו שהייתה אחראית בזמן אמת על כל ההתחשבנות בין דוראל לבין גאש (פרו' עמ' 52 שורות 10 – 12).

למרות תפקידה של גב' דלויה בדוראל, ובניגוד למצופה, תצהיריה של גב' דלויה לא התמקדו בכימות סכומי הנזקים שנגרמו לדוראל.
תצהירה הראשון של גב' דלויה התמקד בעיקר בתלונות/תביעות של לקוחות גאש שהתקבלו אצל דוראל, ואילו תצהירה השני התמקד בניסיון להפריך את תביעתה הנגדית של גאש – התביעה לקבלת כספים בגין טענה למכירות בטריטוריה של סניפי גאש.

1. דוראל עצמה, כאמור לעיל, הודיעה בסיכומיה שאין לסמוך על עדותו של מר טל שוורץ.
   כיצד אם כן מבססת דוראל בסיכומיה את הדרישה לפסוק לה פיצוי?
   דוראל בסיכומיה מבקשת שבית המשפט יפסוק לה את סכום התביעה, באמצעות הפנייה לסכום הערבויות שהנתבעים היו צריכים לתת לה באופן אישי לטענתה בתוספת עלות ההתקנות המוערכת של גאש בניהולו של מר ז'אן.
   במסגרת הליך זה הוגשו לתיק בית המשפט דו"חות ליקויים; דו"חות התקנות; כרטסות הנהלת חשבונות וכיוצ"ב, אולם דוראל עצמה איננה סבורה שניתן לבסס על כל אותם מסמכים שהגישה את הנזקים הנטענים על ידה. שכן, ככל וניתן היה לבסס את הנזקים הנטענים על המסמכים שהוגשו בהליך זה, ודאי הייתה דוראל מפנה למסמכים אלו ולמה שנובע מהם.
2. על אף שדוראל בעצמה מציינת בסיכומיה, כאמור לעיל, כי העד המרכזי מטעמה, שהינו בעצם העד היחיד שבא להעיד מטעמה על גובה הנזקים – הינו עד שאין לסמוך על עדותו – אציין להלן את הכשלים העקרוניים שנמצאו בעדותו, וכן את הכשלים הספציפיים שנמצאו.

הכשלים בעדותו של מר שוורץ ובמסמכים שצורפו לתצהירו

1. כתב התביעה של דוראל הוגש בתאריך 8.03.11.
   תצהירו של מר טל שוורץ נערך בתאריך 19.10.12, היינו כשנה וחצי לאחר מכן.
   מר שוורץ נחקר על תצהירו בתאריך 16.06.14, היינו 3 שנים ושלושה חודשים מאז הוגש כתב התביעה של דוראל.

בטבלאות המצויות בתוך תצהירו של מר שוורץ, ובטבלאות שצורפו כנספחים לתצהירו, מופיעים סכומים שהוגדרו כ"צפי" (בדיוק כמו שהופיעו בכתב התביעה).
כך למשל בסעיף 3 לטבלה הראשונה המופיעה בתוך התצהיר, נרשם "הוצאות משפטיות לקוחות ג.א.ש (שולמו בפועל וצפי)" (הדגשה שלי בקו – הח"מ).
הטבלה השנייה המופיעה בתוך התצהיר, נושאת את הכותרת: "הוצאות נוספות צפויות עתידיות, (אומדן לא סופי)". סכום הטבלה של אותן הוצאות נוספות צפויות עתידיות, הינה בסך כולל של 1,315,559 ₪ (הכל בדיוק כפי שהופיע בכתב התביעה).

בחקירתו של מר שוורץ הודה הלה כי הטבלאות הוכנו עוד קודם לחתימה על התצהיר, וכי חלף פרק זמן בין החתימה על התצהיר לבין הכנת הטבלאות. מר שוורץ הודה שכאשר חתם על התצהיר היו עדיין דברים שנכללו בטבלאות כצפי, למרות שיכול היה שעד לאותו מועד הם כבר הסתיימו. כלומר, כאשר חתם על התצהיר, הסכומים בטבלאות כבר לא היו מעודכנים (פרו' עמ' 84 שורות 20 – 29).
וראו תשובותיו לשאלות במהלך חקירתו: "..לשאלת ביהמ"ש אני אומר שהכנו את זה לקראת התביעה ולא עדכנו זאת בזמן הכנת התצהיר.." (פרו' עמ' 88 שורה 13). ובהמשך: "..לשאלת ביהמ"ש, בזמן שהוכנה הטבלה הזו, כאשר התצהיר נחתם, בהחלט אפשר היה לעדכן חלק בתצהיר, את החלק של הצפי..." (פרו' עמ' 88 שורות 21 – 22).
בעניין זה ראה גם תשובתו המביכה של העד לשאלה מתבקשת שנשאל ע"י ב"כ הנתבעים:
"..ש. כשאתה חותם על תצהיר באוקטובר 2012 מדוע אתה לא מפנה את עוה"ד לכך שהנתונים כבר לא מעודכנים בעצם?
ת. אולי זה היה צריך להיות הפוך ועוה"ד אמור היה להפנות אותי?" (פרו' עמ' 88 שורות 14 – 15).

1. בכתב התביעה, תחת סעיף של "פירוט הנזקים", מצויות טבלאות שהינן כמעט זהות לטבלאות שמופיעות בתצהירו של מר שוורץ. בכתב התביעה אולם, יוחסו הנזקים המופיעים בטבלאות "ביחד ולחוד" לכל הנתבעים (הן מר גד אויזרט, מר דזנהשוילי, מר בן – דהן, והן מר ג'אן ומר מוטי סלינס).
   הן בכתב התביעה והן במסגרת הגשת הראיות, לא ערכה דוראל הפרדה כלשהי בין הנזקים שנגרמו לה לטענתה, אותם היא מבקשת לייחס לנתבעים, לבין הנזקים אותם היא מבקשת לייחס למר ז'אן והשותף שלו בשותפות "שילובים", מר מוטי סלינס.
   כפי שפורט לעיל, בשלב כלשהו ביצעה דוראל "פניית פרסה" ושילבה כוחות עם מר ז'אן, אולם טבלאות פירוט הנזקים שהופיעו בכתב התביעה והתייחסו לכלל הנתבעים, מופיעות כמעט כמות שהן בתצהירו של מר שוורץ, כאשר לא בוצעו בהן כל שינויים והתאמות לשוני הקיצוני בין הטענות בכתב התביעה, לבין טענות דוראל שהופיעו במהלך ניהול ההוכחות ובסיכומים.
2. כשלים נוספים:
   • דוראל ביקשה לחייב את גאש בהוצאות פרסום בסך של 2%.
     בחקירתו הנגדית ציין אולם מר שוורץ כי אין בפניו את כרטסת הנהלת החשבונות עליה התבסס בדרישתו להוצאות פרסום של 2% (פרו' עמ' 79 למטה עמ' 80 למעלה).
   • דוראל ציינה כי נאלצה בעצמה להתקין ולתקן תקלות של לקוחות גאש, בשל קריסת מערך השירות של גאש. לתמיכה בטענות אלו צורפו לתצהירו של מר שוורץ דו"חות של תקלות/תיקונים/שירות. הדו"חות צורפו עבור חודשים: ספטמבר 09 / אוקטובר 09 / נובמבר 09 / דצמבר 09. כלומר סה"כ עבור 4 חודשים.

לא צורפו דו"חות עבור חודשים נוספים, על אף שלטענת דוראל, מרגע מעבר מניותיה של גאש למר ז'אן, קרס מערך השירות של גאש. מר שוורץ טען כי אינו יכול לאשר שעד אוקטובר 2009 לא היו חיובים בגין שירות והתקנות, אולם כאמור, דו"חות עבור חודשים נוספים לא צורפו.

לא זו אף זו, מר שוורץ העיד כי לא הוא ערך את הדו"חות אלא הדו"חות הוכנו במחלקת שירות לקוחות.
מר שוורץ גם לא יכול היה להציג אסמכתאות במעמד הדיון מהן עולה כי הלקוחות המופיעים בדו"חות, הינם לקוחות שגאש קיבלה עבורם כספים מדוראל, ולא ידע לומר, כמה כספים קיבלו, ככל שקיבלו. וראו עדותו: "ש. האם נכון שאתה לא יכול לדעת איזה סכום שולם לגאש עבור כל אחד מהלקוחות שהשמות שלהם מצויים במסמכים 246 – 264? (מסמכים 246 – 264 לתצהירי דוראל).
ת. כרגע לא. אני לא זוכר.
ש. תאשר שלגבי כל אחד מאותם לקוחות, ניתן היה להציג אישור כמה שילם, כמה כסף עבר לגאש ומה ההתחשבנות בין דוראל לגאש?
ת. נכון. לא היתה בעיה לעשות זאת אם היה מתבקש..." (פרו' עמ' 81 שורות 10 – 15).
דו"חות התקלות/תיקונים ערוכים לפי שמות לקוחות, כאשר לא נרשמו בדו"חות מספרי החשבוניות של הלקוחות ששמותיהם מופיעים בדו"חות.
לאחר הגשת תצהירו של מר שוורץ הוגש תצהירה השני של גב' דלויה, אליו צורפו טבלאות בהן מופיעים מספרי חשבוניות עבורן קיבלה גאש כספים (נספח א3 לתצהירה השני של גב' דלויה). דוראל אולם לא טרחה בשום שלב לנסות להצליב בין שני המסמכים שהיא עצמה הגישה (דו"חות תקלות/תיקונים/שירות - והטבלאות של החשבוניות עבורן קיבלה גאש עמלות), על מנת לנסות ולהראות אכן שהלקוחות המופיעים בדו"ח התקלות, הם לקוחות שעבורן קיבלה גאש כספים מדוראל (פרו' עמ' 80 שורות 16 - 32).

• • מר איציק בן עזרי אשר הוצג כמי שהיה האחראי הטכני בדוראל ובקיא בנושא ההתקנות והתיקונים, צירף לתצהירו טבלת התקנות לחודש ינואר 2010. מר בן עזרי לא צירף טבלת התקנות לחודשים אחרים (קודמים או מאוחרים).
    בכל מקרה גם בטבלת ההתקנות רשומים שמות של לקוחות, ולא נרשם מספר החשבוניות, ולא ניתן לפיכך לאמוד האם גאש קיבלה עמלת זיכיון בגין אותם לקוחות.
  • לגבי ההוצאות המשפטיות שהתבקשו בסעיף השלישי בטבלה הראשונה בתצהיר, (וראו גם טבלה נוספת בעמ' 265 לתצהירי דוראל), השיב מר שוורץ לשאלות ב"כ הנתבעים במהלך חקירתו הנגדית, כי אינו יכול להציג חשבוניות בנוגע לדרישה לתשלום שכר טרחתו של עו"ד דלויה עבור שנת 2009 (פרו' עמ' 81 שורה 20).

לגבי הסכום שנדרש במסגרת ההוצאות המשפטיות, עבור צו עיקול (ראה הטבלה שצורפה בעמ' 265 לתצהירי דוראל), העיד מר שוורץ כי אין לו את הקבלה, ואינו יודע באיזה עיקול מדובר (פרו' עמ' 83 שורות 23 – הסוף).

לגבי הסכום שנדרש עבור "מקדמת שכ"ט לטיפול בתביעה", התברר כי מדובר בשכ"ט ששולם לבא כוח התובעת בהליך זה שבפני (פרו' עמ' 84 שורות 10). כל זאת על אף ששכר הטרחה בגין הליך זה התבקש בנפרד, "ON TOP", הסכומים שנדרשו עבור הנזקים הנטענים.

• • מר שוורץ העיד כי אינו יכול להציג את אותם שיקים חוזרים שסכומים הכולל מופיע בשורה החמישית בטבלה הראשונה בתוך תצהירו של מר שוורץ, והמפורטים גם בטבלה בעמ' 266 לתצהירי דוראל (פרו' עמ' 85 שורות 13 – 14).
  • לגבי השורה השישית בטבלה הראשונה בה התבקשו חזרה עלויות של עובדים ("חיוב עלויות עובדים לתמיכה ושירות וטיפול בלקוחות ג.א.ש"), העיד מר שוורץ שאותם עובדים עסקו בחודשים הרלוונטיים, בעבודת שהיה על גאש לבצע, אולם הודה כי לאותם עובדים הגיעה בכל מקרה משכורת עבור החודשים הרלוונטיים (פרו' עמ' 86 למטה).
  • מר שוורץ לא ידע לענות על שאלות בסיסיות רבות, לגבי הסכומים שנדרשו בשורה שבע בטבלה הראשונה שבתוך התצהיר עבור "חיובים אחרים בגין הוצאות סניף הרצליה".
  • מר שוורץ לא ידע לענות בנוגע לשורה אחד עשרה בטבלה הראשונה בתצהיר בה נדרשו כספים עבור "ביטול עסקאות בכל סניפי ג.א.ש. בחודש 09/09", כמה עסקאות בוטלו; לא ידע להגיד בגין מה היו הביטולים הספציפיים; לא ידע לענות כמה ביטולים היו בכל סניף וסניף; לא ידע להגיד מהיכן מופיע הסכום הנקוב בנספח י' אשר צוין בטבלה כתומך בדרישה המופיעה בשורה זו (פרו' עמ' 89 שורות 21 עד הסוף). מר שוורץ הודה בחקירתו כי לא הייתה בעיה להמציא את פניית הלקוחות שביקשו לבטל את העסקאות, ולא הייתה בעיה להמציא כמה כספים שולמו לאותם לקוחות שביקשו לבטל עסקאות (פרו' עמ' 90 למעלה).

1. במהלך חקירתו החוזרת של מר שוורץ, אפשרתי לדוראל להגיש כרטסות הנהלת חשבונות של גאש אצל דוראל, על אף התנגדות ב"כ הנתבעים.
   מהכרטסות אולם לא ניתן ללמוד דבר לעניין הנזקים הנטענים, ולא ניתן גם ללמוד בגין אילו חשבוניות העבירה דוראל כספים לגאש. בכרטסות ישנן שורות כמו "עמלת זיכיון", "עמלת שיווק", "עמלת מכירות", "שיק גאש", "ביטול תיקון", "העברה גאש". כמו כן מהשורות בהן נרשם "שיק גאש", "העברה גאש" וכדומה, לא ניתן לדעת עבור מה הועברו הכספים. לגבי שורות "עמלת שיווק", "עמלת מכירות", אין כל פירוט בגין אילו חשבוניות הועברו הכספים.
2. במהלך אותה חקירה חוזרת הוגשה גם כרטסת הנהלת חשבונות של דוראל עליה נכתב בכתב יד: "כרטסת הנהלת חשבונות המראה על נזקים". מעבר לעובדה הבסיסית שמר שוורץ הודה כי לא הוא הכין את הכרטסת, כך שלכאורה לא ניתן להגישה באמצעותו כאמיתות לתוכנה, הרי שגם עיון בה אינו יכול ללמד אותו דבר לעניין הנזקים הנטענים על ידי דוראל.
   יש בכרטסת שורות כגון "בזק תש.1 מ – 7 עס.קרדיט" ועוד תשלומים לבזק, כאשר מר שוורץ העיד כי מדובר בתשלומים לסניף הרצליה, אולם לא העיד עבור אילו תקופות מדובר, וגם לא הציג אסמכתאות לתשלומים אלו, מהם ניתן יהיה ללמוד עבור אילו תקופות מדובר.
   באותה כרטסת יש שורות כגון "ביטול שיק" כאשר כלל לא ברור באילו שיקים מדובר, כמו כן יש עוד שורות לא ברורות המופיעות בכרטסת.
3. באשר לביטולי השיקים העיד מר שוורץ, כי יש בכרטסת החזר שיקים של חברת גאש בסכום של 32,969, וכי זה קשור לנספח ד' לתצהיר טל שוורץ, (בעמ' 266 לתצהירי דוראל), אולם בנספח ד' לתצהיר טל שוורץ סכמה דוראל את הסכומים המגיעים לה עבור שיקים חוזרים בסך של 244,853 ₪, ודומה כי הפער מדבר בעד עצמו.
   מר שוורץ ידע לזהות שורות בודדות מהכרטסת, וגם לגבי אותן שורות ידע לתת מידע חלקי בלבד ולא מבוסס.
   לאחר שניתנה לו שהות לעיין בכרטסת ציין: "אני לא מצליח לזהות דברים נוספים..." (פרו' עמ' 92 שורה 27).

דיון בתצהירה הראשון של גב' שגית דלויה

1. להשלמת הדיון בשאלה האם דוראל הצליחה להוכיח את הנזקים הנטענים בתביעתה אתייחס לתצהירה הראשון של גב' דלויה, אשר התמקד בתלונות/התרעות/תביעות בהן טיפלה דוראל לאחר העברת מניות גאש למר ז'אן. (תצהירה השני של גב' דלויה התמקד בתביעה הנגדית של הנתבעים). דוראל צרפה לראיותיה תלונות, תביעות, פסקי דין.

מחקירתה הנגדית של גב' דלויה עלה כי תביעות קטנות הוגשו נגד דוראל לכל אורך שנות פעילותה ולא רק בתקופה הרלוונטית לתביעה, ובדרך קבע דוראל טיפלה בתביעות הקטנות ולא גאש (פרו' עמ' 53 שורות 10 – 16; פרו' עמ' 61 שורות 13 – 14).
בעניין זה ראה גם עדותו של מר עופר אוחיון אשר עבד בסניף הרצליה בשיווק, אשר העיד כי תלונות של לקוחות זה דבר שגרתי בחברה (פרו' עמ' 90 שורות 22 – 26). הלה אכן העיד בהמשך כי מאוגוסט ומעלה היו פניות יותר מהנורמל (פרו' עמ' 91 שורה 18), אולם לא הוכח לי מה היה ממוצע התלונות/התביעות טרם עברו המניות למר ז'אן, וכמה "מעל הנורמל" היו התביעות והתלונות לאחר העברת המניות למר ז'אן.

אוסיף ואציין כי מחקירתה הנגדית של גב' דלויה עלה גם כי חלק מהתלונות הוגשו בגין עסקאות שבוצעו לאחר שהנתבעים העבירו את מניות גאש למר ז'אן. בעניין זה ראה חקירתה הנגדית: "..לשאלת ביהמ"ש להסביר למה אני מייחסת את התלונה הזו לגאש, אני משיבה, כי אני מסתכלת על תאריך ההזמנה, הוא רכש ב – 27.09.09, כי זה היה בעין הסערה ולכן לא היה מי שיטפל בלקוח ולכן אני מייחסת את התביעה לגאש.." (פרו' עמ' 55 שורות 22 – 23).

חלק מהתלונות הוגשו בגין התנהלות דוראל ולא בגין התנהלות גאש – "..ש. הבן אדם בסופו של דבר הגיש את התביעה בשל היחס שקיבל ממנכ"ל דוראל שקילל אותו ואיים עליו שאם לא ימשוך את דרישתו, הוא לא יטפל בו, האם גם היחס שקיבל לאחר ההתקנה קשור לגאש?
ת. לא" (פרו' עמ' 55 למטה).

חלק מהתלונות הוגשו בגין ייצור הדלתות שהיה באחריות דוראל ולא בגין התקנה:
"...ש. אני מבין שאת לא בקיאה בתלונה של הגב' וולדמן, מפנה אותך לסעיף 18 לפסק הדין שם ביהמ"ש קובע כי הדלת שסופקה הייתה פגומה, הגשתם בקשת ערעור על קביעה זו?
ת. אני לא טיפלתי בתביעה. אני לא יודעת. לא יודעת אם נעשתה פניה לגאש בעניין הזה, אוכל לבדוק זאת" (פרו' עמ' 56 שורות 21 – 24).

1. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי דוראל לא הצליחה להוכיח את נזקיה הנטענים.

האם דוראל העלתה מחירים והאם בעשותה כן הפרה את הסכמי הזכיינות ו/או פעלה בחוסר תום לב

1. מהתכתובות שהוחלפה בין הצדדים בזמן אמת, ואשר חלקן צוטטו לעיל, עולה כי גאש טענה במהלך תקופת הזכיינות כלפי דוראל כי היא מעלה מחירים באופן בלתי הגון. מאותן תכתובות עולה כי דוראל הודתה בשינוי התמחור באשר לדלתות בגבהים מעל 2.5 מטר וטענה כי מדובר בטעות בתמחור.
2. עיון בהסכם הזכיינות מעלה, שדוראל יכולה לשנות את המחירים, כפי שטוענת דוראל, ובעניין זה ראה למשל סעיף 5.18 להסכם הזכיינות של בני ברק (נספח א3 לתצהירי הנתבעים), שם נרשם כי: "החברה (דוראל – הערה שלי – הח"מ), תודיע לזכיין על שינוי במחירונים מעת לעת...". יחד עם זאת גם זכות זו של דוראל הקבועה בהסכם כפופה לחובת תום הלב.
   לפיכך, ככל שרצתה גאש להוכיח כי אותה עליית מחירים מהווה הפרת חוזה, על אף הסעיפים המופיעים בהסכמי הזכיינות, המאפשרים לדוראל כאמור להעלות מחירים, היה עליה להראות כי העלאת המחירים נעשתה בחוסר תום לב.
3. גאש לא הביאה ראיות מספיקות בעניין זה. לא הובאו ראיות בדבר מספר הפעמים בהם העלתה דוראל את המחירים, לא הובאו ראיות מספיקות באשר למחירים טרם ההעלאה ולאחר ההעלאה, כדי שניתן יהיה לעמוד על שיעור ההעלאה, לא הובאו מועדים מדויקים בהם אירעה העלאת המחירים וכיוצ"ב.
4. מהתכתובות עולה אכן כי הייתה העלאת מחירים וכי גאש ראתה בהעלאת המחירים התנהלות חסרת תום לב של דוראל, אולם לא הובאו מספיק נתונים והוכחות שמהם ניתן יהיה לעמוד לעומק על כמות הפעמים בהם נעשה הדבר, שיעור ההעלאה וכיוצ"ב ונתונים נוספים שדרושים לצורך הכרעה בעניין חוסר תום הלב הנטען.
5. מהראיות שנשמעו עלה כי גאש הייתה מתקשרת לדוראל והייתה מקבלת אישורים טלפוניים לגבי הנחות. בעניין זה ראה עדותו של מר עופר אוחיון שהעיד גם כי לא היו מוותרים על עסקה (פרו' עמ' 93 למעלה).
   עניין זה עולה גם מתכתובת מייל פנימית, מיום 11.9.08 בין סהר שנהב לבין הנתבעים (נספח ז(2)) שם נרשם בין היתר כדלקמן: "..נוצר מצב שאחת לכמה ימים יש שינוי במחירון לצרכן....נכון שברוב המקרים יובל מאשר חריגות מהמחירון אך לא יעלה על הדעת שעל כל דלת שלישית יש ליצור עמו קשר..." (הדגשה שלי – הח"מ).
6. אשר על כן דין תביעת גאש לקבלת פיצוי בגין העלאת מחירים – להידחות.

האם דוראל הפרה את הסכם הזכיינות בשל כך שמכרה בטריטוריות מסוימות, ואם כן האם גאש בניהולם של הנתבעים הוכיחה כי מגיעים לה כספים בגין כך

1. לאחר העברת מניות גאש לז'אן, שלח ב"כ הנתבעים, עו"ד פרומוביץ, מכתב לדוראל, בו ציין כי במהלך תקופת הפעלת גאש על ידי הנתבעים ביצעה דוראל עסקאות רבות באזורים בהם ניתן לגאש זיכיון, בניגוד להתחייבות המפורשת שלא להתחרות בגאש באזורים אלה (ראה מכתב מיום 27.09.09 אשר צורף במסגרת המסמכים שצורפו כנספח כ"ב לכתב התביעה).

בכתב התביעה שכנגד דרשו הנתבעים פיצוי בגין העסקאות שביצעה דוראל בשטח הזכיינות, מבלי לשלם בגינן לגאש. הפיצוי שנדרש הינו פיצוי מוסכם בסך של 200,000$, 740,000 ₪, לכל הסכם זכיינות, ולחילופין דרשו סך של 740,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לגאש כתוצאה מהמכירה האסורה של דוראל בטריטוריה של גאש.

1. במהלך ניהול הליך זה דרשו הנתבעים מדוראל מסמכים שמהם ניתן ללמוד, לשיטתם, על היקף העסקאות שבוצעו בשטחם. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי נגלה להם במסגרת ההליך כי ההפרות של דוראל היו בסכומים משמעותיים.
2. ראשית אבחן האם נכונה טענת גאש לפיה דוראל חייבת לפצותה בגין מכירות שביצעה בשטח הגאוגרפי של סניפי גאש.
   ככל שאקבל את טענותיה של גאש, אבחן בשלב השני, האם הצליחה גאש להוכיח מכירות שבוצעו בשטחה מבלי שהועברו אליה על ידי דוראל כספים עבור מכירות אלו.
   ככל שאקבע שהוכחו המכירות, אדון בשאלת הפיצוי המגיע לנתבעים.
3. בהסכמי הזכיינות שנכרתו בין גאש לבין דוראל ישנה התייחסות לטריטוריה של הזכיין.
   ראה למשל הסכם בני ברק (נספח א(3) לתצהירי הנתבעים), שם נרשם ב"הואיל" הרביעי: "..הואיל ובכוונת החברה (דוראל – הערה שלי – הח"מ), להרחיב את עסקיה ולנהלם במקומות נוספים שיוחלטו על ידה למעט בשטחי הזיכיון..." (הדגשה שלי – הח"מ).

בסעיף 2.2. לאותו הסכם נרשם: "...החברה (דוראל – הערה שלי – הח"מ), מתחייבת בזאת שלא לפתוח עסק נוסף, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות זכיין אחר ברדיוס מינימאלי של 18 ק"מ. למען הסר ספק מובהר כי ההתייחסות לרדיוס הינה בקו אווירי...".
וראו גם סעיף 2.3 להסכם, המבהיר לגאש את האיסור לבצע מכירות בשטח של הזכיין באשדוד (הוא מר ז'אן): "..לזכיין ידוע כי באזור אשדוד וסביבתה קיים זכיין עם אזור גיאוגרפי מוגדר וכי ההסכם בין החברה לזכיין באשדוד מחייב אותו באותה מידה לעניין זה..".

1. מהוראות ההסכם עולה לפיכך כי המכירות ברדיוס של 18 ק"מ מסניף הזכיינות, אמורות להתבצע על ידי הזכיינית בלבד – היינו על ידי גאש.

כוונה זו של הצדדים, מתחזקת מסיכום הדיון מיום 10.10.08, אשר התקיים בין נציגי גאש לבין נציג מסניף חיפה, בנוכחות נציגי דוראל, בנושא טריטוריות.
בסיכום הדיון נרשם בין היתר שחל איסור מוחלט לחרוג מהטריטוריה הן בשיווק והן במכירה , וכי ככל שסניף אחד ימכור בטריטוריה של סניף אחר, תתבצע התחשבנות בין הצדדים, כאשר אם המכירה תתבצע ללא דיווח ינקטו סנקציות נגד הצד שמכר ולא דיווח.

1. כוונת הצדדים שכל אחד יבצע את המכירות בטריטוריה שלו ולא בטריטוריה של האחרים, עולה גם ממיל ששלחה גב' דלויה לכל הזכיינים והמפיצים, ביום 19.03.09 (נספח ז(1) לתצהירי הנתבעים), בו נרשם כי הנהלת החברה קיבלה החלטה לפצל את קווי הטלפון כך שכל סניף יקבל את הלקוחות ששייכים לטריטוריה שלו.
2. אני מקבלת את טענותיהם של העדים מטעם גאש לפיה ההנחה תחתיה נכנסו לעסקה הייתה ההנחה כי דוראל או המפיצים האחרים שלה, אינם רשאים למכור בטריטוריה של סניפי גאש, ומדובר בתנאי מכריע, שאחרת הנתבעים לא היו נכנסים לעסקה ומשקיעים כספים בהקמת הסניפים. ראו בעניין זה את עדותו של מר שלום דזנהשוילי: "ת.....תגיד לי. בשביל מה משלמים על זכיינות? בשביל שיפתח לידי? ואחרי שמצהירים שלא ישווק. בסעיף 2.2. כתוב שזכיין "מתחייב זאת שלא יפתח עסק נוסף....
   ש. זו פרשנות שלך.
   ת. זו לא פרשנות שלי. זה משתמע לכל בר – דעת. כתוב שאתה לא יכול לפתוח עסק בתחום של 18 ק"מ [העד צוחק] מה אתה שואל, שאני אחתום על הסכם, שאתה תוכל לפתוח חנות לידי? זה שחור על גבי לבן. איזה פרשנות אתה רוצה לתת? כל פרשנות אחרת היא רמאות" (פרו' עמ' 144 למטה, 145 למעלה).
3. ראה גם עדותו של מר בוקר, מנכ"ל דוראל דאז, בדבר החלוקה לטריטוריות: "...כאשר נפתחו הסניפים גם בחיפה וגם בירושלים, באשדוד התחילו גם להגדיל מכירות, התחילו התנגשויות בטריטוריות. היה סיכום שלכל אחד יש טריטוריה מסויימת...קיימתי ישיבה עם כולם...באותה ישיבה ארוכה הגענו להסכמות ברורות והגדרנו בדיוק מה הטריטוריה...אם מישהו ימכור למשהו אחר בטריטוריה אחרת הייתה סנקציה של עשרה אחוז אם יודיע לו ואם לא יודיעו לו ישלם קנס של עשרת אלפים.." (פרו' עמ' 229 למטה, עמ' 230 למעלה).
4. הצדדים אינם חלוקים על כך שגאש הייתה זכאית ל – 45% מסך התקבולים של העסקאות שביצעה, וכי ההתחשבנות בין הצדדים נעשתה באופן שדוראל קיבלה ישירות את מלוא התקבולים מכלל המכירות שנעשו ע"י גאש, והייתה מעבירה לגאש כל חודש את חלקה בתקבולים.

בסיום שמיעת תיק זה ניתן לקבוע כי גאש הצליחה להוכיח כי דוראל ביצעה מכירות של דלתות בטריטוריה של סניפי גאש, מבלי ששילמה לגאש 45% מהתקבולים שקיבלה בגין אותן מכירות, וכי לא מדובר במקרים זניחים בלבד, אלא מדובר במקרים רבים.

1. להוכחת טענותיה בעניין זה, הגישה גאש את תצהירו של מר אבי דזנהשוילי, בנו של מר שלום דזנהשוילי (להלן: "מר אבי"), אשר הינו בוגר תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה וכן בעל תואר במשפטים, ואשר שימש בצה"ל, כראש מדור תקציבי בפיקוד דרום בדרגת סרן.
   מעיון בתצהירו של מר אבי ומחקירתו הנגדית עלה כי מר אבי ביצע בעצם בדיקה של המסמכים אשר גולו לגאש על ידי דוראל, במסגרת הליך גילוי המסמכים בתיק זה, ורשם בתצהירו את הממצאים העולים מאותה בדיקה.
   הבדיקה שביצע מר אבי ניתנת לביצוע בעצם על ידי כל אדם, והתארים של מר אבי והתפקיד שביצע בצבא לאו דווקא הופכים אותו ככשיר יותר מאחרים לבצע את אותה בדיקה.
   בנסיבות אלו, כאשר מדובר כאמור בבדיקה פשוטה יחסית, אשר ניתנת לביצוע על ידי כל אחד (גם על ידי הצד שכנגד), הרי שאין כל פסול בכך שלא הובאה מטעם גאש חוות דעת בעניין זה להבדיל מתצהיר.
   בניגוד לתצהיר שהביאה דוראל מטעם מר טל שוורץ, אשר לא עמד בחקירה נגדית (ראה לעיל פירוט הסיבות לכך), מר אבי עמד היטב בחקירה נגדית ועדותו נתמכה במסמכים (בהסתייגות המפורטת בסעיפים 216 – 218 להלן).
2. מר אבי העיד בתצהירו והסביר זאת גם בחקירתו הנגדית, כי קיבל לידיו מדוראל במסגרת הליך זה, את כל החשבוניות וההזמנות של כלל המכירות של דלתות דוראל, שבוצעו בתקופת הזכיינות של גאש.
   מר אבי בחן את החשבוניות, כאשר פעל ללקט את כל החשבוניות של המכירות שנעשו בטריטוריות של סניפי גאש.
   מעדותו וכן מהמסמכים עולה כי ניתן היה להפריד בין חשבוניות של עסקאות שבוצעו בטריטוריה של סניפי גאש, לבין חשבוניות של עסקאות שבוצעו בטריטוריות אחרות, באמצעות עיון בחשבונית, שכן בחשבונית נרשם שם הלקוח וכן נרשמה כתובת מגוריו.
3. מר אבי העיד גם כי עיין בכרטסת לקוחות – רשימת לקוחות הסניפים אשר רכשו דלתות באמצעות גאש בתקופת הזכיינות של גאש -בגינה בוצעה התחשבנות עם גאש.
   הכרטסת התקבלה במהלך גילוי המסמכים בתיק זה מדוראל (הכרטסת צורפה כנספח ה' (1-2), לתצהירי הנתבעים).
   מר אבי העיד כי קיבל המסמכים מגב' דלויה: "..כל המסמכים שבדקתי מקורם בתוכנה החשבונאית של חברת דלויה נמסרו לי על ידי הגב' שגית במשרדם לאחר שניתן צו שיפוטי...את הכרטסת הזו (נספח ה' לתצהירי הנתבעים – הערה שלי הח"מ), קיבלתי מידיה של הגב' דלויה במשרדי דלויה...במעמד המסירה הסבירה לי שאף על פי שהכותרת זה סניף הרצליה, ביודעין שהיו סניפים נוספים, הסבירה שתחת הכרטסת הזו רוכזו כל העסקאות של גאש ואכן ראיתי שיש שם עסקאות שם לא רק בסניף הרצליה.." (פרו' עמ' 111 שורות 19 ואילך).
4. בשלב הבא איתר מר אבי את כל החשבוניות של העסקאות בטריטוריות של גאש אשר מופיעות בכרטסת הלקוחות (לפי שם הלקוח וסכום החשבונית), והפריד בין החשבוניות שהעסקאות בגינן הוצאו מופיעות בכרטסת, לבין אלו שאינן מופיעות בכרטסת (ראה תצהירו וכן פרו' עמ' 114 שורות 7 – 12; פרו' עמ' 114 למטה, עמ' 115 למעלה).
5. מר אבי צירף לתצהירי הנתבעים כנספחים ו' (1-268), את כל החשבוניות שהעסקאות בגינן הוצאו אינן מופיעות בכרטסת נספח ה' (1-2).
   מר אבי גם סכם את סכומי החשבוניות הללו, והגיע לסך 5,577,982 ₪.
6. לאחר הגשת תצהירו של מר אבי, הוגש ברשות בית משפט, תצהיר נוסף של גב' דלויה, אשר התייחס אך ורק לתצהירו של מר אבי, והוגש על מנת להתמודד עם האמור בתצהיר זה.

לתצהירה של גב' דלויה צורפו כנספחים שלוש טבלאות אותן ערכה גב' דלויה.
כנספח א1 צורפה טבלה של כלל החשבוניות שצורפו לתצהירי הנתבעים.
כנספח א2 צורפה טבלה של חשבוניות עסקאות שאינן שייכות לגאש שכן הזמנת הדלתות בוצעה טרם הוקמה חברת גאש.
כנספח א3 צורפה טבלה של חשבוניות עסקאות בגינן קיבלה גאש כספים מדוראל, כלומר חשבוניות בגינן בוצעה התחשבנות כספית בין הצדדים.

1. חקירתו הנגדית של מר אבי על ידי באי כוח דוראל התמקדה באותם עניינים בהם התמקד תצהירה השני של גב' דלויה.
   באי כוח דוראל עימתו את מר אבי עם העובדה שחלק מהחשבוניות שצורפו כנספח ו' לתצהירי הנתבעים, הינן חשבוניות של עסקאות שבוצעו טרם הקמת חברת גאש.
   באי כוח דוראל הציגו למר אבי הזמנות של עסקאות ספציפיות, והוא אכן אישר בחקירתו כי גאש איננה זכאית לקבל כספים בגין עסקאות שבוצעו טרם הוקמה (פרו' עמ' 115 שורות 11 – 12; פרו' עמ' 115 שורה 29). ראו בעניין זה גם את הסבריה של גב' דלויה בעניין זה, המקובלים עלי, לפיהן, גאש לא זכאית לקבל כספים עבור עסקאות שבוצעו טרם החלה גאש בפעולתה כזכיינית של דוראל. גב' דלויה הסבירה שחבונית המס מופקת רק בסוף התהליך, כאשר הלקוח כבר קיבל את כל הסחורה (פרו' עמ' 61 שורות 24 עד הסוף, עמ' 62 למעלה, פרו' עמ' 62 שורות 20 – 21).
   אותן עסקאות שהוצגו למר אבי במהלך חקירתו הנגדית כלולות בטבלה שצירפה גב' דלויה כנספח א2 לתצהירה השני.

גב' דלויה נחקרה חקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעים. במהלך חקירתה זו היא נשאלה מעט מאוד שאלות על תצהירה השני. במהלך חקירתה לא נסתרו הנתונים שהציגה בטבלה נספח א2 - הטבלה בה פורטו כל העסקאות שאינן שייכות לגאש שכן בוצעו טרם נכנסה לתמונה.

גב' דלויה הייתה בהחלט מוסמכת לערוך את הטבלה נספח א2 מתוקף תפקידה בזמנים הרלוונטיים. ראו עדותה שלא נסתרה בעניין תפקידה:

ש. מי היה אחראי על כל ההתחשבנות בין דוראל לגאש?

ת. בשוטף אני ניהלתי את זה ובחמישי לכל חודש היינו מבצעים התחשבנות. מעבר לזה הייתה מנהלת חשבונות וגם רואת חשבון.." (פרו' עמ' 52 שורות 10 – 12).

בנוסף אציין כי מדובר גם כאן בבדיקה שיכול היה כל אדם לבצע, על סמך המסמכים הקיימים. כל שצריך לעשות זה לבחון את טפסי הזמנת העסקה של החשבונית הרלוונטית על מנת לעמוד על מועד ביצוע העסקה, שכן מועד תחילת קשר הזכיינות בין גאש לבין דוראל הינו ידוע.

מר אבי הודה במהלך חקירתו הנגדית כי התקבלו אצל גאש בהליך זה טפסי הזמנות של כל העסקאות, לפיכך הנתבעים יכלו לבחון את מועדי ביצוע העסקה של החשבוניות שהופיעו בנספח א2 לתצהירה של גב' דלויה (פרו' עמ' 114 שורות 29 – 30). ככל ובדיקה כזו הייתה מעלה כי הפרטים בתצהירה של גב' דלויה היה כאלו שאינם נכונים יכול היה בא כוח גאש לעמת אותה בעניין זה במהלך חקירתו הנגדית, או להציג זאת בסיכומים - אולם כזאת לא עשה.

1. לגבי הנתונים המופיעים בטבלה א3 – גב' דלויה העידה כי לפי קבצי אקסל התומכים את מערכת הנהלת החשבונות, עלה כי גאש קיבלה כספים עבור החשבוניות המפורטות בטבלה.

מר אבי בחקירתו הנגדית ציין כי כל החשבוניות שצורפו בנספח ו' הן חשבוניות בגינן גאש לא קיבלה תשלום, שכן הלקוחות להן יצאו החשבוניות, אינן מופיעות בכרטסת הלקוחות שהעבירה דוראל לגאש ככזו שמייצגת את הלקוחות, בגינן נערכה התחשבנות כספית בין דוראל לבין גאש (נספח ה' (1-2)). במהלך חקירתו הנגדית לא סתרה דוראל טענה זו, כלומר, לא הראתה שמר אבי צירף לתצהירו חשבוניות של לקוחות שכן מופיעים בכרטסת.
יחד אם זאת מצאתי כן לקבל את האמור בתצהירה השני של גב' דלויה לפיו גאש קיבלה כספים עבור החשבוניות שפורטו בנספח א3 לתצהירה בשל האמור להלן.

מעדויות הצדדים בתיק זה עלה כי מידי חודש התבצעה התחשבנות בין הצדדים בנוגע לעמלת הזכיינות שהגיעה לגאש בגין אותו חודש. הוכח בפני באמצעות עדותה של גב' שגית דלויה מדוראל וכן באמצעות עדותו של מר שלום דזנהשוילי מגאש, כי ההתחשבנות הייתה נערכת באמצעות קבצי אקסל, בהם פורטו שמות הלקוחות והתקבולים שנגבו מהם, וכן פורט חלקה של דוראל בתקבולים וחלקה של גאש בתקבולים.

דוראל הגישה בתיק זה טבלת אקסל אחת של סניף ירושלים עבור חודש אחד -חודש 11/08. טבלה זו הוגשה על ידי גב' דלויה במהלך חקירתה (ראה פרוטוקול מיום ה – 12.05.14 עמ' 63 שורה 2).

בטבלה יש שמות של לקוחות ולא מספרי חשבוניות.
בטבלה מופיעים בין היתר שמות הלקוחות – בקמן לאוניד בולאזדה עליזה ודורון.

עיון בחשבוניות שצרפה גאש כנספח ו' לתצהירי הנתבעים, מעלה כי הן כוללות שתי חשבוניות על שמו של מר בקמן לאוניד שמספרן 1674 ו – 1955 (ראה נספח ו(261) וכן ו(151) לתצהירי הנתבעים), וכן חשבונית על שם בלאזדה עליזה ודורון שמספרה 1685 (ראה נספח 1(258) לתצהירי הנתבעים). חשבוניות אלו מופיעות בתצהירי הנתבעים ככאלו שלא בוצעה התחשבנות בגינן, אולם מדו"ח האקסל, ת/1, עולה כי כן נערכה התחשבנות בגינם.

וראה עדותה של גב' דלויה: "...אני רוצה להראות דוגמא בתצהיר של אבי נספח ו' 258, הוא הכניס את החשבונית הזו למה שכאילו לא התחשבנו על זה ולי הכל רשום באקסל וכתוב שהכסף הזה כבר הועבר לגאש. מפנה להתחשבנות אקסל מסניף ירושלים 11/08, הנתבעים מכירים את ההתחשבנות אני מראה לך (מוגש ומסומן ת/1)...." (פרו' עמ' 62 למטה, עמ' 63 למעלה).
שלושת החשבוניות הללו מופיעות בטבלה שערכה גב' דלויה ואשר צורפה כנספח א3 לתצהירה השני ואשר כותרתה "עסקאות ששולמו לגאש".

נכון שלא הוגשו לי דו"חות אקסל נוספים בתצורה של הדו"ח ת/1 (גאש הגישה בשלב מתקדם של ההליך, ביום 1.12.14, לבקשת דוראל, דו"חות אקסל רבים, אולם הם ערוכים באופן שלא ניתן ללמוד מהם באילו חשבוניות/עסקאות/לקוחות הם עוסקים), אולם דו"חות כאלו קיימים ואמורים להימצא אצל שני הצדדים. גב' דלויה הצהירה כי בחנה את קבצי האקסל, ומהם עלה כי גאש קיבלה כספים בגין החשבוניות שפורטו בטבלה נספח א3.

לא סביר שגאש לא ידעה בזמן אמת עבור אלו עסקאות/ חשבוניות / לקוחות היא מקבלת כסף בעניין זה ראה גם פרו'' מיום 20.11.14 " מר שלום זה אקסלים שלהם – הם מעבירים אלינו. בודקים שזה באמת העסקאות באותו חודש ולפי זה מוציאים חשבונית ושיק.." (ראה גם עדות מר דוד בן עזרא מדוראל, פרו' 28.04.14 עמ' 34 שורות 14 – 15). וראה חקירתו הנגדית של מר שלום: "..שגית העבירה לנו בדו"ח אקסל.." (פרו' עמ' 147 למעלה).

גאש לא סתרה מסקנותיה של גב' דלויה בעניין הטבלה א3, במהלך חקירתה הנגדית של גב' דלויה.
נכון שלכאורה שמותיהם של הלקוחות שמספרי החשבוניות שלהם מופיעים בטבלה שצורפה כנספח א3 לתצהירה השני של גב' דלויה, היו צריכים להופיע בנספח ה' לתצהירי הנתבעים – אולם לאור הצהרתה של גב' דלויה, שלא נסתרה בחקירה נגדית, לפיה בדקה את קבצי האקסל ומצאה כי בוצעה בין הצדדים התחשבנות באשר לחשבוניות המפורטות בטבלה א3 – מצאתי לנכון לקבל את דבריה. לו רצו הנתבעים לסתור את האמור בתצהירה השני של גב' דלויה, יכלו להציג מסמכים שהחזיקו אצלם, ויכלו לנסות לערער את הצהרותיה של גב' דלויה במסגרת החקירה הנגדית. צודקת דוראל בטענותיה בעניין זה כי גם לגאש היו בזמן אמת הנתונים המדויקים בנוגע להתחשבנות החודשית בין הצדדים, וגאש ידעה בזמן אמת, כל חודש בחודשו, בגין אילו חשבוניות משלמים לה במהלך אותו חודש, ויכולה הייתה לפיכך להציג במסגרת הליך זה, נתונים אלו בעצמה.

1. בתצהירה של גב' דלויה נרשם כי שווי העסקאות שאינן שייכות לגאש, (מתוך העסקאות

שהחשבוניות שלהן צורפו כנספח ו' לתצהירי הנתבעים), הינן בשווי של 2,435,278 ₪ וכי שווי העסקאות שגאש קיבלה את מלוא התמורה בגינן (מתוך העסקאות שהחשבוניות שלהן צורפו כנספח ו' לתצהירי הנתבעים), הינן בסך של 2,612,431 ₪.

חיבור שני הסכומים הנ"ל מביא לסך של 5,045,709 ₪.

מכאן שבתצהירה של גב' דלויה לא ניתן הסבר לגבי עסקאות בסך של 532,273 ₪.

(532,273 ₪ = 5,045,709 ₪ - 5,577,982 (סכום החשבוניות שצורפו כנספח ו' לתצהיר אבי)).

גב' דלויה לא ידעה לומר במהלך חקירתה הנגדית מהן טענות דוראל לגבי אותן עסקאות בסכום הפער -532,273 ₪.
לפער זה לא היה כל הסבר על אף שתצהירה של גב' דלויה הוגש, ברשות בית המשפט, לאחר שהוגש תצהירי של מר אבי, ועל אף שניתנה לדוראל שהות מספקת לבדוק את כל החשבוניות שצירף מר אבי לתצהירו כנספח ו' אחת לאחת, ומתצהירה של גב' דלויה עולה כי החשבוניות אכן נבדקו.
גב' דלויה טענה לגבי פער זה טענה אחת – טענת הקיזוז:
"..ש. עדיין אנו למדים שמתוך החשבוניות שהציג אבי עדיין נשאר פער של 530,000 ₪, אני מדבר על הפער שבין המספר אליו הגיע אבי בסעיף 7 לתצהירו למול המספר שאת מצאת בסעיף 9 וסעיף 11 לתצהירך, ואני אומרת לך שיש פער והפער הזה זה כסף שמגיע לנו?
ת. אני טוענת שזה כסף שמגיע לנו בגין התקנות שהם לא בצעו.." (פרו' עמ' 63 שורות 23 – 27). כלומר, גב' דלויה לא סותרת את הטענה שמדובר בעסקאות שבוצעו בטריטוריה של גאש, בזמנים הרלוונטיים לגאש, בגינה לא בוצעה עימה התחשבנות, אלא היא בעצם טוענת שמגיע לדוראל להתקזז על הסכומים הללו בשל הנזקים שגרמה גאש לדוראל.

מאחר ותביעת דוראל נדחה, אזי אין מקום לקיזוז הנטען.

1. כאשר מדובר בעסקאות בסדר גודל של 532,273 ₪ בגינן לא קיבלה גאש כספים, מדובר על עסקאות בסדר גודל לא מבוטל.

כפי שפירטתי לעיל דוראל לא הייתה זכאית לבצע מכירה של דלתות בטריטוריה של גאש ללא העברת התקבולים לגאש.

1. לא מצאתי לפסוק את הפיצוי המוסכם בגין הפרה זו של הסכם הזכיינות שמצאתי, שכן בהסכמי הזכיינות נרשם כי מדובר בפיצוי מוסכם אשר ישולם "במקרה של ביטול הסכם זה עקב הפרתו על ידי מי מהצדדים", ואין זה המקרה בעניינו (ראה למשל הסכם הזכיינות בסניף בני ברק, נספח א3 לתצהירי הנתבעים, תחת הכותרת פיצויים מוסכמים).

לא מצאתי גם לחייב את דוראל בפיצוי בהתאם לסיכום הדיון מיום 10.10.08 שכן סברתי כי מדובר בפיצוי מוגזם (10% מגובה המכירה + 10,000 ₪ עבור כל מכירה), ושכן לא הוכח לי אילו עסקאות בגינן לא בוצעה התחשבנות בוצעו טרם מועד סיכום הדיון ואילו בוצעו לאחריו.

1. טרם סיום נושא זה אציין שכאשר נשאל מר אבי בנוגע לעסקאות שנעשו טרם הקמתה של גאש, הודה שלא מגיע לגאש כספים בגינן, אולם הוסיף וטען כי ישנן עסקאות שבוצעו בתקופתה של גאש, וחלק מהתקבולים בגינן התקבלו מאוחר יותר, ולפיכך גאש הייתה צריכה לקבל כספים גם בגין עסקאות אלו.

מר אבי צודק בטענתו זו, שכן מעדויות דוראל בעצמה עולה כי כאשר הלקוחות שילמו את סכום העסקה בתשלומים, באמצעות שיקים, הייתה גאש מקבלת את ה – 45% המגיעים לה, רק במועד פירעון השיק. כלומר, ככל שהעסקה נעשתה בתקופת הזכיינות של גאש בניהול הנתבעים, וחלק מהתשלומים בגין אותה עסקה נפרעו לאחר העברת המניות למר ז'אן, הרי שגאש זכאית לסך של 45% מתוך אותם תשלומים שנפרעו מאוחר (ככל שדוראל לא שילמה בגינם עמלה למר ז'אן).
הנתבעים אולם לא הביאו ראיות לעסקאות ספציפיות שנעשו בתקופתם והתשלומים בגינם התקבלו מאוחר יותר, והטענה נותרה כטענה כללית בלבד. הנתבעים יכלו לדרוש מדוראל, במסגרת ניהול הליך זה, את המסמכים הדרושים להם להוכחת טענה זו, כפי שידעו לדרוש מסמכים רבים אחרים מדוראל.

1. הנתבעים עתרו לפסיקת פיצוי מוסכם ולחילופין עתרו לפיצוי בגובה הנזקים שנגרמו להם. לאחר ששקלתי את הטענות החלטתי ליתן לנתבעים פיצוי בגובה העמלות שדוראל לא שילמה להם על אף שהיה עליה לשלמן. כלומר, בסך של – 239,522 ₪.
   (239,522 ₪ = 45% X 532,273 ₪).
2. מי שזכאי לקבלת הכספים הנ"ל הינה גאש, שכן מי שעמדה מול דוראל הייתה גאש. אולם נכון להיום בעל המניות של גאש הינו מר ז'אן. לכך אוסיף כי בהסכם העברת המניות עם מר ז'אן נרשם כי כל הזכויות והחובות למועדים שקדם להעברת המניות יהיו של המוכרים, בעלי המניות המקוריים של גאש – יצחק בן דהן ומשגד. הכספים אותם פסקתי נוגעים למועדים שקדמו למועד העברת המניות, בנסיבות אלו (בצירוף העובדה שלא נטענה טענה בעניין זה מצד דוראל), אני מורה שהסכום הנ"ל ישולם על ידי דוראל למשגד ולמר בן דהן בחלקים שווים.
3. אין מקום לחייב את מר יוסי דלויה ומר רפאל בן עזרי, הנתבעים 2 ו – 3 בתביעה הנגדית שהגישו בעלי המניות של גאש, שכן לא הוכחה כל עילה אישית כנגדם.

לסיכום

1. ת.א. 12473-03-10 - התביעה שהגישה דוראל נגד הנתבעים 1 – 3 וכן נגד הנתבעת 4 (גאש בניהול הנתבעים) – נדחית.
   (הנתבע 5 באותו תיק, מר ז'אן, הינו בעיכוב הליכים).
   (נתבעים 6 ו – 7 – לא התגוננו ולא התבקש נגדם פסק דין בהעדר הגנה).
2. ת.א. 12710-12-10 - התביעה שהגישו משגד ויצחק בן דהן, בעלי המניות בגאש, נגד נתבעים 2 ו – 3 – מר יוסי דלויה ומר רפאל בן עזרי – נדחית.
   התביעה שהגישו משגד ויצחק בן דהן, נגד הנתבעת 1, חברת דוראל, מתקבלת באופן שאני קובעת שדוראל תשלם למשגד ולמר יצחק בן דהן סך של 239,522 ₪ בחלקים שווים.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי ב"כ דוראל.
(נתבע מס' 4 באותו תיק, מר ג'אן, הינו בעיכוב הליכים).

1. ת.א. 55137-02-10, 15805-05-10; 35558-04-10 - שלושת התביעות שהחלו כבקשה לביצוע שטר - מתקבלות, היינו טענות ההגנה של דוראל – טענות הקיזוז נדחות, בשעה שדחיתי את טענות דוראל לקבלת פיצוי מאת הנתבעים, ולפיכך אני מורה על שפעול הליכי ההוצל"פ בתיקים אלו.
2. באשר לשאלת ההוצאות – תיק זה דרש משאבים מרובים משני הצדדים. התיק התנהל תקופה ממושכת. בתיק הוגשו בקשות רבות. חלק מהבקשות שהוגשו על ידי דוראל נדחו או הוגדרו כבקשות סרק (ראה למשל הבקשה של דוראל בפתח הדיון ביום 8.10.15 וראה הבקשה של דוראל בפתח הדיון ביום 22.12.15, פרו' עמ' 297- 298).
   אוסיף ואציין כי החקירות שנשמעו בתיק היו ממושכות (על ידי שני הצדדים), כאשר לעיתים שני באי כוח מטעם דוראל ביצעו חקירות.

כמו כן, למרבה הצער הצדדים בתיק זה בזבזו זמן יקר בריבים בלתי פוסקים האחד עם משנהו, כאשר באי כוח דוראל והעדים מטעמה התנהגו באופן אגרסיבי בעיקר כלפי עו"ד פרומוביץ, אולם גם עו"ד פרומוביץ לא טמן ידו בצלחת ונכנס לוויכוחים מיותרים עם הצד שכנגד (ראה למשל פרו' מיום 20.11.14 עמ' 133 שורות 16 – 21; עמ' 141 למעלה; פרו' מיום 08.10.15 עמ' 205 שורות 19 – הסוף; פרו' מיום 27.10.15 עמ' 267 למעלה; פרו' מיום 06.11.14 עמ' 126 למטה עמ' 127 למעלה).

בפסיקת ההוצאות יש לקחת בחשבון בנוסף לאמור לעיל, כי תביעת דוראל נגד מר שלום דזנהשוילי, מר גד אויזרט ומר יצחק בן דהן על סך של 1,550,000 ₪ נדחתה, ואילו התביעה שהגישו מ.ש.ג.ד ייזום והשקעות בינלאומיות בע"מ ומר יצחק בן דהן התקבלה (בחלקה), נגד דוראל, אולם נדחתה נגד מר דלויה ומר בן עזרי.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי דוראל תשלם למר מר שלום דזנהשוילי, מר גד אויזרט ומר יצחק בן דהן, בחלקים שווים, לידי בא כוחם, סך של 64,350 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי ב"כ דוראל.

1. בסיום פסק הדין מבקש בית המשפט להתנצל בפני הצדדים על העיכוב שחל במתן פסק הדין.
2. הודעה לצדדים זכות ערעור כדין.
3. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ח, 04 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.