בפני בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום החשבונאי.

הבקשה הוגשה בסמוך לסיום שמיעת הראיות בתיק.

המבקשים טוענים כי עם הימשכות ההליכים המשפטיים, התחוור להם כי קיימים עניינים חשבונאיים עקרוניים שבמחלוקת, שרק רואה חשבון מומחה מטעם בית המשפט יכול לשפוך אור על היווצרותם. כן נטען כי בחקירתו הנגדית של העד מר אויזרט, עלו ממצאים בדבר פערים בחישוב בהתקנת הדלתות. המבקשים טוענים גם כי העובדה שנגד ב"כ המשיבים 1 – 4 (להלן: "המשיבים"), הוגשה לאחרונה קובלנה פלילית, מצדיקה ומחייבת אף היא את מינוי המומחה.

בעקבות החלטת בית המשפט בה נדרשו המבקשים ליתן הבהרה בנוגע לאילו שאלות/עניינים הם מבקשים למנות מומחה מטעם בית המשפט, ציינו המבקשים כי המינוי דרוש על מנת לברר שתי מחלוקות – (1) בירור טענות המשיבה 4 כי נגזלה על ידי המבקשים בגין עמלות שלא שולמו לה, עבור עסקאות בטריטוריה שלה (2) בירור טענות המבקשים לפיהם התקינו דלתות שהוזמנו מהמשיבה 4 ותמורתן שולמה למשיבה 4. כלומר כי המבקשים נאלצו להתקין דלתות ללקוחות, על אף שהתמורה בגינן כבר שולמה למשיבה 4.
לבית המשפט שיקול הדעת להתיר הבאת ראיות אף לאחר שלב הסיכומים, ככל ומדובר בראיה רלוונטית.
במהלך דיוני ההוכחות עלו תהיות בדבר טענות מהותיות עובדתיות הכרוכות בלב ליבה של הסוגיה השנויה במחלוקת. על מנת להכריע במחלוקות אלו דרוש מומחה אובייקטיבי וניטראלי.
חשיפת האמת הינה הערך העליון. אין לדחות את הבקשה בשל טענות פרוצדורליות שמעלה ב"כ המשיבים. יש להזכיר כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום.
ככל ובית המשפט לא ימנה מומחה הוא עלול להוציא תחת ידו פסק דין שגוי. מדובר בתיק סבוך שאין לבית המשפט הכלים המקצועיים הדרושים על מנת להכריע בו. המשיבים מונעים את חקר האמת, ולא בכדי.

המשיבים 1 - 3 מתנגדים לבקשה בתוקף וטוענים כי למבקשים היו הזדמנויות רבות להגיש חוות דעת חשבונאית מטעמם והדברים עלו מפורשות בקדמי המשפט בתיק זה, אולם המבקשים בחרו שלא להגיש חוות דעת מטעמם.
על אף האמור, ועל אף הזדמנויות שנתן בית המשפט לצדדים, במהלך דיוני ההוכחות, להגיש את כל הבקשות הרלוונטיות, בחרו המבקשים להגיש בקשה זו רק לקראת סיום שמיעת התיק. הבקשה הוגשה בשיהוי ללא שניתן כל הסבר לשיהוי זה. אם סברו המבקשים כי יש בתיק זה עניינים הטעונים הוכחה באמצעות מומחה חשבונאי מדוע לא הגישו חוות דעת כזו בעצמם? מדובר בניסיון להגניב ראיות חדשות בחוסר תום לב, לאחר שבקשות קודמות לתיקון כתב התביעה ולצירוף חוות דעת מומחה רואה חשבון מטעם המבקשים, נדחו על ידי בית המשפט. המבקשים זיהו את הכשלים הראייתיים שעומדים לפתחם והם מנסים לתקנם באמצעות מומחה מטעם בית המשפט. הסוגיות העומדות לפתחו של בית המשפט הן עובדתיות, ולא צריך מומחה שיכריע בעניין זה. אין מדובר במחלוקת חשבונאית סבוכה אלא במחלוקת עובדתית שבית המשפט יצטרך להכריע בה, בהתאם לראיות שהובאו בפניו. עיתוי הגשת הבקשה, רגע לפני הגשת הסיכומים, מזמין יותר משאלות ותהיות לגבי תום ליבם של המבקשים. מינוי מומחה מטעם בית המשפט יוביל להארכת הדיון המשפטי. אין בגישה הליבראלית של בית המשפט כדי לשים לאל את סדרי הדין. יש חובה לערוך איזונים בין האינטרסים של שני הצדדים. למשיבים נגרם עינוי דין. העתרות לבקשה תוביל לנזק כלכלי אדיר למשיבים בהליך שבו השקיעו את מרצם וזמנם במשך שנים ארוכות.

הדין והפסיקה הנוהגים

שאלת מינויו של מומחה מטעמו של בית משפט, בפרט כאשר הצדדים עצמם לא הגישו חוות דעת מטעמם, היא שאלה מורכבת לכשעצמה. דרך המלך היא שצד המבקש להוכיח עניין שבמומחיות, יגיש חוות דעת מטעמו, ובמקרה כזה רשאי הצד שכנגד להגיש חוות דעת נגדית.

לפי הקבוע בתקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), יש לבית המשפט סמכות למנות מומחה מטעמו, בכל עת, ואף אם הצדדים לא הגישו חוות דעת מטעמם.
בעניין זה ראה למשל בר"ע 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס בר ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כי מכוח תקנה 130 לתקנות רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, גם טרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם.

יש לציין גם כי אין במינוי מומחה מטעם בית המשפט, גם אם המינוי נעשה תוך מתן פטור לבעל דין מלהגיש חוות דעת מטעמו - כדי לפגוע בזכותו של בעל הדין שכנגד להגיש חוות דעת מטעמו.

כלומר, אם מחליט בית המשפט, לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 130 (א) ולמנות מומחה מטעמו, ומינוי כזה נעשה שלא בהסכמת הצדדים, חובה על בית המשפט לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם, ועל כל פנים אין הוא רשאי למנוע מהצדדים הגשת חוות דעת כאלה.

בעניין זה ראה פסק הדין שהוזכר לעיל וכן ת"א (מחוזי, תל-אביב) 422/97 אלפי אנואר ואח' נ' יעקב לב (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "..כלל הוא, כי כאשר מומחה מתמנה על ידי בית המשפט, שלא בהסכמת כל הצדדים, עומדת לצדדים הזכות להביא ראיות של מומחים מטעמם. זכות זו עומדת לשני הצדדים הן זה שהסכים והן הצד שהתנגד למינוי...".

כן ראה רע"א 7431/96 יפת השמש חב' לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני רחמים (פורסם במאגרים משפטיים).

כן ראה רע"א 4255/13 ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בעמ נ' א.א הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן:

"....נושא המומחים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, שלא בעניין שברפואה, זכה לתיקון מהותי ומקיף במסגרת תיקון מס' 3 התשס"ה....התיקון חידד את ההבחנה בין מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבין מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים. על מנת לעמוד על הדברים, נשים נגד עיננו את הוראת סעיף 130 לתקנות בשלמותה:

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). הנה כי כן, כאשר מומחה בית המשפט מתמנה בהסכמה, בגדר תקנה 130(ג), יש בכך כדי לייתר הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, בין אם טרם הוגשו ובין אם כבר הוגשו, בעוד שכאשר המינוי נעשה שלא בהסכמה, הצדדים רשאים להציג חוות דעת המומחים מטעמם..." (הדגשה שלי – הח"מ).

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים, במסמכי תיק זה, ובפסיקה הנוהגת, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה מכמה סיבות, וודאי בשל טעמן המצטבר.

בין הצדדים נטושות מחלוקות עובדתיות רבות.
אותן מחלוקות עובדתיות אינן יכולות להיות מוכרעות על ידי המומחה, ועל בית המשפט להכריע בהן.

מינוי מומחה לפיכך, בנסיבות אלו, אין בו כדי לקדם וליעל את ההליך, שכן ככל וההנחות העובדתיות שעל בסיסן תערך חוות דעת, תתבררנה בסופו של ההליך, כהנחות שאינן נכונות, אין ולא יהיה בחות הדעת כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת.

לכך יש להוסיף כי עיתוי הגשת הבקשה הינו בעייתי ביותר. הבקשה הוגשה כאמור לעיל, בסמוך לסיום שמיעת הראיות.
בינתיים, עד שהוגשו כל התגובות לבקשה (התגובה של המשיבים והתשובה לתגובה זו), הסתיימה שמיעת התיק כולו, ולמעשה ניתן להורות על הגשת סיכומים.

למבקשים היו הזדמנויות רבות להגיש חוות דעת חשבונאית מטעמם והם בחרו שלא לעשות כן (ראו פירוט השתלשלות העניינים בתיק זה, הרלוונטית גם לבקשה זו, בסעיפים 21 – 67, להחלטתי מיום 26.4.15).

לא ברור מדוע "כבשו" המבקשים בקשה זו שבפני, והגישו אותה רק בעיתוי בה הוגשה?
את הטענה כאילו הצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט התחוור למבקשים רק לאחרונה, אין לקבל, והרי המבקשים בעצמם התייחסו בתצהירי העדות הראשית מטעמם לעניינים כספיים/חישוביים.

כמפורט לעיל, ככל ואתיר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הדבר יגרור אחריו, אפשרות של כל אחד מהצדדים, להגיש חוות דעת מומחה מטעמו. כמו כן יתכן שלאחר הגשת חוות הדעת יהיה צורך בחקירת המומחים כולם או חלקם, וכן יתכן שעדים שכבר העידו, ידרשו להעיד מחדש, ונמצאנו חוזרים - בתיק שהחל בשנת 2010 - לנקודת ההתחלה.

בנוסף יהיה בכך משום מתן היתר לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם, בניגוד לקבוע בהחלטתי מיום 26.4.15.

צודקים המשיבים בטענתם כי העתרות לבקשה תגרום להם עינוי דין גדול וכן נזקים כלכליים. המשיבים כלכלו צעדיהם עד היום, בהתאם לראיות שהוגשו בתיק על ידי המבקשים.

בתיק זה התקיימו מספר רב של ישיבות הוכחות. ישיבות ההוכחות נמשכו בדרך כלל שעות ארוכות. דומה כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט כעת, יגרום לכך שכל הזמן הרב, שהושקע על ידי שני הצדדים בבירור תיק זה, ועל ידי בית המשפט - ירד לטמיון.

בעניין זה ראה ת"א 4638/05 סמדר אהרוני נ' בן עמי גלמן (פורסם במאגרים משפטיים), החלטה מיום 30.9.07, שם נקבע כדלקמן: "בפני בקשה למנות מומחה לכתבי יד מטעם בית המשפט...הבקשה נשמעה בעל פה, בתוך שמיעת הראיות...דין הבקשה להידחות. זאת בשים לב לשלב בו הוגשה (בתום הבאת הראיות) ולכך שלא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים. היעתרות לבקשה בשלב זה של ההליך המשפטי, פוגעת באופי האדברסרי של ההליך, מקפחת את זכותו של הנתבע להליך הוגן, ותביא להתמשכות ההליכים ולפגיעה בציבור ובנתבע......".
ובהמשך:
אכן, הסמכות מכוח תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, למנות מומחה מטעם בית המשפט, איננה מוגבלת מבחינת המועד ולבית המשפט סמכות למנות מומחה גם בשלב שלאחר שמיעת הראיות. הסמכות איננה מוגבלת גם מבחינה זו שניתן, באופן עקרוני, למנות מומחה מטעם בית המשפט גם כשלא הובאו חוות דעת מומחים של הצדדים. אלא שהשימוש בסמכות זו אינו נעשה כדבר שבשגרה; בוודאי בנסיבות שתוארו לעיל, בהעדר חוות דעת מטעם הצדדים ובשלב כה מאוחר של ניהול ההליך....יתר על כן, משמעותו של מינוי מומחה כעת היא פתיחת ההליך מחדש וניהולו לאורך זמן, במיוחד כאשר הנתבע אינו מסכים למינוי, על כל המשתמע מכך..". וראו גם האסמכתאות המוזכרת באותו פסק דין.

לסיום

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיבים 1 – 3 סך של 1,755 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו לידיהם.

החלטה על הגשת סיכומים תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.