התיק שבפני עניינו תביעה ותביעה שכנגד שהוגשה בגין הפסדים שנגרמו לצדדים ו/או כספים שחבים הצדדים אחד למשנהו, בגין חוזי זכיינות למכירת/שיווק דלתות כניסה.

התביעה הוגשה על ידי דור – אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ ואח', והתביעה שכנגד הוגשה על ידי מ.ש.ג.ד יזום והשקעות בינלאומיות ואח'.

המבקש בבקשה שבפני הינו נתבע בשתי התביעות.

הבקשה הינה לפסול את עו"ד פרומוביץ מייצוג המשיבים שכן ייצג את שני הצדדים בהסכם שנכרת ביניהם מיום 2/7/09, תוך ניגוד עניינים.

דיון בבקשה:

1. בתאריך 1/9/13 הגיש המבקש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובמסגרתו טען כי עו"ד פרומוביץ ייצג את כל הצדדים להסכם כולל אותו (ראה סעיף 37 לתצהירו). בהמשך תצהירו טען המבקש כי בשל אותו ייצוג משותף הוסתרו ממנו עובדות חשובות, וכן טען טענות דומות נוספות.

בגין טענות אלו לפיהן פעל עו"ד פרומוביץ בניגוד עניינים גם הוגשה על ידי המבקש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז דרום, נגד עו"ד פרומוביץ.

1. על אף האמור, הבקשה שלפני הוגשה ביום 21/09/15, כאשר התיק מצוי לקראת סיום שמיעתו (כאשר במהלך השנה וחצי האחרונות, החל מיום 28/04/14, נשמעים בתיק דיוני הוכחות)
2. טוען המבקש כי הבקשה הוגשה רק כעת שכן בזמנו, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז דרום, שלא להעמיד לדין את עו"ד פרומוביץ ואילו לאחרונה, ביום 29/06/15, התקבלה החלטת ועדת האתיקה הארצית (שהינה בעלת סמכות מקבילה לוועדת האתיקה מחוז דרום), כן להעמיד את עו"ד פרומוביץ לדין משמעתי.
3. סבורני שדי בעיתוי הגשת הבקשה – כדי להורות על דחייתה.
   הטענות נגד עו"ד פרומוביץ עלו כאמור לעיל, עוד בשלב הגשת התצהירים, זמן רב טרם החלה שמיעתו של תיק זה. על אף האמור לא הוגשה כל בקשה לפסול את עו"ד פרומוביץ והבקשה הוגשה רק לקראת סיום שמיעתו של תיק זה.
4. החלטת ועדת האתיקה הארצית אינה משנה לכאן ולכאן את טענותיו של המבקש, ואינה יוצקת בהן תוכן חדש, שהרי נכון להיום, כפי שנמסר לי בדיון הקודם, עדיין לא הוגשה ההליך נגד עו"ד פרומוביץ ומטבע הדברים אותו הליך עדיין לא הוכרע לכאן או לכאן.
   לכך אוסיף, כפי שפורט לעיל, כי ועדת האתיקה של מחוז דרום סברה ההפך מועדת האתיקה הארצית, ובשלב זה אין לדעת מה ילד יום.
   אם סבר המבקש כי אותו ניגוד עניינים לו הוא טוען, מונע מעו"ד פרומוביץ לייצג את המשיבים בהליך זה, היה עליו להגיש את הבקשה, כאשר התעוררה הטענה.
5. עו"ד פרומוביץ מכחיש כי ייצג את המבקש ומפנה בין היתר לכך שבכתב ההגנה שהגיש המבקש בתיק 12710-12-10 ציין המבקש מפורשות כי עו"ד פרומוביץ ייצג את התובעים בלבד בעריכת ההסכם, ראה סעיף 7 לכתב ההגנה (התובעים שם הם מ.ש.ג.ד ייזום והשקעות בינלאומיות בע"מ ויצחק בן דהן).
6. מדובר בתיק מורכב, בו הוגשו תצהירים עבי כרס, הוגשו מסמכים רבים, ויש בו טענות רבות לכל צד. כמו כן, כאמור, התיק מצוי לקראת סיום שמיעתו. בשל ההיקף הגדול של המסמכים והטענות וריבוי העדים, מצריך הייצוג של עורכי הדין בתיק זה שליטה בחומר והיכרות עם החומר. ההחלטה לפסול את עו"ד פרומוביץ בשלב מאוחר זה עשויה לפגוע פגיעה קשה בזכויות הצד שכנגד, שכן עו"ד פרומוביץ מנהל את ההליך מראשיתו – עוד משנת 2010.
7. לא זו אף זו החלטה לפסול עו"ד מייצג על ידי בית המשפט היא החלטה חריגה שלא בנקל תתקבל. וראו בעניין זה סעיף 15 לבקשה: "אמנם כן, התערבות שיפוטית בזכות הייצוג באופן של הפסקת הייצוג הפרטני שבחר לו בעל הדין איננה שכיחה, אך היא אפשרית ואף מומלצת בנסיבות מסוימות, לרבות בנסיבות דנן..." (הדגשה שלי – הח"מ).
8. בתיק זה יש מחלוקת עובדתית אם עו"ד פרומביץ ייצג או לא ייצג את שני הצדדים והאם פעל או לא פעל בניגוד עניינים.
   כיצד אם כן יכול בית המשפט בשלב זה לפסול אותו, כאשר העובדה הבסיסית המשמשת יסוד לבקשת הפסילה, הינה במחלוקת בשלב זה?
9. ברע"א 904/03 אמנון לביא נ' נידר חברה לבניין ולפיתוח (פורסם במאגרים משפטיים). דן בית המשפט העליון הנכבד בבקשה לפסילת עו"ד בשל טענה לניגוד עניינים, וכך נקבע שם:

"משנמסרה הדירה למבקש, טען הוא כי הדירה נמסרה לו באיחור וכי מצויים בה ליקויים ופגמים שונים. משכך, תבע המבקש, בתביעה כספית, את המשיבה בבית -משפט השלום בירושלים. במסגרת בירור התובענה, טען המבקש כי אין לאפשר את ייצוגה של המשיבה עלידי עורך-הדין; וזאת לנוכח כלל 16(א)(1) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) האוסר על עורך-דין לטפל נגד לקוח בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח.

המשיבה, מנגד, הסתמכה, בין היתר, על סעיף 5 לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל"ז-1977, ממנו עולה, לטענתה, כי אין פסול בייצוג כאמור.

בית-משפט השלום בירושלים (השופט יחזקאל ברקלי) דחה את טענת המבקש, בקבלו את עמדת המשיבה על נימוקיה.

על החלטה זו ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי (השופטת מרים נאור), דחה את הערעור בקובעו, כי הואיל ועורך-הדין כשיר להופיע בבית-משפט, והואיל והעניין נסוב אך על שאלות בענייני אתיקה מקצועית, אין מקום להתערבותו, שהרי עורך-הדין פועל, במישור האתי, על סיכונו הוא.

או-אז הוגשה הבקשה שבפניי, בגדרה שבו הצדדים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה - להידחות, שכן משהחליט בית-המשפט המחוזי שלא להידרש לגופן של טענות המבקש, הואיל וטענות אלה מעניינם של מוסדות האתיקה של לשכת עורכי -הדין, והואיל ועורך-הדין כשיר להופיע בבית-משפט, ברי כי אין מקום להתערבותו של בית-משפט זה ב"גלגול שלישי"". (הדגשה שלי – הח"מ).

1. ב"כ המבקש בהודעתה מיום 20/10/15 הפנתה להחלטות בתי המשפט שדנו בערעורים על החלטות בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, ולא להחלטות של בתי משפט בתיקים מתנהלים, לפסול עו"ד מייצוג - כפי שמבוקש בבקשה שבפני.
2. הבקשה נדחית לפיכך.
3. המבקש ישלם למשיבים סך של 1,755 ₪ בגין הוצאות הבקשה תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ו, 27 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.